כללי

 

תגובות בעיתונות הערבית לרדיפת הנוצרים בעיראק ע"י דאעש: דאעש מבצע פשעים שלא נראו כמותם בהיסטוריה; על העולם להתערב

 

בעקבות הדיווחים על מעשי אלימות נגד נוצרים במוסול על ידי ארגון הטרור המדינה האסלאמית [להלן: דאעש], על פגיעה בכנסיות בעיר, על אילוץ הנוצרים להתאסלם או לשלם "מס גולגולת" [ג'זיה] ועל בריחה המונית של הנוצרים מהעיר, מתפרסמים בעיתונות הערבית התבטאויות ומאמרים בגנות יחס זה לנוצרים.

 

היומון הקטרי אל-קדס אל-ערבי היו"ל בלונדון, פרסם מאמר מערכת חריף בנושא, שבו טען כי המעשים  נגד הנוצרים במוסול, אשר תרמו לבניית התרבות והמורשת בעיר מזה אלף וחמש מאות שנים, הם פעולת הטיהור הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית ופוגעים בשמם הטוב של האסלאם והמוסלמים.

 

היומון קרא למי שנמנים על מחנה האסלאם המתון לגנות את מעשי הטרור של ארגון דאעש, פן יהיו שותפים לפשעים נגד האנושות. כמו כן, קרא למוסלמים המתונים  לצאת נגד הפתוות הקיצוניות כמו זו שפורסמה בקליפ של מכון ממרי מפי השיח' הסודאני עלי אל-ג'זולי שציטט חדית' המתיר להרוג את ה"כופרים" – גברים, נשים וטף. יצוין שהיומון טען כי החדית' שקרי, בשעה שהוא נחשב למהימן.[1]

 

הסוציולוג ופעיל זכויות האדם המצרי סעד אל-דין אבראהים כתב בטורו ביומון "אל-מצרי אל-יום" כי יחסו הגזעני והברברי של דאעש כלפי הנוצרים מזכיר את מעשיהם של הנאצים והטטרים, ומזיק לאסלאם, וקרא לליגה הערבית לגנות את המעשים.

 

אחמד אל-סראף, בעל טור ביומון הכוויתי אל-קבס, נקט בסרקאזם חריף כדי להביע את סלידתו מהנעשה לנוצרים. הוא קרא לנוצרים לעזוב את ארצות האסלאם, שכן למוסלמים אין עוד צורך בקידמה, תרבות, סובלנות ודו-קיום, אלא רק בנחשלות, קנאות ואלימות.

להלן קטעים מהמאמרים:

 

אל-קדס אל-ערבי: טיהור נוצרים במוסול - הגדול בהיסטוריה המודרנית

ביומון אל-קדס אל-ערבי נכתב: "לפני שבוע שיגר [לואיס] סאקו, הפטריארך המכובד של הכנסיה הגדולה בעיראק, קריאה לבעלי המצפון בעיראק ובעולם [בכלל], ואל המוסלמים המתונים בפרט, להציל את הנוצרים במוסול מפני רדיפה וגירוש  על ידי מה שמכונה ארגון דאעש והזהיר כי עיראק נמצאת על סף 'אסון הומניטארי, היסטורי ותרבותי.'

 

להוציא כמה הודעות של סולידאריות פה ושם, העולם לא נקף אצבע - לא על מנת למנוע את הפשע הזה ולא על מנת להגיש סיוע הומניטארי לאלפי המשפחות שמצאו את עצמן תחת כיפת השמיים לאחר שאולצו לצאת מעירם בלבושם [בלבד] ללא כל ציוד, ובתיהם הפכו לרכוש של דאעש. 

לא הועיל לכומר סאקו להזכיר למוסלמים שהנוצרים 'חלקו [עם המוסלמים], במיוחד במשרק [ארצות ערב ממזרח למצרים], את הטוב ואת הרע מאז הופעת האסלאם, ודמם התערבב [עם דם המוסלמים] בהגנה על זכויותיהם ועל אדמתם, והם בנו יחד תרבות, ערים ומורשת'.

 

[המוסלמים] התעלמו מאזהרתו כי ההתנהגות של דאעש 'תזיק למוסלמים ולמוניטין של דת האסלאם לגבי החיים בדו קיום עם דתות אחרות ועמים אחרים במזרח ובמערב, כיבוד אמונותיהם וחיים עמם באחווה'. בכיו האחרון לא זעזע את [המוסלמים] כשאמר: 'אסור שיתנהגו אל הנוצרים בדחייה, בגירוש ובהכחדה'

כך התרוקנה מוסול מנוצרים בפעם הראשונה מזה אלף וחמש מאות שנים, לאחר שדאעש גירש בסביבות 30 אלף אזרחים עיראקים נוצרים מבתיהם, מעירם, מזיכרונותיהם ומההיסטוריה שלהם, אשר מהווה חלק אותנטי מההיסטוריה של התרבות [המוסלמית בעיראק] ומשורשיה.

 

בעוד שבשנת 2003 היו בעיראק כ- 1.4  מיליון נוצרים, הרי שכעת, [בשל] אחת מפעולות הטיהור האתני הגדולות ביותר בתקופה המודרנית, נותרו בה רק חצי מיליון נוצרים. זהו יום עצוב בהיסטוריה של התרבות האנושית. מבחינת ההיסטוריה של האסלאם מדובר באסון, שכן, הפשע הזה מתבצע במפורש בשמו.

 

כדי להבין את המחיר הכבד שמשלמים המוסלמים בכל המישורים [עקב כך], די לראות כיצד אנשים במערב 'חוטפים' [את הדיווחים אודות] הכיבושים של דאעש, פלישותיו ומעשיו הנתעבים ומפיצים אותם ברשתות החברתיות כדי להשחיר את דמות האסלאם. 

 

לא שמענו ולו קול אחד ממחנה האסלאם המתון שגינה לקיחת נשים בשבי, הפקעת רכוש וממון מידי אזרחים שלווים לטובת דאעש במוסול, או שהתנער מהפתוות המטלטלות שנראות כאילו נוסחו בקפדנות כדי לשרת את האויבים. כך למשל, פתוה שזכתה לפרסום נרחב – שתורגמה [בשעתו] בידי המכון הציוני ממרי לחקר התקשורת במזה"ת - בה טען שיח' מדאעש ש'האסלאם אינו מבחין בין הרג גברים, נשים וילדים במלחמה.' ה[שיח'] הסתמך על חדית' שקרי, אותו ייחס לנביא [מוחמד] בתשובה לשאלה של אדם שכינויו 'בן ג'ת'אמה'.[2]

 

מה שעשו הטרוריסטים האלה במוסול אינו מהווה איום לנוצרים או לעיראק בלבד; הוא מהווה תמרור אזהרה מפני חיסול כל המיעוטים האתניים והדתיים באזור. אין פירושו של דבר שהרוב הסוני יינצל מסכנת הטרור, אדרבא, גם בין הסונים תיעשה חלוקה [בהמשך] בהתאם לאסכולות שלהם, אמונותיהם או מעשיהם וגם הם יצטרפו לקורבנות 'מכונת התכפיר בעידן דאעש.'

 

לפיכך, נקיטת עמדה ערבית שתנסה להמעיט בחשיבות הסכנה של ההתפשטות הסרטנית של ארגוני הטרור באזור... מתוך מטרה לשרת אג'נדות פוליטיות, תיטול למעשה חלק בפשעים נגד האנושות ותעניק לגיטימציה מוסרית לפושעים אשר איבדו כל צלם אנוש. 

האסון של הנוצרים במוסול חשף את צביעותו של המערב אשר הופך עולמות כאשר פוגעים בחופש המחשבה בכמה ממדינות ערב; [אך] מתעלם מהעקירה הברברית של שורשי התרבות מאדמתה בעיראק.  זאת, גם לאחר שמנהיגים נוצרים נאלצו להגיש בקשה מפורשת להתערבות בינ"ל נגד דאעש, כאילו ש[באמצעות התעלמות זו] יהיה המערב גם בעתיד רחוק מסכנת [דאעש].

 

[היחס] לנוצרים במוסול הפך לגולת הכותרת של לידת 'עידן דאעש' החשוך, לאחר שהם היו שותפים להארת ההיסטוריה של התרבות האנושית מאז שנוצרה.  זוהי בושה לכל אדם המתיימר להשתייך [לתרבות האנושית] או  לכל דת מונותאיסטית שהיא."[3] 

 

סעד אל-דין אבראהים: דאעש נוהגים בנוצריי עיראק כמו ניאו-נאצים

סעד אל-דין אבראהים כתב בטורו השבועי ביומון אל-מצרי אל-יום: "אין תיאור מדויק יותר למי שמכנים  עצמם 'דאעש', כלומר מדינת האסלאם בעיראק ואל-שאם, מאשר ניאו-נאצים או ניאו-טטרים: הם גזענים כמו הנאצים וברברים רצחניים כמו הטטרים ומזיקים לאסלאם כפי שאיש לא הזיק לו ב-1400 השנים האחרונות, קרי בכל ההיסטוריה של המוסלמים, מתחילת השליחות של מוחמד במאה השביעית לספירה..

 

מה שמעניין  במאמר זה וצריך לעניין את כל הערבים והמוסלמים הדואגים לאדמת אומתם ולמוניטין של דתם, הוא מה שעשה אבו [בכר] אל-בגדאדי לבני העדה הקטנה והחלשה ביותר בעיראק – העדה הנוצרית, שאינה מונה יותר מעשירית מכלל תושבי עיראק. מראשית ההיסטוריה שלה שם, במאה הראשונה לספירה, היא אף פעם לא הייתה נתונה לרדיפה או לאיום בהשמדה המונית [כבעת הזו].

אבו בכר אל-בגדאדי קצב להם אולטימטום של יומיים: להתאסלם, לעזוב ללא שום רכוש או להיהרג ולהתחסל. גם אם גדולי האויבים של האסלאם היו רוצים להזיק לאסלאם בקרב כל בני האדם, הם לא היו מצליחים כפי שהצליח הפרא הזה, אבו בכר אל-בגדאדי. הנוצרים במזרח, ובכלל זה הנוצרים של עיראק, מילאו תפקידים משמעותיים לאורך אלפיים שנות קיומה של הנצרות. היו ביניהם שרים, מושלים ורופאים בראשית האסלאם, במדינות האומיית והעבאסית ולאורך חמש מאות שנות האימפריה העות'מאנית...

 

הטרגדיה של הנוצרים בעיראק עתה היא המכוערת והכואבת ביותר, משום שהיא פרק רועש אחד מתוך סדרת פרקים שקטים של הנוצרים במשרק הערבי. מספרם החל לרדת במחצית השנייה של המאה ה-20 וראשית המאה ה-21. לאורך כל ההתקוממויות והמהפכות שאירעו באזור, היוו המיעוטים האתניים בכלל והמיעוט הנוצרי בפרט שעיר לעזאזל פעמים רבות היו השליטים העריצים מפנים כלפי מיעוט זה או אחר את זעם העם המקופח בידיהם, על כישלונם או על תבוסותיהם, בהאשימם את הנוצרים שהם עומדים מאחורי כל צרה או אסון. גם אבו בכר אל-בגדאדי המורד בשלטון בעיראק פנה לאותה שיטה אומללה. משפסקו ניצחונותיו, הוא הפנה את להט הזעם של תומכיו אל מטרה חלשה – הנוצרים בערי צפון עיראק.

 

הכרתי את [נשיא עיראק הנבחר], פואד מעסום, בהיותו לוחם כורדי נגד העריץ הקודם של עיראק, סדאם חוסין. אירחתי אותו ואת עמיתיו הלוחמים הכורדים כמה פעמים בקהיר. לכן אני פונה אליו, אל האח מסעוד ברזאני ואל לוחמי הפשמרגה הגיבורים, שיחושו להגן על נוצרי עיראק. הם עצמם טעמו בעבר את טעמם המר של עושק ורדיפה ויהיה זה אציל ונדיב  מוסרית מצידם לחוש לעזרת נוצריי עיראק ולהגנתם מפני הנאצים - הניאו-טטרים האלה.

 

על הליע"ר לצאת בקריאה דחופה להבעת סולידריות עם נוצרי עיראק, ולפתוח בפניהם את שערי המקלט הזמני עד שסיוט דאעש יחלוף, כפי שחלפו סיוטים קודמים..."[4]

 

כותב כוויתי: "הוי הנוצרים... צאו והותירונו עם הקנאות, עם האיבה והשנאה"

בטור ביומון הכוויתי אל-קבס, כתב בעל הטור, אחמד אל-סראף: "הוי הנוצרים בדמשק, יברוד ומעלולא [בסוריה], צאו ממולדתנו! הוי הנוצרים של מוצול, נינווה, ובגדאד [שבעיראק] – צאו מערינו!  הוי הנוצרים של לבנון - צאו מההרים ומהעמקים שלנו! הוי הנוצרים בפלסטין ובחצי האי ערב- צאו מחופינו, מאדמתנו. צאו לנו כולכם מהוורידים! צאו כולכם! אנו שונאים אתכם ואיננו רוצים אתכם בקרבנו. צאו!’ מאסנו כבר בקדמה, בתרבות, בפתיחות, בסובלנות, באהבה, באחווה, בדו- קיום, בסלחנות. צאו  כדי ש[אנו המוסלמים] נתפנה להרוג זה את זה . צאו!  אין ביננו דבר  וחצי דבר.  צאו!, נמאס לנו מהיותכם [התושבים] המקוריים  במצרים, בעיראק, בסוריה ובפלסטין. צאו, כדי שלא נתבייש בשעה שעינינו פוגשות את עיניכם התוהות אודות התרחש. צאו והותירו אותנו עם האסונות שלנו. יש מי שיקבלכם בברכה. אנו [המוסלמים] נישאר כאן הרחק מכם, מיומרותיכם, מכישרונותיכם ומיעילותכם, מהידע שלכם ומניסיונכם. צאו והותירו אותנו עם הקנאות [הדתית], עם האיבה ועם השנאה.

 

צאו!, איננו יכולים להכיל עוד את מה שאתם מתיימרים לקרוא לו תרבות.   

בצאתכם, נתפנה לשים לה [לתרבות] סוף, למחות את שרידיה ולנפץ את הפסלים, ...את הממצאים הארכיאולוגיים ואת השירה, הפרוזה והספרות שהותירו אבותיכם. צאו! עיראק, מצרים, סוריה, כווית, פלסטין, ירדן וצפון אפריקה אינן זקוקות לכם או לצוענים וליהודים שחיו בינינו לפניכם. לכו, צאו וקחו אתכם את החמלה. אחרי אל-נוצרה, דאעש, אל-קאעדה ושאר כנופיות האחים [המוסלמים]…, איננו זקוקים לחמלה ולא לסולידריות. הדם יזרום, האלימות תתפשט, לבבות ייקרעו לגזרים, קרביים ייאכלו, לשונות ייעקרו, צווארים ישוספו וברכיים יתמוטטו, ואנו נחזור לרפואה הקדומה, לטיפול בעשבי מרפא, לקריאת ספרים עתיקים ונשוב לנחש את המזל על ידי שרטוט קוים בחול על חוף הים.

 

לכו, הנוצרים שלנו, וקחו אתכם את כל שרידיהם וגופותיהם של ג'ובראן ג'ובראן[5] וסרקון בולוס[6] , בדאוי אל-ג'באל[7] אנאסטאס אל-כרמאלי[8], יוסוף אל-צאיר'[9], סעדי אל-מאלח[10] האחים טקלה[11], אל-יאזג'י[12], אל-בוסתאני[13] ואל-אח'טל אל-צר'יר[14]. קחו עמכם גם את כל האוניברסיטאות ובתי החולים שלכם וסגרו את המיסיונים שלכם, ואפילו למיכאיל נעימה[15] איננו זקוקים, ואל תשכחו את מאי זיאדה…[16] כל אלה אינם קשורים אלינו.

 

כן, הסתלקו מקרבנו, אנו רוצים לשוב אל המדבריות שלנו, התגעגענו אל חרבותינו ואל העפר שלנו ואל בהמות המשא שלנו, ואיננו זקוקים לכם ולא לתרבות שלכם, לא לתרומתכם לשפה ולשירה [הערבית]. איננו זקוקים לכם עוד, שכן יש לנו ארגונים רוצחים ושופכי דם. הוי הנוצרים, עזבו אותנו יחד עם התרבות שלכם, שכן כבר החלפנו אותה בתרבות חפירת הקברים."[17]