המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעלי טורים בעולם הערבי והאסלאמי מבכים את מותו של רוז'ה גארודי
4/7/2012

 

ארגונים, אקדמאים ובעלי טורים בעולם הערבי והאסלאמי מבכים את מותו של רוז'ה גארודי

 

"הייה שלום גארודי מגן הערבים" - כך נפרד היומון המצרי אל-יום אל-סאבע מהפילוסוף והפוליטיקאי הצרפתי המוסלמי רוז'ה גארודי, שהלך לעולמו ב-13.6.2012. גארודי זכה לפרסומו כ"מכחיש שואה" בעקבות הופעת ספרו "המיתוסים המכוננים של מדיניות ישראל", בשנת 1998. העולם הערבי ואיראן חיבקו את גארודי לאחר שהתאסלם בשנות ה-80 והחל לתקוף את מדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים. הידיעה על מותו פורסמה בהרחבה בתקשורת הערבית והאיראנית תוך שימת דגש על כמה היבטים בחייו של גארודי: התאסלמותו והגנתו על האסלאם והערבים, תמיכתו בפלסטינאים, ביקורתו החריפה על הציונות והכחשתו את השואה.

מסמך זה יסקור את התגובות למות גארודי בכלי התקשורת הערביים והאיראניים:  

גארודי – "השגריר היפה ביותר של האסלאם בעולם"

דיווחים רבים בתקשורת הערבית והאיראנית על מותו של גארודי, עמדו על תרומתו לאסלאם ותמיכתו בענייני העולם הערבי והאסלאמי, במיוחד בנושא הפלסטיני. ידיעות אלה התייחסו לכתביו של גארודי ולתפיסתו 'השכלתנית' את האסלאם, בו מצא, לאחר תהפוכות אידיאולוגיות ואמוניות רבות בחייו, את השלווה והמרגוע.

 

כך מפקד הבסיג' באיראן, מחמד רזא נקדי, ספד לגארודי שהידיעה על מותו "העציבה את המוסלמים בעולם ובמיוחד את שוחרי החופש והצדק." לדבריו, "הוגה דעות זה, שראה באסלאם דת אוניברסאלית וקרא למוסלמים להיאבק ולמרוד בגלוי בשליטים רודפי השררה בעולם, כתב באומץ ובעוצמה נגד הציונות הכובשת והאנטי-אנושית. תקוותי שתלמידיו ורעיו ימשיכו בדרכו להכחיש את העושק והיהירות ולחשוף בצורה מנומקת את ההיסטוריה האנושית..."[1] 

 

בהודעת ההתאחדות העולמית של חכמי הדת המוסלמים בראשות השיח' יוסף אל-קרדאוי, נאמר כי גארודי "הקדיש זמן ניכר מחייו לחיפוש אחר האמת ועבר בין הקתוליות והקומוניזם...לבסוף התאסלם באמונה שלמה,

מצא באסלאם שלווה והפך לאחד המגנים הגדולים ביותר על האסלאם ותרבותו... היום איבד עולמנו האסלאמי את אחד מגדולי הוגי הדעות והפילוסופים ומגן דגול על חירות האדם וכבודו, על האסלאם והמוסלמים."[2]

 

בהודעת התאחדות הסופרים הערבים בסוריה נכתב כי גארודי, שהיה חבר של כבוד בהתאחדות "נלחם על האמת והערכים האציליים ופעל לתיקון הטעויות ההיסטוריות שבוצעו נגד העמים..."[3]

 

היומון המצרי אל-יום אל-סאבע הגדיר את גארודי כ"מגן הערבים" ו"הוגה הדעות [המערבי] הקרוב ביותר לערבים ולמוסלמים ושגרירו היפה ביותר של האסלאם באירופה ובעולם" והקדיש מדור לכבודו.[4]

באתר ערוץ החדשות האיראני בערבית אל-עאלם תואר גארודי כ"לוחם נגד הציונות וההגמוניה האמריקאית".[5]

 

היו שקראו להנציח את פועלו באמצעות הקמת מרכז מחקרים או הענקת פרס על שמו. כך, ההיסטוריון הפלסטיני עבד אל-קאדר יאסין, האיץ באנשי עסקים לתרום פרס על שמו. לדבריו "המולדת הערבית מלאה באנשי עסקים ששמים כספים בידי ארגונים מערביים שעוינים את הבעיות הערביות כדי לרצות את וושינגטון ותל אביב. את הכסף הערבי הזה יש להפנות לטובת המחשבה הערבית ולגרום לאנשים להמשיך את דרכו של גארודי."[6] יאסין קרא גם להפיץ מחדש את כתביו של גארודי "כדי שצעירי המהפכה יכירו אותם". ראש האגודה המצרית הכללית של הסופרים במצרים, ד"ר אחמד מג'אהד נענה לקריאה והודיע שיפעל להשגת זכויות היוצרים של כתבים אלה.[7]

 

באל-בירה שברש"פ נערך ב-27.6.2012 כנס על חייו של גארודי במהלכו קראו המשתתפים להפיק תועלת ממחשבתו הביקורתית "באמצעותה הצליח לקעקע את המיתוסים הציוניים."[8]

 

התייחסויות אלה לא סיפקו חלק מן המספידים את גארודי שטענו כי הוא נזנח ע"י העולם הערבי בחייו ובמותו. בעל הטור נאצר אל-ט'אהרי כתב ביומון אל-אתחאד: "[גארודי] מת תקשורתית שנים לפני כן, כשנותר לבדו בזירה להתווכח על עמדותיו ותפיסתו מול אמצעי היהודים ולחציהם המגוונים... בין אלה שזנחו אותו היו, כהרגלם, הערבים והמוסלמים שלא הטילו את כובד משקלם כממסד לטובתו..."[9] היומון המצרי אל-יום אל-סאבע שטען כי למרות תפקידו של גארודי בהגנה על האמת והתמיכה בכל הכוח בבעיה הפלסטינית, התנועות הפוליטיות האסלאמיות ואמצעי התקשורת הרשמיים לא התייחסו למותו."[10]

 

 גארודי – "המכחיש הראשון של אגדת השואה"

לצד הדגשת ההיבט האסלאמי בחייו של גארודי, היתה התייחסות רבה גם לספרו "המיתוסים המכוננים של מדיניות ישראל" שפורסם ב-1998 ובו הטיל ספק בקיומם של תאי הגזים ומותם של שישה מליון יהודים מידי הנאצים. באתר האינטרנט של ערוץ אל-ערביה פורסמה כתבה על חייו ופועלו תחת הכותרת "הלך לעולמו גארודי – מי שהעז להטיל ספק בשואה".[11] סוכנות הידיעות האיראנית פארס הגדירה את גארודי כ"מכחיש הראשון של אגדת השואה".[12] בהודעת התאחדות הסופרים הערבים בסוריה נכתב כי הספר "הוא הוכחה לאמת, לאמינות ולדיוק המדעי המבוסס על הוכחות."[13]

 

אדם יוסף, בעל טור ביומון הכוויתי אל-ג'רידה, כתב: "גארודי לא ביצע פשע, אלא אמר בפשטות שמספר היהודים שחיו באירופה במהלך מלחמת העולם השנייה לא עלה על 3.5 מיליון, אז מהיכן הגיעו ששת המיליונים עליהם מבססת ישראל את מיתוס השואה? זו שאלה מדעית פשוטה הנתמכת בהוכחות..."[14]

תופיק אל-מדיני כתב ביומון אל-ת'ורה הסורי שגארודי "חשף את שקריות המיתוסים של הציונות והתעמולה השקרית שלהם בנוגע לשואה..."[15]

 

בעל הטור פארס אל-חבאשנה כתב ביומון הירדני אל-דסתור: "לעיתים רחוקות מתבלט הוגה דעות ופילוסוף מערבי כרוז'ה גארודי ונוטה לטובת הבעיות הערביות וחושף בצורה מדעית ורציונאלית את ערוות טענות התנועה הציונית ומפרק את הפרויקט הקולוניאליסטי שלה באזור ..."[16]

 

הגדיל לעשות ד"ר פאיז אבו שמאלה, פובליציסט וראש עיריית ח'אן יונס לשעבר, שגייס את גארודי למסע הבחירות של מוחמד מורסי במצרים, בהסבירו שלשניים יש מכנה משותף נרחב, כולל עמדתם לגבי השואה[17]

 

היו שטענו כי אין לצמצם את פועלו של גארודי לספר זה ולמאבק בציונות. כך, ד"ר עלי מברוכ, שקרא להקים מרכז מחקרים על שמו של גארודי. לדבריו, אין "להשתמש בעבודותיו של גארודי מהזווית הצרה של המאבק ברעיון הציוני בלבד, אלא להקים מרכז מחקרים על שמו לכל עבודותיו."[18]

 

האשם צאלח, בעל טור ביומון אל-שרק אל-אוסט, הביע עמדה שונה במקצת: "האם ניתן לסכם [את חייו] של אדם שחי כל-כך הרבה שנים והעסיק את העולם בכתביו ובמאבקיו הפוליטיים במשך חצי מאה, לאירוע אחד בלבד?האם הוא לא עשה דבר בחייו זולת הכחשת השואה היהודית?" צאלח טען כי גארודי הכחיש את השואה רק כמחאה על ההגמוניה המוחלטת של הלובי הציוני על המערב. לדברי צאלח, השואה אכן התרחשה אך היא אינה מצדיקה את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.[19]



[1]  סו"י פארס (איראן), 16.6.2012

[2] 19.6.2012 , www.qaradawi.net

[3] סו"י סאנא (סוריה), 18.6.2012

[4]  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 19.6.2012

[5]  17.6.2012 www.alalam.ir

[6] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 20.6.2012

[7]  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 19.6.2012

[8] סו"י מען (רש"פ), 28.6.2012

[9]  אל-אתחאד (איחוד האמירויות הערביות), 20.6.2012

[10]  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 19.6.2012

[11] 15.6.2012  www.alarabiya.net

[12] סו"י פארס (איראן), 16.6.2012

[13]  סו"י סאנא (סוריה), 18.6.2012

[14] אל-ג'רידה (כווית), 17.6.2012

[15] אל-ת'ורה (סוריה), 20.6.2012

[16]  אל-דסתור (ירדן), 18.6.2012

[17] 18.6.2012  www.almanar.com.lb

[18] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 20.6.2012

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 18.6.2012

תגיות