כללי

      

מרואן ברגותי במסר נוסף מהכלא הישראלי:

"יש לדבוק באופציית ההתנגדות והרובה"

 

עם ציון יום השנה העשירי למותו של יאסר ערפאת, ועל רקע המתיחות הגואה בין ישראל והפלסטינים פרסם מרואן אל-ברגותי,  חבר הוועדה המרכזית של הפת"ח, הודעה מן הכלא בישראל שם הוא מרצה כמה עונשי מאסר עולם לאחר שהורשע בביצוע מעשי טרור, בהם נרצחו ונפצעו ישראלים רבים. [1]

 

בהודעתו התחייב אל-ברגותי להמשיך את דרכו של יאסר ערפאת -  דרך המאבק הלאומי ודרך ההתנגדות לכיבוש, לשחרור המולדת ולשחרור ירושלים.

 

כמו כן, קרא אל-ברגותי לעם הפלסטיני להשלים את מאמצי הפיוס הלאומיים ולדבוק באופציית ההתנגדות וברובה, בהיותה לטענתו, הדרך הקצרה ביותר לחירות, לשיבה ולעצמאות של העם הפלסטיני. אל-ברגותי אף קרא להנהגה הפלסטינית לאמץ רשמית את תנועת החרם על ישראל ולמנגנוני הביטחון ברש"פ לתמוך בהפגנות למען ירושלים. 

 

יצוין כי באוגוסט 2014, במהלך הלחימה בין ישראל והחמאס בעזה, פרסם אל-ברגותי הודעה בה מתח ביקורת על התנהלות הנהגת הרש"פ מול ישראל ועל חוסר התוחלת במו"מ הישראלי - פלסטיני, וקרא לתנועת הפת"ח לדבוק בדרך ההתנגדות כדי לשים קץ לכיבוש[2].

 

להלן תרגום הודעתו של אל-ברגותי:

 

"נאמנות ליאסר ערפאת משמעותה נאמנות לירושלים, לאחדות הלאומית ולהתנגדות.

 

בימים אלו חל יום השנה העשירי למסירת נפשו של המפקד המייסד, המנהיג הלאומי הגדול, הנשיא המנוח והנפלא של המהפכה הפלסטינית בת זמננו, השהיד יאסר ערפאת – סמל פלסטין, סמל הזהות הלאומית הפלסטינית הממשיך להתקיים לנצח בליבותיהם של  הפלסטינים, הערבים ובני החורין בעולם. האיש הזה אשר בחר את דרך הייסורים, דרך ההקרבה, דרך הגבורה והכבוד, דרך המהפכה וההתנגדות, אשר שרטט את פלסטין על מפת העולם כולו, ואשר לא ידע ייאוש מהו אלא המשיך עד הרגע האחרון לחייו להאמין בניצחון, בשחרור המולדת, בחירות, בשיבה, בעצמאות ובזכותנו המקודשת והנצחית בארצנו פלסטין. [האיש] שדבק בהחלטה הלאומית הפלסטינית העצמאית, בערביות העם הפלסטיני ובהשתייכותו לאומה הערבית והאסלאמית; שעמד תמיד בראש כל מערכות המהפכה כשהוא אינו מהסס לקבל את החלטות המדיניות הנדרשות ברגע המתאים, דבֵק באחדות הפלסטינית ומקיים קשר עם כל גורמי הכוח, הסיעות והמרכיבים בזירה הפלסטינית.

 

במלאת עשר שנים למסירת הנפש של המפקד המייסד יאסר ערפאת, העם הפלסטיני חש אף יותר צער וכאב בשל העדרו, שכן הוא הותיר אחריו חלל עצום, שהבעיה הפלסטינית משלמת מחיר כבד בגינו.

 

בהזדמנות זו, ברצוני להדגיש - מתוך הצינוק שלי בקרב אלפי אסירים פלסטינים בבתי הכלא של הכיבוש הישראלי - את הדברים הבאים:  

 

-          חיסול הנשיא יאסר ערפאת היה [תולדה של] החלטה רשמית ישראלית-אמריקאית, לאחר מצור צבאי ומדיני מתמשך, שנועדה לשים קץ לאינתיפאדת אל-אקצא המבורכת, ולפגוע בַּהתנגדות ובאחדות של העם הפלסטיני. אין צורך בצוותים ובוועדות חקירה [הפועלים] במשך עשר שנים כדי להגיע לאמת זו. 

-          במהלך עשר השנים מאז חיסול יאסר ערפאת ועד היום, העם הפלסטיני - חרף כל המאמצים והאיומים שנועדו לאלצו לוותר על עקרונותיו הלאומיים וזכויותיו הלגיטימיות – עודו איתן ונחוש בדעתו לזכות בחירותו ובעצמאותו. כמו כן, כל המאמצים שנעשו למען זניחת דרך ההתנגדות הכוללת נכשלו. עמידתו האיתנה של עמנו הגיבור ברצועת עזה והתנגדותו האמיצה, כמו גם ההתקוממות [הנוכחית] של עמנו בירושלים האהובה, אינם אלא הוכחה נוספת לכישלון המאמצים הללו.  

 

-          הדבקות במורשת יאסר ערפאת ובעקרונותיו אשר למענם מסר את נפשו - כמו עוד עשרות אלפי אנשים - תושג באמצעות המשך תהליך הפיוס הלאומי על  בסיס עקרונות נכונים, השלמת האחדות הלאומית, תמיכה בממשלת הפיוס הלאומי ודבקות באופציית ההתנגדות הכוללת [ודבקות] ברובה, אשר יאסר ערפאת, אבו ג'יהאד, אחמד יאסין, שקאקי, אבו מוצטפא אל-כרמי ואל-ג'עברי נהרגו כשהידים כשהוא [קרי הרובה] בידם.

 

-          יש לשקול מחדש את [אימוץ] אופציית ההתנגדות, בהיותה הדרך הקצרה ביותר להביס את הכיבוש ולזכות בחירות, בשיבה, בעצמאות וכן [את] אימוץ תנועת החרם על ישראל באופן רשמי על ידי ההנהגה הפלסטינית.

-          יש לבחון מחדש את תפקידיה ומשימותיה של הרשות הפלסטינית, כך שמשימתה הראשונה והעיקרית תהיה תמיכה בהתנגדות הכוללת, דבר שמחייב הפסקה לאלתר של התיאום ושיתוף הפעולה הביטחוני [עם ישראל], אשר מחזק את הכיבוש ומסב נזק עצום לאינטרסים הלאומיים של העם הפלסטיני.

-         
יש לקבל החלטה אמיצה ומידית לפנות למועצת הביטחון ולהצטרף לכל המוסדות והסוכנויות הבינ"ל, ובראשם בית הדין הפלילי הבינ"ל [בהאג] ולהפסיק את ההימור על אשליית המו"מ.

 

-          יש לשלוח ברכת הערצה והוקרה להתקוממות העממית בירושלים וכן לקרוא לעם הפלסטיני בגדה, בעזה, בתוך [גבולות 48], בפזורה [הפלסטינית] ובעולם הערבי והאסלאמי לתמוך בהתקוממות זו. שכן, המערכה על אל-אקצא ועל המקומות המקודשים לאסלאם ולנצרות היא המערכה על פלסטין והמערכה למען החירות, השיבה והעצמאות. אני קורא בהזדמנות זו למנגנוני הרשות ולמנגנוני הביטחון הפלסטיניים להגן על ההפגנות התמיכה בהתקוממות של עמנו בירושלים ולתמוך בהן.

 

-          יש לקרוא לכל הכוחות הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים ולכל האישים והמוסדות לערוך ועידה לאומית ולקיים דיאלוג אסטרטגי כדי לגבש אסטרטגיה פלסטינית מאוחדת, בהשתתפות כל [הגורמים], במטרה להכשיר את הקרקע לקיום בחירות למועצה המחוקקת, לנשיאות ולמועצה הלאומית הפלסטינית [המל"פ], לאחר שחלפו שנים ארוכות מאז פג תוקפם המשפטי של הגופים הללו, וכדי לחדש את המנגנון המדיני הפלסטיני.

 

-          יש לגנות  את פשע הפגיעה במנהיגי תנועת הפת"ח ברצועת עזה ולקרוא למנגנוני הביטחון לרדוף את המעורבים בכך ולבוא איתם חשבון ו[בכך] לאפשר לממשלת הפיוס הלאומי למלא את משימותיה ברצועה. כמו כן יש לקרוא להמוני עמנו להשתתפות מקסימלית בציון יום השנה העשירי למותו כשהיד של המפקד-הסמל יאסר ערפאת, בכל רחבי המולדת.

 

-          בהזדמנות זו, אני מחדש את התחייבותי ושבועתי להמשיך את דרכו של יאסר ערפאת: דרך המאבק הלאומי ודרך ההתנגדות לכיבוש, דרך הדבקות בחלומו ובחלום עמנו הכביר לשחרור המולדת ולשחרור ירושלים, שהיא מקור ההשראה שלנו, היהלום שבכתר שלנו, גולת הכותרת של הערים ובירתנו הנצחית.

 

אחיכם

מרואן אל-ברגותי (אבו אל-קסאם)

כלא הדרים, צינוק 67".