השנה ה-4 להשתלטות חמאס על עזה (ד): המחלוקות בתוך חמאס
מאת יעקב כ*
הקדמה
מחלוקות פנימיות היו בתנועת החמאס זה שנים. כבר בימי השיח' אחמד יאסין, מייסד החמאס, התנהלו מאבקים בין חמאס "חוץ" (ח'אלד משעל) לבין חמאס "פנים", כאשר ניסה משעל לערער על מנהיגותו של יאסין שהתגורר בעזה. מאבקי הסמכות עם משעל נמשכו גם לאחר שיאסין הסתלק ואת מקומו ירש עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, אולם נראה כי המצב המיוחד שבו יש שילוב בין התנגדות לפוליטיקה של רגיעה, גרם להעצמת המחלוקות. מתברר כי החלוקה בין חמאס "פנים" ו"חוץ", איננה חדה, כך למשל, מנהיג הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד אל-ג'עברי הנמצא בעזה, כפוף למשעל, מונחה על-ידו ופועל באופן עצמאי [בנפרד] מהדרג הפוליטי של חמאס ברצועה.[1] המחלוקות העיקריות בארבע השנים האחרונות היו סביב התהדיאה, הפיוס, המו"מ עם ישראל ושחרורו של גלעד שליט.
1. מתיחויות בחמאס בעזה
ב-20 בינואר 2010 דיווחו האתרים מקורבים לפת"ח www.alaahd.com , www.palvoice.com על תקרית בין אל-ג'עברי לבין ראש ממשל החמאס בעזה, אסמאעיל הנייה. "מפקד גדודי עז אל-דין אל-קסאם, אחמד אל-ג'עברי התפרץ ללשכתו של אסמאעיל הנייה ולקח ממנו חלק מסכום כסף שהגיע להנייה מג'ורג' גלווי, חבר פרלמנט בריטי לשעבר. לכתב אל-עהד ברצועת עזה נודע ממקור מוסמך בחמאס כי אחמד אל-ג'עברי, מפקד מיליציות אל-קסאם והאחראי על הפיכת הדמים בעזה, התפרץ ללשכתו של אסמאעיל הנייה באופן מבזה. הוא כיתר את המבנה שבו שהה הנייה עם כנופיותיו ומבלי שאמר שלום פנה אל-ג'עברי להנייה 'היכן הכסף שקיבלת מגלווי ואנשיו'. השיב הנייה: 'אנא שב והירגע ואתן לך כל שתבקש. כעת יש בידנו מיליון דולר אמריקני ויתרת הכסף הופקדה בידי האחראי על הכספים בתנועה'.
השיב אל-ג'עברי: 'הראה לי את הכסף'. הנייה נתן הוראה להביא את הכסף ומייד לקח [אלג'עברי] סכום של 600 אלף דולר, החזיר את היתרה ואמר להנייה 'בכסף הזה ננהל את עניינינו בינתיים ואל תשכח שהחלק של אל-[גדודי עז אל-דין] קסאם גדול יותר מחלקכם. די לכם במה שאתם גובים מן הציבור ואל תשכח, אסמאעיל, את כלי הרכב המגיעים לנו'. המקור אמר לאתר אל-עהד כי הנוכחים התפלאו מן הדרך הבוטה שבה התייחס אל-ג'עברי להנייה ומכך שהוא אפילו לא קרא לו בכינויו אבו אל-עבד מתוך בוז. הנייה השיב: 'אנו לפקודתך'. עוד נכתב באתר כי ידוע ברחוב העזתי כי לא ממשלתו המודחת של הנייה שולטת ברצועה וכי כל ההחלטות והמינויים הם בידי אנשי אל-קסאם של אל-ג'עברי. החוק בעזה אינו מיושם על אנשי אל-קסאם [והם נוטלים לעצמם את] הזכות לרצוח, לשפוך דם ולחלל כבוד. אם מעז שופט או קצין לעצור את אחד הפושעים שבהם, גורלו להיות מושפל, מוכה ומנודה. זו מציאות השינוי והרפורמות [אל-אצלאח ואלתר'יר - שמה של סיעת החמאס במועצה המחוקקת] בעזה בעידן חמאס."[2]
2. מחלוקות בנושא התהדיאה ובנושא אש"פ
אחת המחלוקות הקשות שהיו בחמאס הייתה חידוש התהדיאה ערב המלחמה בעזה בדצמבר 2008. מקורות פלסטיניים דיווחו על יחסים פושרים בין הנהגת החמאס בדמשק לבין הנהגת החמאס בעזה, עקב ההחלטה של ח'אלד משעל – בניגוד לעמדת החמאס בעזה - לסיים את תקופת התהדיאה, שהביאה למבצע הישראלי בעזה. מקורות שונים ציינו כי "מחמוד אל-זהאר ואחמד אל-ג'עברי, הזהירו בפני משעל ושאר המנהיגים בדמשק כי הפסקת התהדיאה היא צעד פזיז, משום שטרם הושלמו ההכנות למלחמה נגד ישראל, אך המנהיגים בדמשק לא שעו לאזהרות."[3]
מחלוקת עם משעל הייתה גם סביב קריאתו להקים מקור סמכות חלופי לאש"פ. דובר החמאס לשעבר, ר'אזי חמד, טען כי מהלך כזה יעמיק את הפילוג במחנה הפלסטיני.[4] גם סגן ראש ממשל החמאס לשעבר, נאצר אל-דין אל-שאער, אמר כי "איש אינו מקדם הקמת ארגון חלופי לאש"פ."[5]
3. המחלוקות סביב שחרורו של שליט
עניין נוסף שהיה במחלוקת בתוך החמאס היה המו"מ על שחרור גלעד שליט. במרס 2010 דווח כי מחמוד אל-זהאר נאלץ לפרוש מניהול המו"מ בנושא, משום שהסכים לוותר על כמה דרישות של החמאס, ואילו אחמד אל-ג'עברי דרש לשחרר את כל האסירים ברשימה שהוגשה. מקור פלסטיני בעזה אמר לאתר המזוהה עם הפת"ח, כי אל-זהאר טעה כאשר הזדרז להודיע למשפחות 450 האסירים, שהופיעו ברשימה, על שחרור קרוביהם, עוד לפני שישראל הודיעה על סירובה לשחרר כמאה אסירים. כך נאלצה חמאס לשנות את הרשימה, דבר שעורר את חמתם של האסירים ומשפחותיהם. טעות נוספת של מנהלי המו"מ – ההסכמה לגירוש חלק מן האסירים לחו"ל ולשחרור חלקם לרצועת עזה ולא לבתיהם בגדמ"ע. האתר ציין כי נוכח סדרת הטעויות האלה, שיגרה הנהגת חמאס מדמשק מסר לאל-זהאר, המזהיר מפני ביצוע העסקה, דבר שחיזק את מתנגדיה, דוגמת אל-ג'עברי ואנשיו, והחליש את אל-זהאר ותומכיו. גם האסירים שלחו איגרת לדמשק ובה תקפו את האחראים לנושא תוך האשמתם בוויתורים. לבסוף קיבל אל-זהאר הנחיה מהנהגת "החוץ" שלשונה: "שמור על שתיקה - אין לך קשר לתיק האסירים."[6]
חיזוק לידיעות על המחלוקת בנושא זה נתן חבר הוועד המרכזי של פת"ח לשעבר, מוחמד דחלאן: "מי שמטרפד את עסקת שליט הוא ח'אלד משעל, למרות תמיכת מחמוד אל-זהאר בהשלמתה. למרבה הצער, ח'אלד משעל רוצה להשיג עסקה אידיאלית מבחינתו והתברר שזה בלתי אפשרי." [7]
המחלוקות בנושא זה החריפו בעקבות סרטון אנימציה ששידרו גדודי עז אל-דין אל-קסאם, שאיים כי גורלו של גלעד שליט יהיה כגורל רון ארד, אם ישראל תמשיך לנקוט סחבת במו"מ על שחרורו. בסרטון הוצג אביו של גלעד, נועם שליט, הרואה בחלומו ארון מתים של בנו עטוף בדגל ישראל. דובר תנועת החמאס, פוזי ברהום, אישר כי הסרטון אותנטי ונועד "להבהיר לציבור בישראל שממשלתו איננה מעוניינת בשחרור שליט... ושההתנגדות [חמאס] לא תתפשר על התנאים שהציבה."[8]
בצעד חריג תקף מחמוד אל-זהאר בגלוי את שידור הסרטון ע"י גדודי אל-קסאם וקבע כי הסרט איננו משקף את עמדת החמאס. לדבריו, "לעולם לא נרצח חיילים ישראלים שבויים... המוסר והדת שלנו אוסרים זאת."[9]
בניסיון למתן את המחלוקת החריפה בין הצדדים, טען חבר המועצה המחוקקת מטעם חמאס, צלאח אל-ברדויל, כי "אין כל סתירה בין תוכן הסרטון לבין הצהרותיו של ד"ר מחמוד אל-זהאר סביב ערכי המוסר של החמאס בכל הנוגע ליחסה של התנועה כלפי השבויים."[10]
4. המחלוקות סביב הפיוס בין פת"ח לחמאס לפני החתימה על הסכם הפיוס
גם סירובה של החמאס לחתום על מסמך הפיוס עם הפת"ח הוסבר ע"י בכירי רש"פ ופת"ח בחילוקי הדעות בחמאס. חבר הוועד המרכזי של פת"ח, נביל שעת', אמר כי "ההחלטה על הפיוס אינה בידי הנהגת החמאס בעזה או בידי מנהיגי החמאס בבתי הכלא ... [אנשי] החמאס בגדמ"ע רוצים בפיוס, אך עמדת הנהגת חמאס בדמשק שונה. אינני טוען שקיים מאבק בין 'חוץ' ל'פנים', אך יש שתי דעות שונות."[11]
נחרץ יותר היה מוחמד אשתיה, חבר הוועד המרכזי של פת"ח: "יש המעוניינים בפיוס [בקרב החמאס], אך הנהגת החמאס בדמשק היא המעכבת בינתיים [את ההסכם] ומסרבת לחתום על מסמך הפיוס."[12]
באתר המזוהה עם החמאס, כתב מנהל המכון לחשיבה מדינית אסלאמית בלונדון, ד"ר עזאם אל-תמימי: "מקצת מנהיגי חמאס סבורים כי נוכח הפגיעה בתנועה בגדמ"ע והמצור החונק בעזה, חבל ההצלה היחיד הוא הפיוס... ואילו אחרים מקרב מנהיגי החמאס סבורים כי הפיוס הוא מעשה הונאה [מצד הפת"ח והרש"פ] כדי להשיג באמצעותו מה שלא השיגו בדרכים אחרות."[13]
מחלוקת נוספת בשורות החמאס, הקשורה לפיוס, התגלעה במרס 2011 כאשר יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, הביע נכונות לבקר בעזה. מקצת מנהיגי ה"פנים", דוגמת אסמאעיל הנייה מעזה ומנהיגי החמאס בגדמ"ע, דוגמת יו"ר המועצה המחוקקת, עזיז דויכ, ברכו על נכונות עבאס לבוא לעזה ואילו מנהיגי ה"חוץ" הטילו ספק בכנות כוונותיו של עבאס ותקפו אותו בחריפות: הממונה על יחסי החוץ בחמאס, אוסאמה חמדאן אמר: "אם אבו מאזן רוצה פיוס, עליו להפסיק את התאום הביטחוני [עם ישראל] ואת המעצרים הפוליטיים ולהכיר בתוצאות הבחירות של שנת 2006".[14]
5. המחלוקות לאחר החתימה על הפיוס
המחלוקות בתנועת החמאס שבו ועלו באמצעי התקשורת גם לאחר החתימה על הפיוס בין הפת"ח לחמאס. ח'אלד משעל דיבר בטקס הפיוס בקהיר על מתן הזדמנות נוספת ומוסכמת לישראל לתקופה של שנה.[15] בכיר התנועה בעזה, מחמוד אל-זהאר מתח ביקורת קשה על דברי משעל וטען כי התנועה לא שינתה את עמדתה המתנגדת למו"מ עם ישראל: "אני סבור שהדברים אינם מייצגים את עמדת החמאס שתוכניתה מסתמכת על התנגדות ולא על מו"מ."[16] בריאיון אחר אמר אל-זהאר: "לא ידענו על עמדת ח'אלד משעל. הוא לא התייעץ עם איש בעניין זה. עמדה זו אינה נכונה. מעולם לא נתנו לפת"ח הזדמנות או ייפוי כוח לנהל מו"מ בשמנו או בשם העם הפלסטיני."[17]
בתגובה לכך אמר חבר הלשכה המדינית של חמאס, עזת אל-רשק: "הצהרותיו של אל-זהאר הן משגה, הן אינן משקפות את עמדות התנועה ומוסדותיה והן סוטות מן המסורת הארגונית שלפיה פועלים אנשי התנועה... ד"ר אל-זהאר אינו מוסמך לפרש את דברי ראש התנועה או לתקנם, והלשכה המדינית היא הגורם היחיד המוסמך להבהיר או לתקן את הצהרות ההנהגה."[18]
גם הממונה על היחסים הבין-לאומיים בחמאס, אוסאמה חמדאן, יצא להגנת משעל: "דברי אל-זהאר מבטאים את עמדתו האישית ומי שמבטא את עמדות התנועה הוא ראש הלשכה המדינית שלה ומנהיגה וחברי ההנהגה של התנועה... דברי אל-זהאר חורגים מן הכללים ומן הנוהג הארגוני של התנועה וסותרים את מדיניותה."[19]
בניסיון להסביר את המחלוקות תאר ראש מחלקת ההסברה בחמאס, צלאח אל-ברדויל, את חילופי הדברים בין אל-זהאר לבין עזת אל-רשק כפלורליזם בתנועה ולא כמחלוקות. הוא ציין כי התנועה מאוחדת תחת מנהיגותו של ח'אלד משעל ואין להאמין להצהרות באמצעי התקשורת המלוות ב "שקרים".[20]
* יעקב כ חוקר את הזירה הפלסטינית במכון ממרי
לקריאת המאמר הראשון בסדרה: יחסי פת"ח - חמאס
לקריאת המאמר השני בסדרה: המאבק של חמאס בישראל
לקריאת המאמר השלישי בסדרה: חמאס וניהול החיים ברצועה
[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 13.2.2009
[2] www.alaahd.com , www.palvoice.com 20.1.2010
[3] אל-אהראם (מצרים), 31.1.2009
[4] אל-קדס (ירושלים), 1.2.2009
[5] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 1.2.2009
[6] www.palvoice.com , 2.3.2010
[7] www.palvoice.com , 3.4.2010
[8] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 26.4.2010
[9] אל-קדס (ירושלים), 27.4.2010
[10] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 28.4.2010
[11] אל-איאם (רש"פ), 25.3.2010
[12] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 23.2.2010
[13] וwww.palestine-info.info, 23.3.2010
[14] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 23.3.2011
[15] אל-ג'זירה TV (קטר), 4.5.2011
[16] אל-קדס (ירושלים), 17.5.2011
[17] אל-אח'באר (לבנון), 24.5.2011
[18] www.maannews.net , 25.5.2011
[19] www.alaahd.com ,25.5.2011
[20] www.palpress.ps , 24.5.2011