המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ח'אמנאי: חברה שבה תרבות השהאדה נפוצה לא תיעצר לעולם
18/3/2015

 

ח'אמנאי: חברה שבה תרבות השהאדה נפוצה לא תיעצר לעולם; נציג ח'אמנאי בכוח קודס של משה"מ: "לא נשקוט עד שיונף דגל האסלאם מעל הבית הלבן"

 

הקדמה

בנאומים שנשאו בסוף פברואר 2015, הדגישו מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, ונציגו בכוחות קודס, יחידת העלית של משה"מ, עלי שיראזי, את ההכרח להנחיל את ערכי הג'יהאד והשהאדה לחברה האיראנית, וחזרו על העקרונות האידיאולוגיים של המהפכה: העוינות לארה"ב והחתירה נגד ההגמוניה שלה והסדר העולמי הקיים.

 

ב-26 בפברואר 2015 קרא ח'אמנאי להפיץ בחברה את תרבות השהאדה והג'יהאד באופן יומיומי ולהציגה כאמת נצחית וכוויתור לטובת השגת מטרות רחוקות טווח. ח'אמנאי הסביר שכך תחוסן החברה האיראנית מתבוסה ואויביה לא יוכלו לעצור את התקדמותה. ח'אמנאי גם הדגיש את תפקידה של איראן כנושאת דגל ההתנגדות לסדר העולמי הקיים וכמי שיכולה לעמוד איתן נגד ארה"ב, חרף יתרונותיה הטכנולוגיים, בזכות מהפכתה הנשענת על תמיכת האל.

 

נציג ח'אמנאי בכוחות קודס, עלי שיראזי, הדגיש בנאומו באותו יום, בטקס הוקרת שהידים, שאיראן תילחם בעיקשות נגד ארה"ב עד ש"תניף את דגל האסלאם מעל הבית הלבן." הוא שיבח את תרבות השהאדה כערך עליון ואמר שהתפשטותה אל מדינות רבות בעולם האסלאם, ובכללם ניגריה, לבנון, סוריה, עיראק, מצרים, לבנון ותימן משקפת את חדירתה העמוקה של המהפכה האסלאמית והפיכתה למודל אזורי. שיראזי הוסיף שאיראן נחושה לנקום על חיסול גנרל משה"מ מוחמד עלי אללה-דאדי ומפקדי חזבאללה בקוניטרה וכי פעולת חזבאללה נגד ישראל בסוף ינואר 2015 היתה רק תחילת הנקמה.

להלן עיקרי ההתבטאויות:

 

ח'אמנאי: חיוני לשמור על תרבות השהאדה בחיים

ב-26 בפברואר 2015 אמר ח'אמנאי: "יש הכרח לשבח את השהידים ולמנוע את שכחת או התיישנות הזיכרונות הערכיים. ישיבות להוקרת שהידים הן למעשה המשך תנועת הג'יהאד והשהאדה. חובה להפיץ מדי יום בחברה את זכר השהידים ונקודות מחייהם. אם זכר השהידים ונושא השהאדה יוצגו בחברה מסוימת כאמת נצחית, תבוסה תהיה חסרת משמעות [עבורה] ואומה זו תנוע במסלול ההתקדמות ללא פחד.

 

משימתה הגדולה של האומה האיראנית היא לשלול את החלוקה השגויה של העולם לשולט ולנשלט. למרות שיש היום לשולטים אפשרות להגביר את השתלטותם על המדוכאים הודות לאמצעים הרבים שברשותם,  קמה בגאווה זהות בשם המהפכה האסלאמית הנשענת על יסודות אלוהיים ומוסריים ועומדת איתן באומץ מול הסדר [רודף] השררה.

 

המהפכה האסלאמית נעה בקביעות אל  הפסגות והאויבים לא מצליחים לעצור את התקדמותה. היו בתקופת מלחמת איראן-עיראק מי שהאמינו כי שיגור סטודנטים לחזיתות ירוקן את האוניברסיטאות ויפגע בהתקדמות המדעית של המדינה. ואולם הסתבר שברכות השהאדה והג'יהאד בדרך האל הן כה רבות ושאותם מאמצים גרמו לכך שהיום מצבה המדעי של  המדינה מסב גאווה ומתקדם יותר לעומת תחומים אחרים.

 

חיוני לשמור על שם השהידים ועל תרבות השהאדה בחיים, מדובר באחד הצרכים הבסיסיים של המדינה. תרבות השהאדה משמעה תרבות של הקרבה עצמית לטובת מטרות רחוקות טווח, מטרות שלהן שותפים העם וכלל האנושות. תרבות זו עומדת בדיוק מול התרבות האינדיבידואליסטית המערבית שמודדת הכל לפי שיקולים אישיים וחומריים. אם תרבות ההקרבה והשהאדה תתפשט בחברה כלשהי, אותה חברה תתקדם ולעולם לא תעצור או תיסוג לאחור."[1]

 

נציג ח'אמנאי בכוחות קודס במשה"מ: האהבה למוות למען האסלאם ניכרת בעולם

בטקס ב-26 בפברואר 2015 עם משפחות שהידים איראניים שמתו בקרבות בסוריה, אמר נציג ח'אמנאי בכוחות קודס של משה"מ, עלי שיראזי:  "הגאווה הנעלה ביותר לשהידים ולבני משפחותיהם היא שהם יעמדו ביום הדין מול הנביא, ירימו ראשם בגאווה ויגידו 'אומנם לא חיינו בתקופתכם... אבל היום בזמן שהאויבים רוצים לתקוף את האסלאם ואת אהל אל-בית והם לוחמים בדתנו ובאמונתנו, ילדינו עמדו בחזה פתוח כנגד כדורי האויב, נלחמו באומץ ולא התירו להם להסיג [לאחור] את גבול אהל אל-בית. זו מדלית הגאווה הנעלה ביותר עבורכן, משפחות השהידים.

 

בהביטנו היום על עולם האסלאם, אנו רואים שתרבות המהפכה האסלאמית הגיעה לכל המדינות ולכל המוסלמים בעולם וזו הסיבה לכך שאהבת השהאדה מתפשטת. זה קרה הודות לדם השהידים שלכם. היום, בכל מדינה בעולם שאנו מביטים בה, אנו רואים שהאהבה לשהאדה מתפשטת מידי יום כאש בשדה קוצים. כך למשלו בניגריה שפעם היו בה 7 מיליון שיעים, יש היום 20 מיליון שיעים ובתהלוכות יום ירושלים השנה בערי ניגריה השתתפו 6 מיליון ומנהיג [הקהילה] השיעית בניגריה השתתף בתהלוכה יחד עם כל משפחתו ולנגד עיניו 3 מילדיו שנהרגו והפכו שהידים...

 

כך בדיוק קורה גם בסוריה ולבנון. לאחרונה, תקף האויב הציוני על אדמת סוריה 6 מפקדים של חזבאללה – אחד מהם היה בנו של עמאד מור'ניה –  יחד עם הגנרל [האיראני] אללה-דאדי. משפחתו של עמאד מר'ניה נתנה את השהיד הרביעי שלה. אחיו של ג'יהאד [מור'ניה] הביא את הידיעה על מותו לאמו ... שאמרה: 'לך הבא את תיקי', הוא הביא את התיק, היא פתחה אותו, הוציאה את התכריכים ואמרה: 'לא שלחתי את ג'יהאד כדי שיחזור בשלום, שלחתיו כדי שיחזור כשהיד, הכנתי את התכריכים עבורו.' [שיראזי המשיך:] ראיתי את הרוח הזו גם בכן, משפחות השהידים, רוח האומץ וההקרבה העצמית שלכם בסוריה ובהגנה על המקומות הקדושים לאהל אל-בית, עם כל אהבתכם מתפללים ובוכים למען השהאדה...

 

העולם מנסה לפרק את האומה האיראנית ואת אומות האסלאם מהערכים ומן הדת, אך מה הוא עשה? האם השיג את מטרתו? דם השהידים שלכם שינה היום את העולם וחיזק את המוטיבציה של מבקשי השהאדה בסוריה, עיראק, מצרים, לבנון ותימן.

האהבה לשהאדה, האהבה להגנה על הערכים, האהבה למות עבור האסלאם והקוראן ניכרים היום בעולם. האויבים שלא רצו את הרפובליקה האסלאמית של איראן רואים היום את עוצמתה והתרחבותה לכדי מודל למדינות האסלאמיות.

 

האויב רצה לזרוע סכסוך בין שיעה לסונה. [אך] היום בערי השיעים והסונים [בעיראק] ובכורדיסטן העיראקית העם אומר 'אם הרפובליקה האסלאמית [של איראן] לא היתה תומכת בנו, כבודנו היה נופל לידי דאעש'. שמענו הרבה פעמים את הדברים האלה גם מאנשי כורדיסטן העיראקית. האויב רוצה להפריד את האנשים האלה מאיראן וזה מראה שהשהידים שלכם עודם חיים. היום כל תכנית שהאויב מתכנן מובסת עד כי הם מודים [באמרם:] 'אנו חסרי אונים מול האומה האסלאמית.' אויבי האסלאם צריכים לדעת שזו תחילת הדרך והאומה האסלאמית של חזית ההתנגדות אמורה לנקום מידי הטרוריסטים והיהירות העולמית על [חיסולו] של כל אחד ואחד מהשהידים האלה.

 

לאחרונה הם [האמריקאים] שלחו בלילה לעיראק נשק לדאעש. אל להם לחשוב שזה נסתר מעיני האומה האסלאמית. האומה האסלאמית מודעת לאומללות ולעוינות והיא אינה אמורה להניח לכם לעשות כרצונכם. האומה האסלאמית לא תרפה מן המשטר הציוני העושק עד שתנקום את [דם] השהידים שלה.

 

הרפובליקה האסלאמית של איראן לא מפריחה סיסמאות אלא פועלת. הרפובליקה האסלאמית הודיעה 'ננקום את [חיסולו של] השהיד אללה-דאדי.' חזבאללה הודיע 'ננקום את [חיסול] ששת מפקדינו השהידים'. לא עבר זמן רב, מחר יחול יום הארבעים [למותם]  אבל לא עברו 20 יום והם פגעו בשתי אניות של ישראל והשמידו 9 רכבים של ישראל והרגו 17 חיילים של ישראל [במקור]. אני אמרתי 'אל תחשבו שעשינו זאת כדי לנקום את [מותם של] אללה-דאדי וששת השהידים כיוון שזוהי [רק] תחילת הדרך ואנו נמנע שינה מעיני המשטר הציוני'.

נעמוד איתן מול עולם היהירות. לא נשקוט עד שנניף את דגל האסלאם מעל הבית הלבן. לאומה האסלאמית יש את הנחישות להיכנס לזירה בכל הכוח תחת רצון האל וחסדיו ולעמוד איתן נגד עולם היהירות. לא ידכאו אותנו באמצעות סנקציות ואיומים. לא הצלחתם לפגוע במשטר ביום שהוא הפציע, והיום, כשמלאו למשטר 36 שנה, עליכם לצפות ולדעת שכל יום אתם, אויבי האסלאם, תוכו בעולם."[2]



[1]ו www.leader.ir, 26.2.2015

[2] פארס (איראן), www.hamandishi.ir, 26.2.2015