המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הסופר המצרי עלאא אל-אסואני: מורסי תואם מובארכ
4/10/2012


הסופר המצרי עלאא אל-אסואני: מורסי ממשיך את מדיניותו של מובארכ;  

יש למנוע השתלטות האח"ס על מצרים

 

לקראת ה-12.10.12, היום בו יציינו במצרים מלאת מאה ימים להכרזה על בחירת מורסי לנשיא המדינה, גוברת הביקורת הציבורית על מהלכיו. ביום זה מארגן איחוד צעירי המהפכה הפגנה המונית, בה יקרא  למורסי לפזר את ועדת ניסוח החוקה, לשחרר את כל עצורי המהפכה, להעמיד לדין את האחראים להרג המפגינים, למנוע מחברי המועצה הצבאית להתחמק ממשפט ולקדם צדק חברתי.[1] יצוין כי הפגנה המונית שתוכננה ל-24.8.12 נגד השתלטות האח"ס על המדינה נכשלה, משום שכמה ימים קודם לכן הדיח מורסי את צמרת הצבא ונטל מידי המועצה הצבאית את סמכויות השלטון, צעד שהתקבל באהדה רבה ברחוב המצרי.

 

מאחר שמורסי הבטיח בקמפיין הבחירות שלו לחולל שינויים רבים במצרים כבר במאה הימים הראשונים לשלטונו, החלו אתרי אינטרנט רבים לעקוב ולבדוק את מידת עמידתו של מורסי בהבטחותיו.

 

"מורסימטר" – בחלוף 92 מתוך 100 יום [לשלטון מורסי], קוימו 4 מתוך 64 הבטחותיו[2]

 

 

דוגמא בולטת לאכזבה ממדיניותו של מורסי היא מאמרו של הסופר המצרי המפורסם עלאא אל-אסואני, מבקר ידוע של שלטון מובארכ ושלטון המועצה הצבאית, שאף ביטא ביקורתו זו ברומן "בית יעקוביאן".[3] במאמרו טוען אל-אסואני, כי שלטונו של מורסי לא שונה מזה של מובארכ, וכי הוא לא עמד בהבטחותיו טרם בחירתו לנשיא:

 

לדבריו, מורסי לא טיהר את מנגנון ביטחון המדינה מאנשי מובארכ לשעבר וממדיניות הדיכוי והעינויים בה נהגו, ולא הביא לשחרורם של מצרים העצורים במצרים על לא עוול בכפם או של מצרים שנדונו למאסר בסעודיה; מורסי הרכיב ממשלה שבה מכהנים שרים רבים מקרב אנשי מובארכ לשעבר; הוא ממשיך במדיניות כלכלית המיטיבה עם העשירים; הוא מנצל את התקשורת הממסדית לצרכיו ומעמיד לדין את מי שמזלזל בו; והוא לא עמד בהבטחתו להרכיב מחדש את הוועדה לניסוח החוקה, כך שתייצג את כלל האוכלוסייה ולא את האינטרסים של האח"ס. לדברי אל-אסואני, ללשכת המדריך הכללי של האח"ס יש השפעה ניכרת על ניהול ענייני המדינה, ולכן על הכוחות האזרחיים במצרים להתאחד כדי למנוע את השתלטות האח"ס עליה.                      

 

להלן תרגום חלקים ממאמרו של אל-אסואני:[4]

 

תחת מורסי, ממשיך משרד הפנים לדכא את המצרים

"אני לא בחרתי בנשיא מורסי. כתבתי כאן [מאמר] לפני הבחירות, בו קראתי למצרים להחרימן במחאה על התמודדותו לנשיאות של אחמד שפיק, [ראש הממשלה שמינה מובארכ בעת ההפגנות להדחתו], לפני שנחקרו 35 תלונות על שחיתות שהוגשו נגדו. הקריאה להחרמת הבחירות לא צלחה, ומיליוני מצרים מצאו את עצמם נאלצים לבחור את הנשיא מורסי, לא מתוך הסכמה עם השקפות האח"ס, אלא כדי להימנע מהשבתו של שלטון מובארכ באמצעות אחמד שפיק.

 

תוצאות [הבחירות] התבררו ומורסי זכה בנשיאות, ואני קראתי לכבד את רצון העם. חשבתי שלא יהא זה צודק לתקוף את הנשיא מורסי לפני שניתן לו הזדמנות. כעת עברו שלושה חודשים מאז שנבחר לנשיא, וניתן לבחון את המגמות הפוליטיות שלו. למרבה הצער, מן הצעדים וההחלטות שנקט הנשיא מורסי, עולים מסרים מדאיגים ומסוכנים המתבטאים בדברים הבאים:

 

ראשית, הדיכוי האכזרי שנקט משרד הפנים נגד המצרים שהיה אחת הסיבות החשובות למהפכה, ודרישתה,  כבר בהתחלה, לבטל את חקירות ביטחון המדינה, לטהר את משרד הפנים מקציניו המושחתים של מובארכ, ולהעמיד לדין את אלו מהם שהיו מעורבים בעינויים. אולם, המועצה הצבאית סירבה בכל תוקף לערוך כל שינוי במשרד הפנים במהלך תקופת המעבר. לאחר מכן הגיע הנשיא מורסי, וגייס לעזרה את אותם מפקדים ותיקים ובחר מהם את שר הפנים, אחמד גמאל אל-דין. הופתענו מכך שהוא מסרב לטהר את משרד הפנים.

 

נראה היה כאילו נרקמה עסקה בין האח"ס לבין בכירי משרד הפנים, לפיה יישמרו לגנרלים המשרות וההטבות שלהם, והם יהיו מוגנים מפני מתן דין וחשבון על הפשעים שביצעו, בתמורה להשבת הביטחון [למצרים] והגנה על האינטרסים של האח"ס. הביטחון חזר באופן מוגבל, אך איתו שבו צעדי הדיכוי, וראינו כיצד נפגע מחדש כבודם של המצרים במחלקות המשטרה.

 

בשבוע שעבר נהג המהנדס מוחמד פהים במכוניתו באל-מנצורה וקצין משטרה עצרו ודרש ממנו רישיון נהיגה. התברר כי המהנדס מוחמד שכחו בבית והוא ביקש מהקצין בנימוס לשלחו עם אחד החיילים אל ביתו, כדי שיביא את הרישיון. הקצין אמר לו: "ככה תדבר לאמא שלך". מוחמד פהים מחה על ההשפלה והקצין הכה אותו והורה לחייליו לגרור אותו על האדמה. אחר כך לקחוהו למחלקת [המשטרה] שם עבר עינויים שבסיומם פוברקה אשמה נגדו והפרקליטות הורתה לעצרו עד תום החקירה. לאחרונה היו מקרים רבים כאלה, המלמדים שהנשיא מורסי, כמו הנשיא מובארכ, לא מוטרד מדי מעינוי אזרחים ומהפרת זכויות האדם שלהם.

 

כבוד המצרים בחו"ל לא טוב מזה של המצרים במדינה... ישנם מאות מצרים העצורים בבתי הכלא הסעודיים ללא משפט, או בעקבות משפט בלתי צודק. בין אלו הגברת נגלאא ופא, אותה מלקים על בסיס שבועי, כיוון שפגעה באחת הנסיכות. וישנו העו"ד אחמד אל-גיזאוי, שנשפט באשמה מפוברקת, לאחר שאזר אומץ והגיש תלונה נגד מלך סעודיה, כדי להגן על זכויות המצרים. ביקורו הראשון של מורסי היה לסעודיה, שם החליף חיבוקים ותמונות למזכרת עם בכירי הממלכה, אך לא עשה דבר כדי להציל את אזרחינו העצורים בסעודיה.

 

אוסיף לכך את אלפי העצורים בכלא הצבאי המצרי שנגד רובם פוברקו תביעות משפטיות בעת ההפגנות, לצד קציני ה-8 באפריל שהצטרפו להפגנות בכיכר תחריר, שאותם עצרו, עינו קשות, והם עדיין עצורים. את כל אלו הבטיח הנשיא מורסי בזמן הבחירות לשחרר [ממעצרם] מיד עם כניסתו לתפקיד, אך הוא לא עמד בהבטחתו. 

 

מורסי דואג לעשירים ולא לסבלם של העניים

שנית, כשהודיע הנשיא על הרכב הממשלה, הופתענו שהוא בחר שרים רבים מקרב אנשי המשטר הקודם... אין הבדל גדול בין מדיניותו של מובארכ לבין זו של מורסי. הנשיא מובארכ נטה לטובת העשירים ודאג לרווחתם ולהגדלת רווחיהם, ובמקביל, התעלם מסבל העניים. עתה בא הנשיא מורסי, אך לצערנו, איננו רואים שהוא שונה ממובארכ. הוא מקרב אליו את אנשי העסקים השייכים למשטר מובארכ ולוקחם במטוסו למדינות זרות. הוא מנסה להתמודד עם המשבר הכלכלי בלי לצמצם את הוצאות הממשלה ובלי לוותר על היועצים העולים מיליוני לירות מצריות, שלא בצדק. הוא לא חושב להטיל מיסים פרוגרסיביים על העשירים או להסיר את התמיכה ממפעלי המשקיעים שמוכרים מוצרים במחיר העולמי, אך רוכשים גז וחשמל במחיר מסובסד.

 

הנשיא מורסי לא חושב על הפתרונות הללו, משום שהם מאיימים על האינטרסים של העשירים. במקום זאת, חשב הנשיא מורסי, בדומה למובארכ, על לקיחת הלוואה והגיש בקשה להלוואה עצומה בסכום של 4.8 מיליארדי דולרים מקרן המטבע הבינ"ל, מבלי ליידע את הציבור באילו תנאים הסכים לקחתה. יש לזכור שראש הממשלה הקודם, אל-גנזורי, רצה הלוואה מקרן המטבע, אך האח"ס התנגדו לכך מאוד, באומרם שההלוואה תפיל על מצרים חובות נוספים. הם גם אמרו שהלוואה בריבית אסורה מבחינה הלכתית, אך כעת הם משבחים ומפארים את ההלוואה שביקש מורסי. לפתע הם גילו כי ההלוואה מותרת מבחינה הלכתית משום שזה אילוץ, ואילוצים מתירים דברים אסורים. כך נשארו כיסיהם של האח"ס מלאים בדעות הלכתיות מגוונות, כשהם שולפים את מה שמתאים לרצונותיהם ולאינטרסים שלהם.

 

מורסי מנצל את התקשורת הממסדית לתועלתו

שלישית, משטר מובארכ שלט בתקשורת ובעיתונים הממסדיים והפיץ שקרים יומיומיים כדי ליצור דימוי מזויף של מובארכ, כאילו היה מנהיג מעורר השראה ומפקד חכם. לאחר מכן בא מורסי, ובמקום להביא לעצמאות העיתונים הממסדיים ולבטל את משרד התקשורת, מינה הנשיא את אחד מאנשי האח"ס לשר התקשורת. כמו כן, מינתה מועצת השורא עורכים חדשים לעיתונים הממסדיים, והם יודעים היטב שהם חייבים טובה לאח"ס. יום אחר יום מתבהרת השפעת האח"ס על התקשורת. הטלוויזיה הרשמית משדרת ללא הפסקה תמונות של הנשיא מורסי כפי שנהגה עם מובארכ.

 

יתרה מכך, הערוצים הפרטיים שבבעלות אנשי עסקים דואגים להידוק היחסים עם האח"ס. ראינו לאחרונה ראיון טלוויזיוני עם הנשיא מורסי שהיה העתק מדויק של הראיונות עם מובארכ: הנשיא יושב גאה, נראה מרוצה מאוד מעצמו, כשמולו מגיש כמעט רועד מפחד, משום שהוא יודע שמילה אחת שתצא מפיו בפני הנשיא יכולה להבטיח או לחסל את עתידו. המגיש שואל את הנשיא שאלות רכרוכיות והנשיא משיב בסיסמאות נבובות וחסרות משמעות... הנשיא מורסי שמר על התקשורת של מובארכ המושחת והחל לנצלה לתועלתו.


מי שולט במצרים - הנשיא מורסי או המדריך הכללי של האח"ס?

רביעית, הוועדה המכוננת לניסוח החוקה בהרכבה הנוכחי נשלטת על ידי האח"ס, שהם בעלי רוב המושבים... לא משנה כמה זמן יימשכו הישיבות והדיונים, המדריך [הכללי] של האח"ס הוא המחליט סופית על ניסוח חוקת מצרים. טרם בחירתו הבטיח הנשיא מורסי להרכיב מחדש את ועדת החוקה כך שתייצג את כל הקבוצות בחברה. אך כרגיל, הוא לא עמד בכך והותיר את הועדה על כנה, כאשר הסעיפים שאותם היא מנסחת כוללים הפרות של החירויות הציבוריות, של זכויות נשים ושל חופש העיתונות, שאין להסכים להן. אנו צופים שוועדת החוקה תייצר חוקה המיישמת את האינטרסים של האח"ס. אחר כך היא תובא למשאל עם מהיר, ותופעל מכונת הענק של הדרשנים במסגדים, שיקראו לפשוטי העם לאשר את החוקה כדי שיובטח מקומם בגן עדן.

 

חמישית, הנשיא מורסי הבטיח כי בתקופתו ישגשגו חירויות הציבור, אך קורה ההיפך - הוחרמו עיתונים; נסגר ערוץ אל-פראעין, שלמרות דעתנו עליו איננו מסכימים לסגירתו בצו מנהלי, משום שכך ייסגר כל ערוץ שהנשיא מורסי לא יהיה מרוצה ממנו; תושב מצרי בשם בישוי אל-בוחירי ישהה בכלא שנתיים בשל זלזול בנשיא מורסי בדף הפייסבוק שלו; עיתונאים בכירים עומדים לדין באותה אשמה. האשמה של זלזול בנשיא אינה קיימת באף משטר דמוקרטי, אך נראה שהנשיא מורסי נוטה להעניש את מתנגדיו במאסר, והוא גם מתנגד לבטל מאסרים על פשעים הנוגעים לפרסום... עידן מורסי אינו טוב יותר מזה של מובארכ בתחום החירויות ואולי גרוע יותר.[5]

 

שישית, הנשיא מורסי נבחר ע"י העם, אך בה בעת הוא משתייך לאח"ס, ארגון חשאי ומסתורי שאיש אינו מכיר את תקנונו, עקרונותיו, או את מקורות המימון שלו. דרשנו פעמים רבות לעגן את מעמד האח"ס בחוק ולהכפיף את מימונו לביקורת המדינה, אולם נראה שהנשיא מורסי מעדיף להותיר את האח"ס כארגון חשאי התומך בו מאחורי הקלעים. יתרה מכך, הזיקה בין הנשיא לארגון הזה יצרה התנהגויות שאין לקבלן באף דמוקרטיה. מר ח'ירת אל-שאטר, בכיר בארגון, מתנהג כאילו הוא ראש ממשלה והוא מצהיר הצהרות על תוכניות שהממשלה מבצעת. הוא נפגש עם בכירים במדינות אחרות, מנהל עימם מו"מ וחותם איתם על הסכמים, בלי שנדע באיזה תוקף הוא עושה זאת. למעשה, איננו יודעים מי שולט במצרים - הנשיא מורסי או המדריך [הכללי] של האח"ס.         

 

על המהפכה להציל את מצרים מידי האח"ס

התמונה כעת מדאיגה, כאילו דבר במצרים לא השתנה לאחר המהפכה למעט זהות הנשיא. מובארכ הלך ומורסי בא. [אנו רואים את] הנשיא מורסי נע [ממקום למקום] תחת אבטחה של 3000 חיילים בנוסף לקצינים ולצלפים. הנה הוא הולך לתפילה ואנשי הביטחון [שלו] מונעים מהמתפללים להיכנס למסגד... וכשהנשיא מורסי נוסע לרומא הוא ישן באותו מלון מפואר בו נהג מובארכ לישון, ובכך הוא כופה על המדינה [להוציא] אלפי לירות מצריות עבור לילה אחד שאותן הוא משלם מכספי העם [המצרי] העני שבוזזים אותו.

 

המהפכה הביאה הישג עצום כאשר הדיחה את מובארכ וזרקה אותו לכלא יחד עם אנשיו. [אולם],

המשימה של המהפכה כעת היא למנוע את השתלטות האח"ס על המדינה. אם הכוחות הלאומיים לא יתאחדו לאלתר על מנת להציל את מצרים מידי האח"ס, אזי אנו עתידים לשלם מחיר יקר - אנו וילדינו. העם [המצרי], שחולל את המהפכה החשובה הזו, מסוגל, בעזרת אללה, [גם] להגן עליה. הדמוקרטיה היא הפתרון."



[1] אל-אהראם (מצרים), 27.9.2012

[3] על ביקורתו כלפי המועצה הצבאית, ראו דו"ח ממרי

[4] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 24.9.2012 

[5] עורך העיתון המצרי אל-דוסתור, אסלאם עפיפי, התפטר מתפקידו. לדבריו, סיבת ההתפטרות היא לחצים שהופעלו עליו מצד ההנהלה והתערבותה במדיניות העריכה. אל-מצרי אל-יום (מצרים), 28.9.2012