המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכיר דת סעודי: אל-קאעדה הרג יותר מוסלמים מלא מוסלמים
12/4/2010

 

איש דת סעודי בכיר: אל-קאעדה הרג יותר מוסלמים מלא מוסלמים

 

שייח' סלמאן אל-עודה, איש דת סעודי בכיר והמפקח הכללי של אתר האינטרנט www.islamtoday.net, שב והתבטא לאחרונה נגד ארגון אל-קאעדה ונגד תופעת הטרור, ובתוך כך קרא לאימן אל-זואהרי, לשקול מחדש את האידיאולוגיה הקיצונית של ארגונו.

 

בעבר היה אל-עודה אחד ממנהיגי תנועת צחוה הסעודית הרדיקלית ובין השנים 1994-1999 ישב בכלא עקב התנגדותו למדיניות סעודיה במהלך מלחמת המפרץ הראשונה (1990-1991). בנובמבר 2004, היה אל-עודה אחד מ-26 אנשי דת שחתמו על פתוא שקראה לג'יהאד נגד הכוחות האמריקאים בעיראק[1].  בשנים האחרונות מיתן אל-עודה את עמדותיו וב- 2005 תקף בגלוי את אוסאמה בן לאדן, הגם שהמשיך לתמוך בהתנגדות לכוחות הקואליציה בעיראק[2] . בספטמבר 2007, במלאת 6 שנים לפיגועי ה- 11.9 פנה אל-עודה לבן לאדן והזהירו כי אם יתמיד בדרכו, הוא יהיה אחראי למותם של מיליוני בני אדם ובבוא העת ייתן דין וחשבון לאללה.[3]

 

בתגובה על דבריו האחרונים של אל-עודה פרסם בכיר בארגון אל-קאעדה בחצי האי ערב מסמך בו גינה דברים אלו וטען כי רק מי שפועל בעצמו בזירת הג'יהאד רשאי לכתוב פסקי הלכה ללוחמי הג'יהאד.

 

במסמך שלהלן יוצגו עיקרי הדברים שאמר אל-עודה בתקופה האחרונה, וכן תגובת אל-קאעדה לדברים אלו:

 

המוסלמים הורגים אלה את אלה

בתכנית ששודרה ב-12 בספטמבר 2009 בערוץ MBC לרגל יום השנה השמיני לפיגועי ה-11 בספטמבר, קרא סלמאן אל-עודה, לאימן אל-זואהרי, לשקול  מחדש את האידיאולוגיה של אל-קאעדה, כפי שעשו ארגונים אסלאמיים רבים, כדי למנוע הרג מוסלמים, שכן מספר המוסלמים שהרג ארגון אל-קאעדה גדול יותר ממספר הלא-מוסלמים שהרג. לדבריו, נוכח הצלחת המערב להגן על עצמו לאחרונה, נראה שארגון אל-קאעדה התייאש מביצוע פיגועים במערב ושם את יהבו על פיגועים במדינות המוסלמיות, אשר ברובן שורר רפיון ביטחוני וכעת העולם המוסלמי הוא זה "הנצלה באש אל-קאעדה". עוד טען אל-עודה, כי האנשים שקיבלו את אידיאולוגיית התכפיר והפיצוצים של אל-קאעדה במדינות שונות ובהן אלג'יריה, סעודיה, עיראק וסומליה,  שוללים הידברות אפילו עם אחיהם המוסלמים ורבים מהם מוּנעים ממצוקה נפשית, תסכול ותחושת קיפוח פנימית ולא ממניע הלכתי או רציונאלי."[4] 

 

באותה תכנית, במועד אחר, אמר אל-עודה: "המוסלמים הם האומה היחידה שבניה הורגים אלו את אלו, אין שום אומה מאומות העולם - לא היהודים, לא הנוצרים, לא הבודהיסטים ולא הפגאנים - שבניה עושים זאת... אל לנו לזרוק אבנים על בתיהם של אחרים... בסופו של דבר, הדבר יפגע בנו, כפי שנהוג לומר: מי שביתו עשוי זכוכית אל יזרוק אבן על אחרים.  אנו אומרים זאת לאיראן ולכל מדינה ערבית או אסלאמית, שהרי ניתן לומר על בתינו, יותר מאשר על כל [בתי אחרים], שהם עשויים זכוכית... חלק מהסבל האסלאמי הכללי הוא בשל הלחימה [הפנימית], המנטאליות הערבית והאסלאמית והרצון לחלק את המחולק ול[עורר] עוד בעיות ב[אזור] הערבי והאסלאמי הזה...עד מתי ימשיכו האנשים להיאחז בנשק, כאילו הוא כלי יחיד להשגת מטרותיהם." [5]

 

על אנשי הדת לגנות את הטרור הנעשה בשם האסלאם

במאמר שפרסם באתר islamtoday שבפיקוחו, ב- 3.10.09,  קרא אל-עודה לאנשי הדת להימנע משיח דתי קיצוני והפציר בהם לגנות בכל פה ובאופן חד משמעי את הטרור הרצחני הנעשה בשם האסלאם, כדי להציל את "הצעירים הפתאים" הנוהים אחר ארגוני הטרור. להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"קראתי [בעבר] ועודני קורא לאנשי הדת ולתועמלנים הנאמנים שלנו לקרוא לדברים בשמם האמיתי, ולהסיר את השם האלוהי והקדוש 'ג'יהאד' מפעולות הארגונים הרצחניים אשר הורגים חפים מפשע ומזעזעים את הביטחון במדינות האסלאם או במדינות אחרות שיש לנו הסכמים עמן...

 

יש לגנות באופן מפורש את פשעי הרשע בעולם, הנעשים בשם האסלאם או בשם הג'יהאד, ולהסיר מעליהם את המסווה שמעניקים להם שמותיהם, בין אם הם מכונים 'אל-קאעדה', או 'ארגוני הג'יהאד', או  'הארגונים הצבאיים או הלוחמים', או 'המדינה האסלאמית'. לא די במלמול, ערפול או ב[אמירה] כללית [בנושא זה], למעט [מקרים של] התנגדות לכובש ו[של] הגנה על המולדת, כמו במקרה הפלסטיני שהכול מסכימים לגביו... אני מצווה על עצמי ועל אחי הדרשנים, הדוברים והכותבים, לגנות באופן הברור ביותר את הדבר המגונה הזה, שיש בו משום שפיכות דמים, הרס החברה, השחתת דמותו של האסלאם, עיכוב הצמיחה, [הפצת] רשעות בעולם, תוקפנות נגד חיי אדם וזלזול ביסודות החיוניים של ההלכה האסלאמית וב[יסודותיה] ההומאניים.

 

 אל לנו  לדבר בצורה מרומזת על [תופעות] ה"תכפיר" [האשמת האחר בכפירה] וה"תפג'יר" ["הפיצוץ", הכוונה לפיגועי התאבדות] כאשר אנחנו דנים בדבר מגונה חברתית, פוליטית, או תקשורתית ולומר [למשל]: 'זוהי הסיבה לתכפיר, או לתפג'יר...  זהו סגנון רע שעלול לרמוז לכמה מ[הבורים] הללו שאם משהו אינו מוצא חן בעיניהם יש להם הצדקה לנקוט אלימות. עלינו להפריד בין הדברים, להיזהר בלשוננו ובדברינו ולהקפיד שלא להעביר, מבלי משים, מסרים שליליים לאנשים כאלו...

 

אין זה חשוב אם פלוני או אלמוני מאשים אותי בפעולה למען גורם זה או אחר או שאני "ממשלתי", [רק] משום שאני אומר מה שאינו אוהב לשמוע. אללה עדי שגינוי זה [מצידי] הוא [תולדה של] תחושה דתית ושכונע שכלי עמוק... מאז החלו פעולות האלימות הפך [הצורך] לשוב ולדבר ולהפציר [במבצעי פעולות אלו לחדול מכך] לצורך הסברתי דתי, תרבותי ומוסרי  עבור כל מי שעתיד הדת הזאת, עתיד המולדת הזאת, עתיד הדורות הבאים והשמירה על מה שנותר מן היציבות בארצות המוסלמיות חשובים לו.

 

מה שקורה בסומליה ובמקומות אחרים הוא טרגדיה מעוררת בכי. בשם האסלאם, זורעים [שם] הרס, כותשים, הורגים אנשים בסמטאות ריקות ובבתים הרוסים ונוטלים חיים, גם בחודש רמדאן. אני [שב] ואומר בכנות ובקול רם: אללה לא יביא להצלחת פועלם של המושחתים והבוגדים... ולא של מי שהורגים מוסלמים בשם האסלאם או בשם יישום השריעה. הם לעולם לא יצליחו, עונשו של אללה ישיגם והם יהפכו למשל ושנינה לזולתם, אלא אם יחזרו בתשובה קודם לכן.

  

לאחר ספטמבר 2001, [ארגון] אל-קאעדה לא נשאר כפי שהיה, אלא הפך לתופעה עולמית שרבים חיברו לה שירי אהבה... כך השתנתה האסטרטגיה והרשע השתחרר מריסנו והתנפץ  לרסיסים במקומות שונים [בעולם]... כאילו היה [השם 'אל-קאעדה'] 'מותג' שכל מי שרוצה יכול להשיגו ולפעול בשמו, גם אם אינו ארגון מסודר שיש קשר הדוק בין הנהגתו לבין [ארגון] אל-קאעדה.

 

אני קורא לאלה שעדיין מתעקשים שלא [לדון בנושא זה] בנאומיהם, לחשוב על הרגע בו יעמדו בפני אללה... מתוך רחמים על הצעירים הפתאים הללו ועל מי שיצטרף אליהם בעתיד, עלינו לומר להם: זוהי דרך שאינה מובילה לשום יעד אינה מחסנת מפני רוע, אינה מקרבת לגן עדן ולא מרחיקה מגיהינום. מי שרוצה להצליח בעוה"ז, להינצל בעוה"ב ו[לזכות ב]שביעות רצונו של אללה ובגן העדן, עליו לדבוק ביסודות האסלאם" [6]

 

הטרור פוגע בתדמית האסלאם והמוסלמים

אל-עודה הזהיר כי הפיגועים במערב  - ולו הקטנים שבהם - מנוצלים כדי להחריף את ההסתה הגזענית נגד האסלאם ונגד המוסלמים.[7] בעקבות הרצח שביצע נדאל חסן בבסיס הצבאי האמריקאי בטקסס, אמר כי לא ניתן להצדיק את מעשהו של חסן וכי לאירוע זה עלולות להיות השלכות שליליות על המוסלמים בארה"ב ובאירופה והם עלולים להיתפס כגיס חמישי. הוא הוסיף כי יש באירוע  כזה כדי לשמח את הציונים, אשר ינצלו זאת כדי להזהיר מפני המוסלמים ולסכל כל ניסיון להתייחס אליהם במתינות.[8]

  

צעירים המגיעים לעיראק בשם הג'יהאד - מזיקים לה

במאמר באתר שלו “islamtoday” טען אל-עודה כי צעירים שאינם עיראקים היוצאים לעיראק בתואנה של ג'יהאד מזיקים לה והם היום חלק מהבעיה העיראקית: חלקם צעירים מידי, חלקם אינם מלומדים ורובם אינם בקיאים בהלכה המוסלמית ובסונה, ולכן מעת לעת הם הורגים צעירים עיראקים, מעודדים מלחמת אחים, וכמה מהם הורגים כל מי שחולק על דעתם, לרבות דרשנים ועמיתים שלהם עצמם. אל-עודה הוסיף כי כל פסקי ההלכה שהוצאו בנושא ההתנגדות בעיראק נוגעים לעם העיראקי בלבד, ולמיטב ידיעתו איש מהפוסקים לא אמר כי בשל התנגדות זו עיראק או פלסטין, או כל מדינה אחרת, צריכה להיות מדינה פתוחה שאליה נקראים אנשים מכל מקום.

 

האתר הזכיר בהקשר זה כי השייח' סלמאן אל-עודה היה אחד הראשונים שהזהירו את הצעירים מפני יציאה לעיראק,  כאשר אמר בראיון לעיתון הכוויתי "אל-רא'י" לפני שלוש שנים: "אל לאיש לצאת לעיראק, יהא אשר יהא המצב בה. אני מתנגד ליציאה של כל אדם שאינו עיראקי אליה, וסבור שיש להניח את עיראק לתושביה... [מאותה סיבה] התנגדתי ליציאתם של צעירים לאפגניסטן, שכן אדם העובד או פועל במדינה שאינה מדינתו, ובפרט בתחום הלחימה, עלול להיות רחוק מתחושותיהם ומאופיים של תושבי המדינה ולהיות זר ביניהם. כיצד זה יוכל להילחם במקומם כאשר אינו בקי בענייניהם? כיצד יקבל על עצמו במקומם את המשימה הקדושה והחשובה ביותר [של הגנה על המולדת]?". האתר הוסיף כי לפני שבע שנים, ב- 2003, פרסם אל-עודה פתוא נגד היציאה לעיראק לצורך ג'יהאד.[9]

 

תגובת אל-קאעדה בחצי האי ערב: אל-עודה הפך את עורו

בכיר בארגון אל-קאעדה בחצי האי ערב (AQAP) השיח' אבראהים בן סלימאן אל-רוביש[10] כתב מסמך, תחת הכותרת "ד"ר סלימאן אל-עודה במהלך עשרים שנה" מה-  12.10.09, בו טען כי בעקבות מעצרו בידי השלטון הסעודי הפך אל-עודה מתומך נלהב בג'יהאד ומתנגד אמיץ לשלטון הסעודי, לאיש ממסד המתנגד לדרך הג'יהאד ומתנער מהמוג'אהדין. אל-רוביש תקף את דברי אל-עודה כי המוג'אהדין מונעים ממצוקה נפשית ולא ממניעים הלכתיים  ואמר שהדבר נכון לגבי מי שעשה תפנית חדה בדעותיו, כפי שעשה אל-עודה. עוד טען אל-רוביש כי "פסקי הלכה בנוגע לג'יהאד מתקבלים רק מאנשי ג'יהאד הפועלים בזירת הג'יהאד" ולכן על אל-עודה להצטרף לג'יהאד בטרם ישיא עצות למוג'אהדין, או לחילופין, יגיש לאומה האסלאמית תכנית ג'יהאדית חוקית, אם הוא סבור שפעילותם של המוג'אהדין היא בניגוד לחוק. להלן תרגום קטעים מדבריו:

 

"סלמאן קרא ל[אוסאמה] בן לאדן ול[אימן] אל-זואהירי להפסיק את ההרג, כאילו שההרג קיים רק בגלל השניים ושהוא עתיד להסתלק [מן העולם] אם הם ישימו לו קץ. הכל יודעים כי שליטי הכפירה ממשיכים להרוג מוסלמים רבים, בעוד שהמוג'אהדין תחת שלטונם הרגו [אנשים] מקרב האויב [בלבד]...

 

סלמאן טען שרבים מה[מוג'אהדין] הצעירים אינם מונעים משכנוע הלכתי אלא ממצוקה נפשית. הדבר ראוי יותר להיאמר לגבי אלו שנכנסו לכלא וכעבור תקופה קצרה השתחררו ובאו אלינו עם רעיון של מתינות ופשרנות או הארה והתנכרו לדרכם [הקודמת], שינו את טון דיבורם ואת סגנון נאומיהם [רומז לאל-עודה עצמו]. אשר למוג'אהדין,  שמא סלמאן אינו יודע שיש להם עקרונות הלכתיים מושרשים שאין הם מוותרים עליהם בשום  מחיר; הם נכנסים לבתי הכלא מעת לעת למען [עקרונות אלו] ומסרבים לחזור בהם ללא ראיה הלכתית; ככל שמענים ומלקים אותם, כך הם מתחזקים יותר, עד כי אם דמו של מי מהם ניגר הוא מנגבו ואומר: אללה קח ממני את דמי עד שתתרצה. האם [יתכן אפוא ש]עמידה איתנה זו עד המוות  [מבוססת] אך ורק [על הצורך] לתת מענה לצרכים נפשיים?...

 

קריאות אלה [של סלמאן אל-עודה] אינן פוגעות במוג'אהדין ואינן משפיעות על דרכם, משום שהם ותומכיהם יודעים כי פסקי הלכה בנוגע לג'יהאד מתקבלים רק מאנשי ג'יהאד הפועלים בזירת הג'יהאד ... אחי סלמאן, אם אתה רוצה שעצתך תתקבל, מהר לצאת אל [הג'יהאד] , הצטרף אל המוג'אהדין , חיה עמם ברעב ובפחד, אח"כ תייעץ להם ותמצא אוזן קשבת לכל [עצה שלך] העולה בקנה אחד עם האמת...

 

אם אתה רואה בג'יהאד של המוג'אהדין פעילות בלתי חוקית [ע"פ השריעה]... עליך להגיש לאומה [האסלאמית] תכנית ג'יהאדית חוקית, שתשיב לה את כבודה ותסיר ממנה את מצב ההשפלה, בתנאי שה[עצה] לא תסתכם ב[דרישה להשקיע] בחינוך, בתרבות ובדעוה בלבד, שכן אין מנוס ממלחמה ואתה הרי מודע ל"הכרחיות העימות [עם אויבי הדת]"[11]. אם אתה סבור שהאומה עדיין אינה מוכנה לעימות, תן לנו תכנית הכנה שתכשיר את האומה לכך, ואל תשכח לכלול בתוכה הכשרה צבאית...

 

שמא תאמר כפי שאמרת בעבר שהאלטרנטיבה היא לעשות דעוה בתבונה, במילה טובה, בתרבות ובאורך רוח... האם לחימה עומדת בניגוד לעשיית דעוה בתבונה ובמילה טובה? אשר לתרבות, הרי היא שקולה כנגד הג'יהאד; ואשר לאורך הרוח, היש אורך רוח ארוך משישים השנים בהן הלכה פלסטין לאיבוד, בעוד אנו עדיין נדרשים לאורך רוח?"[12]

 



[2] See MEMRI TV Clip No. 587, "Saudi Cleric Salman Al-Odeh Explains Why He Supports Jihad in Iraq," March 2, 2005, http://www.memritv.org/clip/en/587.htm

[10]  לשעבר עציר בכלא גואנטנמו, שהועבר בדצמ' 2006 לידי שלטונות סעודיה ושולב בה בתכנית לשיקום ג'יהאדיסטים. בשלב מסוים – כנראה באפריל 2009 – ברח מסעודיה לתימן, ומאז הוכלל ברשימת 85 המבוקשים הביטחוניים הסעודית. בתימן הצטרף לארגון אל-קאעדה בחצי האי ערב (AQAP) שם הוא משמש בתפקיד שרעי בכיר, ייתכן כמופתי של AQAP.

[11] רומז להרצאה שנתן סלמאן אל-עודה תחת כותרת זו ב-9 בנובמבר 1992.

תגיות