מאמר ברש"פ: הירי על המתנחלים בקבר יוסף – מעשה ראוי
במאמר ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, שפורסם בעקבות תקרית הירי ברחבת קבר יוסף בשכם (24.4.11) שבה נהרג בן יוסף לבנת, אחיינה של שרת התרבות והספורט הישראלית לימור לבנת, תהה בעל הטור אוסאמה אל-פרא, האם לבנת, שנכנס עם חבריו למקום ללא אישור, נהרג מירי של השוטר הפלסטיני או מאש צה"לית שנורתה ממוצב קרוב. לדבריו, כך או כך, השוטר הפלסטיני שירה מילא את חובתו כנדרש, שהרי סבלנותם של הפלסטינים כלפי הפרובוקציות של המתנחלים באזור, שזוכים לדבריו להגנה של צה"ל ופועלים במסגרת מדיניות ישראלית כללית של הפצת ההתנחלויות, פקעה, וזכותם להגן על עמם באופן המתאים.
להלן תרגום קטעים מן המאמר.
"קבר יוסף, בין אם הוא שייך לאדם הגון ששמו יוסף, או שבהתאם לכתוב בתורה, הוא שייך לאדוננו יוסף הצדיק, היווה נקודה של מתיחות שהסלימה מאוד בשנים האחרונות. המתנחלים, בביקוריהם החוזרים ונשנים בקבר, לא הפסיקו לבצע בו את כל צורות הפרובוקציה, וזאת במסגרת מערכת של פריעת חוק שמאפייניה מתאימים לברבריות שאין כדוגמתה בהיסטוריה. הכפר בורין הקרוב [לקבר] הפך לעד ראיה יומיומי ל[מראות אלה]. הפרובוקציה של המתנחלים הלכה והעמיקה במהלך השנים האחרונות, ונראה שהם טעו בהבנתם את הסבלנות הפלסטינית. הם עשו שמות בארץ והפכו את העצים והאבנים, שהם רכוש פרטי, למטרות שלהם. אין יום שבו לא בא לידי ביטוי אחד מהגוונים השונים של הברבריות ופריעת החוק שלהם נגד בני עמנו. בדרך כלל זה מתבצע תחת הגנתו של צבא הכיבוש או לפחות לנגד עיניו ולמשמע אוזניו ומבלי שהוא נוקף אצבע, כאילו הוא זה שנותן להם אור ירוק. מטבע הדברים כל זה התקיים במסגרת הפילוסופיה הישראלית [שבאה] לזרוע פירוד בקרב ריכוזי האוכלוסין הפלסטיניים על ידי התפשטות ההתנחלויות בתוכם. התנחלויות [אלה] גורמות לכל מי שמסייר ברחבי הגדה לצאת מכליו ומבהירות לו שמדובר במדיניות הישראלית התוקפנית ביותר כלפינו.
האירוע ברחבת קבר יוסף, שהוביל להרג מתנחל ולפציעתם של אחרים, הוא חלק מהתגובה הצפויה לסדרת [מעשי] פריעת החוק שעדרי המתנחלים מתמחים בה. הסיפור נסוב סביב שוטר פלסטיני שירה באוויר לעבר מכונית שהתקרבה לרחבת קבר יוסף כדי לפרוע את החוק, וכאשר סירבה לציית [להוראות] נפתחה לעברה אש. גם אם המוצב הישראלי הקרוב למקום התחיל לירות, ובין אם ההרוג נפגע מאש השוטר הפלסטיני או מאש ידידותית, עלינו להדגיש כי השוטר הפלסטיני עשה את עבודתו בהתאם למה שכללי היסוד שלה מחייבים, כי משימותיו במקום מכתיבות לו לעשות את מה שעשה ולא פחות מכך, וכי התנהגותו זוכה לכבוד ולהערכה של כולם. וכדי שלא יטפלו עליו ועלינו את אשמת הטרור וההסתה [לירי], אין מנוס מלציין שהתנהגותו של השוטר היא אותה ההתנהגות של איש המשטרה בערי הבירה הדמוקרטיות ביותר בעולם והמכבדות ביותר את זכויות האדם, שם היא באה במסגרת המשימה העיקרית של איש המשטרה.
בעבר ביקשה ממשלת הכיבוש מן הרשות הלאומית [הפלסטינית] לשפץ את קבר יוסף מנזקי האירועים בשנת 2000... גם אם איננו זקוקים לשום אישור מממשלת הכיבוש לאחריותנו על המקום, הרי [שבקשה זו] היא בבחינת אישור כזה. לכן, לאיש אין זכות, יהא מי שיהא, ובראשם אחיינה של השרה הישראלית, להגיע לרחבת הקבר ולעורר את הסערה [שהמתנחלים] התרגלו לחולל, כשהם זורעים אימה ופחד במקום.
אולי האירוע בקבר יוסף יציב אותנו בפני עובדה: על ממשלת הכיבוש לדעת לפני כולם כי סבלנותנו כלפי פריעת החוק של עדרי המתנחלים פקעה. אם צבא הכיבוש אינו מסוגל לשים סוף ליהירותם, לפריעת החוק שלהם ולהפצת הפחד והאימה בקרב הילדים הפלסטינים, הרי שיש לנו זכות להתנגד לכך באופן שמתאים ליכולותינו ובאמצעים אשר יגנו על בני עמנו מפני הברבריות שלהם. שממשלת הכיבוש לא תצפה הפעם לגינוי או הוקעה של האירוע [מצדנו]. לא נזרוק את מי שעשה זאת לבור [כפי שנעשה ליוסף]. אם הם רוצים שמקרה זה לא יישנה, עליהם לשים קץ לבריונות של עדרי [המתנחלים] שלהם ולהוציא את המכלאות שלהם [קרי: ההתנחלויות] מתוכנו."[1]
