המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת בסעודיה על מדיניות אובמה באפגניסטן
26/1/2010

 

ביקורת בסעודיה על מדיניות אובמה באפגניסטן

 

הכרזתו של הנשיא אובמה על האסטרטגיה שלו לטיפול באפגניסטן - עיקרה תגבור הכוחות האמריקאיים שם תוך קביעת תאריך יעד (יולי 2011) לתחילת הסגתם – נתקבלה בביקורתיות בעיתונים סעודיים, שהביעו אכזבה מרומזת על אי שיתופה של סעודיה בהתוויית המדיניות החדשה. עיקר הביקורת הוא על ההתרכזות של אובמה בהיבט הצבאי וההתעלמות מן ההיבטים הפוליטיים של הסכסוך באפגניסטן.

להלן קטעים מהמאמרים הבולטים בהם הופיעה הביקורת הזו:

 

אל-וטן: אובמה רוצה לאחוז במקל בשני קצותיו

היומון אל-וטן טען שאין די בכוח צבאי כדי להביא להכרעה באפגניסטן, והביע צער על-כך שאובמה לא שעה לעצותיהם של בכירים סעודים בנושא: "הנשיא אובמה שונה מקודמו ג'ורג' בוש בכך שהוא מסתמך על מידע כאשר הוא מקבל החלטות, בעוד שבוש נהג להתגאות בכך שהסתמך על השערות ערב קבלת החלטות רגישות. ואולם, החלטות המתקבלות על סמך מידע אינן בהכרח מוצלחות אם מי שמקבלן לא נועץ בבעלי ניסיון. כך ניתן לומר על הכרזתו אובמה בדבר שיגור 30,000 חיילים נוספים לאפגניסטן ועל התחלת הנסיגה ממנה ביולי 2011.

 

הכרזה זו של  הנשיא האמריקאי, באה לאחר שלושה חודשים של בחינת המצב האפגני, שבעקבותיה החליט אובמה להישען על כוח הצבא האמריקאי במטרה לשים קץ לאיום של תנועת הטאליבאן וכדי ללחוץ על ממשלת הנשיא קרזאי ליישם את הרפורמות הנדרשות ממנה בתוך חודשים ולא שנים.

 

הסלמה צבאית זו וההכרזה על קידום הנסיגה משקפים את הפילוג שנוצר בתוך הממשל האמריקאי במהלך שלושת החודשים האחרונים. החלטה מדינית זו, המשקפת את רצונו של אובמה לאחוז במקל בשני קצותיו, אינה נראית משכנעת ככל שמדובר בתוצאה המצופה. הכוחות האמריקאיים נמצאים מזה שנים באפגניסטן והם לא הצליחו להשיג את ההכרעה הצבאית הדרושה...

 

מן הראוי להפנות למאמר שכתב הנסיך תורכי אל-פיצל בוושינגטון פוסט[1], בו הוא הגיש לנשיא אובמה כמה עצות כדי לסייע לו במיגור הקיצוניות. אחת העצות הבולטות הייתה לחדול מלתקוף את הטאליבאן כארגון טרור ולהתרכז בלחימה באל-קאעדה, ובכך לסלול את הדרך לדו-שיח בונה עם הטאליבאן. כמו כן, הנסיך אל-פיצל יעץ למצוא פיתרון לסוגיית קשמיר, כדי ששלא תשמש אמתלה לפעילותם של הארגונים הקיצוניים. בנוסף לכך, הסביר תורכי אל-פיצל כי עזרה לחקלאים האפגנים במציאת גידול חלופי לאופיום תסייע לכרות את אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הארגונים הקיצוניים באזור. בתמצית, עמדת הנסיך אל-פיצל הייתה שפתרון הבעיות האפגניות לא יושג בהכרעה צבאית ויש להשתלט על כמה מן הנושאים מעוררי המחלוקת באזור.

 

אם ארה"ב אינה מעוניינת שהניסיון שחוותה בוייטנאם יחזור על עצמו באפגניסטן, על הבית הלבן להיות חכם יותר בבואו לטפל בעניין זה [המלחמה באפגניסטן]. ייתכן שהדבר הנבון ביותר הוא לשמוע בעצתם של האנשים המנוסים ביותר לגבי המציאות בשטח, במקום להיכנע לחישובים פוליטיים סבוכים בוושינגטון של אנשים שפתרון הבעיה האפגאנית איננו נמצא, כנראה, בראש מעייניהם."[2]

 

עורך אל-שרק אל-אוסט: אובמה חוזר על שגיאות בוש

עורך היומון אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומיד, טען שהנשיא אובמה חוזר באפגניסטן על השגיאות שעשה קודמו, ג'ורג' בוש, בעיראק: "אובמה חוזר באפגניסטן על השגיאה של בוש הבן, שמיד לאחר שהפיל את סדאם חוסיין סבר שעיראק תעמוד על רגליה כדמוקרטיה, ושהוא ישנה את האזור כולו... ביחס לאפגניסטן, המצב גרוע יותר [מאשר בעיראק]. אובמה פועל במדינה כושלת מזה עשורים, ונעדרת כל סממנים שלטוניים, שלא לדבר על דמוקרטיה. מכאן נובעת התסבוכת של הנשיא אובמה. אפגניסטן אינה זקוקה לתוספת כוחות, ללוח זמנים לנסיגה, ולשיתוף פעולה עם [הנשיא חמיד] קרזאי, שניצח בבחירות שטוהרן ממילא מוטל בספק; אפגניסטן זקוקה לצבא חזק, לבניית מוסדות שתימשך לפחות חמש שנים, ולאחר מכן להתחיל [להתנהל במסגרת] דמוקרטיה על-תנאי, או במה שניתן לכנות דמוקרטיה "סגורה"...

 

יש הטוענים שמאוחר מדי [לתקן את הנעשה] בעיראק, אולם אובמה עדיין יכול להימנע משגיאות דומות באפגניסטן. המדינות השכנות שבירכו בפומבי על תכניתו אינן יכולות לערוב לכך שהן לא תקשנה [בחשאי] על המשימה של וושינגטון, במיוחד כשזו הציבה יעד של שלוש שנים לנסיגה. חוקי המשחק באפגניסטן השתנו, והדבר החשוב ביותר כעת הוא לא לחימה אלא סבלנות."[3]

 

היומון אל-וטן התייחס גם לעיתוי ההכרזה של אובמה על המדיניות באפגניסטן, בה בעת כשהוא מקבל את פרס נובל לשלום. ברשימה שכותרתה "אובמה מקבל נובל והולם בתופי מלחמה", שהופיעה בעמודו הראשי, טען היומון, כי הענקת פרס נובל לשלום לנשיא אובמה [בטקס ב-10.12.2009], נמצאת בסתירה להחלטתו לשגר 30,000 חיילים נוספים לאפגניסטן. קריקטורה שהופיעה ביומון היא בעלת אותו מסר:

 

אובמה מקבל נובל כשהוא הולם בתופי מלחמה                    אובמה מסתתר מאחורי פרס נובל כשהוא יורה

       

אל-וטן (סעודיה), 9.12.2009/ מוחמד מסעוד                                     אל-וטן (סעודיה), 13.12.09/ ג'האד עורתאני

 

בעל טור באל-שרק אל-אוסט: ההודעה על הנסיגה המוקדמת סייעה לטאליבאן

במאמר ביומון אל-שרק אל-אוסט מבכה חמד אל-מאג'ד, ממייסדי אגודת זכויות האדם הלאומית הסעודית ומרצה לחינוך את התבוסות של ארה"ב בתחומים הצבאי, הפוליטי והכלכלי. לדבריו, כישלונותיה של ארה"ב משפיעים על מדינות רבות וצריכים להדאיג במיוחד את אלה הנלחמות בטרור:

"ההודאה בצניחת המורל של החיילים [האמריקאים] הנלחמים בחזית על אדמת אפגניסטן במחקר [שערך] הצבא האמריקאי אינה מפתיעה אותי. היה מפתיע אילו לא היה המורל צונח. הדבר הקשה ביותר לכל צבא בעולם - הוא לשכנע את חייליו ומפקדי החטיבות שלו בתועלתה של מלחמה. מחקר מעין זה מהווה אינדיקציה טובה לכך שחיילים כמו אלה - אינם משוכנעים מספיק ב[צדקתה] של המלחמה הזו. [עובדה] זו היא אשר גרמה למורל גבוה וללחימה [טובה יותר] של היריב, הטאליבאן, מאלה של כוחות הברית בהנהגת ארה"ב. מספרם של הלוחמים המתנדבים בשורות הטאליבאן הוכפל והמורל שלהם גבוה, ומשום כך גם הוכפלו התקפותיהם הצבאיות ... במקביל לצניחת המורל של החיילים האמריקאיים [באפגניסטן], השתפר המורל של החיילים בעיראק, לא משום שמצב הלחימה שלהם טוב יותר, אלא משום שממשלת ארה"ב הודיעה לחייליה בעיראק על תחילת הנסיגה ההדרגתית משם... אובמה נלחם בחרי אף כדי להיות הנשיא השחור הראשון של ארה"ב והוא הצליח בכך. אולי בעתיד יוסיפו לו את התואר-'נשיא ההתמוטטויות המאוחדות של אמריקה.' "[4]

  



[1]מאמרו של הנסיך תורכי אל-פיצל, לשעבר שגריר סעודיה בארה"ב, ראה אור בוושינגטון פוסט ב- 9.10.2009. http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/10/08/AR2009100803805.html

[2] אל-וטן (סעודיה), 6.12.2009

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.12.2009

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 16.11.2009