המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ויכוח פנים-פלסטיני על גבולות 1967
12/1/2012


ויכוח פנים-פלסטיני על גבולות 1967

 

מאת ל. ברקן*

"מכיוון שאנו מאמינים בשלום, מכיוון שאנו מעוניינים מאוד להיות מתואמים עם הלגיטימיות הבין-לאומית, מכיוון שהיה לנו אומץ לקבל החלטה אמיצה, ולאור העדר הצדק המוחלט; פנינו אל דרך הצדק היחסי, הצדק האפשרי אשר מסוגל לתקן חלק מן העושק ההיסטורי החמור שבוצע נגד עמנו, והסכמנו להקמת מדינת פלסטין על 22% בלבד משטחי פלסטין ההיסטורית, כלומר על כל השטחים שישראל כבשה בשנת 1967."

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, בעצרת הכללית של האו"ם,

לאחר הגשת הבקשה לקבלת מדינת פלסטין בגבולות 1967 לאו"ם[1]

 

"חמאס הסכימה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים תוך מימוש זכות השיבה. זוהי עמדה ששותפים לה באופן כללי כל הכוחות הפלסטיניים וכל הגורמים הערביים והאסלאמיים... פתרון שתי המדינות כולל הכרה בישראל. לנו בחמאס יש עמדה ברורה שהיא אי-הכרה בישראל... יותר ממחצית העם הפלסטיני שייכים לשטחי 1948, הם נולדו שם או שהוריהם או סביהם נולדו שם. לכן הם שייכים לאדמה הזו והם לא חדשים בה, שזה מקרוב באו. הם גורשו ממנה בכפייה. לא יהיה זה הוגן או צודק שתבוא תנועה פלסטינית כלשהי ותכיר בישראל."

                                                 יו"ר הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, בראיון ליומון אל-חיאת[2]

הקדמה

בטקס פתיחת המשחקים הערביים לשנת 2011 בדוחה (9.12.2011) הוצגה מפה של מדינת פלסטין, הכוללת את הגדה המערבית ורצועת עזה בלבד, משמע, גבולות 1967.[3] מחמוד עבאס נכח בטקס ולא הגיב. הדבר עורר ויכוח ציבורי פלסטיני סביב מפת פלסטין גבולותיה, המלמד על מחלוקת ציבורית סביב שאיפותיו המדיניות של העם הפלסטיני והתנהלותו מול ישראל והקהילה הבין-לאומית. הוויכוח חושף קושי בציבור הפלסטיני – גם בין תומכי הרש"פ – לקבל את גבולות 1967 ולוותר על חלום "פלסטין ההיסטורית". זאת, על אף החתימה על הסכם אוסלו, הכרתו של אש"ף בישראל, דבקותה של ההנהגה הפלסטינית בפתרון שתי המדינות לפי גבולות 1967 והפנייה לאו"ם כדי שיקבל מדינה זו כחברה בו. הוויכוח גם חושף את ההבדלים בתפיסת הרש"פ והחמאס את מושג המדינה בגבולות 1967, ששתיהן מצהירות כי היא מהווה בסיס לתוכנית פוליטית משותפת. אצל הרש"פ זהו חלק מפתרון שתי המדינות והסדר הקבע מול ישראל על כל היבטיו, כולל פתרון בעיית הפליטים, שאותו היא מציגה בשתי נוסחאות מקבילות: האחת, "פתרון צודק ומוסכם" והשנייה, "זכות השיבה של הפליטים לבתיהם משנת 1948." ממול, בכירי החמאס אומרים כי יסכימו למדינה בגבולות 1967 בלי הכרה בישראל, בלי ויתור על זכות השיבה של הפליטים ובלי ויתור על ההתנגדות החמושה.

 

מפת פלסטין (בצהוב) כפי שהוצגה בטקס פתיחת המשחקים[4]

www.maannews.net, 10.12.2011

 

אמצעי התקשורת דיווחו על סערה ציבורית שהתעוררה סביב הנושא: נמסר על ויכוח סוער שהתפתח בקרב הצופים בטקס פתיחת המשחקים בקטר ועל קריאה של צעירים ערבים להשיב את המשלחות לארצותיהם.[5] ראש המשלחת הפלסטינית למשחקים, דאוד מתוולי, ביקש מהוועדה המארגנת העליונה של המשחקים הבהרה לגבי האירוע.[6] איחוד האיגודים המקצועיים הפלסטיניים דרש התנצלות וקרא לליגה הערבית לחקור את האירוע ולתבוע דין וחשבון מן האחראים. לדברי האיחוד, מדובר במפה בלתי מקובלת, המייצגת הכרה ברורה בישות הציונית וקבלה של התוכנית האמריקאית למזרח תיכון חדש.[7] צעירים פלסטינים פתחו דף פייסבוק שכותרתו: "פלסטין אינה ניתן לחלוקה, קטר".[8] פעילים ירדנים קיימו הפגנת מחאה מול שגרירות קטר בעמאן[9] ובהפגנה אחרת בירדן שרפו פלסטינים את תמונתו של אמיר קטר.[10] תנועת הסטודנטים של הג'יהאד האסלאמי ארגנה הפגנת מחאה בעזה בקריאה להחרים את קטר ולהחזיר ממנה את השגריר הפלסטיני עד שתתנצל על האירוע. מאות המפגינים דרשו שלא לוותר על פלסטין ההיסטורית מן הנהר לים.[11]

 

אירוע זה עורר שיח עממי פלסטיני בנושא גבולות פלסטין ודרך ההתמודדות הרצויה מול ישראל. מאמרים וכתבות בעיתונים ובאתרי האינטרנט של הרש"פ, חמאס וגופים פלסטיניים עצמאיים, עסקו בלהט בנושא. התגובות התחלקו לשני סוגים: התקפות על קטר בהן נטען כי היא הציגה מפה מזויפת וחסרה של פלסטין, כולל האשמתה בחבירה לתוכנית מערבית נגד הערבים והמוסלמים; ומנגד, קריאה לפלסטינים להכיר בכך שאלה הם גבולות המדינה שהם עצמם דורשים.

 

הגורמים הפלסטיניים הרשמיים, הן ברש"פ והן בחמאס, נמנעו מלהיכנס לוויכוח ושמרו על שתיקה, שגרמה לכמה מהכותבים לתהות מדוע לא נשמעה מחאה רשמית מצד אש"ף והאם השתיקה היא ביטוי לוויתור של הגורמים הרשמיים על חלום פלסטין ההיסטורית.

 

הביקורת על שתיקת הגורמים הפלסטיניים הרשמיים

שתיקתם של הבכירים הפלסטינים, הן ברש"פ והן בחמאס, עוררה תהיות וכעס. על-פי אתר אל-ערביה, גולשים פלסטינים רבים ברשתות החברתיות שאלו מדוע מחמוד עבאס, שנכח בטקס לצד אמיר קטר, לא הציג שום התנגדות או מחאה.[12] בעל הטור ביומון הרש"פ אל-איאם, ר'סאן זקטאן, כתב: "השתיקה הרשמית הפלסטינית מכאיבה. גרועה ממנה היא שתיקתם של ראשי 'הסירוב' [קרי: החמאס], בעלי הברית של קטר ואוהביה, אלה שהניפו את תמונותיו של 'האמיר שלה' ברחובות ובצעדות בעזה, בעודם מונעים [הנפת] תמונות ודגלים של ילידי הארץ הזאת [מתנועת הפת"ח]... שמסרו נפשם על אדמתה..."[13]

 

הפובליציסט והחוקר הפלסטיני פארס עבדאללה, שאל במאמרו בסוכנות הידיעות העצמאית "מען" מדוע הרש"פ והחמאס שתקו; מדוע החמאס לא הוציאה תהלוכות מחאה ברחובות עזה, וכיצד שתיקתה מתיישבת עם עקרונות היסוד שלה, הכוללים דבקות בפלסטין מן הים ועד הנהר: "מהו תפקיד הרש"פ שיושב הראש שלה השתתף בחגיגה של קטר? מהי עמדת חמאס לגבי הפשע הזה? מדוע משלחת הספורט הפלסטינית לא עזבה במחאה על הפשע של כרסום פלסטין?...

 

אולי יש מי שאומר שהנשיא עבאס במקור אינו מתנגד, שהרי הוא כבר הכיר ב'ישראל' כמדינה של הציונים עת חתם על הסכם אוסלו והוא חוזר על ההכרה הזאת בכל הזדמנות! אל תצפו מן הרש"פ לעמדה רשמית. חומרי הלימוד [שמוגשים] לתלמידינו מדברים על גבולות פלסטין מרפיח לג'נין במקום מרפיח לראש הנקרה.

 

הנטל הגדול והכבד נשאר על תנועת חמאס, החוגגת את יום השנה ה-24 להקמתה. האם היא מקבלת את פלסטין לפי קנה המידה הקטרי? מה עמדת הציבור שלה, שיתאסף בכיכר אל-כתיבה ב-14.12 ויקרא את עקרונות היסוד של החמאס, שפלסטין היא מן הים ועד הנהר, ושכל טפח וגרגר אדמה של פלסטין הם רכוש של המוסלמים שאין להפקירו בשום תנאי? ומדוע שותקת התקשורת של חמאס מול המעשה הנתעב הזה של המשטר הקטרי? למה איננו רואים צעדות והפגנות ברחובות עזה, כפי שחמאס הייתה מארגנת במחאה על כל אירוע פנימי בגדה [חסרת המגן]?..."[14]

 

גורמים ברש"פ: מפה בגבולות 1967 – זיוף ההיסטוריה

מאמרים שהופיעו ביומונים של הרש"פ ובסוכנות הידיעות הפלסטינית העצמאית "מען" מתחו ביקורת על הצגת המפה הקטרית של פלסטין. בעלי טורים ברש"פ טענו כי כל עוד אין הסכם שלום של קבע עם ישראל, הקובע את גבולות המדינה, אין להציג כל מפה השונה מזו של פלסטין ההיסטורית. הצגתה, בצורתה הנוכחית, היא לדבריהם הכרעת הסכסוך הישראלי-פלסטיני קודם זמנה. בעלי טורים עצמאים טענו כי קטר, מארחת המשחקים הערביים, זייפה את ההיסטוריה, כחלק ממזימה מערבית נגד האזור, בהתעלמה מפלסטין ההיסטורית, השמורה בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני. לתגובות אלו נוספה ביקורת כללית על התנהלותה של קטר בענייני האזור ועל קשריה עם המערב, בעיקר עם ארה"ב וישראל. יצוין כי קטר ספגה כמה פעמים בעבר ביקורת מצד הרש"פ.[15]

 

בעל הטור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, מחמוד אבו אל-היג'אא', טען כי כל עוד אין הסכם שלום עם ישראל, שבמסגרתו נקבעו גבולות המדינה הפלסטינית, יש להמשיך ולהציג את מפת פלסטין ההיסטורית: "קטר תאמר לנו שהמפה שהיא הציגה באולימפיאדת הערבים היא עיקרו של הסכם אוסלו ותוצאתו הסופית. אנו נשיב שזה נכון, אך אוסלו הוא הסכם עקרונות ופעולה פוליטית ולא הסכם שלום. הסכסוך טרם הסתיים והמו"מ נקלע לקשיים באופן שאינו מבשר התקדמות כלשהי, המאפשרת לדמיין מפות סופיות לגיאוגרפיית השלום באזור... לו הגענו לשלום אמיתי וסופי עם ישראל, היינו מקבלים את הפרשנות הקטרית המחודשת [במקור: אג'תהאד, שמשמעותו פרשנות חדשנית ואינדיבידואלית, שהינה פסולה באסלאם]... בנוגע לגבולות 'פלסטין החדשה'. היינו אף מרוצים לגביה לו יכלה קטר לעצור את ההתנחלות הישראלית בגבולות המפה הזאת. אלא שאין שלום באזור, וקטר אינה מתכוונת לצאת נגד ההתנחלות הישראלית..."[16]

 

טענה דומה העלה בעל הטור ביומון הרש"פ אל-איאם, ר'סאן זקטאן. הוא כתב כי קטר "התעלמה מפלסטין ההיסטורית כפי שהיא נמצאת בדמיון, בזיכרון, בגיאוגרפיה ובהיסטוריה של האזור." הוא הוסיף: "הוועדה שארגנה את המשחקים הערביים בדוחה, הכריעה את הסכסוך הפלסטיני-הישראלי. היא [הציבה] את דגל פלסטין על ארבעת צבעיו והוסיפה את שני הגושים הנפרדים של עזה והגדה עם המילה פלסטין בערבית ובאנגלית. מה שעוד צד את העין בקומדיה קטרית זו, הוא הימנעותה מסימון ההתנחלויות הישראליות בגדה וההתעלמות משאלת ירושלים... היכן שוכנת בירת פלסטין בפרשנות המחודשת [אג'תהאד] של שליטי קטר ובעלי בריתם, נציגי האסלאם הפוליטי העולה באזור הערבי?"[17]

 

השתיקה הרשמית בנושא לא מנעה מיומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, לפרסם – כמה ימים לאחר הצגת המפה בקטר – שתי קריקטורות העוסקות בחשיבותה של פלסטין ההיסטורית, בלא לציין במפורש את האירוע.

 

"בשם אללה הרחמן הרחום. שיעור היסטוריה, גיאוגרפיה, ערבית, אנגלית, כל השפות, החיים

 והמתים, ספרות ודקדוק;... לפני ההג'רהשל השליח או ההג'רה של הפלסטינים; זוהי ארצי"

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 11.12.2011

 

מפת פלסטין ההיסטורית ומעליה סימן ה"שדה" – הדגש הערבי

אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 13.12.2011

 

בעל הטור בסו"י הפלסטינית העצמאית "מען", בהאא' רחאל, כתב כי קטר "שינתה את המפה ההיסטורית של פלסטין הטבעית והחליפה אותה במפה אחרת, חדשה, שאותה המציאה... זהו זיוף ברור של ההיסטוריה ושל עניינו של עם שממשיך להקריב קורבנות למען חירותו ועצמאותו. זהו חלק עיקרי במזימה הגדולה לגבי האזור, מזימה שקטר משתתפת בה עם ארה"ב, במטרה להגשים את שאיפותיהן של מדינות המערב... קטר שותפה גם למזימה של מדינת הכיבוש הישראלי. היא הציגה את מפת פלסטין באופן מזויף ונאלח לעיני העולם... ובכך עשתה מה ש[אפילו] האויבים לא עושים. היא השתחררה מן הלאומיות והערביות שלה והלכה אחר השטן..."[18]

 

הפובליציסט והחוקר הפלסטיני פארס עבדאללה כתב במאמר בסו"י "מען": "נראה שהחל הפרק הראשון של חלוקה מחודשת של האזור הערבי, לפי האינטרסים הציוניים-אמריקאיים. אולי מפת פלסטין החדשה, מתוצרת קטר, חושפת סייקס-פיקו [חדש] תחת כיסוי של האביב הערבי... [כך למשל] המשטר המצרי מתקופת מובארכ עדיין שולט, והמשברים שמצרים חווה יום-יום מאז הדחת מובארכ, הם ניסיון של המועצה הצבאית לכפות את ההשקפה האמריקאית לגבי אופי המשטר לאחר המהפכה..."[19]

 

הפובליציסט הפלסטיני עלי עבידאת, כתב במאמר בסוכנות הידיעות הפלסטינית העצמאית "מען" כי כל הפלגים הפלסטיניים מקבלים למעשה את הסכם אוסלו והסכימו לוותר על פלסטין ההיסטורית, ולכן עליהם להתנצל בפני העם הפלסטיני: "ליבי על קטר, שהעולם סער בגללה ולא נרגע לאחר שפרסמה את מפת פלסטין כשהיא חסרה, בלי הרוח מן הים ובלי גבולות הנהר. לולא חסדיו של אללה היינו תוקפים את קטר בטילים בליסטיים על החטא הגדול שלה... [אך] האם הרשות של אוסלו... לא [היא אשר] חיסלה את חלום פלסטין ההיסטורית? האם לא אמרתם שחיפה ויפו אינן שייכות לנו עוד, ושאנו רוצים את שכם, רמאללה וג'נין או מה שישראל תעניק לנו? [האם תוכלו] למצוא פלג פלסטיני אחד שרוצה את פלסטין ההיסטורית, ואל תגידו לי חמאס או השמאל, כולם נמצאים ביחד בחרפה של אוסלו... כנותה 'החשודה' של קטר הסירה את עלה התאנה וחשפה את צפונותינו. על כולכם להתנצל בפני השהידים, האסירים, התפוזים של הגליל, עצי הברוש של הכרמל, הרימונים של כפר כנא והזקנה שממשיכה להגן על הפלסטיניות שלה שם... לבסוף, אם קטר צריכה להתנצל על הצעד המכוון שלה, אז עליה להתנצל בפני הפליטים במחנות של הגולה, בפני העומדים איתן ב'פנים' הכבוש ובפני הקבוצה הקטנה שממשיכה להאמין בפלסטין ההיסטורית מן הים ועד הנהר שאינה ניתנת לחלוקה..."[20]

 

דף הפייסבוק: "פלסטין אינה ניתן לחלוקה, קטר"

 

בעלי טורים ברש"פ: מדינה בגבולות 1967 – הפתרון הריאלי

עמדות פרגמאטית יותר, הציגו בעלי טורים באמצעי התקשורת של הרש"פ והפת"ח. הם הצדיקו את קטר כשהציגה את מפת המדינה שהפלסטינים עצמם דורשים מהעולם להכיר בה וקראו להבדיל בין החלום על פלסטין ההיסטורית לבין המציאות, שבה הפלסטינים יכולים להקים את מדינתם על שטחי 1967.

 

שגריר אש"ף בתימן לשעבר ובעל הטור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, יחיא רבאח, טען כי המפה שקטר הציגה היא זו שהגיש עבאס לאו"ם ומוסכמת על כל הפלסטינים: "כולנו הסכמנו למפה [הזאת] מבלי יוצא מן הכלל, מפת"ח ועד החמאס ומי שביניהן. ההסכמה לה החלה מאז תוכנית עשר הנקודות ב-1974 ופעם נוספת בהכרזת העצמאות ב-1988. אלה הגבולות שנשיאנו האמיץ, אבו מאזן, דרש מן האו"ם וממועצת הביטחון להכיר בהם. אנו, הפלסטינים, מתעקשים להמשיך להידפק על הדלתות בדרישה לחברות מלאה על בסיס [הגבולות האלה]! אז איזה דבר חדש ומזעזע קרה? מדוע אתם כועסים?"

 

רבאח טען כי כל העמים כמהים לעברם המפואר, אך הם מפרידים בין כמיהה זו למציאות ולחוקי הפוליטיקה, ועל הפלסטינים לנהוג באותה הדרך: "האירוע הזה מגלה אולי כיצד רבים מאלה שטוענים למודעות פוליטית אינם מצוידים בהכרה מינימאלית של חוקי הפוליטיקה... הם נקרעים בין כאב הכמיהה [לחלום] לבין העובדות של הפוליטיקה חסרת הרחמים... כאב הכמיהה הוא תופעה אנושית שנולדה עם האדם מאז בריאתו... האם אנו, הערבים, איננו חשים כמיהה לאנדלוסיה?... האם יש רוסי שאינו כמה לתקופת האימפריה? ומה יאמר איטלקי שבירתו, רומא, הייתה בירת העולם, או היווני שארצו הייתה [מולדת] כל האלים...? לכל האנשים יש עבר שאינו קיים עוד, תהילה שאינה קיימת עוד...

 

אנו, הפלסטינים, רוצים... שיכירו בקיומנו כמדינה עצמאית, ששמנו [ייקבע] שוב על האטלס העולמי ושתהיה לנו כתובת שאליה יגיעו מכתבים... מדוע אנו כועסים כאשר אנו מתקרבים להגשמת הדבר הזה וכאשר יש כאלה המסייעים לנו להגשים זאת? מדוע אנו הופכים את כאב הכמיהה, שהוא תכונה אנושית, לדבר שבאמצעותו אנו מלקים זה את זה עד זוב דם?... אני מודה לאחים בקטר האחות... שתכננו את החגיגה היפה הזאת והעבירו באמצעותה מסר רציני, שונה ומובן: יש מדינה פלסטינית קיימת, אפשרית וצודקת, שאויביה, המסרבים להגשימה בשטח, הם הטועים."[21]

 

הפובליציסט הפלסטיני מאהר אל-חסין כתב באתר אל-עהד המקורב לפת"ח, כי יש להפריד בין "מפת פלסטין" הכוללת את פלסטין ההיסטורית, השמורה בזיכרון הפלסטיני הקולקטיבי, ל"מפת פלסטין המדינה", המשקפת את המציאות הפוליטית שאותה יש לקבל ולחזק: "מפת פלסטין, שאותה זוכרים האבות והסבים ושאותה לומדים הבנים... היא אחת, קבועה וידועה. אנו רואים אותה, מדמיינים אותה ולומדים אותה. אין עליה מחלוקת מבחינתנו. היא המפה שאותה הפלסטיני מבין בלי להתחשב במוצאו. [אין בה] לא 67 ולא 48 ולא מחנות [פליטים]. המקור הוא המפה והיוצא מן הכלל הוא החלוקות של 67 ו-48 ומחנות [הפליטים]... אין מחלוקת על פלסטין ההיסטורית, אין מחלוקת על מעמדה וגבולותיה של פלסטין הקדושה לשלוש הדתות...

 

במקביל, ישנה פלסטין המדינה, פלסטין של המו"מ וההחלטות הבין-לאומיות, פלסטין של היוזמה הערבית. עלינו לקבל זאת ולהכיר בעובדה ברורה, שאין לגביה שקר או הטעיה: שאיננו מדברים על שחרור לוד, רמלה, חיפה ויפו. עלינו להכיר בכך שהמפעל הלאומי הפלסטיני הכולל את כולם הוא מפעל המדינה שבירתה ירושלים על השטחים הכבושים משנת 1967. כלומר, עלינו לקבל את ההבדל בין 'מפת המדינה' ל'מפת פלסטין'."

 

אל-חסין טען כי חמאס מסכימה למדינה כפי שהוצגה על-ידי קטר וכי ח'אלד משעל עצמו הציג את דרישתם של כלל הפלסטינים: "בקטר, בנוכחות הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, הוצגה מפת 'פלסטין המדינה' שאותה ישראל כובשת, שבאנו לאו"ם בבקשה לקבלה כחברה מלאה... אז איפה הפגם? מדוע איננו מקבלים את המציאות?... פלסטין המדינה זוכה להסכמת הכלל הפלסטיני, והאחרונה שהצטרפה לתומכיה היא חמאס! באמצעות ח'אלד משעל הגדירה חמאס את דרישות עמנו: מדינה על הגדה, עזה וירושלים... חמאס לא מצאה בעיה בהצגת 'מפת המדינה' על-ידי קטר, לא מתחה ביקורת ולא התנגדה. [אפילו ראש האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים], השיח' [יוסף] אל-קרדאוי, לא ראה בהצגת 'מפת המדינה הפלסטינית' בגידה ולא כפירה או דיבה... פלסטין היא פלסטין, אך המדינה שונה ממנה – שטחה קטן יותר... זו המדינה שאנו יכולים להשיג כדי לחיות, ועלינו להתרגל לכך..."[22]

 

תומכי החמאס: אש"ף והרש"פ אשמים במצב, לא קטר

תומכי החמאס טענו גם הם כי קטר שיקפה את המציאות הדיפלומטית הפלסטינית והערבית, בהציגה מפה של מדינת פלסטין בגבולות 1967, ולכן אין לתקוף אותה. לדבריהם, אש"ף והרש"פ, שעשו ויתורים לאורך השנים, הם שהביאו לגיבוש יוזמת השלום הערבית, הנחשבת, לדעתם, לכניעה ולוויתור על 78% מפלסטין ההיסטורית.

 

היומון "פלסטין", המקורב לחמאס, דיווח על אירוע אחר, הדומה להצגת המפה בקטר: בוועידה התעשייתית הערבית-התורכית שנערכה באיסטנבול ב-6-7.12.2011 הוגדרה רמאללה כבירת מדינת פלסטין, אם כי מארגני הוועידה הבהירו כי מדובר בטעות טכנית. מרצה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, אמין דבור, טען כי גישתה של הרש"פ, הכוללת התנגדות עממית, ויתור על הנשק ודיכוי ההפגנות [בגדה המערבית], הכשירה את הדיבורים בקטר ובתורכיה על פלסטין בגבולות 1967 שרמאללה בירתה. הוא קרא ליצור שיח פלסטיני מאוחד כדי להגדיר מחדש את המולדת כפלסטין ההיסטורית.[23]

 

בעל הטור ביומון "פלסטין" המקורב לחמאס, עצאם שאור, כתב: "בעת חגיגת פתיחת המשחקים הערביים בקטר, 'הופתעו' הצופים הערבים והפלסטינים למראה מפת פלסטין המכורסמת, שלא נותרו ממנה אלא חלקים מעטים המייצגים את הגדה ועזה... המשטרים הערביים הם אלה שכרסמו בה, כדי להגישה מרצונם הטוב כטרף קל לכובש הישראלי בפסגת בירות 2002. הערבים, ביוזמת הכניעה שלהם, ויתרו על האזורים הפלסטיניים הכבושים משנת 1948 לאחר שאש"ף ויתר עליהם.

 

קטר הציגה מולנו, בריאליזם מר, את מצבו של העניין הפלסטיני: הסכמה למדינונת שאינה חורגת מגבולות הגדה ועזה. נראה שיכולת הדמיון שלנו היא שמעוורת את עינינו מלראות את המציאות... לו אלו המכירים במדינת הכיבוש ובהסכם אוסלו היו רוצים להראות את האמת לרחוב הערבי והפלסטיני, הם לא היו שמים את מפת פלסטין בשלמותה. הם כולם ויתרו למעשה על 78 אחוזים מפלסטין... אלה שקטר הרגיזה אותם צריכים להפנות את דרישתם לליגה הערבית לבטל את יוזמת השלום שלה ולאש"ף – שיחזור בו מהכרתו במדינת הכיבוש 'ישראל'. אם היוזמה וההכרה יבוטלו המפה תחזור להיות שלמה..."[24]

 

כדורגלן פלסטיני מוחה לאחר ניצחון באחד המשחקים

אל-קדס (ירושלים), 18.12.2011

 

על אף שתקפו את אש"ף והרש"פ על הוויתורים שעשו, הדגישו תומכי החמאס כי גם תנועתם, שמסרבת להכיר בישראל, מוכנה להסכים למדינה בגבולות 1967 שבירתה ירושלים, לצד מימוש זכות השיבה של הפליטים, דבר שמעקר למעשה פשרה זו מתוכנה. עם זאת, ראוי לציין כי במקביל בכירי החמאס ממשיכים לטעון כי מטרתם היא עדיין שחרור כל פלסטין מן הנהר ועד הים וכן ממשיכים לתמוך בהתנגדות.

 

בעל הטור ביומון "פלסטין" המקורב לחמאס, עצאם שאור, כתב: "ההסכמה למדינה באזורים הכבושים משנת 1967 בלי הכרה בלגיטימיות של הכיבוש בשאר האזורים שונה [מהסכמה למדינה באזורים הכבושים עם] הכרה בלגיטימיות שלו. בראשונה – המדינה היא בגבולות זמניים מכיוון שהיא אינה מייצגת את המולדת, ואילו בשנייה הגבולות קבועים, כלומר המדינונת הזאת מייצגת את המולדת, דבר שהוא בלתי מציאותי ובלתי מעשי... במקרה הראשון אנו יכולים להניף את מפת פלסטין בשלמותה בלי ביקורת או נזיפה, ואילו בשני אפשר להניף רק את מה שהניפה האחות קטר..."[25]

 

מרצה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, אמין דבור, אמר ליומון "פלסטין": "יש הבדל גדול בין גבולות 67 אצל חמאס ואצל הפת"ח. הכרת החמאס בגבולות 1967 היא הכרה שאיננה כוללת את סיום הסכסוך, פירוק הנשק, הכרה ב'ישראל' וסיום ההתנגדות; ואילו הכרת תנועת פת"ח בגבולות 1967 היא הכרה... המלווה בסיום הסכסוך ובוויתור על חלקים גדולים מירושלים הכבושה, ואולי גם יהיה ויתור על זכויות הפליטים."[26]

 

 

*ל. ברקן חוקרת את הזירה הפלסטינית במכון ממרי

 

[1] ופא (רש"פ), 23.9.2011

[2] אל-חיאת (לונדון), 2.6.2010

[3] ראוי לציין כי באותו הטקס הוצגה גם מפת מרוקו ללא סהרה המערבית. מדובר באזור שסופח ב-1979 למרוקו, סיפוח שלא הוכר על-ידי הקהילה הבין-לאומית. הדבר עורר כעס בקרב המרוקאים וגרר התנצלות קטרית.

[5] www.maannews.net, 10.12.2011

[10] אל-אח'באר (לבנון), 19.12.2011

[11] אל-איאם (רש"פ), 25.12.2011

[12] www.alarabiya.net, 11.12.2011

[13] אל-איאם (רש"פ), 12.12.2011

[14] www.maannews.net, 12.12.2011

[15] כך, למשל, בעקבות פרסום מסמכי המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים בערוץ אל-ג'זירה בינואר 2011 שהציגו ויתורים לכאורה שהרש"פ הייתה מוכנה לעשותם.

[16] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 18.12.2011

[17] אל-איאם (רש"פ), 12.12.2011; זקטאן המשיך ותקף את התנהלותה של קטר באביב הערבי ולפניו: "לאחר שקטר התכסתה ב'חזית הסירוב' במשך שנים ארוכות באמצעות סיוע כספי ותקשורתי, מה שנתן לה מרחב של תמרון והסחת הדעת מצד 'גורמי הסירוב' – חזבאללה, חמאס והמשטר הסורי – היא מנסה עכשיו לשחק באותה הדרך באמצעות 'האביב הערבי' ו'יציאה נגד' הדיקטטורות, כמו בעל בריתה הישן מזמן 'הסירוב', המשטר הסורי. ה'מדינה' הזאת יצרה בשנים האחרונות בלבול אמיתי בפעילות הפוליטית הערבית בשל מסריה הכפולים..."

[18] www.maannews.net, 11.12.2011

[19] www.maannews.net, 12.12.2011

[20] www.maannews.net, 16.12.2011

[21] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 14.12.2011

[22] www.alaahd.com, 14.12.2011

[23] פלסטין (עזה), 14.12.2011

[24] www.felesteen.ps, 11.12.2011

[25] www.felesteen.ps, 11.12.2011

[26] פלסטין (עזה), 14.12.2011

תגיות