מאמר ביומון סורי ממשלתי: האש באפגניסטן תצלה את מנהיגי ארה"ב

בטורו ביומון הסורי הרשמי אל-ת'ורה, מלגלג ד"ר ג'האד טאהר בכפלוני על הבכירים האמריקאים שהבינו כי היתה זו טעות להיכנס לאפגניסטן, אך עדיין לא מוכנים לשאת באחריותם לכך. לדבריו, הביקורת בדעת הקהל בארה"ב על המשך הנוכחות הכוחות האמריקאים באפגניסטן תלך ותחריף. להלן תרגום עיקרי המאמר:  

"לאחר כל השנים הללו, מגלים הפוליטיקאים האמריקאים שהמסעדה האפגאנית, שמאכליה המפתים היו נשוא חלומותיהם, אכזבה אותם והשליכה לכל עבר ובראש חוצות את תקוותיהם המנופצות. היום, הדרך היחידה להביע את מרירותם, לאחר שחלומותיהם נפוצו לכל עבר, היא לקלל את הרגע שנשמתם החלשה עוררה את תאוותם והם נענו לה, מתוך מחשבה שמה שמוגש במסעדה הוא [מזון] ערב שיעורר את תאבונם.

הסיבה לקינתם המתמשכת על רוע מזלם באפגניסטן נובעת קודם כל מן הזינוק במחירי המנות במסעדה הזו, דבר שיימשך ככל שיחריף החורף האפגאני והקור והשלג העזים ייערמו סביב נפשותיהם החנוקות והקמלות ויוגשו מנות שאחוז השומן בהן נמוך וכמעט אפסי. זאת מבלי לדבר על הניהול הגרוע של המסעדה.

נוכח מצבם המביש של הכוחות האמריקאים שפלשו לאפגניסטן, הדרך היחידה בה מסוגלים המדינאים ואנשי הצבא האמריקאים הבכירים לדבר על טביעתם בתהומות הייאוש היא במתיחת ביקורת נוקבת. שוטי הביקורת החריפה מופנים כלפי התוכניות שגובשו והופצו כ'אבן החכמים' שיכולה לגרום למורדים האפגאנים לציית לבעל המנורה[1] האמריקאי יותר מכפי שמצייתות לו אצבעותיו. אבל הם הופתעו לגלות שהמצב אחר לחלוטין ובמקום שהמורד יציית לבעל המנורה הוא חתר לכלוא את בעל המנורה בתוכה כדי לענותו בעינויים הקשים ביותר...

הדבר המוזר הוא שאלה המותחים ביקורת על התוכניות [האמריקאיות באפגניסטן], ביקורת שתהפוך בהמשך לקללות ולגידופים, הם מי שהכינו תכניות אלה. כדי שהקורא לא יתבלבל עליו לדעת שלא מדובר בביקורת עצמית אלא בניסיון לחמוק מאחריות וממתן דין וחשבון קשה בעתיד, לאחר שתגבר מורת הרוח של האזרחים האמריקאיים מן המחיר הכספי הכבד ומהעובדה שבעלים ובנים נופלים באפגניסטן ללא מטרה ברורה."

בכפלוני מביא כדוגמה את הביקורת שמתח האחראי על המודיעין באפגניסטן, מיג'ור ג'נרל מייקל פלין, על פעילות מנגנוני המודיעין האמריקאים באפגניסטן וטוען כי "היציאה מהקלחת האפגאנית לא תהיה כמו הכניסה אליה. הכוחות האמריקאים שהיו מעורבים בפריצה למסעדה האפגאנית יאלצו לשלם מחיר כבד אותו לא יוכלו להסתיר או להבטיח. המזון ייצא מקרביו של החייל האמריקאי, שנשלח ע"י מנהיגיו להרוס את אפגניסטן, כאש שלהבותיה תצלינה מנהיגים אלה. דעת הקהל האמריקאית תשלהב אש זו ותהפוך אותה לקטלנית יותר.

הדרך היחידה שנותרה פתוחה בפני המדינאים ואנשי הצבא האמריקאים למתן השפעותיה של אש זו היא לחזור לארצם מלווים בקללת ההיסטוריה ובבוז של דור אפגאני [שלם] שראה אותם זורעים שחיתות והרס בארצו, פשע נתעב עליו לא יסלח להם לעולם."[2]