מאמר ביקורת על יחסם של חכמי הדת לנאנסות

ב-20 במאי 2009 פרסם הכותב הלבנוני אימן נצאר באתר הליברלי  [1]middleeasttrandparent מאמר ביקורת על כתבה שפורסמה שבוע קודם לכן ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט ועסקה בפתווא המתירה, תחת תנאים מסוימים, ביצוע הפלה לנשים שנאנסו. נצאר מתח ביקורת על תנאים אלו ודרש מאנשי הדת להסיר ידם מנושאים מדעיים ומקצועיים, או להתחשב בדעתם של מומחים ואנשי מקצוע.

להלן תרגום קטעים מהמאמר:

"בחרדה רבה קראתי את הכתבה שפורסמה [ביומון] אל-שרק אל-אוסט ב-12 במאי 2009, תחת הכותרת 'חילוקי הדעות בנוגע לפתווא המתירה הפלה לנשים שנאנסו'[2] ... ואיני מבין מה תפקידן של כתבות מסוג זה, שאינן שייכות כלל וכלל למציאות ולחברה של ימינו או למדור [העוסק בעניינים] אסלאמיים. מדוע על כל דבר שקורה לנו, ושעדיין לא יצאה פתווא לגביו, אנו ממהרים לשאול את 'אנשי הידיעה' [כלומר: אנשי הדת], ומבקשים את חוות דעתם ההלכתית. כמעט ואיני קורא אודות תופעה מדעית או חברתית שאין לגביה פתוא ...  מי הם [בכלל] אותם [אנשי הדת] אותם אנו שואלים על פסוקי הקוראן? האם הם [אכן] שיח'ים? האם הם [אכן] מופתים? האם הם בעלי מסורת או בקיאים בקוראן? ...

הכתבה [באל-שרק אל-אוסט] מתייחסת לדעות השונות בנושא [ההפלות לעשים שנאנסו] ... אלא שהיא איננה מציינת את דעתם של הפסיכולוגים והסוציולוגים, שהם האנשים המטפלים בעניינים מעין אלו בקביעות. הכתבה גם אינה מתייחסת לנקודת מבטן של הנשים, הקורבנות, הנאנסות. הכתבה אינה לוקחת בחשבון את ההשלכות הסוציולוגיות, הפסיכולוגיות והמשפחתיות של סוגיה זו. וכך, באורח פלא, הפך הנושא לעניין פעוט, כמו קניית קילו תפוחים, שאין לו השלכות, כאילו אינו עוסק ביצור חי פגוע, וכאילו זה עניין של השקפה גרידא...

שיח' אל-אזהר מבלבל בין אונס לזנות

... הבה נבחן את הכתבה. בכתבה הופנתה שאלה לשיח' אל-אזהר [השיח' מוחמד סיד טנטאוי] בנוגע לביצוע הפלה לנשים שהרו כתוצאה מאונס. והוא ענה: מותר לה לבצע הפלה, אך בתנאי שמדובר באישה בעלת שם טוב, טהורה וללא רבב ושהתנגדה לאונס.

כך במחי יד פסק 'כבוד מעלתו' למי מותר לעשות הפלה ולמי אסור. [שיח' אל-אזהר, שהוא] איש דת בדרג בכיר ביותר בעולם המוסלמי, הוציא [נשים מסוימות] מהכלל. התנאי [שהוא הציב] כאן אינו אפילו רמז, אלא הצהרה [ברורה], לפיה אם [האישה] אינה מוסלמית, עוטה חג'אב ודבקה בדתה, על פי השקפתו הוא, הרי שהיא ממיטה אסון על עצמה ואסור לה להפיל את העובר. הוא גם מוסיף ואומר [שההפלה מותרת לה בתנאי] שהיא התנגדה לאונס. האם מישהו מבין הקוראים שמע על אונס בהסכמה?! אם הוא בהסכמה אזי זוהי זנות, ושני הדברים שונים זה מזה. האם אלה דברים שיש בהם מן ההיגיון, או שמא דברי השיח' הם גיבוב מלים ללא משמעות כמו הקדמה ששיח'ים רבים משמיעים לנו לפני מתן תשובה?!

אחרי [דעתו של טנטאוי] מובאת דעתו של ד"ר מוצטפא אל-שכעה, חבר האקדמה למחקרים באל-אזהר, המסכים לדעתו של השיח' מוחמד סיד טנטאוי, אולם הוא מגביל [את ההיתר] ל-120 יום מאז העיבור, שכן אסור לבצע הפלה לאחר 120 יום כיוון שאז מדובר ברצח. לדעתו, העובר נחשב לנפש חיה לאחר 120 ואסור לרצוח. בכתבה [נאמר], כי השיח' מחמוד עאשור [חבר האקדמיה למחקרים באל-אזהר ובעבר סגנו של שיח' אל-אזהר] מסכים לדעה זו.

מנגד, מציג הכותב את הדעה האחרת האוסרת ביצוע הפלה כיוון שהחיים מתחילים מאז שהזרע נפגש בביצית. לכן, לדעת [בעלי דעה זו], הפלה בכל זמן שהוא פירושה רצח והם מסתמכים על חדית'ים ועל המקרה של הזונה אל-ר'אמדיה.[3] כך קבע בכתבה ד"ר עבד אל-פתאח אדריס [מנהל החוג למשפט מוסלמי השוואתי בפקולטה לשריעה וחוק באל-אזהר]. ולבסוף הוא חותם [באמרו] כי [מוחמד] הורה לאל-ר'אמדיה ללדת קודם [את בנה שבא לעולם כתוצאה ממעשה זנות] ... כאן מקיש השיח' מדבר שארע לפני זמן רב אל ימינו אלה, תוך השלכה מזנות לאונס והופך אותם כאילו היו מקרה אחד.

העלמאא מתעלמים מייסוריה של הנאנסת

אני חוזר ואומר בשברון לב, מי לימד אנשים אלה להוציא פתווא בעניינים שאין הם מבינים בהם? מי לימד אותם שדעתם נכונה [ורק] כיוון שהם מצרפים לדבריהם פסוק או חדית'? מדוע אין איש מביניהם מציע לשאול את המומחים, את אלה המטפלים בקורבנות האונס? מדוע איש מהם אינו שואל את פי האישה הנאנסת כדי לדעת מה מידת הפגיעה, הכאב, הייסורים וההשפלה העוברים על האישה? מדוע אין הם שואלים את הנשים הנאנסות כיצד מתייחסת אליהן החברה, כיצד פולטת אותן המשפחה, כיצד הבעלים מגרשים אותן וכיצד סולדים מהן האבות?

מדוע הם אינם מבינים את [ההשלכות] של דבריהם? מדוע הם אינם מתחשבים בסטטיסטיקות של הארגונים המטפלים בעניינים אלה, בהשפעות ההרסניות על הפרט ועל המשפחה, בניסיונות ההתאבדות החוזרים ונשנים? ... האם מי מביניהם שאל נשים אלו האם מצבן הנפשי מאפשר להן לגדל ילד מעין זה? האם הם באמת סבורים שאנו חיים בעולם טהור המקבל ילד כזה? [עולם] המרחם עליו ומגן עליו? ...".