בכיר באל-גמאעה אל-אסלאמיה: הפיגועים בבוסטון מזיקים לאסלאם ומנוגדים לו

במאמר שפורסם ביומון המצרי אל-יום אל-סאבע הביע ד"ר נאגח אבראהים, אחד ממייסדי תנועת אל-גמאעה אל-אלסאמיה במצרים, את צערו על כך שמוסלמים ביצעו את הפיגוע במרתון בוסטון (15.4.13) ועל כך שהמוסלמים ממשיכים להרוג אזרחים. הוא מתח ביקורת על המוסלמים שנהנים מביטחון במערב אך גומלים לו בפיגועים, וציין כי ההלכה האסלאמית אוסרת הרג של אזרחים חפים מפשע- ילדים, נשים, זקנים, כמרים, נזירים וחולים, גם בעת מלחמה ואוסרת הרג של אזרחים כעונש על מדיניות ממשלתם כפי שפועל ארגון אל-קאעידה. יש לציין שתנועת אל-גמאעה אל-איסלמיה, שביצעה פיגועים והתנקשויות במצרים בשנות ה-80' וה-90' של המאה הקודמת, בכלל זה ההתנקשות באנוואר סאדאת בשנת 1981, עברה בשנים האחרונות מהפך אידיאולוגי יחיד במינו בקרב הארגונים האסלאמיסטיים. מנהיגיה נשבעו לנטוש את דרך הטרור והתנצלו על התקפות העבר. הם החלו מקדמים אידיאולוגיה של דו-קיום עם המשטר ומתאמצים לגנות את האידיאולוגיה של אל-קאעדה ולהילחם בהשפעתה על המוסלמים.[1]

להלן תרגום קטעים ממאמרו.[2]

"קיוויתי שאף מוסלמי לא יהיה מעורב בפיצוצים בבוסטון, שהמוסלמים ירחצו ידיהם מדמם של האזרחים באופן סופי, ושבתמורה להבטחת ההגנה שניתנת להם בארצותיהם של הלא-מוסלמים, הם יבטיחו הגנה [לאחרים], כפי שמחייבת מערכת הדינים של הבטחת הביטחון בשריעה האסלאמית האצילה. [קיוויתי] שנהפוך את הדף הקודר שאותו כתבו כמה מאלה שהזיקו לאסלאם בארצות המערב והציגו את האסלאם האדיר בצורה המכוערת ביותר שהזיקה לדת הרחומה הזאת. האסלאם הוא תיק צודק, שלפעמים אלה שמקבלים על עצמם להגן עליו הם עורכי דין כושלים, הגורמים להפסד בתיק הצודק הזה. לו היו מניחים לאסלאם לבדו להגן על עצמו ולהציג את עצמו בעצמו בפני האחרים, ולהציג את עצמו לאנושות בלי גורמי תיווך שליליים, היה זה טוב יותר ומועיל יותר...

משמח אותי, במאמר הקצר הזה, להביא לקורא הנכבד כמה מן הסוגיות השרעיות וההלכתיות החשובות שקשורות לפיצוצים בבוסטון או למעשים הדומים להם:

ראשית, הכלל הבסיסי הוא שיש חסינות לחיי בני אדם וכלל זה אינו מתבטל אלא כשיש הוכחה ברורה יותר מן השמש (שהאדם ראוי למות). חכם ההלכה הנכבד אבן תימיה קבע כי שפיכות דמם של המוסלמים ושל לא-מוסלמים היא מעשה מושחת, וכי השריעה התירה אותה כדבר חריג במקרה של מלחמות צודקות, על מנת להדוף מעשה מושחת עוד יותר.

שנית, יש קונצנזוס הלכתי אסלאמי לאסור הרג של ילדים, נשים, זקנים, כמרים, נזירים וחולים, אפילו במקרה של מלחמה. במשפט הבין-לאומי הם מכונים 'אזרחים'. האסלאם הקדים את המשפט הבין-לאומי בעניין זה: חכמי ההלכה הראשונים הסבירו שהיעד [לפגיעה] במלחמה הם לוחמים, ומכיוון שהאזרחים אינם חלק מהלוחמים, אסור להורגם. הנביא ציווה על צבאותיו: 'אל תהרגו ילד, ולא אישה, ולא זקן תשוש, ולא חולה כרוני'... עומר בן אל-ח'טאב אמר: 'היו יראים את אללה [והיזהרו ביחסכם] לעובדי האדמה שאינם נלחמים בכם. מי שבוחן את הפיצוצים בבוסטון ודומיהם, כמו הפיצוצים ברכבת התחתית של לונדון ומדריד במערב, וכך גם את הפיצוצים בארצות המוסלמים, כמו הפיצוצים בריאד, בקזבלנקה, בשרם אל-שיח' וכולי, מוצא שרוב ההרוגים הם אזרחים.

שלישית, האזרח אינו אחראי למדיניות של מדינתו בין אם במדינות הדמוקרטיות ובין אם בדיקטטוריות. האזרח המצרי או האמריקאי או הבריטי אינו אחראי למדיניות של מדינתו, לא מבחינה הלכתית, לא מבחינה חוקית ואפילו לא מבחינה מוסרית. במדינות הדיקטטוריות, לאזרח אין שום כוח מול השליטים ואילו במדינות הדמוקרטיות, הנשיא עשוי לנצח [בבחירות] בהפרש של אחוז אחד, כפי שג'ורג' בוש הבן זכה, כלומר 49 אחוז מבני עמו התנגדו לו, ויתר על כן, קרוב ל-60 אחוז מהעם האמריקאי לא תמך בהתערבותו הצבאית בעיראק. לכן, האזרח הרגיל אינו יוצר את המדיניות של ארצו ואינו משתתף בה, ובטח שלא אחראי עליה או הורג למענה.

רביעית, הרג [אדם רק בשל]  אזרחותו הוא אחד מסוגי ההרג הגרועים ביותר שארגון אל-קאעדה המציא כאשר הוציא פסק הלכה להרוג כל אמריקאי ויהודי. אין על פני האדמה שום אומה ושום מאמינים בדת [אחת] שהם הומוגנים בטוב, ברע, בעושק או בצדק, אפילו בקרב המוסלמים עצמם. חשבתי ועיינתי ארוכות בפסוק הנכבד 'אינם שווים',[3] שהוא פסגת הצדק הקוראני, וכתבתי איגרת קצרה עם הכותרת הזאת. המוסלמים נלחמו באומות רבות ולא האמינו בהרג של כל ביזנטי או פרסי וכולי.

חמישית, יש כאלה שאין להם ידע הלכתי או ידע אמיתי בשריעה האצילה, שטענו שתשלום המיסים ע"י האזרח האמריקאי הופך אותו לשותף בכל פשעי שהצבא האמריקאי בעיראק, אפגניסטן וכולי, מכיוון שהמיסים האלה הם המממן האמיתי של הצבאות. האמת היא שדברים אלה אינם ראויים אפילו שנדון בהם, מכיוון שהם מתנגשים עם קונצנזוס הלכתי שהיה  קיים בכל תקופות ההלכה האסלאמית  ולפיו אסור להרוג אזרחים.

שישית, האם [מותר] לשפוך דם בכזו פשטות וקלות? האם [זה ראוי ש]פתוות המתירות את דמם של אחרים מוצאות ע"י כל אדם שהוא שאינו בקי באמת בשריעה, ושליבו אינו רווי באמת ברחמי האסלאם כלפי כל האנשים, מוסלמים ולא-מוסלמים?

ולבסוף, העריצות, השחצנות והסטנדרטים הכפולים במדיניות האמריקאית אינם [צריכים] לגרום לנו להפר את השריעה. אנו מתמודדים עם זולתנו לפי דבריו [של אללה]: "אל תגרום לכם טינתכם לאנשים לנהוג באי-צדק. נהגו בצדק, כי אין קרוב מזה ליראת שמים" [סורה 5, פס' 8]. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם העריצות הזאת היא ליצור ציוויליזציה נכבדה יותר מהציוויליזציה שלהם, במקום להרוג את נשיהם וילדיהם."