כללי

 

חזבאללה: השימוש בשמם של לוחם בסוריה והזמרת פירוז במאמץ לרכישת אהדת הציבור

 

מאת א.ב. פיקאלי*

הקדמה

לאורך השנים חזבאללה מפעיל מערך תעמולה מגוון ורחב, שזוכה להצלחות רבות, וזאת בניסיון להציג עצמו בעיני העולם הערבי בכלל ובלבנון בפרט כארגון עממי, לאומי, לגיטימי, הפועל על מנת להגן על לבנון מפני ישראל. אלא שלאחרונה, שיפור תדמיתו של חזבאללה הפך לעניין אקוטי יותר, וזאת בשל הירידה שחלה במעמדו הציבורי במדינה, וכן בפופולאריות ובתמיכה להן הוא זוכה בקרב הציבור הלבנוני ואף השיעי, ממנו שואב הארגון חלק גדול מכוחו. פגיעה זו קשורה בעיקר ללחימתו של הארגון בסוריה לצד משטר אסד והפניית נשקו, המיועד לדבריו נגד ישראל, כלפי המורדים בסוריה.[1]

 

לאחרונה קיבל הדבר ביטוי גם בנאומו של נאסרללה ב-20 בדצמבר 2013 לרגל יום הארבעים לחיסולו של בכיר חזבאללה חסאן אל-לקיס. בהודאה די נדירה אמר נאסרללה כי חזבאללה "משלם מחיר לא רק בחיים [של אנשיו] ובשהידים, אלא גם במעמדו של הארגון, באמון האנשים בו ובמוראל של הציבור שלו" כשהוא מייחס זאת ל"מלחמה התקשורתית החריפה נגדו [בעקבות מעורבותו הצבאית בסוריה]".[2]

 

מסמך זה עוסק בשניים מאמצעי התעמולה שבהן השתמש לאחרונה חזבאללה בניסיון לשפר את תדמיתו שנפגעה ולעורר אהדה והזדהות עימו, האחד: סרטון וידאו שהפיץ הארגון על צוואתו של אחד מלוחמיו שנהרג בקרבות בסוריה, והשני ראיון עם המוזיקאי הלבנוני, זיאד אל-רחבאני, בנה של הזמרת הידועה והנערצת פיירוז. המסמך דן במטרותיה של תעמולה זו, ובהדים שעוררו סרטון הצוואה והראיון עם אל-רחבאני בקרב תומכי חזבאללה ומתנגדיו.

בולטת במיוחד העובדה שאמצעי התקשורת הלבנונים הידועים בקרבתם לחזבאללה, ובהם אתרי אינטרנט המזוהים עימו וכן היומונים אל-אח'באר ואל-ספיר לוקחים חלק לא מבוטל בהפצת התעמולה של הארגון.

 

1.   צוואתו המצולמת של לוחם חזבאללה, הצעיר מהדי יאר'י

ב-2 באוקטובר 2013 הפיץ חזבאללה ביוטיוב צוואה מצולמת של אחד מלוחמיו, צעיר מבעלבכ בשם מהדי מחמד יאר'י, שנהרג מספר חודשים קודם לכן בקרבות בסוריה. בסרטון, שצולם לדברי הארגון בשנת 2009, שני חלקים: בחלק הראשון יאר'י קורא פסוקי קוראן, והחלק השני היא מעין צוואה בעל פה שבה עונה יאר'י לשאלות המראיין באופן אינטימי, ספונטני ועם קורטוב של הומור.

 

מהדי יאר'י  [3]

 

בצוואתו בחלק השני מספר יאר'י שהתארס כיוון שאינו אוהב לרדוף אחר בנות; שהוא אינו מחפש אחר בתולות בגן עדן (חור אל-עין) כדוגמת מתאבדי אל-קאעדה; שהוא משחק עם חבריו במשחק קלפים שנקרא אונו; ושאביו עובד קשה לפרנסתו. יאר'י מבקש מכולם לסלוח לו, מאמו שתזכור אותו כאיש "טוב" ו"סובלני" ומארוסתו שתקיים את המסוכם ביניהם. הוא גם מספר בבדיחות הדעת על בורותו בדקדוק הלשון הערבית ומבקש מאמו באותו טון, שלא תגזים בגידופים אם ערוץ אל-מנאר של חזבאללה יצלמה לאחר מותו. עוד הוא מבקש ממנה שלאחר מותו לא תספר שהיה מאמין, אלא רק שהיה בנה הטוב שאותו אהבה. הצופה בסרטון רואה לפניו בחור יפה מראה, פשוט, בעל עיניים בורקות וקסם רב.[4]

 

חזבאללה פונה לרבדים הרגשיים על מנת לעורר הזדהות עמו

פרסום צוואתו של יאר'י, יצר הזדהות רבה בקרב תומכי חזבאללה, אך למעשה הוא עורר סערה בלבנון כולה. כמה מאמרים שפורסמו ביומונים הלבנונים התומכים בחזבאללה  התגייסו לשווק את הצוואה ולנצלה כדי להאדיר את חזבאללה, לעורר סימפטיה כלפיו ולהציגו כארגון המייצג את האנשים הפשוטים בלבנון.

העיתונאית זינב חאוי פרסמה ב-5 באוקטובר 2013, ביומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לארגון, כתבה על יאר'י בה נאמר: "[הסרטון] יצר צונאמי, פרץ לאמצעי התקשורת החברתיים... שירים נכתבו לזכרו [של יאר'י], רבים הזדהו עמו ועוצבו לכבודו כרזות. פנים בעלות קווים בריאים ונאים היו בבחינת אייקון שנשאו עמם אוהביו, אחרים חיקו אותו ואת הספונטניות שלו... דבריו צוטטו מיד בעדכוני הבלוגרים כדי שישמשו מופת, כנהוג לגבי כל מנהיג פוליטי או דתי שדבריו נכנסים להיסטוריה...".

 

הכותבת חאוי  דנה גם במראה החיצוני ובספונטניות של הלוחם ככלי למשיכת ההמון, בציינה כי "מהדי איננו השהיד הראשון או האחרון של חזבאללה, אך קסמו שבה ציבור זה... יתכן שתווי פניו היפים והמושכים והספונטניות האין סופית שלו היוו כר לחיקויו עד לכדי הצמדות והתמזגות עד כי היו כמה אנשים שהביעו רצון לחבור אליו...".[5]

 

התקשורת המזוהה עם חזבאללה: הצוואה מוכיחה שחזבאללה ארגון לבנוני עממי

אל-ספיר: יאר'י שבר את הדימוי הסטריאוטיפי המוטעה של לוחמי ההתנגדות

במאמר ביומון אל-ספיר מה-2 באוקטובר 2013 כתב חסן נסור: "[מהדי יאר'י] השיג את אהדת [הציבור] במילים מועטות. אוצר המלים המיוחד והפשוט של מהדי ... גורם לנו לשאול על טבעם של הצעירים הלוחמים בשורות ההתנגדות. תשובה לשאלה פשוטה יכולה להסיר את הקליפה העבה מעל הדימוי הסטריאוטיפי שלהם הרווח בתקשורת. תוך דקות מועטות מוציא מהדי את עצמו ואת חבריו מהקלישאות של קנאות דתית , טוטאליטריות ואידיאולוגיה. הוא מדבר על משחק קלפים [פשוט] ועל המאבק של אביו להשגת פרנסה, ומצווה על אמו שלא תגזים בגידופים אם רשת אל-מנאר תצלמה [לאחר מותו]. הוא מספר על בורותו בכללי הדקדוק הערבי, על שהתארס כיוון שאינו אוהב לרדוף אחר בנות בדרכים. הוא מצווה על ארוסתו שתבצע את אשר הסכימו לגביו ומבקש יותר מפעם אחת מכל מי שהוא מכיר לסלוח לו. עם מהדי התשובות פשוטות, שקופות ומציאותיות עד למיוחדות במינן. הן אינן מדברות על פוליטיקה, אינן מתנצחות עם מישהו ואינן שוקעות בשיח טלוויזיוני להצדקת השתתפות חזבאללה במלחמה הסורית... אנו מכירים רבים כמו מהדי, הם אנשים רגילים [החיים] בינינו, שלא קראו ספרים רבים ועבי כרס... שכמובן אינם רוצים למות... מהדי פונה לאם, להורה, לשכן ולארוסה. הסרטון מלא בצער עמוק, מהסוג המכריח את הצופה לבלוע את הרוק ולהזיל דמעה".[6]

 

אל-אח'באר: הצוואה חשפה שחזבאללה ארגון לבנוני ולא איראני

מאמר ביומון אל-אח'באר, המקורב לחזבאללה,  מה-11 באוקטובר 2013, כתב פעיל שמאל לבנוני, עלאא אל-מולא, כי הסרטון "חושף ש'הלוחם בהתנגדות האסלאמית' [קרי, בחזבאללה] הוא איש רגיל, בן סביבתו, טבעי כמו  קרובי משפחתו, והדבר המייחד אותו מהם הוא החלטתו להצטרף להתנגדות... צוואתו של מהדי היא ראיה מוצקה וחותכת לכך שחזבאללה הוא [ארגון] לבנוני ... לוחמיו אינם [בעלי פאן] אחד, אלא רבים מגוונים ושונים, כיוון שהם אינם 'מיוצרים' בבית החרושת של חכם ההלכה האיראני ...".[7] מאמר אחר שפורסם באתר המקורב לחזבאללה, www.southlebanon.org, נאמר: "מהדי אינו אגדה אלא הוא אחד מאלפים אשר השאיר אחריו עמאד מור'ניה".[8]

 

היומון אל-נהאר יוצא נגד הצוואה: חזבאללה מבקש הכשר למלחמתו בסוריה

אחת הביקורות הבודדות שנשמעו בלבנון נגד פרסום הסרטון של יאר'י היתה של היומון אל-נהאר, התומך בכוחות ה-14 במרץ ומתנגד למעורבותו הצבאית של חזבאללה בסוריה. ב-7 באוקטובר 2013 פרסם אל-נהאר מאמר תגובה לסרטון, בו טען כי באמצעות הסרטון חותר חזבאללה להשיג הכשר למלחמתו בסוריה, ע"י יצירת תחושת הזדהות של הצופה עם ההרוג.  וכך נכתב במאמר: "איננו יודעים מהי המטרה האמתית להפצת סרטון הצוואה של הצעיר מהדי יאר'י שנהרג בסוריה. סביר להניח שהדבר נועד בעיקר לצורכי תעמולה, שכן, חזבאללה אינו נוהג להפיץ צוואות של לוחמים שנהרגו בסוריה, בניגוד למה שקרה במהלך המלחמה נגד ישראל..."

 

"פניו היפות של מהדי ותמימותו לא יסתירו את האמת המכוערת"

"המטרה [של חזבאללה בהפצת הצוואה] היא להשכיח לכמה רגעים מהצופה בסרטון שיאר'י נהרג בעימות עם לוחמים [סורים] צעירים, שרבים מהם דומים לו בחייהם הפשוטים ובספונטניות שלהם; צעירים השונים ממנו באמונתם וחלומם להיפטר משלטונו העריץ [של אסד], המגן על כסאו באכזריות תוך שימוש בנשק הקטלני ביותר נגד עמו וההורג ללא אבחנה ילדים, נשים וזקנים. האם חפותו של מהדי, הניכרת בסרטון, תואמת את מעשי המשטר הסורי נגד האזרחים? ... פניו היפות של מהדי ותמימותו לא יסתירו את האמת המכוערת ולא את חוסר התוחלת במלחמות בהן מעורבים צעירים לבנוניים מחוץ לגבולות..."

 

המאמר אף מוסיף כי חזבאללה מנסה ליצור להרוגיו בסוריה מיתוס של שהיד: "...מה שחשוב בהתייחסות לסרטון, הוא לעמוד על התופעה של 'מיתוס השהיד' שנלחם לצד משטר בשאר אל-אסד בקרב ציבור גדול. דבר זה אינו גורם אלא ליצירת סדקים פוליטיים ותרבותיים גדולים יותר בחברה הלבנונית ...".[9]

 

כצפוי, מכונת התעמולה של חזבאללה הגיבה ופרסמה באתר www.moqawama.org  של הארגון ואתר www.southlebanon.org  המקורב לו מאמרי תגובה המאשימים את היומון אל-נהאר בגזענות, בהתגרות, בהסתה, בריקוד על הגווייה, בחפירת קברים ובמתקפה תקשורתית שנועדה לעוות את פניה של ההתנגדות בלבנון. מאמרים אחרים טענו כי לוחמי חזבאללה "לא יצאו להלחם נגד צעירים כמותם המבקשים חירות" אלא נגד "אוכלי לבבות",[10] וזאת מתוך רגשות של מוסר נעלה.[11]

 

2.   שימוש בשמה של הזמרת הנערצת פירוז כדי לקבל את אהדת הציבור

ביטוי נוסף לתעמולה שמפעיל חזבאללה ניתן לראות בשימוש שהוא עשה לאחרונה בשמה של האמנית והזמרת המוערצת בכל העולם הערבי, פירוז, כדי לזכות באהדת הציבור.

 

בנה של פירוז בראיון לאתר חזבאללה: אימי אוהבת את נאסרללה

ב-17 בדצמבר 2013 ראיין אתר של חזבאללה, www.alahednews.com.lb, את המוזיקאי הלבנוני זיאד אל-רחבאני, בנה של פירוז, שחקנית תיאטרון וגדולת הזמרים בלבנון ובעולם הערבי, הנחשבת לדמות לאומית החוצה גבולות פוליטיים ועדתיים במדינה. בראיון התבטא אל-רחבאני בשבח חזבאללה ולחימתו בסוריה לצד משטר אסד. בין היתר אמר אל-רחבאני , כי אמו "פירוז אוהבת מאוד את הסייד חסן [נאסרללה, מזכ"ל חזבאללה]". אל-רחבאני אמר עוד כי הוא לומד בע"פ את נאומיו  של נאסרללה וכי מצבו של חזבאללה היום "מצוין."  אל-רחבאני, הוסיף כי לו היה במקומו של משטר אסד, הוא היה פועל כמותו נגד המורדים. אל-רחבאני התבטא גם נגד מנהיגי כוחות ה-14 במרץ ובראשם סמיר ג'עג'ע, העומד בראש מפלגת 'הכוחות הלבנוניים' והגדיר אותו  "עדתי, גזען ומפגר" ו"תכפירי"[12]. לדבריו, ייתכן שזרם אל-מסתקבל, העומד בראש כוחות ה-14 במרץ, מממן את קבוצות התכפיר, כפי שעושה סעודיה.[13]

בסוף הראיון עם זיאד אל-רחבאני הופנתה אליו שאלה ביחס למהדי יאר'י: "מה היתה התרשמותך כאשר צפית בצוואה של השהיד מהדי יאר'י..."? אל-רחבאני השיב: "כמה שהבחור הזה הוא אמיתי, איננו רגילים לשמוע דברים כאלה מפי השהידים, נהדר".[14]

פירוז ובנה זיאד אל-רחבאני [15]

 

כעבור יומיים, בראיון נוסף שנתן לרשת אל-מיאדין, המזוהה גם היא עם כוחות ה-8 במרץ, ובתגובה לביקורות נגדו, אמר אל-רחבאני כי הוא תומך במעורבותו הצבאית של חזבאללה בסוריה וכי "מי שתוקף את פירוז ונאסרללה [בעצם] מגן על ישראל". לדבריו, "פירוז מעדיפה לשתוק" והוא מדבר בשמה.[16]

 

כמה ימים לאחר הראיון השני כתבה בתה של פירוז, רימא אל-רחבאני, בדף הפייסבוק שלה, כי פירוז גזרה על עצמה שתיקה בכל מחיר ולאיש, כולל בנה, זיאד אל-רחבאני, אין זכות לדבר בשמה וכי "כל ההצהרות הפוליטיות והלא פוליטיות הקודמות של אל-רחבאני בנוגע לאמו אינן אלא השערות שלו על חשבון פירוז".[17]

 

דבריו של אל-רחבאני על תמיכת פירוז בחזבאללה הכו גלים בלבנון והציתו באתרים החברתיים ויכוחים בין מצדדים למתנגדים. על פי כמה דיווחים לבנונים רבים הביעו ברשתות החברתיות את אכזבתם מפירוז. השאלה האם דברי אל-רחבאני משקפים את המציאות הפכה למשנית כיוון שבינתיים מכונת התעמולה של חזבאללה עשתה בהם שימוש לצורך האדרת דמותו של נאסרללה כאישיות לאומית ראשונה במעלה, כדי להצדיק את לחימת חזבאללה בסוריה וכדי להכפיש את מתנגדיו. זאת, תוך השוואה בין נאסרללה לפירוז ויצירת הבחנה מניפולטיבית בין "טובים" ל"רעים": מעורבותו הצבאית של חזבאללה בסוריה הוצגה כטוב המוחלט; מנגד, הוצגו המורדים בסוריה ובעיקר סעודיה התומכת בהם, כתמצית הרוע, וכן תוך שלילת הלגיטימיות של המורדים, הצגתם באופן דמוני, והגדרתם וכ'טרוריסטים' ו'תכפירים'.

 

מאמר ביומון אל-אח'באר: נאסרללה ופירוז שני גיבורים לבנוניים

היומון אל-אחבאר, המקורב לחזבאללה, ניסה למנף את דבריו של רחאבני על פירוז לטובתו של הארגון. בעל הטור ביומון אל-אח'באר נאהד חתר, כתב: "לא יתכן שאין  קשר רוחני בין שני האישים הנעלים ביותר שיצרה החברה הלבנונית, [נאסרללה ופירוז, בין] שני המיתוסים הגדושים בעושר רוחני, בסודות ההוויה, ביצירתיות, בנוכחות שובת לב ובצניעות".

 

במאמרו ערך חתר השוואה בין אחד המחזות הלאומיים המפורסמים בלבנון בכיכובה של פירוז - "ג'באל אל-סואן" - לבין לחימתו של חזבאללה בסוריה לצד המשטר הסורי נגד המורדים. המחזה "ג'באל אל-סואן" מספר על כפר בשם ג'באל אל-סואן (מילולית: הרי אבן הצור), שנכבש על ידי שליט זר ואכזר לאחר שהרג את מנהיג הכפר שסירב להיכנע. השליט העריץ דיכא את תושבי הכפר עד אשר בת של מנהיג הכפר שנרצח, בגילומה של פירוז, הובילה תנועת מרד שגרשה את השליט העריץ וסוכניו המקומיים.

 

בהשוואה טען חתר כי השליט העריץ, המדכא את תושבי ג'באל אל-סואן, אינם אלא המורדים בסוריה ובעיקר סעודיה העומדת מאחוריהם, ואילו נאסרללה הוא הגיבור הלאומי המציל את סוריה והעמים הסורי והלבנוני מידיהם ומקביל לגיבורה שגילמה פירוז במחזה. חתר כתב: "כל העוז הלאומי והאנושי שגילמה פירוז בהופעותיה על הבמה גילם נאסרללה על במת המציאות, פירוז כזרקור תרבותי אנושי ... ונאסרללה כמנהיג פוליטי". חתר גם האשים את סעודיה כמי שעומדת מאחורי הפיגועים נגד חזבאללה והציבור שלו בלבנון וכמי שמתכננת להסלים פעילות זו. לטענתו, ראש המודיעין הסעודי, בנדר בן סולטאן רוצה לנקום על כישלונו בסוריה ולכן הוא מנהל מלחמה רווית שנאה וללא מעצורים נגד סוריה, לבנון והעדה השיעית.[18]

 

היומון אל-אח'באר: כל מי שתקף את פירוז הוא אסלאמיסט קיצוני  

יו"ר מועצת המנהלים של  אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, אבראהים אל-אמין, פרסם ב-20 בדצמבר 2013 מאמר בו תקף את כל מי שיצא נגד פירוז בעקבות דברי בנה על אהבתה לנאסרללה, וכך כתב: "כיצד ניתן לתאר את אלה המתנגדים לאהבתה של פירוז כלפי הסיד חסן נאסרללה אם לא כתכפירים? כיצד ניתן לתאר את מי שדוחה את האחר שאינו בעל תודעה אידיאולוגית דומה לשלו, אם לא כתכפירי? כיצד ניתן לתאר את אלה הדוחים את רגשות אנשי הציבור, אם לא כתכפירים?...

 

אם היתה לנו מדינה [ראויה] אזי היא היתה צריכה ... לעצור כל מי שמעכיר את האווירה הציבורית בשנאה ובאיבה על רקע עדתי משולהב או בעקבות תסביך פסיכולוגי הנובע מכישלון האופציה הרעיונית והפוליטית [שלו].... מאז ילדותו היה זיאד [אל-רחבאני] בן של גברת שנטעה בנו אך ורק טוב לב ... זיאד כמו פירוז הם אנשים שאינם הולכים שולל אחר ... רעיון [מעוות, כמו התכפירים] או גורמים המלאים בשנאה..."[19]

 

משורר לבנוני: אל-רחבאני שופר תקשורתי ותו לא

תרומה נוספת לוויכוח הציבורי היתה מאמרו של המשורר והמבקר הספרותי הלבנוני פול שאול, הידוע בעמדותיו נגד חזבאללה. במאמרו ביומון אל-מסתקבל כתב שאול: "זיאד אל-רחבאני הפך לשופר תקשורתי גרידא ... כל מה שאמר [בראיון] ... כבר שמעתי פעמים רבות מפיהם של חלק מהעיתונאים של כוחות ה-8 במרץ וקראתי בעיתונים שלהם. לא היה שם דבר [מקורי בפיו] של האיש הנקרא זיאד אל-רחבאני, ולא היה שם אמן ששמו זיאד אל-רחבאני, הוא התאייד ...".[20]