אינטלקטואל פלסטיני משבח את התהליך הדמוקרטי בישראל:
עלינו ללמוד מישראל ומערביי ישראל איך להתגבר על מחלוקות למען התושבים
בתגובה למערכת הבחירות בישראל פרסם עימאד אל-פאלוג'י, ראש "מכון אדם לדיאלוג בין תרבויות" בעזה מאמר שכותרתו "הדמוקרטיה של ישראל והאנרכיה שלנו".
אל-פאלוג'י - איש חמאס לשעבר שפרש מהתנועה בשנת 1996 ואשר שירת כשבע שנים כשר התקשורת תחת שלטונו של יאסר ערפאת וכיועצו - הביע הערכה במאמרו להתנהלות מערכת הבחירות בישראל ושיבח את המפלגות הישראליות אשר מבטיחות במצעיהן לפעול לרווחת הפרט ולשיפור בתחומי הכלכלה, החינוך והביטחון. זאת, בניגוד לפוליטיקאים הפלסטינים הממעטים, לדבריו, לעסוק בשיפור חיי התושבים ואינם מציעים פתרונות לבעיותיהם. אל-פאלוג'י קרא לפלסטינים ללמוד מערביי ישראל שהצליחו להתאחד כדי ליצור את השינוי המיוחל.
עימאד אל-פאלוג'י[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"אין בושה להביט במציאות כפי שהיא ואין זה נבון להיות מומחים בגידוף אויבנו ולזלזל בו, אף שאני מודע לקושי להשוות בין המצב הפלסטיני הפנימי, אופן עיצוב המדיניות אצלנו, היחסים בתוכנו וכיצד אנו מתמודדים עם המחלוקות בקרבנו לבין המצב הפנימי של אויבנו הכובש את אדמתנו, הופך את מקומות קודשינו להפקר ואינו מכיר בזכויותינו המינימליות. אולם האויב הזה מוכיח לנו ולקהילה הבין-לאומית שחרף עריצותו ותוקפנותו הוא עולה עלינו בנושאים רבים שאינם נסתרים עוד מעיניו של כל משקיף בעל מינימום אובייקטיביות...
כל מי שבוחן את מצב הפנים של הישות הישראלית נדהם מהיקף המחלוקות הפנימיות בנוגע לכל דבר בין דתיים לחילוניים, ומהמחלוקת בתוך הקבוצות עצמן. יש שם ימין, מרכז ושמאל... לכל תפיסה יש תומכים ומתנגדים ולכל בכיר יש תיק של האשמות שונות. אך עם כל זאת, הם חוקקו חוק השולט במחלוקות האלה והם הגדירו מטרה כללית לכולם – שירות מדינת ישראל ועם ישראל. הם הצליחו לנצל את המחלוקות ביניהם ולהשתמש בהן ככוח בידיהם...
ואילו אנו "בעלי האמת" – הסתכלו על כל מה שמתרחש סביבנו – אנו פועלים בכל הכיוונים ללא תכנית או מטרה מוסכמת. לכל מפלגה או קבוצה או איש יש תכנית ומטרה משלו. אנו לא מאמינים באמצעי מאחד. אנו כופרים בכל החוקים והתקנונים והרסנו כל דבר שמחבר ביננו. כל קבוצה טוענת שהיא מחזיקה באמת המוחלטת וכל האחרים מחזיקים בשקר המוחלט. אין לנו היכולת להקשיב לאחר. האנרכיה היא השולטת. אנרכיה פוליטית, כלכלית, חברתית ואפילו תפיסתית.
בואו נסתכל על מצע המפלגות הישראליות במהלך קמפיין הבחירות שלהם ובמה הוא התרכז. נראה כי כולן הסכימו שצריך לשרת את עמן במישור הכלכלי חברתי, לפתח את התעסוקה, לטפח את משקי הבית, לפתור את בעיות העם, לחסל את האבטלה, לסייע לחינוך ולהשיג בטחון עבור כל האזרחים. יש פחות עיסוק בעימות פוליטי ובצרחות ריקות מתוכן.
בעוד אצלנו, הרוב מדברים על פוליטיקה ונושאי חוץ כלליים, ורק לעתים רחוקות מפלגה [כלשהי] עוסקת בדרך לשיפור חיי העם שלה ובמציאת פתרונות למשברים הפנימיים שמהם אנו סובלים. יתרה מכך, איש לא מציע פתרונות לשום דבר.
אני יודע כי ההשוואה קשה ושהיא יכולה להכעיס את אלה שלא רוצים לראות את המציאות הקשה, אך אין מנוס מלומר את הדברים ואולי חלקנו יתעוררו וינצלו את ההזדמנות לשפר את מצבנו. אחינו הפלסטינים בפנים [קרי בשטחי 48] הוו מודל באחדותם והוכיחו כי ניתן לעשות שינוי כשחשים בסכנה וכי עדיין נותרה תקווה."[2]
