שיח' כוויתי: כך מפתים צעירים תמימים להתגייס לג'יהאד מעוות
לאחרונה פרסם השיח' הכוויתי, סאלם בן סעד אל-טויל, מאמר בן שני חלקים העוסק בתופעה של גיוס צעירים מוסלמים במחנות קיץ ובטיולים לפעילות ג'יהאדית. במאמרו, שהופיע ביומון אל-וטן ובאתרו האישי של השיח' בכתובת www.saltaweel.com, הזהיר אל-טויל מפני חכמי דת המפתים צעירים תמימים, המעוניינים לחזק את אמונתם, להצטרף לפעילויות חברתיות ודתיות שבמהלכן מתקיימת הסתה לג'יהאד, עד כי חלק מן הצעירים הללו יוצאים לפעילויות ג'יהאדיות ומשלמים עליהן בחייהם.
להלן קטעים מן המאמר:
צעירים מגויסים במסגדים ובבתי הספר לג'יהאד
"רבים מבין האבות והאמהות שמחים שילדיהם מתחזקים בדת ודבקים בה והולכים למסגדים... הם מקווים שאללה ישפר את ילדיהם ושילדיהם יפגינו התנהגות דתית טובה. אך ישנם מי ש'חוטפים' ילדים אלה מבתי הספר ומהמכללות, ומשחיתים את אמונותיהם ואת אופיים בשם הדת, האמונה וההתחזקות בדת. הם עשויים להתחיל [ללמד] את בנינו לקרוא בקוראן ולשננו, [ולאחר מכן] לנסוע איתם לטיולי קיץ ארוכים ולמחנות חורף, שם הם מפעילים השפעה מרוכזת על הצעירים כדי לשכנעם במה שהם מכנים 'תוכנית הג'יהאד'. לאחר מכן ההורים מופתעים [לגלות] שילדם נסע למקום לא ידוע, ואז הם מקבלים את הידיעה הכואבת שהוא נעצר, או שנופל עליהם האסון הגדול – ילדם נהרג בפעולת התאבדות, או שהשתמשו בו באופן כלשהו בתור מגן אנושי, או שהוא מת בפעולת הקרבה כאשר דרך על מוקש, ועוד אסונות דומים שאנו שומעים עליהם מעת לעת.
[הנה] סיפור מכאיב ומצב מעורר רחמים: קיבלתי מכתב מנערה שטרם מלאו לה עשרים. היא סיפרה שבחור המבוגר ממנה בשנתיים הציע לה להתארס עימו בעודו בתחילת התחזקותו בדת. לאחר שנשאה לאישה, ולפני מימוש הנישואים, הוא פגש צעירים במסגד והם הלכו עימו לדוקטור אחד במכללה לשריעה בכווית, והוא שכנע אותו להתלוות אליהם לטיול קיץ לאל-מדינה, שבמהלכו הוא [ילמד] לשנן את הקוראן, כולו או חלקו. הוא נענה, ונראה שבאותה עת היה גיוס כללי במטרה לשכנעו [להצטרף] לתוכנית הג'יהאד. בסופו של דבר, הנערה הופתעה [לגלות] שבעלה נסע לאפגניסטן או לעיראק, הידיעות ממנו הפסיקו [להגיע] והיא אינה יודעת האם הוא חי ויש לקוות לשובו, או שהוא מת ויש לבכות עליו. היא סיפרה שיש לו אם מבוגרת חולת לב, ושאביה לוחץ עליה להתגרש ממנו בשל התנהגותו. הנערה מבולבלת וחסרת ישע, ורק אללה יכול לתת לה כוח.
סיפור טרגי נוסף: התקשר אליי אב אחד וביקש להיפגש איתי. כשהופיע אצלי במסגד, ראיתי עליו סימני צער, וכשהחל לדבר ושמעתי את הסיפור של בנו ידעתי מהי הסיבה לצערו. הוא אמר שיש לו ילד בן 19 ששמו ח', אשר פגש כמה צעירים במסגד והושפע מהם. בהגיעו הביתה, החל להרבות בדיבורים על הג'יהאד ולהביע את תשוקתו [לג'יהאד]. הוא אמר שכמה שיח'ים פסקו שעליו [לבצע] ג'יהאד. לאחר מכן [ההורים] הופתעו [לגלות] שהוא נעלם, ולאחר מספר ימים הם קיבלו שיחת טלפון מעיראק שבה הודיעו להם שבנם מסר את נפשו...
שיטות הפעולה של המגייסים
האם אתם יודעים, אבא טוב ואמא יקרה, כיצד משכנעים את ילדיכם, כיצד משחקים עם מוחותיהם ואיך גורמים להם למרוד בכם? ייתכן שרבים מכם לא יודעים. לכן, אגלה לכם את השיטות שלהם, כדי שתעמדו על המשמר ואולי תקדימו את ילדיכם לפני שתאבדו אותם...:
1. הדוקטור הזה, או התיאורטיקן, מסגל לעצמו אופי טוב, חיוך נצחי ושפע של דרגות גבוהות במכללה כדי למשוך אליו סטודנטים.
2. הוא מזמין את הצעירים והסטודנטים לבקר אותו במסגד מחוץ לשעות העבודה הרשמיות.
3. הוא מתמקד בכמה סטודנטים כדי לבחור מביניהם אנשים מסוימים שנראים לו מתאימים לתוכנית הג'יהאד.
4. הוא מכנה אותם בכינויים שמכשירים אותם להקרבה [עצמית], למשל 'מקורבים לאל', 'מובחרים', 'משנני קוראן', 'לוחמי ג'יהאד' וכן הלאה.
5. הוא מסביר להם את מעלות הג'יהאד, את כוחו ואת חשיבותו, ומצטט להם פסוקים וחדית'ים בעניין הזה.
6. הוא מרבה להסביר את מצב האומה, חולשתה ואובדן הכבוד שלה בשל זניחת הג'יהאד והוויתור עליו.
7. הוא מרבה לספר על מעשיהם של אויבי האומה... כיצד נהגו באלימות, גרמו לשפיכות דמים, כבשו, חיללו והשפילו את המוסלמים, וגזלו את טוב הארץ שלהם.
8. הם מציגים תמונות וסרטים בעלי עוצמה, שבהם רואים חלקי גופות וחילול הדברים המקודשים למוסלמים.
9. הם מחברים יחדיו קטעים מצולמים של פעולות ג'יהאד, שיגור טילים וירי בנשק קל וכבד, המלווים בפיוטים ג'יהאדיים נלהבים ובקריאות 'אללה הגדול' ו'אין אל מלבד אללה'.
10. הם בוחרים גילאים ספציפיים, בין 15 ל-20, ומעדיפים צעירים רווקים שאינם מחויבים לנשים ולילדים.
11. הם מציבים תנאים שבאמצעותם הם יכולים לדחות את מי שהם חושדים בו שבא לבחון אותם או לרגל אחריהם, או שהוא אחד שמדליף ידיעות. כך למשל, הם דורשים לקיים ראיון אישי לפני הנסיעה איתם ולפני הצטרפות למחנה הצבאי או למחנה הקיץ. כמו כן, הם דורשים שהחבר יידע בעל-פה חמישה חלקים מהקוראן, ועוד תנאים דומים. [תנאים אלה] משמשים בידם תירוץ לדחיית מי שהם אינם רוצים בו, בהסבירם שהוא נכשל בראיון האישי, או שאינו יודע בעל-פה חמישה חלקים מהקוראן.
12. הם גורמים להם לזלזל בחכמי דת ובמטיפים החולקים על דרכם ורעיונם.
13. הם משכנעים אותם שחכמי הדת הגדולים אינם מבינים כראוי את המציאות, או שהם שותקים או מושתקים, או שאין זה לטובתם לדבר על הג'יהאד אך הם רומזים לאחרים לדבר בשמם.
14. הם משכנעים אותם שהשליטים והממשלות ויתרו על הג'יהאד ונסוגו ממנו, או שמיסודם אינם מאמינים בו ובמעלותיו, אלא מגנים אותו, מבטלים את ערכו ונלחמים בו ובאנשיו, ומפעילים ג'יהאד [דווקא] נגד עמיהם....
15. [הם אומרים שאף על פי] שחובה לבקש אישור מההורים או מהאפוטרופוס, הג'יהאד אינו מותנה [בקבלת אישור מהם]. כל מי שמבצע ג'יהאד [בלא רשותם] – הג'יהאד שלו הוא ללא דופי. אי-ביצוע החובה [של בקשת אישור מההורים] עלולה לכל היותר לגרום לכך [שהאדם] יואשם בחטא, [והרי] ידוע שהשהיד זוכה למחילה מטיפת הדם הראשונה, ואם לא ביקש אישור מההורים או שהם אסרו עליו – אין זה פוגע בו.
16. הם אוספים תרומות באופן מפליא ובדרכים מגוונות, ומתחרים באיסופן עד כדי כך שחלקם אומרים במשתמע או במפורש שהמשברים שהאומה נתונה להם מועילים מאוד, משום שאנשים תורמים בעת משבר במידה רבה יותר ממה שהם תורמים לפני משבר ואחריו.
17. הם תולים את המודעות והפוסטרים שלהם במסגדים בלי לבקש רשות, בלי פיקוח והשגחה, אף על פי שלפעילויות שלהם אין קשר למשרד ההקדשים והמשרד יכול להתלונן על מפעלי הצדקה שלהם אם רק ירצה.
18. הם מקיימים במחנות שלהם תרגילי ספורט, רכיבה על סוסים, תרגילים צבאיים ושמירות, במטרה להחדיר לנפשותיהם של הצעירים את המוכנות לשעת האפס.
19. הם מתפזרים בכל מיני מקומות ומתפצלים לתאים ולחוליות, כדי שיהיה קשה לעקוב אחריהם.
20. הם מזמינים לפתיחת המחנות שלהם אנשים מפורסמים כדי למשוך כמה שיותר צעירים.
21. הם משלבים בפעילויותיהם ענייני דת, לימודי שריעה, שינון הקוראן וחדית'ים נבואיים, כדי לגייס אליהן כמה שיותר צעירים.
אחי הקורא היקר, חשפתי בפניך את שיטותיהם כדי שתוכל להיזהר מפניהם, לפני שיגזלו את בנך או אחיך או קרוב משפחתך; אז כבר לא תוכל להשיב אותו..."[1]
מגייסים המתחזים לצדיקים - מעצימם את הסכנה
בחלקו השני של המאמר כתב אל-טויל: "[במאמר הקודם הבהרתי] שחובה עליי להסביר למוסלמים את הסכנה של אלה [המגייסים לג'יהאד], אפילו אם כלפי חוץ הם [מציגים חזות של] התחזקות דתית. יתר על כן – ייתכן שיש מביניהם כאלה המחשיבים את עצמם לעושי טוב בלבד. כאן טמונה הסכנה והאסון מתעצם, שהרי הם אינם פרוצים ופורקי עול, אלא מתפללים וצמים וקוראים בקוראן. אלא ששיטותיהם סוטות, ודרכיהם מעוותות, ויש מביניהם אנשים קנאים שגם אם יראו את האמת לא ילכו בעקבותיה... וייתכן שיש בקרבם בעלי גחמות ואינטרסים, ואחרים שחוברים אליהם לשם גיוס תרומות.
אין מוסלמי, שיש לו עניין מינימאלי במדע ההלכה, המפקפק בכך שהג'יהאד הוא מבין המעשים הטובים ביותר ושהוא פסגת האסלאם, ושהמעלות והמופתים שלו מפורסמים יותר מאלה של מנהגים אסלאמיים רבים אחרים... עם זאת, הוויכוח שיש לנו עם בעלי הג'יהאד הכוזב הוא על משמעות המושג 'ג'יהאד'...:
נגד מי מבצעים ג'יהאד?... מי חייב לבצע ג'יהאד?... האם הג'יהאד הוא מטרה או אמצעי?... מה דינו של ג'יהאד נגד מדינה מוסלמית שתקפה מדינה מוסלמית אחרת?... האם מותר ללוחם הג'יהאד להתאבד?... האם חובה לבצע ג'יהאד נגד כופרים שכוחם, מספרם וציודם עולים עשרות מונים על אלה של המוסלמים?...
אחי הקורא היקר, לאחר העלאת השאלות האלה, אתה מבין שהלחימה היא דבר חמור ורציני והיא איננה בדיחה. יש בה אובדן נפשות, בזבוז כספים, נפילת מדינות, אובדן כבוד, פיזור עמים והפצת שחיתות, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה מיוצר נשק שהורס הרים וימים ומשמיד הכול.
הג'יהאד איננו - כפי שחושבים חלק מהאנשים - רכיבה על סוסים, אומנויות לחימה, ספורט בבוקר, מחזה תיאטרון ג'יהאדי, כאפיה פלסטינית ומכנסיים אפגאניים; [הוא אינו] אי-ציות להורים, תכפיר של השליטים, פיצוץ של מוסלמים, החשבה של חכמי דת לטיפשים, ארגונים סודיים, אמירות חשאית ואיסוף תרומות.
המטיפים לגי'האד – ראשונים להשתמט ממנו
מה רע הוא הג'יהאד [שאליו מטיפים]! המטיפים והתיאורטיקנים של הג'יהאד [הזה] הם הראשונים להשתמט ממנו. הם מקריבים אנשים [אחרים, אך] מרחיקים ממנו את עצמם ואת ילדיהם!... הם השחיתו את דמותם של הדת והאנשים המחזיקים בה, ואינם מפסיקים להשמיץ אחרים... הם יראים את האל פחות מכולם ומקללים ומשמיצים יותר מכולם, ומעבר לכך – יש מביניהם כאלה שמכים והורגים, וחלקם – אם המוות יהיה בידיהם, הם לא ימתינו ולו רגע אחד לפני שישליכו אותו על אלה שאינם מסכימים איתם לגבי תוכנית הג'יהאד...
אני יודע, אחי הקורא היקר, שרבים מבין אנשי המסגדים ומבין הדוקטורים במכללות ובאוניברסיטאות אינם מחזיקים ברעיונות הרעים האלה ובדרכים הסוטות האלה, ואסור לנו להאשים את כל המטיפים ללא הבחנה. אדרבא, ישנם אנשים נכבדים, מטיפים, דוקטורים ומורים שמאיצים בצעירים לדבוק באמונה הנכונה, בסונה, במתן כבוד להורים, בבקשת הידע, בהתנהגות מוסרית ובדרך ארץ, במתן כבוד לחכמי הדת, בציות לאפוטרופוסים; הטוב עדיין מצוי באומה הזאת, והשבח לאל שבחסדו מתקיימים המעשים הטובים."
אין להשאיר את הג'יהאד לבורים או לצעירים נלהבים
את חלקו הראשון של המאמר, חתם אל-טויל בסדרת שאלות שעשויות לעלות בעקבות דבריו כנגד המטיפים לג'יהאד. בחלקו השני של המאמר, עונה אל-טויל על שאלות אלו: "אחי הקורא היקר, הבטחתי לך במאמר הקודם לענות על כמה שאלות שאתה או זולתך אולי שואלים. כעת אקיים את הבטחתי:
בנוגע לשאלה: מדוע אתה מגנה אותם על הג'יהאד למען אללה? [תשובתי:] אינני מגנה, חס וחלילה, את אותו הג'יהאד שהדת מצווה עליו. אבל הג'יהאד הוא תוכנית בעלת כללים הלכתיים שלא ניתן לדעת אותם ידיעה ודאית ומקיפה אלא כשיש קונצנזוס של המנהיגים, חכמי הדת ובעלי ההשפעה; [הג'יהאד הוא אינו דבר] שמשאירים לאנשים בורים ולצעירים נלהבים שינהלו אותו, לבל נאלץ אנו לסבול אחר כך את האסונות שיקרו כתוצאה ממדיניותם והנהגתם השבירה והגרועה...
בנוגע לשאלה: האם אין בליבך רחמים כלפיהם? תשובתי: כמובן, בליבו של כל מוסלמי יש רחמים כלפי המוסלמים, ובגלל הרחמים שאנו חשים כלפיהם איננו רוצים שנשמתם תכלה ללא תועלת. בנוסף, יש בליבנו רחמים כלפי האבות והאימהות שעלולים לאבד את ילדיהם בכל רגע בשם תוכנית הג'יהאד. יתר על כן, מן הראוי שנשאל אותם את אותה השאלה: האין בליבכם רחמים כלפי הצעירים וכלפי אבותיהם ואימותיהם?...
בנוגע לשאלה: מדוע אתה מתעלם מהדברים המגונים שמתרחשים בשאר המחנות, ובאת להתמקד באחווה למען אללה? מדוע אינך מגנה את אלה שנוסעים בשביל לנאוף ולשתות יין? מדוע אינך מגנה את מחנות היין, הסמים והזנות? מדוע אינך מגנה את הצעירים הפוחזים שמציגים לראווה את מכוניותיהם והורגים את עצמם ואחרים? תשובתי: א) מי אמר שאיננו מגנים את הפריצות ופריקת העול? האם אתה חושב שאנו תומכים בהם ומעודדים אותם לחטוא או שאנו מרוצים ממעשיהם?;... ג) האם אי-הציות להורים אינו מבין החטאים החמורים ביותר? בוודאי, ולכן אנו צודקים בכך שאנו מזהירים מפניהם, משום שהם מזמינים את הצעירים ללכת לעיראק וכו' בלי אישור מההורים, בתירוץ שבקשת אישור מההורים היא חובה ולא תנאי, ושמי שמבצע ג'יהאד בלי אישור מהוריו אזי הג'יהאד שלו ללא-דופי, וזהו ללא ספק אי-ציות [להורים]; ד) חטאים כמו ניאוף, שתיית יין והליכה לזונות – כולם יודעים שהם אסורים, אפילו החוטאים עצמם, ולא כך הדבר בנוגע למטיפי הג'יהאד הכוזב [שאנשים אינם יודעים שמעשיהם אסורים]; ה) רבים מבין הדרשנים, המטיפים והאבות מייעצים לחוטאים ומגנים אותם, בעוד כמעט אי אפשר למצוא מי שמגנה את בעלי הג'יהאד הכוזב.
בנוגע לשאלה: מהי החלופה בשביל ילדינו, כך שלא נזדקק לאלה שהזהרת אותנו מפניהם? תשובתי: החלופה ידועה וקיימת, השבח לאל, שכן יש צעירים רבים המתחזקים בדת, ויש להם פעילויות, שיעורים והרצאות כך שאין צורך שהם יפנו [לתעמולה הג'יהאדית]..."[2]
