כללי

 

עורך אל-חיאת: היזידים הנוצרים במוצול רשאים לראות באובמה אחראי לסבלם

 

ר'סאן שרבל, עורך היומון אל-חיאת, האשים במאמר שפרסם, את ארה"ב בזוועות המתרחשות בעיראק, ובהן טיהור המיעוטים האתניים והדתיים מהשטחים עליהם השתלט דאעש וטען כי הן היזידים והן הנוצרים ממוצול רשאים להטיל על אובמה את האחריות לסבלם, מאחר והוא לא עשה די כדי לסייע להם.[1] לדבריו, לארה"ב  יש אחריות מוסרית לדאוג לשלומה של עיראק, זאת בשל הכאוס שנוצר בה בעקבות הפלישה אליה במהלך הקדנציה של הנשיא בוש והפלת שלטונו של סדאם חוסיין, שהיווה את התשתית לצמיחת הטרור של דאעש. כעת, טוען שרבל, במקום שאובמה ייקח אחריות על כאוס זה, הוא מתעלם ממנו ונוטש את האזרחים האומללים לחסדי אבו בכר אל-בגדאדי. יצוין כי לעמדתו של שרבל שותפים כותבים רבים המטילים גם הם את האחריות לעלייתו של דאעש על מדיניותו של הנשיא אובמה, מאותן סיבות ששרבל מזכיר.[2]  

 

להלן קטעים מן המאמר:[3]

 

"בהר סנג'אר ספרה היזידית המבוהלת את בני משפחתה. התוצאה שברה את לבה. מי שלא הגיעו איתה לא יגיעו לעולם. היא ברחה מהר והשלתה את עצמה שגם הם עשו כמוה. הם לא הגיעו. שני בניה ובתה. עזבה אותם תחת חסות דאעש. והארגון 'בעל הלב הרחום', מרצץ את ראשי הכופרים, צולב אותם, או קובר אותם בעודם בחיים. עזבה אותם תחת חסות הח'ליף. הוא אוהב את מדינתו נקייה וטהורה ואינו רגיל להשאיר עשבים רעילים בגינתו. 

 

במי תסתייע היזידית המבוהלת? היא לא תקרא ל[מזכ"ל הליגה הערבית] נביל אל-ערבי מכיוון שהחברה שלו [הליע"ר] ידועה כפושטת רגל; לא תקרא ל[מזכ"ל האו"ם] באן קי מון כי אין ברשותו דבר מלבד דמעותיו; לא תבקש עזרה מהצבא העיראקי, שכן הוא כבר התמוטט מול דאעש ונתן לו במתנה את מיטב נשקו. היא לא תקרא לפשמרגה, שכן הנשק שלהם מועט מדי לממדי המערכה. לא נשאר אלא גורם אחד [שאליו תוכל לפנות]. היא פתחה את ידיה ואמרה: 'היכן אמריקה? היכן אובמה?'.    

 

ג'יימס הבורח ממוצול מכסה את דמעותיו בכעסו. אמר שמוצול היא אדמת סביו ואדמת סבי סביו, שורשיהם עמוקים שם, וכי סופות רבות עברו ולא נגנב מהם ביתם ולא גינתם הקטנה. הוא שאל את עצמו כיצד יש זכות ל'אבו הורירה האמריקאי', ל'אבו אחמד הבלגי' ול'אבו בלאל האוסטרלי'[4] לעקור אותו מאדמתו. נשמט מדעתו שהח'ליף אוהב את מוצול נקייה מהעשבים הרעילים. פעמוני [הכנסיות] מפריעים לו. המנזרים מכעיסים אותו. כתבי היד [הקדושים של הנוצרים] מתגרים בו. הח'ליף רגיש ובעל מצבי רוח. הוא אינו יכול [לשאת] את עדת השבכ[5] ולא את השיעים. אויבו הגדול ביותר הוא הסוני המתון שאומר שהגיוון הוא נכס, שהאסלאם היא דת הסובלנות, ושכפיית הלבוש האחיד הוא פשע.     

 

ג'יימס לא אמר שהוא רוצה לחזור למוצול. הוא אמר שהוא רוצה לעבור למדינה רחוקה. רוצה להתרחק מהח'ליף וממדינתו. הוא רוצה לעבור לגולה. לכן אמר 'היכן אמריקה? היכן אובמה?'.

 

הח'ליף רציני ואינו מתלוצץ. הוא בז לגבולות הבינ"ל, לחוקות, לחוקים שחוקקו בני אדם, לבחירות, לזכויות אדם, לחברה אזרחית, ולזכות לשונות. במדינה שלו אין לך זכות לשתות ממעיין אחר, ושתהיה לך מורשת, שיר או כלי נגינה [מסורתי], או בגד שונה. כנגד כל המחלות האלה יש לו תרופה אחת - ההוצאה להורג. צבע אחר פירושו חוסר נאמנות. השוני פירושו חתרנות. אי התאמה היא איום. [גזר הדין הוא] הוצאה להורג.    

 

מאין בא דאעש? כיצד נולד והפך לחיית טרף ולסכנה קיומית על המדינות, החברות והאנשים? מאין היכולות העצומות הללו וההצטיינות [בהפעלת] התקשורת, בניהול קרבות בשטח של אלפי קילומטרים, במכירת נפט, בצבירת דולרים, ובייצור מתאבדים ומטענים? מאין באה המגיפה הזאת, המסוכנת יותר מהאבולה ובעלת יכולת גדולה יותר ממנה להתפשט?   

 

זכותה של הגברת היזידית להתייחס לברק אובמה כפושע. הוא מיהר לברוח עם חייליו כאשר הוא נוטש את עיראק לטובת נוטרי הטינה, אוהבי הגופות האלמוניות וההתנקשויות. הוא העמיד פנים ששכח שארצו בעצמה פלשה לעיראק, ושפקיד חסר שכל מטעמה הורה לפרק את צבא עיראק. הוא התעלם מן האחריות המוסרית. הוא הציל את דם האמריקאים והשאיר אותנו [לטבוע] באגמים של דם.     

 

זו זכותם של בני שבט אל-שעיטאת הסורי שדאעש קטף מאות מהם להתייחס לאובמה כפושע.[6] הוא התייחס בקלות דעת ובחוסר אחריות כלפי השריפה הסורית. הפיל את מתנגדי המשטר בתקוות ואשליות. דרש מראש המשטר [קרי: אסד] שיסתלק מבלי שעמד על טבע המשטר ומאזן הכוחות [באזור]. הבטיח למתנגדים תמיכה ואחר כך הלך וברח מהתחייבויותיו. הוא לא הבין בזמן את הסכנה שבהפקרת שטחי סוריה ללוחמים הזרים הקיצוניים ... הוא לא מינף את כובד משקל ארצו כדי לכפות פתרון ריאלי. לו כובתה האש הסורית מוקדם לא היה דאעש מרים את ראשו והח'ליף לא היה מצליח לעקור את העשבים הרעילים. הנשק שחסך אובמה מהאופוזיציה הסורית נפל ל'ידיים הלא נכונות' בעיראק. מצבור נשק אמריקאי שלם ברשות דאעש הוכיח את יעילותו נגד הכורדים ובאדמת סוריה.       

 

אנו לא רוצים לנהוג שלא בחסד עם הח'ליף. האזור שלנו היה מקום קשה גם לפני שהופיע. הדיקטטור היה עוקר [בו] את מי שהתנגד לו, ואיתו גם את משפחתו ושכניו. הוא היה מטיל אימה על המיעוטים כדי לרסן אותם וכדי שיישבעו לו אמונים ויפרוס עליהם את את חסותו.   

 

[אבל] דאעש הוא דבר אחר [לעומת הדיקטטורים הקודמים]. הוא אינו חושק בריסון המתנגדים, הוא רוצה למחוק אותם אחת ולתמיד... המיעוטים הם עשבים רעילים. המיעוטים הם תאים רדומים. עיני בניהם הם עיני תופת, הם חולמים על דו"חות סודיים בשירות האויבים. הפתרון הוא הוצאה להורג, הוצאה להורג, והוצאה להורג. הפתרון הוא עקירת העשבים הרעילים.

 

הח'ליף טועה כאשר הוא מגזים בחגיגה לכבוד 'כיבושיו'. החולות של האזור הזה  טובעניים, רועדים ובוגדניים, ולא יהיה מספיק מקום עוד זמן רב עבור הסופות שמגיעות מן מהמערות. העתיד הוא הפכפך.