קריאה בעיתונות סעודית לפעולה צבאית קרקעית נגד המדינה האסלאמית
כמעט
מראשית דרכה של הקואליציה הבינ"ל נגד המדינה האסלאמית, נשמעה ביקורת מהחברות
הערביות בקואליציה זו, בעיקר סעודיה וקטר, באשר ליעילותן של ההפצצות האוויריות.
ביקורת זו גברה בעקבות שריפתו בחיים של הטייס הירדני, מועאד' אל-כסאסבה, שנפל בשבי
כוחות המדינה האסלאמית בסוריה, ומצאה ביטוי במאמרים בעיתונות הסעודית אשר תקפו את
התנהלות הקואליציה הבינ"ל, וקראו להפעלת כוחות צבא יבשתיים – ערבים או
בינ"ל נגד המדינה האסלאמית שיגובו ע"י ההפצצות מהאוויר. בחלק מהמאמרים
נמתחה גם ביקורת קשה על מדיניותו של נשיא ארה"ב במזה"ת, ברק אובמה,
שתוארה כ"פחדנות אסטרטגית".
להלן תרגום קטעים נבחרים מהמאמרים:
מאמרי מערכת סעודים: ההפצצות מהאוויר לבדן אינן יעילות, יש צורך בהתערבות יבשתית
במאמר המערכת ב-4.2.15, יום לאחר שדאעש הודיע על שריפתו של הטייס הירדני מועאז כסאסבה, טען היומון הסעודי הממסדי אל-שרק כי אירוע זה רק "מדגיש שוב את ההכרח למהר ולחסל את הארגון הזה מבחינה צבאית ואידיאולוגית..." וכי "הקמת כוחות צבא בשטח, ובפרט בסוריה, הפכה היום להיות [צורך] דחוף, על מנת לחסל [את ארגון דאעש] ולשים קץ לכל הגורמים, שהביאו להופעתו והתרחבותו."[1]
כשבוע לאחר מכן, ב-10.2.15, הצביע היומון הסעודי הממסדי אל-וטן במאמר המערכת שלו על חוסר יעילותן של ההפצצות האוויריות הרבות נגד המדינה האסלאמית וקרא גם הוא להתערבות צבאית יבשתית, בהסבירו כי "לא ניתן לפתור את התסבוכת של נוכחות דאעש והתפשטותו ללא התערבות צבאית יבשתית במקביל להפצצות רצופות מהאוויר... אנשי הארגון הצליחו להסתנן לערים ולמחוזות ולהיטמע בקרב תושבי האזורים שבשליטתם. הפצצות מהאוויר בלבד לא יועילו כדי לחסל את הארגון מאחר שהקואליציה מנסה להימנע [מפגיעה] באזרחים לא חמושים באזורים אלה והיא מסתפקת בפגיעה בעמדות החיוניות לארגון. זה לא מספיק במלחמה כזו..." [2]
בעל טור: נחוצים כוחות ערבים-סונים לחיסול דאעש; לבלימת אסד ואיראן, לחילוץ אובמה מפחדיו
במקביל, היו כותבים סעודים שהציגו הצעות מפורטות יותר בנוגע לכוחות היבשה שילחמו במדינה האסלאמית. כך למשל, טארק אל-חומיד, העורך לשעבר של היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון וכיום בעל טור בעיתון, טען כי הלחימה במדינה האסלאמית צריכה להיות מלחמה ערבית-סונית ותכליתה, בנוסף לחיסול המדינה האסלאמית, היא גם למנוע מאיראן ומבשאר אל-אסד להשתלט על השטחים מהם סולקה המדינה האסלאמית. לשם כך, קרא אל-חומיד להקים קואליציה של כוחות צבא יבשתיים ערבים-סונים שתילחם בשטחי סוריה ועיראק. אל-חומיד תקף במאמרו את מדיניותו של אובמה באזור אותה כינה "פחדנות אסטרטגית" ו"חסרת עמוד שדרה" וטען כי הקואליציה הבינ"ל נגד דאעש היא לא יותר מאשר כיסוי לחוסר רצונו של ממשל אובמה לפעול במזה"ת. וכך כתב:
“Today we have before us a US president who has adopted a policy of “strategic patience” in dealing with a phenomenon like ISIS, a policy he plans to practice until the end of his term in 2016... [but] our region simply does not have the luxury of Obama’s indolence. For this reason, a full-scale but balanced Arab military mobilization is needed right now. This will include sending in a coalition of ground troops made up of Arab countries as well as funding and arming the Free Syrian Army (FSA), putting them in Jordan and unleashing them from there once ISIS is being elbowed out of the areas it currently controls in Syria and Iraq. Crucially, Assad must not be allowed to benefit from ISIS’s becoming weakened as a result of this offensive…
A military offensive of this kind… would [also] help lay the ground for serious political changes in the region, especially in Syria, and set the stage for a climate free of Obama’s “strategic cowardice.”…
It has become clear that airstrikes will not be enough to defeat ISIS. They will not bring about peace and security in the region either, or strengthen the FSA. Ultimately, everyone knows the international anti-ISIS coalition is just a cover for the Obama administration’s spineless reluctance to make any lasting decisions or take any real action in the Middle East. It is, then, our war, one that will at last truly take the battle to ISIS. But there is only one way to do this: Arab troops on the ground, full support for the FSA, and reining in Assad and Iran.”[3]
בעל טור ביומון אל-ג'זירה: מלחמה קרקעית בדאעש תגבה מחיר יקר, אך היא בלתי נמנעת
מחמד אל אל-שיח', בעל טור ביומון הסעודי הממסדי אל-ג'זירה, קרא להקים קואליציה של צבאות בדומה לזו שהוקמה ב-1990 כדי לשחרר את כווית שנכבשה ע"י סדאם חוסיין. לדידו של אל-שיח' המלחמה היבשתית נגד דאעש צריכה להתבצע גם במצרים, לוב ובתימן, בנוסף לסוריה ולעיראק. אל-שיח' מתח ביקורת על תוכניתו של אובמה להתבסס על הצבא העיראקי כדי להביס את דאעש. הוא כתב: "... הקואליציה הבינ"ל נגד דאעש ודומיו ו[נגד] התרבות שלו, לא השיגה את הנדרש מקואליציה של 60 מדינות [הנלחמות] נגד כנופיות שהן פרימיטיביות מבחינת הציוד שלהן, הגודל שלהן והתרבות [שלהן] השואבת את ראיותיה ואת אמונותיה מספרי ההיסטוריה המצהיבים. מצב זה מחייב את הקואליציה הבינ"ל לשוב ולחשוב על האסטרטגיה של העימות הזה, לאחר שעברו קרוב לארבעה חודשים, והושגו בשטח רק הישגים מעטים מאוד.
דאעש מהווה סכנה לא רק לאסלאם ולמוסלמים, אלא לכל האנושות ובפרט למדינות האזור, לביטחונן וליציבותן. ברור כעת כי אין די בתקיפות האוויריות, וכי אין מנוס... מלהילחם [בדאעש] בשטח, ע"י קואליציה של צבאות, כדוגמת הקואליציה ששחררה את כווית [במלחמת המפרץ ב-1990] וגירשה ממנה את סדאם [חוסיין] וצבאו. אלא שהאמריקאים, המנהיגים את הקואליציה, אינם רוצים להכיר בכך. הנשיא האמריקאי אובמה נזהר מלשלוח כוחות יבשתיים כלשהם, מסיבות שונות. הוא מנסה, מצד אחד, להחליפם בתמיכה בצבא עיראק, בחימושו ובאימונו, ומצד שני הוא תר אחר פתרונות פוליטיים למלחמת האזרחים בסוריה. מה שברור הוא שהצבא העיראקי, המפורר, המותש, החלש מבחינה מוראלית והמפוצל מבחינה עדתית, לא יעמוד במשימה קשה כזו, לפחות לא בטווח הנראה לעין...
אין פתרון מלבד מלחמה קרקעית, לא רק בסוריה ובעיראק, אלא גם במצרים, בלוב ובתימן, ובכל מקום בו הסלפיה הג'יהאדיה נמצאת והתרבות שלה התפשטה בו... נכון שמחיר המלחמה הקרקעית הוא גבוה מבחינה כספית ופוליטית, אך העולם ייאלץ ללא ספק לבצע אותה, כפי שבזמנו נאלץ להילחם בטאליבאן ובאל-קאעדה באפגניסטן... לדעתי, יהיה זה חסר טעם, בזבוז זמן והיאחזות עיקשת בתקוות שווא להתחמק ממלחמה בשטח. כעת הוכח בגלוי, שהמלחמה מהאוויר לא תשיג את הנדרש כדי להגן על העולם ועל מדינות האזור מפני המגפה החשוכה הזו, המתיימרת [לדבר בשם] הדת...".[4]