קובץ וידאו לצפייה
https://www.youtube.com/watch?v=pFcUO19PQZY
קובץ אודיו להורדה:
https://memri.no-ip.info/MEMRI%20Lectures/150514.MP3
המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
במת הדיונים של ממרי המפגש הבא*
ביום חמישי, ט"ו באייר, 15.5.14, בשעה 19.30
עם: פרופ' מוחמד דג'אני ופרופ' אייל וינטר
על: לעשות שלום מלמטה
***
פרופ' דג'אני הוא מנהל המכון ללימודים אמריקאים באוניברסיטת אל-קודס ומייסד תנועת "ווסטיה". עמד בראש משלחת של סטודנטים פלסטינים שביקרה לאחרונה באושוויץ
פרופ' וינטר הוא ראש הקתדרה ע"ש סילברצווייג במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. לשעבר ראש המרכז לחקר הרציונליות וראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית
המפגש יתקיים ביד בן צבי, רחוב אבן גבירול 14, ירושלים
לפרטים נוספים, עזרא 052-3338004
* המפגש יתנהל בעברית ובאנגלית
***
ממרי – להכיר את השכנים כדי לעשות שלום
ירושלים, רח' המעלות 5 טל: 02-6244730; פקס: 02-6255779; דוא"ל: memri@memri-tv.org
www.memri.org.il www.memritv.org www.memri.org
ראו מאמרו של פרופ' וינטר, הדן בנושא הערב
דעות/ הארץ
פלסטיני באושוויץ
- איל וינטר
- 12.04.2014
בהמולת ההמתנה
לדברי השופט בפרשת הולילנד, נעלמה מעיניהם של כמעט כל עיתונאי ישראל ידיעה חשובה מאין
כמוה: ב-27 במארס נערך הביקור המאורגן הראשון של עשרות סטודנטים פלסטינים
באושוויץ־בירקנאו, בליווי מורם, פרופ' מוחמד דאג'ני מאוניברסיטת אל־קודס. אירוע זה יקבל להערכתי מקום חשוב בספר ההיסטוריה של הסכסוך
הישראלי פלסטיני; הרבה יותר כנראה מזה שיקבל המו"מ הווירטואלי בין ישראל
לרשות הפלסטינית בתיווכו של ג'ון קרי.
בהתפתחות האבולוציונית של חברות במהלך ההיסטוריה, ממלאים אירועים חריגים מסוג זה תפקיד הדומה לתפקידן של מוטציות באבולוציה האנושית. גם התפתחות הקורטקס הקדם מצחי במוחו של האדם, שהביאה לבסוף להתפצלות המין האנושי מבעלי חיים אחרים הדומים לו, החלה במוטציה קטנה ואקראית ששינתה הכל.
הביקור במחנה
ההשמדה עורר עניין רב בציבור הפלסטיני, ויצר דיון פנימי מרתק על יחסה של החברה
הפלסטינית להומניזם, ליהדות
ולישראלים. זהו דיון שחשיבותו אינה בכלל בת השוואה לחשיבותו של מסמך סתמי בחתימתם
של אבו מאזן ולבני על 50% הכרה תמורת 50% הקפאה.
את פרופ' דאג'ני,
שאירגן את הביקור, אני מכיר כבר יותר מעשר שנים. באותם ימים חיפשתי עם עמיתי
מגרמניה, ריינהרד זלטן, חתן פרס נובל בכלכלה, שותף מחקר פלסטיני למחקר השוואתי על
אמון ואמינות בין ישראלים ופלסטינים. העבודה המשותפת נהפכה לידידות, ודאג'ני הכיר
לי את חבריו בתנועת "ווסטיה" (דרך האמצע) שהקים - תנועה פלסטינית הקוראת
למתינות דתית, לאי אלימות ולסיום הסכסוך עם הישראלים מתוך כבוד הדדי. הוא שיתף
אותי בקריאתו לבתי הספר הפלסטינים לפתח תכנית ללימודי שואה.
כשאיגודי מרצים
בבריטניה קראו לחרם על האקדמיה הישראלית יצא דאג'ני בקריאה שלא להחרים. לפני כמה
שנים פנתה סעודיה לאוניברסיטת אל קודס (ביוזמת חמאס), וביקשה שתפסיק את כל המחקרים
המשותפים עם ישראלים. בית המלוכה הניח הצעה מפתה: כל דולר שמקורו בתקציב מחקר משותף
עם ישראלים יוחלף בשני דולרים מלכותיים. דאג'ני היה זה שלחץ על סרי נוסייבה לסרב
להצעה. המלך הסעודי יכול אמנם בקלות להציע כסף, אך לא איכות מחקרית ולא שיתוף
פעולה שיפתח לבבות.
אולם הסיבה
שהביקור הפלסטיני באושוויץ הוא אירוע מכונן אינה דג'אני, אלא העובדה שלמרות שרבים
מחבריו בישראל ובגדה חוששים לחייו, חייו אינם בסכנה. דאג'ני אינו משת"פ. הוא
פטריוט פלסטיני,
וכך הוא גם נתפש
בקרב רוב הציבור הפלסטיני, כולל הציבור שהוא פוגש במכללות האסלאמיות בשכם וחברון.
פעילותו מתקשרת לי עם משפט מרגש משירו של לאונרד כהן: "כל קיר בטון נסדק
לחור/ כך בדיוק נכנס האור".
פרופ' וינטר הוא ראש הקתדרה ע"ש סילברצווייג במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית
