המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
רפסנג'אני מול ח'אמנאי (ח'): איומים על חיי רפסנג'אני
29/10/2013

 

מאבק המנהיגות בין ח'אמנאי לרפסנג'אני (ח'): איומים על חיי רפסנג'אני

 

הקדמה

הצהרותיו האחרונות של האשמי רפסנג'אני, ראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר – בדבר הסכמתו העקרונית של מייסד המשטר, האיתאללה רוחאללה ח'ומיני, להשמיט את הסיסמא "מוות לאמריקה" –  הצהרות שנועדו להכשיר את המו"מ הישיר מול ארה"ב בנושא הגרעין, עוררו מחאה אידיאולוגית ואמוציונאלית חריפה בקרב המחנה המתנגד.[1] כזכור, ב-30 לספטמבר 2013, הציגה לשכתו של  קטע מזיכרונותיו תחת הכותרת "האמאם [ח'ומיני] הסכים להשמיט את [הסיסמא] מוות לאמריקה."[2] שבוע קודם לכן טען רפסנג'אני, כי ח'ומיני אמר לו בפגישה פרטית ביניהם ב-14 בספטמבר 1988, ש"לגבי ארה"ב, דעתו היא שאין לייאש אותה מ[האפשרות של] חידוש היחסים, אולם העם לא יקבל זאת במהרה."[3]

 

מחאת המחנה המתנגד באה לידי ביטוי בדרכים שונות. אחת מהן היתה הפגנה נגד רפסנג'אני ונגד הנשיא אובמה מייד לאחר דרשת יום שישי ב-4 באוקטובר 2013.[4] בנוסף, בכירים במחנה המתנגד להדברות עם ארה"ב, כגון מפקד משה"מ עלי ג'עפרי ואחרים, החלו לתקוף את רפסנג'אני אישית, בשל מה שכינו "ניסיונו לשנות את מורשת ח'ומיני" ולתארו כסנילי, או כמי שפועל להבטיח את האינטרס שלו ושל ארה"ב, ולא את זה של המשטר האיראני ולכן הינו נוהג כבוגד שדינו מיתה.

 

יצוין כי בשל התגובה הציבורית נגדו, שכללה זימון של שני ילדיו לבית המשפט, טען רפסנג'אני שלשכתו לא תיאמה איתו את פרסום דבריו ושהוא ביקש ממנה להסירם.[5] יחד עם זאת, בכלי תקשורת שונים המקורבים אליו, חוזר  רפסנג'אני על הטענה כי בשל השתנות הזמנים והתנאים, חייבת איראן "לאמץ גישה ידידותית כלפי ארה"ב ולשבת עימה לשולחן המו"מ".[6]

החלק הראשון במסמך יסקור את האיומים על חיי רפסנג'אני והחלק השני את הביקורת האידיאולוגית עליו:

 

1.      איומים על חיי רפסנג'אני:

מטיף דתי בטהראן: "שהאל יביא את מות רפסנג'אני"

בטקס דתי בטהראן ב-15 באוקטובר 2013 התייחס המטיף הידוע, מנסור ארזי, לדבריו של רפסנג'אני לפיהם ח'ומיני הסכים עקרונית להשמיט את הסיסמא "מוות לאמריקה," ואמר: "שהאל יביא את מות רפסנג'אני."[7]

 

חוגי התקשורת התומכים ברפסנג'אני אומנם מחו על דברי ארזי,[8] אולם עו"ד של משפחת רפסנג'אני, עלי-רזא טבטבאי, אמר "רפסנג'אני לא יגיש תלונה. התגובה הטובה ביותר היא התעלמותו [מהפרשה]."[9]

 

בכיר לשעבר במשה"מ: מי שיוצא נגד המשטר - יחוסל

בראיון לסו"י פארס המקורבת למשה"מ ב-18 באוקטובר 2013, האשים סעיד קאסמי, בכיר לשעבר במשה"מ וכיום בכיר בקבוצה השמרנית חזבאללה, את רפסנג'אני, בניהול "מתקפה נגד הגות האמאם [ח'ומיני]" והוסיף: "המתקפה החדשה הזאת נגד הגות האמאם מתנהלת מצד רפסנג'אני, הגברת הזאת,[10] ואישיות נוספת.... או שהם חלו באלצהיימר או שמלכתחילה לא פעלו בהרמוניה עם האמאם... בעזרת האל, אנו נהיה עדים למות החשיבה הזאת והאנשים [המזוהים] עמה... הפרשה של מונתזרי[11] ושל המנתזרים התרחשה כדי שאיש לא יפחד. האמאם [ח'ומיני] אמר פעם שאיננו חייבים דבר לאיש, וכל אחד שייצא נגד המהפכה יחוסל בלא קשר לתפקידו."[12]

 

אתר איראני: מוות לרפסנג'אני

בראשית אוקטובר 2013 פרסם אתר המשטר www.afsaran.ir, המתנגד לרפסנג'אני והמתמקד בסיכול התעמולה האנטי-איראנית הקרויה בפי המשטר 'המלחמה הרכה', כרזה ובה דמויותיהם של האשמי רפסנג'אני, בנו מהדי האשמי, ראשי תנועת המחאה הירוקה, מיר חוסין-מוסוי ומהדי כרובי, מוחמד ח'אתמי, ואספנדיאר רחים-משאי, כשמעליהן הכיתוב: "מוות למתנגדי שלטון חכם ההלכה." האתר הסיר את הפרסום אך הוא צוטט באתרים אחרים באיראן. בתגובה, הזהיר האתר הרפורמיסטי אנסאפ ניוז מפני התנקשות ברפסנג'אני וטען שהאתר אפסאראן קרא "מוות להאשמי רפסנג'אני".[13]

 

 

 

 

 

2.      מחנה ח'אמנאי תוקף אידיאולוגית את רפסנג'אני

מפקד משה"מ ג'עפרי: רפסנג'אני יוצא נגד מורשת ח'ומיני ועמדת ח'אמנאי

ב-13 באוקטובר 2013, בכנס משה"מ בעיר בוג'נורד (צפ'-מז' איראן), יצא מפקד משה"מ, מוחמד עלי ג'עפרי נגד האשמי רפסנג'אני, בטענה שהוא סוטה מהוראות המנהיג ח'אמנאי ומעוות את מורשת ח'ומיני לצרכיו:

"אחת הסוגיות הנדונה היום היא היחסים עם ארה"ב. ישנם כאלה שהסיקו מסקנות סוטות מהוראות המנהיג [ח'אמנאי] בנוגע לגמישות ההרואית. גמישות משמעה שאיננו שואפים למלחמה והיא נועדה להעניק לאויב הזדמנות לשים לב לזכותה של איראן במימדים שונים. [אך] יש כאלה שניצלו לרעה את האמירה והעמדה הזאת [של ח'אמנאי] והסיקו מסקנות עצמאיות ויש גם כאלה שהסיקו שיחסים עם ארה"ב יפתרו את בעיות [איראן] ויסירו את הסנקציות.

 

המנהיג [ח'אמנאי] נתן את ההזדמנות הזאת כדי להעמיד השקפה זו במבחן ולראות האם האויבים פועלים בהיגיון. אנו לא אמורים לסגת מזכויותינו בתחומים שונים. לא ההיגיון, לא הקוראן ולא העם יתירו לנו לסגת מן העמדות בנוגע לזכות [הגרעינית] של משטר הרפובליקה האסלאמית. מדוע אנשים מרשים לעצמם לשנות את דבריהם של המנהיג [ח'אמנאי] ושל האמאם [ח'ומיני], לפיו אפשר עקרונית להשמיט את הסיסמא 'מוות לאמריקה']? האמאם מעולם לא אמר כזה דבר ולא החזיק בהשקפה פייסנית כלפי ארה"ב.

ארה"ב תיקלע לחולשה בעתיד הרחוק או הקרוב. ייתכן שלאט לאט היא תשנה את טבעה היהיר. אולם כעת איננו רואים [מגמה] כזו מצדה. הכשרת האווירה הזו [להידברות עם ארה"ב] מנוגדת לדברי האמאם [ח'ומיני] והיא טעות גדולה. [יש] אנשים הרואים עצמם כמקורבי האמאם אבל [בפועל] הם אומרים דברים המנוגדים לקו שלו. למרות זאת, כל העם פיכח ומתבונן תמיד בהשקפותיהם של המנהיג [ח'אמנאי] ומייסד הרפובליקה האסלאמית [ח'ומיני]...

 

צעדיהם של אלה ששתקו ביחס לפיתנה [מהומות 2009] לא יישכחו לעולם [ הכוונה להאשמי רפסנג'אני]. המשטר מתמודד עם סוגיות כאלה מאז ראשית המהפכה וגם היום מועלים דיבורים רבים כאלה [ביחס להחייאת הפיתנה]. אנשי משה"מ והבסיג' ערניים כלפי האמירות האלה ו[פועלים] במסלול המשטר האסלאמי. היום כל כוחות הצבא של המשטר האסלאמי מוכנים למסור את נפשם בחזיתות המהפכה ולא יחסכו כל מאמץ להילחם במסלול הזה."[14]

 

בכנס במשהד ב-20 באוקטובר 2013 אמר מפקד משה"מ ג'עפרי: "מצער שכמה אנשים לא מעריכים את הברכה [שמקורה] בעוצמה הלאומית. אולי הם שכחו שארה"ב היא שצריכה לתת דין וחשבון על כל הפשעים [שגרמה לאיראן] ובהם הפיתנות, המלחמות, ערעור הביטחון, הסנקציות והאינפלציה. כמה אנשים שקוראים לעצמם מהפכנים ומחשיבים את עצמם למקורבים של בכירי המשטר [הכוונה לרפסנג'אני] מצטטים אמירות חסרות בסיס בשם האמאם ח'ומיני, שהחשיב את ארה"ב לשטן הגדול. אם האמאם ח'ומיני היה חי, ללא ספק רוחו המתנגדת ליהירות, נגד ארה"ב, היתה גדולה יותר [כיום] מזו שהיתה לו בימי חייו."[15] 

 

משרק לרפסנג'אני: רק ח'אמנאי מוסמך לקבוע את האינטרס של המשטר

במאמר שפרסם ב-15 באוקטובר 2013 תחת הכותרת "נסיגת רפסנג'אני מן ההיגיון של האמאם: מר רפסנג'אני, היזהר מפני פסימיות מצד דעת הקהל [כלפיך]," הזהיר האתר משרק, המקורב לחוגים ביטחוניים, את רפסנג'אני שהתנהלותו עלולה להביא לכך שהוא יאבד את יוקרתו בציבור:[16]

"מר רפסנג'אני [כראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר] מודע היטב לכך שבסוגיות החברתיות והשלטוניות הכלליות, זיהוי האינטרס הוא מחובות השליט חכם ההלכה, ואין זה [אפשרי] שכל אחד יחוש שעל בסיס הבנתו האישית הוא רשאי [לקבוע] את האינטרס של החברה... או לזרוע ספקות בנושא זה או אחר. אם איתאללה רפסנג'אני יזרע בכל צומת היסטורי ספקות בחברה, וייסוג בקלות מעמדתו, כשהוא תולה את האשמה על כתפי אחרים [קרי, לשכתו]  לאחר שיערער את הסדר הציבורי במדינה ואת דעת הקהל – הוא יאבד את יוקרתו בעם, בקרב המהפכנים, האליטות והחברים וכולם יהפכו להיות פסימיים כלפיו."

דוברו של איתאללה מצבאח יזדי: רפסנג'אני לא יעשה מהשטן הגדול מלאך מושיע

בראיון לסו"י פארס ב-15 באוקטובר 2013, אמר קאסם רואנבח'ש, דוברו ותלמידו של איתאללה מוחמד תקי מצבאח יזדי: "אמאם ח'ומיני לא רק שלא הסכים להשמיט את הסיסמה "מוות לאמריקה", הוא אף הדגיש שיש להמשיך בה [...] אמריקה והמשטר בישראל הם התגלמות השטניות, העושק והיהירות ויש להתרחק מהפוליתאיסטים, כלומר מהן. האמאם ח'ומיני ניסה להפיץ את הסיסמה הזאת בקרב האומה האיראנית ושאר אומות העולם ... הוא [רפסנג'אני] ידע עוד לפני כן כיצד לפתור את הבעיות ביחסים עם אמריקה וגם היום הוא נוקט צעדים לפי דרך החשיבה הזו ורואה במו"מ ובקשר עם ארה"ב את המפתח להצלחה של ממשלת רוחאני ורוצה לראות את עצמו במידה מסוימת כמושיע הגדול של האומה האיראנית ... האומה האיראנית הוכיחה שהיא מודעת לכוונה של אנשים שרוצים להפוך את השטן הגדול למלאך המושיע ולא ייכנעו ליצירת האווירה הזו."[17]

 

קריקטורה בפארס: "האויב הוא עדיין אוויב, מוות לאמריקה"[18]

 

 

כיהאן: הסיסמא "מוות לאמריקה" היא אחת הסיסמאות האנושיות של אומות העולם

ב-5 באוקטובר 2013 השיב כיהאן לטענות רפסנג'אני, והסביר שהשמטת הסיסמא מוות לאמריקה מנוגדת לזהות המשטר. בנוסף, הזהיר היומון את צוות המו"מ שלא לפרש באופן שגוי את "הגמישות ההרואית" שהתיר ח'אמנאי ולא לוותר בנושא הגרעין:

 

"אפשר לומר שתנאי המהפכה והמשטר האסלאמי היום שונים משמעותית מהתנאים שהיו בעת קבלת החלטת [מועבי"ט] 598 [שקראה להפסקת אש בין איראן לעיראק] או [בעת] השלום של האמאם חסן ושלום ח'ודיביה...

 

הסיסמא "מוות לאמריקה" היא סיסמה מולדת, אנושית  ואסלאמית של אומה שמזה שישה עשורים לא ראתה מהמשטר האמריקאי דבר זולת פשעים, בגידות, אנוכיות, בריונות. האם ניתן סבל כזה לשכוח? האם הזעקה "מוות לאמריקה" היא כמו חוזר [ממשלתי] שהיום קיים ומחר ניתן לבטלו? הם אומרים: 'בדיוק כפי שאינכם אומרים [יותר] "מוות לבריה"מ"', גם אל תקראו "מוות לאמריקה". התשובה לכך היא שהסיסמא "מוות לבריה"מ" התגשמה ולכן ירדה מסדר היום.  בעזרת האל, כאשר גם היהירות של ארה"ב תתפורר, או כדברי האמאם [ח'ומיני] "ארה"ב תהפוך לבן אדם", גם הסיסמא "מוות לאמריקה" תרד מסדר היום. אבל כל עוד היהירות והעושק של הבית הלבן קיימים, גם הסיסמא "מוות לאמריקה" תישמע ברחבי העולם. זוהי אחת הסיסמאות האנושיות של אומות העולם."[19]

 

ציר מג'לס: רפסנג'אני פועל בניגוד לאינטרס של האסלאם וממלא את שאיפות האויב

ב-3 באוקטובר 2013 האשים ציר המג'לס מוחמד דהקאן, התומך בח'אמנאי, את רפסנג'אני באמרו: "האמאם [ח'ומיני] הביע את התנגדותו לארה"ב הפושעת כמה וכמה פעמים בנאומיו והגדירה השטן הגדול בעולם'. למרבה הצער, כמה אנשים מעלים היום אמירות חסרות תוקף וסימוכין בשמו... האנשים האלה מצטערים מזה זמן על עברם ופועלים במנוגד לאינטרס של המשטר...  האנשים האלה שואפים למלא את האינטרס של האויבים במקום את האינטרס הלאומי, מרצון או שלא מרצון."[20]

 



[1] ראו דוח ממרי: ח'אמנאי מול רפסנג'אני (ו'): האם להמשיך לקרוא "מוות לאמריקה"?  

[4] ראו דוח ממרי (בעברית); ודוח ממרי (באנגלית)

[5] www.roozonline.com, 15.10.2013מהר (איראן), 14.10.2013.

[6] ראה למשל אבתכאר (איראן), 21.10.2013

[7] http://salameno.ir, 15.10.2013.

[8] היומון ג'ומהורי-י אסלאמי תהה "מדוע נותנים במה לאיש הזה" ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 19.10.2013; האתר אנתח'אב התומך ברפסנג'אני, כתב ש"דברי מנסור ארזי אינם הולמים בשום פנים ואופן את הוראותינו המוסריות והאמונתיות". אנתח'אב (איראן), 17.10.2013.

[9] אנתח'אב (איראן), 17.10.13

[10] הכוונה לנעימה אשראקי, נכדת איתאללה רוחאללה ח'ומיני מייסד משטר המהפכה, שסיפרה בפייסבוק כי ח'ומיני ובני משפחתו נהגו להתבדח על חשבון השהידים של מלחמת איראן-עיראק בעת שח'ומיני האיץ בלוחמי משה"מ להתחתן עם אלמנות חיילי משה"מ שנהרגו בקרבות. לדבריה, ח'ומיני צחק כאשר אמר שהוא היה רוצה להיות לוחם משה"מ הנישא לאחת האלמנות. דבריה עוררו זעם ציבורי.

[11] איתאללה מונתזרי היה יורשו המיועד של איתאללה ח'ומיני אולם בשל ביקורתו על ח'ומיני ועל שלטונו הוא הודח ממעמדו בידי ח'ומיני טרם מותו ב-1989 ומונתזרי בילה שנים ארוכות במעצר בית כמתנגד משטר.

[12] פארס (איראן), 18.10.2013.

[13]ו http://ensafnews.com, 10.10.2013.

[14] פארס (איראן), 13.10.2013.

[15] איסנא (איראן), 20.10.2013

[16] משרק (איראן), 15.10.2013.

[17] פארס (איראן), 15.10.2013.

[18] פארס (איראן), 21.10.2013

[19] כיהאן (איראן), 5.10.2013.

[20] ג'האן ניוז (איראן), 3.10.2013.