המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ההתנערות בעולם הערבי מן התגובות האלימות לסרט על מוחמד
25/9/2012

 

ביקורת עצמית נוקבת בעולם הערבי בשל התגובות האלימות לסרט על מוחמד

 

הקדמה

תקיפת הקונסוליה האמריקאית בבנגאזי והשגרירות האמריקאית בקהיר בלילה שבין ה-11 ל-12 בספטמבר 2012 והתפשטות המחאות האלימות למדינות רבות במזה"ת הציתו בעיתונות הערבית ביקורת חסרת תקדים על החברה הערבית והמוסלמית ועל אופן התמודדותה עם המשבר הנוכחי. מאמרים רבים טענו כי המחאות האלימות פוגעות בנביא ובדרכו ומנוגדות לאמות המוסר של האסלאם, וכי מוטב היה להציג את פניו של האסלאם המתון והסובלני באמצעות יצירה אמנותית ותרבותית.

 

כמה בעלי טורים אף הביעו חשש מכך שהחברה הערבית שוקעת אל תוך קיצוניות גוברת, וכי על הערבים והמוסלמים להתנער מהקיצוניות  והטרור, המהווים מקור לחשדנותו של המערב כלפי האסלאם. לדבריהם, החברה הערבית והמוסלמית כיום אינה תורמת דבר לציביליזציה האנושית והיא-היא האשמה במצבה.

 

יצוין כי גם מנהיגי מדינות ערב, חכמי דת ובכירים נוספים פרסמו גינויים חריפים לפיגוע בבנגאזי והבהירו כי השימוש באלימות כדי למחות על הסרט הפוגע בנביא הוא אסור ומנוגד לאסלאם ולדרכו של הנביא. במצרים, למשל, הצהיר הנשיא, מוחמד מורסי, כי רצח השגריר האמריקאי בבנגאזי מנוגד לאסלאם וכי "קדושת החיים בעיני אללה עולה על קדושת הכעבה"[1]; תנועת האחים המוסלמים ובכיריה, שיח' אל-אזהר, ראש ממשלת מצרים, בכירים בגמאעה אל-אסלאמיה ואף גורמים סלפים קראו להימנע מאלימות ומפגיעה בשגרירויות ודיפלומטים בטענה שהדבר מנוגד לאסלאם, חלקם אף פרסמו פתוות האוסרות זאת.[2] גינוי לאלימות השמיע גם ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים השיח' יוסף אל-קרדאוי וכך עשו גם מנהיגי מדינות המפרץ והמופתי של סעודיה.[3]

 

האלימות, תקיפת השגרירויות והרצח פוגעים באסלאם ובערכיו

במאמר שפורסם בכמה אתרים לוביים התנצל הכותב וליד עבד אל-ראזק עמיר, בפני הנביא מוחמד, על התנהגותם של הלובים שתקפו את הקונסוליה בבנגאזי. עמיר כתב: "למען שליח האל [הנביא מחמד], בנגאזי ולוב [כולה], מורדיה וממשלתה לא ינוחו עד אשר ימצאו את מי שפגע בתולדות חייו של מוחמד [הסירה של הנביא]...  [המורה] לשמור על חייהם של האנשים. סליחה, שליח אללה, חינכת אותנו לנהוג בסובלנות ובשלום. לא קראתי בתולדות חייך שבאל-מדינה התכנסו הצחאבה [חברי הנביא] הנכבדים ושרפו את הדגל של [שבט] קוריש או של הביזנטים... מה שקרה איננו מאפיין את אמות המוסר של האסלאם..."[4]

 

ברוח דומה כתב חסאן חידר, בעל טור ביומון הלונדוני אל-חיאת: "איש אינו יכול אפילו לחשוב שיש להגן על הסרט הנזכר או להביע אהדה כלפי יוצריו. יתרה מכך, יש לגנותו ולהוקיעו בחריפות... אולם ישנו הבדל רב בין זה לבין הצורה שבה צריכה להיראות מחאה ולא משנה תחת איזו אמתלה. מה שקרה בערים [בנגאזי וקהיר] הוא מעשה של אספסוף ותו לא, שלא קשור למנהגי האסלאם הנכון, ושום דת או חוק... אינם מתירים זאת..."[5]

 

מאמר המערכת של היומון הקטרי אל-ראיה גינה בחריפות את תקיפת הקונסוליה האמריקאית בלוב ורצח הדיפלומטים האמריקאים שבוצעו על ידי "מיעוט פוחז שלא יכול לייצג את האסלאם או השריעה האסלאמית". עוד נכתב במאמר : "המאורע הטראגי בקונסוליה האמריקאית בבנגאזי... - מגונה על פי כל  החוקים, הדתות והאמונות, ואף אדם שפוי לא יכול לקבלו... איש לא יכול להתכחש לחומרת הפשע שבוצע נגד המוסלמים [הכוונה לסרט הפוגע בנביא]... אולם לא יתכן שהתגובה על פשע  מגונה זה תהיה רצח של אנשים שלווים, שאין להם כל חלק במה שקרה... המוסלמים שנפגעו על ידי [הסרט] הפוגע בדתם ובנביאם... נדרשים לשמור על איפוק ולהתמודד עם העניין בדרכים לא אלימות, בתבונה ובישוב דעת..."[6]  

 

מאמרים רבים גינו את הפנייה לאלימות וקראו להמירה בעשייה אמנותית ותרבותית ובכלל זאת בספרים, בהרצאות ובסרטים שיציגו באופן נכון את האסלאם הסובלני ואת החברה המוסלמית.[7] כך למשל, ד"ר עבד אל-רחמן אל-בר, חבר בלשכת המדריך הכללי של האחים המוסלמים הידוע גם כמופתי של התנועה, טען במאמרו באתר הרשמי של תנועת האחים המוסלמים כי חובה להגן על הנביא על ידי פעילות ממושכת ומתורבתת מבלי לפגוע במתקנים או באנשים. אל-בר הציע כמה דרכי פעולה בהן: קמפיין עולמי להכרת הנביא בכל השפות אשר יציג את גדולתו ותרומתו לאנושות; קידום פעילות אומנותית ותרבותית שתציג באופן נכון את הנביא; לימוד תולדותיו של הנביא בתכניות הלימוד.[8]

 

חשש מפני השתלטות הקיצוניות על החברה הערבית והמוסלמית

חלק מהכותבים הביעו חשש עמוק מפני עליית כוחם של הגורמים הקיצונים בחברה הערבית הסוחפים אחריהם את ההמון.

 

האינטלקטואל הערבי, ד"ר ח'אלד אל-חרוב המשמש כמרצה באוניברסיטת קיימברדג' ומפרסם מאמרים רבים בתקשורת הערבית הזהיר מפני הקיצוניות הסוחפת את החברה הערבית המאבדת לדבריו את כל ערכיה: "..הפן החשוב יותר והמפחיד ביותר במה שאנו רואים היום ברחובות הערים הערביות והאסלאמיות הוא אסון הקיצוניות המציף את החברות והתרבויות שלנו וכן את ההתנהגות שלנו [במקביל] להיכחדותם המהירה של כל הערכים המכובדים וההתנהגות המתורבתת. זוהי למעשה התנוונות רחבה של המנטאליות הכוללת של זרמים רחבים [בחברה] כתוצאה מתרבות הקנאות הדתית שהופעלה על... האנשים במשך למעלה מחצי מאה וזה מה שהוליד את מה שאנו עדים לו [היום]....

 

החברות שלנו הולכות לכיוון של קיצוניות דתית הולכת וגוברת... האנשים הנבונים במדינות [שעברו את האביב הערבי] ומעצבי דעת הקהל שם צריכים לשים לנגד עיניהם את הקיצוניות ולראות בה את האויב החשוב ביותר המאיים על החברות הללו והעתיד שלהן, [אויב]  מסוכן יותר מכל האויבים החיצוניים..."[9]

חסאן חידר הזהיר גם הוא בטורו באל-חיאת מהתגברות כוחם של הגורמים הקיצוניים בחברה הערבית בעקבות האביב הערבי : "הדבר המסוכן ביותר הוא שהקיצוניים, שניצלו את מהפכות האביב הערבי, מנסים לכפות עצמם כגורם המעצב את מגמות המשטרים החדשים בארצותיהם. הם מוכנים לאחוז בנשק ו[לנהוג] באלימות לשם חיזוק מעמדם, תוך שהם מאיימים לא רק על ה'זרים הכופרים' כי אם גם על האזרחים המוסלמים המתונים ועל המיעוטים הנוצריים. החשש הוא כי קיצוניותם ודחייתם את האחר יגרמו לרוב בעמיהם להתחרט על השינוי בו הם תמכו. לאורך העשור האחרון השקיעו המוסלמים מאמצים כבירים כדי להסיר מהאסלאם את התדמית הטרוריסטית שאחדים ניסו להדביק לו לאחר פשעי אל-קאעדה ב-2001. זוהי אחריותם של המשטרים החדשים במצרים, בלוב ובתוניסיה לשנות את התדמית המבעיתה [של המוסלמים] אותה יצרה התנהגותם של הקיצונים ולעצור את מי שמנסה להפיץ את מעשי הקיצוניות וההפחדה בטרם יחמירו, ולהוכיח כי הם משתייכים לאסלאם הסובלני של דרך האמצע."[10]

 

החברה הערבית והמוסלמית אשמה במצבה ועליה לתקן את עצמה

בעלי טורים אחרים טענו כי החברה הערבית והמוסלמית אשמה מצבה וקראו לה לתקן את פגמיה.

 

אחד המאמרים החריפים והנוקבים ביותר פורסם על ידי עימאד אל-דין חוסין, בעל טור היומון המצרי העצמאי אל-שורוק. חוסין תקף את הערבים והמוסלמים שמקללים את המערב בעודם שקועים בהזיות ובעניינים לא מהותיים: "אנו מקללים את המערב יום ולילה, ומותחים ביקורת על התפרקותו [המוסרית] ופריצותו אבל למעשה אנו נשענים עליו בכל דבר -  החל מהמחט ועד לטילים. זה מצחיק ועצוב גם יחד שאנו קוראים להחרים את הסחורות של המערב כאילו שאנו נעניש אותו, עוד אנו מסתמכים עליו. אנו מייבאים מבחוץ ובמיוחד מן המערב מכוניות, רכבות, מטוסים... מקררים, מכונות כביסה... אנו מייבאים את רב מה שאנו אוכלים... ואת שאר סוגי הטכנולוגיה וכל סוגי הנשק... אפילו את תכניות הלימוד חלקנו מייבא מבחוץ; ואנו גונבים [מהמערב] את הרעיונות מהסרטים ויצירות [האמנות] שלו. אנו אומה שלא תורמת דבר לציביליזציה האנושית בתקופה הנוכחית. אנו מייבאים את התרבות של המערב אותו אנו מכנים כופר ומקללים מבוקר עד ערב. הפכנו לנטל על האומות...

 

לו יישמנו באמת את המהות של הוראות האסלאם ושל כל הדתות [האחרות], היינו [היום] בראש האומות. העולם יכבד אותנו כאשר נחזור להיות בני אדם שלוקחים חלק בציביליזציה האנושית ולא סתם פרזיטים הפזורים על מפת העולם המתקדם, ניזונים מהייצור שלו ואח"כ תוקפים אותו מבוקר עד ערב. כאשר נאכל את מה שנזרע [בעצמנו], ניסע [ברכבים] מתוצרתנו ונצרוך את מה שאנו נייצר-  [רק] אז נוכל שלא להזדקק לעולם... כאשר נהפוך מתורבתים ונציית לאסלאם האמיתי, אז כולם יכבדו אותנו... המערב הוא לא נווה מדבר של אידיאליזם, גם אצלו יש צדדים עושקים בתחומים רבים, אבל הוא לפחות לא שקוע בדמיונות שווא, בעניינים [טכניים] ובקליפה כמונו... תמיכה באסלאם ובנביא המוסלמים צריכה, אפוא, להיעשות באמצעות עבודה, ייצור, אמות מוסר ותרבותיות, ולא על ידי הסתפקות בפריצה לשגרירויות ורצח דיפלומטים..."[11]

עלי אל-שרימי בעל טור ביומון הסעודי אל-וטן קרא במאמרו לחברה הערבית והמוסלמית לתקן את פגמיה, ובהם הטרור והקיצוניות, על מנת לשפר יחסיה עם המערב: "... הבה נדמיין 'טנק גדול נושא מערכות שונות של נשק טכנולוגי מפותח שבתאו יושב הנביא עיסא בן מרים [שמו המוסלמי של ישו], נושא מעל כתפו את הסמל הנוצרי – 'הצלב'- והטנק שלו גורר מאחוריו עגלה הנוסעת במדינות המזרח התיכון ועמוסה באוצרות [שהוא חמד מהן]'. כן, זוהי תמונה קיצונית הפוגעת מאוד בנביא המשיח [ישו]. יש לשאול אז מה תהיה תגובתה של החברה הנוצרית [לתמונה זו]? ואיך ייראה השיח שלה [בתגובה לפגיעה כזו]? אני סבור שזה היה מעורר תגובות קרות ולגלגניות. האינטלקטואל הנוצרי יחייך ויפתח בביקורת נוקבת במסגרת החברה הנוצרית [עצמה], בניסיון לאמוד ולבחון לעומק את האמונה הזו ואת תקפותה. אם כך, מדוע מתעוררת ההמולה המוגזמת הזו בחברות שלנו?

 

ככל שהחברה היא נבונה יותר ובעלת היגיון בריא, כך תגובותיה [לפגיעה כזו] תהיינה נורמאליות ורגועות יותר... נכון שיש עלייה בקיצוניות הימנית במערב, אך הפתרון אינו טמון בהנפת סיסמאות ובהפגנות אלא בתיקון המציאות שלנו בכל המישורים ובטיפול בסכסוכים הפנימיים ובטרור שאנו המוסלמים חיים אותם. אנו עדיין [אלה] המגיבים בצורה הכי אמוציונאלית [מקימים] רעש וצעקות... כיצד ניתן לשכנע את האזרח המערבי בחשיבותה של דת זו [האסלאם], כשהוא עד לקיצוניות ולטרור? לא ניתן לשכנע את אלה [במערב] בדברים שאנו אומרים ומתפארים בהם על עקרונות דתנו המכובדת, אלא אם דברינו יתורגמו הלכה למעשה...  לא ניתן בשום אופן לשכנע את המערב כי מי שפוצץ את עצמו אינו מייצג את האסלאם, כשהוא רואה שמצדיקים את [המחבלים המתאבדים] בכמה מערוצי הלוויין שלנו ועל בימות הדרשנים שלנו... "[12]           

 



[1] אל-אהראם (מצרים), 14.9.2012 וגם http://www.youtube.com/watch?v=ZBEjetADIEI

[2] ו www.ikhwanonline.com , אל-מצריון (מצרים), 13.9.2012 , אל-אהראם (מצרים), 14-15.9.2012, אל-מצרי אל-יום (מצרים), 15.9.2012

[3] ו www.ikhwanonline.com , 15.9.2012 , www.gulfinthemedia.com , 13-14.9.2012, אל-וטן (סעודיה), 14.9.2012, 16.9.2012.

[5] אל-חיאת (לונדון), 13.9.2012

[6] אל-ראיה (קטר), 13.9.2012

[7] אל-אהראם (מצרים), 15.9.2012, 20.9,  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 14.9.2012

[8]ו www.ikhwanonline.com, 15.9.2012  

[9] אל-דוסתור (ירדן), 17.9.2012 

[10] אל-חיאת (לונדון), 13.9.2012

[11] אל-שורוק (מצרים), 14.9.2012

[12] אל-וטן (סעודיה), 15.9.2012