המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
פתוא המתירה נקרופיליה מסעירה את מצרים והציבור הערבי
29/5/2012

 

סערה במצרים ובציבור הערבי בעקבות פתוות הנקרופיליה של איש דת מרוקאי

 

בפברואר 2012 חידש איש הדת המרוקאי עבד אל-בארי אל-זמזמי, חבר מייסד באגודת חכמי הדת המוסלמים של השיח' יוסף אל-קרדאוי ונשיא האגודה המרוקאית ללימודים ומחקרים בהלכה המוסלמית, פתוא שלו ממאי 2011, המתירה נקרופיליה עד שש שעות לאחר המוות בין בני זוג שנישואיהם נערכו כדת וכדין, מאחר, שלדבריו, הסכם הנישואין אינו פג עם מות אחד הצדדים. השיח' אל-זמזמי הוא גם בעליה של פתווא המתירה לנשים להשתמש בירקות מסוימים כדי לספק את תאוותיהן המיניות[1]

 

עם חידוש פתוות נקרופיליה זו, פרסם הכותב המצרי עמרו עבד אל-סמיח מאמר ביומון המצרי אל-אהראם, בו ציין שלבית הנבחרים המצרי הוגשה הצעת חוק המתירה את הנקרופיליה בהתאם לפתוא של אל-זמזמי, לצד עוד הצעות חוק הפוגעות בזכויות נשים. לדבריו, נשיאת המועצה הלאומית המצרית למען האישה, ד"ר מירפת אל-תלאוי, שלחה אגרת ליו"ר הפרלמנט המצרי ד"ר סעד אל-כתאתני בה דרשה שלא לאשר חוק זה.[2]

 

פרסום זה גרר הכחשה הן מצד אל-תלאוי[3] והן מצד חברי פרלמנט מצריים, שטענו כי מדובר בשמועות חסרות שחר.[4] ואולם, אמין איסכנדר, חבר הפרלמנט המצרי מטעם מפלגת אל-כראמה, טען כי: "האווירה הכללית בפרלמנט מאפשרת הפצת שמועות כאלה, ובפרט לאחר שהוגשה [לפרלמנט] הצעת חוק המבקשת להוריד את גיל הנישואין לבנות מ-18 ל-14 [והצעות חוק אחרות] ... הן הצעות חוק מסוכנות, הגורמות לבלבול ולפחדים בתוך החברה".[5]  עבד אל-סמיח נדרש אף הוא לנקודה זו במאמרו. לדבריו, "האווירה התרבותית, החברתית והפוליטית במצרים והחשש לאופייה של המדינה על פי החוקה החדשה ... גרמו לשליחת האיגרת של המועצה הלאומית למען האישה [לפרלמנט]...".[6]

 

הפתוא והשמועה על הגשתה כהצעת חוק לפרלמנט המצרי עוררו תרעומת ותגובות קשות בקרב רבים בציבור הערבי אשר מחו על ההידרדרות המוסרית של חלק חכמי הדת והפתוות שלהם ושל הצעות החוק בפרלמנט המצרי. כמו כן התפרסמו מאמרים בהם נמתחה ביקורת קשה על המנטאליות הגברית המזלזלת בנשים ורואה בהן לא יותר מאשר חפץ או גופה. היו גם שהזהירו מפני חוקים נוספים בפרלמנט המצרי שעלולים להוות פגיעה קשה נוספת בזכויות הנשים.

 

בנוסף לכך ב-9 במאי 2012 נערכה באלכסנדריה עצרת מחאה של חברות הפרלמנט המצרי בהשתתפות כמה ארגוני נשים בעיר נגד חוק הנקרופיליה, חוק הורדת גיל הנישואין וכיו"ב. בגילוי הדעת שהן  פרסמו נכתב: "יש לשמור על הישגי הנשים ולשתפן בוועידת היסוד לניסוח החוקה כמו בתוניסיה, שם חצי מחברי הוועדה הן נשים, ולשנות או לבטל את החוקים המפלים את האישה לרעה".[7]

להלן תרגום קטעים מכמה מאמרי ביקורת בנושא.

כותב פלסטיני: האסלאמיסטים בפרלמנט המצרי פוגעים במוסריותו

בראשית מאי 2012 פרסם הכותב הפלסטיני החי בנורבגיה, נד'אל חמד, מאמר באתר middle-east-online , בו התריע מפני הידרדרותו המוסרית של הפרלמנט המצרי, הנשלט על די האסלאמיסטים. וכך כתב:

 

"למרות שמצרים שוקעת בים של בעיות פוליטיות, כלכליות, חברתיות, ביטחוניות ואף קיומיות,לא מצאו חברי הפרלמנט המצרי החדש, המורכב ברובו הגדול מאסלאמיסטים – האחים המוסלמים והסלפים – דבר דחוף אחר לדון בו מאשר בהצעת חוק המתירה נקרופיליה ...

מימי לא שמעתי על הידרדרות כזו ועל רעיונות כה מפחידים, הנובעים מצימאון למין מתועב. למרבה הצער ישנם שיח'ים ואמאמים, גם אם הם מעטים, המתירים זאת ... כמובן, אסור לעבור בשתיקה על חוק ריאקציוני מעין זה ... רעיונות כאלה ואנשים כאלה הורסים מדינות ועמים. אין פלא [שהצעת] חוק זו מעוררת רעש ותרעומת רבה בקרב המצרים ובפרט בקרב הנשים, שהחוק מתייחס אליהן כאל בובת מין כמו בחנויות לממכר מין באירופה ובמערב ... בובה זו מייצגת את גופה של האישה והיא דומה מאוד לגוויה של אישה...

 

חלק מהאסלאמיסטים האלה, השולטים על הפרלמנט, הם שהגישו את הצעת החוק לאישורו. ידיעה זו עוררה מבוכה בקרב המצרים שבחרו בקבוצות הקיצוניות והם תוהים על מהותה של עבודת הפרלמנט, כסמכות החקיקה העליונה, ועל מהות החוקים שבהם הוא דן לאחרונה. זהו פרלמנט של בעלי זקנים ופתוות מוזרות ותמוהות, פרלמנט שכל זמנו ומרצו מוקדשים לדיון כיצד לבעול את האישה אפילו לאחר מותה כשהיא גוויה ללא רוח חיים. האם באמצעות אנשים כאלה אתם [רוצים] להפיץ את האסלאם כדי להשיבו לימי זוהרו?...

 

פתוא זו של איש הדת המרוקאי מאפשרת לאנשים כמותם [אסלאמיסטים] להגיש הצעות חוק כאלה ולאשרן בפרלמנט שנבחר בפעם הראשונה באופן דמוקרטי ...

 

הסכנה טמונה באויב הפנימי [המתנגד] לקדמה ומתבטא בהצעות חוק כאלה, שהוגשו על ידי קבוצות האסלאם הפוליטי השולטות על הפרלמנט המצרי. מנטאליות זו, עם שיטות וחשיבה כאלה יחזירו את מצרים לתקופת האבן והעץ. על המצרים לחשוב מחדש והיטב על ארצם, על עתידם ועל מי שהם בוחרים לפרלמנט ולנשיאות...חברי פרלמנט אלה או הגורם העומד מאחורי הצעת חוק זו ...הם סכנה נוספת לחברה המצרית.."[8]

 

כותבת סעודית:  ישנם חכמי דת המובילים להידרדרות מוסרית

ב-18 באפריל 2012 פרסמה בעלת הטור ביומון הסעודי הממסדי ד"ר חסנאא' עבד אל-עזיז אל-קניעיר מאמר התוקף את הפתוא עצמה ומזהיר מפני חכמי דת, המוציאים פתוות הפוגעות באסלאם ובמוסריותו. וכך כתבה:

 

"בשנים האחרונות התפתחה תופעה של שיח הלכתי העוסק בחיי המין של האנשים, שאינו במסגרת המוכרת של השריעה, [דהיינו:] התרת יחסי מין בין אדם לבין דומם, בין אדם לבין גוויה, סטייה מהנטייה הטבעית והפסיכולוגית [של האדם] לקיום יחסי מין...

 

לא מוגזם לומר כי ההתעניינות של חלקם בפתוות העוסקות במין עולה על התעניינותם בפתוות הקשורות לענייני החיים... שעה אחת שמקדיש צופה הטלוויזיה לתוכניות הפתוא מגלה את ... הנפילה המוסרית שמובילים חכמי ההלכה של הפורנו.

 

דרך שאלה טיפשית נחשפת מידת הריקנות שבהתעסקות ביצרים המודחקים, [התעסקות] המתקבלת על ידי המטיף בתענוג מיוחד [ברצותו] לדעת פרטים על חיי מין של האחרים...

בנוסף לעובדה שפתוות אלה חושפות את התשוקה המינית אצל אלה שכל מחשבותיהם נתונות לשאלות מפורטות, ששום תועלת אמתית לא תצמח מהן, הן גם נותנות סיפוק להפרעות [נפשיות] באריזה שרעית.

 

[השיח' יוסף] אל-קרד'אוי הוציא פתוא [בהופעה] ברשת אל-ג'זירה, המתירה מין אוראלי תוך כדי כניסה לפרטים הפוגעים בצניעות...

 

בשנת 2011 אסר אחד מהמטיפים המוסלמים באירופה על נשים לגעת בירקות ובפירות בעלי צורה מסוימת מחשש שהם יעוררו את תאוותן, אך הוא לא ראה שום רע בכך שבעל הבית יחתוך אותם לחתיכות קטנות כך שיאבדו את צורתם המקורית טרם הגשתם לנשות ביתו.

 

אולם, מנגד, חכם הלכה אחר במרוקו [השיח' אל-זמזמי]... התיר לאישה לספק באמצעותם את תשוקתה המינית, כדי שלא תחטא [דהיינו: שלא תגיע לזנות]... איזו שפלות מוסרית, איזו סטייה מהטבע האנושי, שעשה את התשוקה המינית לאמצעי להתרבות המין האנושי ולא למטרה בפני עצמה...

פתוות מוזרות אלה גורמות לנו לתהות מה רוצים חכמי הלכה אלה לעשות בחברה הערבית? ...הם מתירים תופעות יוצאות דופן אלה על ידי הכרזה ברבים שהן מותרות במטרה לתת פורקן ליצרים מודחקים...

חכם הלכה שמתעלם מכל המשמעויות האלה והופך את שוק הירקות וכלי המטבח לחדר מיטות, פוגע ברגשות האנושיים האציליים ופותח פתח לתסביכים נפשיים ולהפרת האיזון המשפחתי ...

 

פליאתנו גברה יותר כאשר נודע לנו שאותו חכם הלכה התיר לאיש לקיים יחסי מין עם אשתו המתה. ברור הוא שאיש העושה זאת אינו אלא בן אדם ברברי שאיבד את כל רגש אנושי, שהרי הרחמים וכבוד המת [מחייבים] את הבאתו לקבורה מה שיותר מהר ולא לקיים עמו יחסי מין...

 

הסכנה הטמונה בפתוות אלה מחייבת אותנו להזהיר מפניה ולדרוש מהאחראים על שידורי הלוויין ומנועי החיפוש [באינטרנט] לכבול את ידם של סוטים אלה ... כדי שנגן על ילדינו מפני הזלזול שלהם בערכים ובמוסר.

 

יתכן ויאמרו כי מה שמשודר ברשתות הלוויין, כלומר, תוכניות, סרטים ועוד, מסוכן יותר לדור הצעיר. אולם הפתוות הניתנות על ידי אנשי הדת מסוכנות יותר בשל ההערכה והאמון שרוכש להם הציבור [בכללותו], ובפרט ההמון וציבור חסידיהם. אף אחד, ולא משנה מעמדו, לא יוכל להניא מישהו מהם שלא לקיים את הפתוא של המטיף או של חכם ההלכה.

 

השאלה העולה מאליה היא מדוע התרבו לאחרונה פתוות מין אלה, הקשורות ליחסים בין איש לאישה בפרטי פרטים, ובפרט שרוב השאלות והפתוות הן מזווית גופנית, כאילו האדם הוא יצור מיני שאינו חושב אלא על יחסי מין [נטולי רגש]. פתוות כאלה גם משקפות את העוינות הברורה שלנו [המוסלמים] לאישה.

 

יש שיטפון של פתוות הנוגעות [לאישה] כמו: אסור לאישה לשבת מיד על כיסא שבו ישב קודם לכן גבר, כיוון שהמקום עדיין נושא את חום גופו של הגבר, והדבר עלול לעורר [את תאוותה]; אסור לה לצפות בטלוויזיה או באינטרנט ללא אפוטרופוס כדי שלא תתפתה ממראה עיניה; אסור לאיש, החי ללא אישה, להחזיק בביתו בעל חיים נקבה, ולאישה, החיה ללא גבר, אסור להחזיק בביתה בעל חיים זכר.

 

עלינו לשאול מדוע חלה סטייה בהתייחסותם של חלק מהמוסלמים כלפי האישה, התייחסות שקיבלה כיוון בלתי אנושי שאינו מתאים לעובדה שהיא בת אנוש ובעלת כבוד?  מדוע הם אינם מדברים אלא על היצרים הכובשים את מוקדי רגשותיהם? מדוע הם נותנים להם זכות קדימה על פני דברים אחרים הנוגעים למציאות בה חיה האישה המוסלמית, דהיינו, העוני, הבורות, החולי, האלימות ושלילת הזכויות?

 

מי מרוויח מפתוות אלה המשחירות את פני האסלאם, המוסיפות על בדידותו בעולם ונותנות לאויביו הזדמנות ללעוג לו? עד מתי הם ימשיכו להיות חרב המונפת על ראש האישה, שהם רואים בה אובייקט מיני?...".[9]

 

כותבת מצריה: אין מי שיגן על זכויות הנשים בפרלמנט המצרי

העיתונאית המצרית-קופטית כרימה כמאל הזהירה כי המערכה של הפרלמנט המצרי נגד האישה ממשמשת ובאה: "...מנטאליות כזו, המעלה הצעת חוק כזו, עתידה להתנגד לכל החוקים הנוגעים לחירויות האישה וזכויותיה ... מבט כזה על האישה הוא שיקבע את זכויותיה וחירויותיה. [הם] רואים באישה גוף גרידא, שמקיימים עמה יחסי מין גם לאחר מותה. קיומה כלל לא חשוב, החשוב הוא גופה בלבד, גם אם הפך לגווייה.

 

האם נשאיר לאנשים אלה לקבוע את החוקים הנוגעים לאישה? שאיש לא יספר לי על תפקידן של חברות הפרלמנט [הנוכחי] כמי שתסכלנה [ניסיונות] לפגוע באישה, בין בחייה ובין במותה, כיוון שבפרלמנט אין נשים. אי אפשר לטעון שיש בפרלמנט סיעה המייצגת את הנשים המצריות, המדברת בשמן והמגנה על זכויותיהן. בפרלמנט זה אין נוכחות לנשים, פרט לייצוג קטן ביותר של חברות פרלמנט שרובן [ממפלגת] 'החירות והצדק' [של האחים המוסלמים]... [חברות הפרלמנט ממפלגת החירות והצדק] אינן מייצגות אלא את עצמן.. תוקפות את הנשים וגורעות מזכויותיהן ...

 

ובכן מי ידבר בשם נשות מצרים ומי יגן על זכויותיהן נוכח המתקפה שלהם [של האסלאמיסטים] על החוק המעניק לאישה את הזכות לח'ולע [כלומר: לקבל גט תמורת פיצוי לבעל] ... אם זוהי התייחסותם כלפי דברים המעוגנים באסלאם אזי כיצד תהיה התייחסותם כלפי כל זכות או חקיקה אחרת? הם החלו ב'ח'ולר', גמרו בנקרופיליה, כשהם עוברים דרך הורדת גיל הנישואין [מ-18 ל-14] ופגיעה בזכויות האם לגדל את ילדיה ... [לאור זאת] כיצד ניתן לסמוך על עמדת פרלמנט זה בנושאים הנוגעים [למעמד] האישה...

עלינו לדעת כי פגיעות רבות עוד נכונו לאישה בפרלמנט, שאין בו ייצוג נשי [אמיתי שכן] הנשים הנמצאות בו הן נגד האישה. עלינו לדעת שהמערכה נגדן ממשמשת ובאה, שהיא אפשרית ושאנחנו ערוכים לקראתה ...".[10]



[1] ראה קליפ ממרי: http://www.memritv.org/clip/en/3426.htm.

[2] אל-אהראם (מצרים), 24.4.2012. כתבות שונות טענו שמגיש הצעת החוק הוא איש הפרלמנט הסלפי אל-חאג' אחמד. וראה למשל אל-סיאסה (כווית), 28.4.2012

[3] אל-אהראם (מצרים), 1.5.2012

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 28.4.2012

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 28.4.2012

[6] אל-אהראם (מצרים), 24.4.2012

[7] www.onaeg.com, 9.5.2012

[9] אל-ריאד (סעודיה),18.4.2012. עוד מאמר בנושא מה-4.5.2012 של אימאן אנור ר' באתר www.senksar.com

[10] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 3.5.2012.

תגיות