כללי

 

 

שר ירדני לשעבר: אסור להסכים לנוכחות איראן על גבולותינו, ולו במחיר מלחמה

 

בטורו השבועי ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, שפורסם ב-19.2.15, התריע שר ההסברה הירדני לשעבר, צאלח אל-קלאב, כי איראן נמצאת כיום על גבול ירדן, לאחר שהציבה לאחרונה יחידות צבאיות בשטחי סוריה הגובלים בירדן, והדגיש כי אסור לירדן להסכים להפיכת גבולה הצפוני לגבול עם איראן דה פקטו, ולו במחיר של מלחמה. אל-קלאב טען עוד כי איראן פועלת לשרטוט מחדש של מפת המזה"ת, תוך הכפפתו להשפעתה הישירה, ומהלכיה כיום תואמים את תחזיתו של מלך ירדן משנת 2004 בדבר התבססות סהר שיעי באזור, המשתרע מלבנון ועד תימן, עבור בסוריה ובעיראק. הוא אף הזהיר את מדינות ערב כי הן עלולות להיות הבאות בתור במידה ומשטר אסד יצליח להביס את האופוזיציה הסורית.

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר[1]:

 

איראן מרכזת בדרום סוריה כוחות המכוונים לגבול ירדן

"...מיד לאחר שירדן החלה את ההתקפות האוויריות נגד ארגון דאעש ובסיסיו באזור אל-רקה בסוריה, בתגובה על הפשע שביצע ארגון טרור זה נגד הטייס הירדני מועאז אל-כסאסבה, מיהרו בשאר אל-אסד ושר החוץ שלו, וליד אל-מועלם, להאשים את ממלכת ירדן ההאשמית בסיוע לטרור. הדבר מוכיח שישנו מכנה משותף למשטר הסורי ול'מדינה' השטנית הזו [קרי, דאעש], שאם לומר את האמת, היא תוצר איראני שנוצר עוד קודם לפלישה האמריקאית לעיראק בשנת 2003.

 

האשמות אלה באו כהקדמה לקראת ייבוא נוסף של יחידות צבאיות עדתיות או כאלו הקשורות לזרם דתי מסוים, בהן יחידה חדשה בשם [גדוד] אל-פאטמיון,[2] ולריכוזן מדרום ומדרום מערב לדמשק, לא בכיוון הכיבוש הישראלי ברמת הגולן הסורית, אלא בכיוון אזור הגבול הירדני, הכולל ערים ראשיות כגון אירביד, הנחשבת לעיר השנייה [בגודלה] בירדן, אחרי עמאן. כל היחידות הללו, בהן כמובן חזבאללה ו[המיליציה העיראקית] 'כוח אבו-אל-פדל אל-עבאס', הן יחידות איראניות שמוקמו באזור רגיש זה, במסגרת 'כוח אל-קודס' בפיקודו של הגנרל קאסם סולימאני, במטרה להפוך את הגבול הירדני-סורי לגבול ירדני-איראני. לירדן אסור להסכים למצב זה, אפילו אם הדבר יביא לפרוץ מלחמה ממשית, אשר אם תפרוץ ברור שלא תצטמצם לאזור הגבול בלבד, אלא תגיע לדמשק ומעבר לה...

 

משטר זה [של אל-אסד], שהכניס את סוריה למנהרה החשוכה זו, הסיג את כוחותיו מאזורי הגבול עם ירדן מתוך תקווה שדאעש הוא זה שימלא את החלל לאחר נסיגת הכוחות הסוריים. אלא שלהפתעתו, הצבא הסורי החופשי ולצידו כמה פלגי אופוזיציה מתונים שכל חבריהם הם סורים, הם שעשו זאת, וזה מה שגרם לאל-אסד לנקוט את המהלך האחרון הזה, שנועד להפוך את הגבול הירדני-סורי לגבול ירדני-איראני. המטרה כמובן היא להתיש את ירדן ולהעביר אליה את מחלת הטרור, בהתאם לאיומים ששיגר הנשיא הסורי בעבר, כשחזר ואמר שאף אחת מהמדינות השכנות לא תינצל מארגוני הטרור האלה.[3]

 

 איראן פועלת לבסס "סהר שיעי" מלבנון ועד תימן

בכל מקרה, ברור שאיראן, אשר החלה לכבוש את עיראק וסוריה באופן ישיר, פועלת כעת – ייתכן באמצעות עסקה סודית עם ישראל, ובקנוניה עם ארה"ב שאין כעת ספק לגביה – כדי לשרטט מחדש את מפת המזרח התיכון. אחרת, מה פשר כל הצבא הזה שריכזה על גבולות ירדן ועל גבולות הכיבוש הישראלי ברמת הגולן הסורית, בצל שתיקה ישראלית חשודה? ומה פשר החדירה האסטרטגית שלה לדרום חצי האי ערב, בתירוץ של סיוע להשתלטות החות'ים על תימן כדי להתמודד עם אל-קאעדה שם, כשם שהיא מתמודדת עם הטרור בשטחי סוריה?!

 

מלך ירדן עבדאללה השני הביע בעבר, בראיון לעיתון האמריקאי וושינגטון פוסט בשנת 2004, חשש מעליית ממשלה עיראקית פרו-איראנית לשלטון בבגדאד, שתשתף פעולה עם טהראן ודמשק ליצירת סהר הכפוף להשפעה השיעית... המשתרע עד ללבנון. זאת, כדי להפר את האיזון הקיים [בין השיעים] לסונים וליצור סהר שיעי (פרסי) באזור, שיוביל לשינויים במפת האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של חלק ממדינות אזור זה.

 

היה זה חיזוי מוקדם של העתיד, ויתכן שהשליטה הנוכחית של החות'ים על הבירה צנעאא' ועל אזורים נרחבים בתימן, מוכיחה שהסהר השיעי, או הסהר הפרסי, כבר קם בפועל, ושהאגף הראשון שלו החל בבצרה שבעיראק, ואילו האגף האחר כבר הגיע לשבוה והתקרב לחצ'רמות, למא'רב ואפילו לעדן [שבתימן]. זאת, דרך סוריה – אשר ההחלטה בענייניה, כמו גם בענייני עיראק, [נתונה] בידי חכם ההלכה עלי ח'אמנאי, ודרך לבנון, שנתונה לשלטון הפרבר הדרומי של בירות [מעוז חזבאללה].

 

בכך, הפכה איראן לא רק לגורם חשוב, אלא לגורם הראשון במעלה באזור, אשר ממשל אובמה מכיר רק בו, פרט לישראל. אין ספק שאם משטר בשאר אל-אסד יחזיק מעמד, ואם יעלה בידו להביס את האופוזיציה הסורית – שסבלה ועדיין סובלת הן מתמיכה ערבית מועטה והן מרפיסות בעמדה האמריקנית ובעמדת מדינות האיחוד האירופי בכלל – כי אז על מדינות ערביות במזרח התיכון ובמגרב למשש את צווארן [מתוך הבנה שהן הבאות בתור], שכן הן לא השכילו להבין את האמרה שהגורל נחרץ כבר ביום בו מפקירים את בעלי הברית [הכוונה לאופוזיציה הסורית], והן לא הפנימו ש'מי שאוכל את אחיך לארוחת צהריים, יאכל אותך לארוחת ערב'..."