המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
פולמוס במצרים סביב כוונה לתרגם לערבית של ספרות ישראלית
29/9/2009

 

פולמוס במצרים סביב כוונת משרד התרבות לתרגם לערבית ספרות ישראלית

 

לאחרונה החליט משרד התרבות המצרי לחדש את פרויקט תרגומה של ספרות ישראלית לערבית. הספרים יתורגמו משפות אירופיות ולא מהמקור העברי, כדי להימנע מקיום יחסים ישירים עם הסופרים והמוציאים לאור הישראליים. משכילים מצריים תקפו את ההחלטה בטענה שזו נועדה לפייס את ישראל, כדי שתתמוך בבחירתו של שר התרבות המצרי, פארוק חוסני, לתפקיד מנכ"ל אונסק"ו[1]. במשרד התרבות המצרי הסבירו כי תרגום הספרים הישראליים אינו בגדר נורמליזציה עם ישראל, אלא נועד לאפשר לקורא הערבי להכיר את אויבו.

 

בקרב המשכילים המצריים היו שהביעו תמיכה בתרגום ספרות עברית לצרכי מודיעין, אך גם לצרכי רכישת ידע כללי והשכלה. אחרים מחו על הפרויקט מחשש שהנורמליזציה התרבותית עם ישראל תגרום לקבלתה כחלק אינטגרלי מהאזור הערבי. להלן תרגום חלקים מההתייחסויות להחלטת משרד התרבות על תרגום הספרים:

 

תרגום ספרות ישראלית לערבית תחת משרד התרבות המצרי  

משרד התרבות המצרי הודיע ב-11.6.2009 כי בכוונתו לחתום על חוזה עם אחד מבתי ההוצאה לאור באירופה לתרגום ספריהם של הסופרים הישראליים, דוד גרוסמן ועמוס עוז, לשפה הערבית. מנהל המרכז הלאומי המצרי לתרגום, גאבר עצפור, אמר כי עד יולי 2009 צפוי להיחתם חוזה עם מוציאים לאור מצרפת ובריטניה ולא עם מוציאים לאור ישראליים. לדבריו, "לא ניתן לנהל יחסים ישירות עם מוציאים לאור ישראליים, משום שהדבר יעורר גל מחאה במצרים ובעולם הערבי ולכן המו"מ יתנהל עם הוצאות לאור אירופיות."

 

עצפור סיפר כי פרויקט תרגום ספרות ישראלית לערבית שהחל בשנות השישים במסגרת מדיניות "דע את האויב", הופסק בשנת 2000, לאחר שתורגמו כמה ספרים ישראליים. הסיבה הייתה חתימתה של מצרים על אמנה בינ"ל המחייבת את מצרים לקבל את הסכמת מחבר הספר והמוציא לאור הישראליים בטרם התרגום לערבית.[2] לדברי עצפור, פרויקט התרגום ישירות מעברית הופסק כדי להימנע מניהול יחסים עם גורמים ישראליים בתחום הפרסום, אך מדיניות המרכז לתרגם ספרות עולמית נמשכה, ובמסגרתה מתורגמים לערבית טקסטים עבריים דרך שפה זרה מתווכת משנת 2005.[3] "אנו נגד נורמליזציה, ולכן חשבנו על דרך אחרת - לתרגם את הספרים הישראליים המתורגמים לאנגלית..." אמר עצפור.[4]

 

ראש המרכז המצרי לתרגום: לא נורמליזציה אלא "דע את האויב"

עצפור הוסיף כי הספרים המועמדים לתרגום הם מכתביהם של עוז וגרוסמן או מספרות "ההיסטוריונים החדשים" שהם ממחנה השלום בישראל.[5]  עוד אמר: "חשוב מאוד שהקורא הערבי יקרא את ספריהם של ההיסטוריונים הישראליים על מנת שיכיר את תרבות אויבו. אנו מתרגמים אפילו [כתבים] של אויבי האסלאם, ופונים למומחים שיגיבו עליהם." לדברי עצפור, חשוב שהאזרח המצרי הערבי יידע שיש כותבים ישראליים המתנגדים למחשבה הציונית ולעקרונות של ישראל.

 

עצפור הבהיר כי שר התרבות המצרי, פארוק חוסני, המועמד לתפקיד מנכ"ל אונסק"ו, אישר את פרויקט התרגום.[6] יצוין, כי חוסני אמר בעבר כי הוא מוכן לשרוף ספרים יהודיים אם יימצאו בספריית אלכסנדריה, אך  כעבור זמן הוא התנצל חוסני על התבטאות זו,[7] ויש שפירשו זאת כניסיון לפייס את ישראל כדי שתתמוך בבחירתו למנכ"ל אונסק"ו. רמ"מ ישראל, בנימין נתניהו, אכן הסיר את התנגדותה של ישראל למועמדותו של חוסני לתפקיד, ועל כן, יש המפרשים את החלטת משרד התרבות המצרי לתרגם את ספריהם של גרוסמן ועוז כצעד נוסף מצד חוסני לקראת ישראל. ואולם עצפור הכחיש כל קשר בין תרגום ספרים ישראליים לבין מועמדותו של חוסני לתפקיד מנכ"ל אונסק"ו.[8]

 

בעד: תרגום ספרות ישראלית אינו נורמליזציה תרבותית

כוונת משרד התרבות המצרי לתרגם את הספרים הישראליים עוררה תגובות מעורבות אצל משכילים במצרים. 

 

עורך השבועון המצרי "אל-אהראם ויקלי", עאצם אל-קרש, אמר כי היחסים בין המצרים והערבים בכלל לבין ישראל הם כמו מים ושמן... אולם הזכות להשכלה שמורה לכולם ללא קשר לעיתוי מתאים ולאג'נדה של מקבלי ההחלטות." לדעתו, השאלה החשובה היא אילו ספרים יתורגמו ומה הקריטריון לבחירתם. קרש הוסיף: "האתגר האמיתי הוא תרגום עבודות של סופרים המשקפים את המחשבה היהודית האמיתית [ולא רק את דעת השמאל הישראלי]." המשורר המצרי, שעבאן יוסף, הביע אף הוא תמיכה בפרויקט תרגום הספרים, ואמר: "תרגום ספרות באשר היא – ישראלית, ברזילאית, אמריקאית [וכו'] – איננו נורמליזציה תרבותית."[9]

 

הסופר, העיתונאי והתסריטאי המצרי, בלאל פצ'ל, אמר כי החלטת משרד התרבות המצרי על תרגום הספרים "יותר מטובה, ואף התקבלה באיחור רב." לטענתו, "אין כל הבדל בין הכתבים הפוליטיים המתורגמים בהיקף רחב בעולם הערבי כדי להכיר את ההשקפה הפוליטית הישראלית לבין הכתבים הספרותיים." פצ'ל הוסיף כי אין לחשוש שמי שיקרא את הספרות הישראלית יתחיל לאהוב את ישראל או לתמוך בנורמליזציה עימה.

גם עורך השבועון המצרי הממסדי "אל-קאהרה", צלאח עיסא, הגן על ההחלטה לתרגם את הספרים: "איני יודע כיצד אנו יכולים להבין את הישראלים מבלי שנבין את ספרותם, תרבותם ואומנותם, כפי שהם נהגו כלפינו כאשר תרגמו את כל כתבי [הסופר המצרי הנודע] נגיב מחפוט'"[10], אמר עיסא.

 

נגד: פרויקט התרגום - לקידום שר התרבות למנכ"ל אונסק"ו

חלק אחר של המשכילים במצרים מתחו ביקורת על החלטת משרד התרבות המצרי לתרגם את הספרים הישראליים, וטענו כי זהו עוד צעד של חנופה לישראל מצד שר התרבות, המבקש להיבחר למנכ"ל אונסק"ו.

 

הפובליציסט המצרי, מחמד עבוד, קרא לבטל את הפרויקט ולמנוע בזבוז של כספי הציבור: "..אני מעריך מאוד את הקבוצה המתנגדת לתרגום הספרות העברית לערבית באמצעות מנגנוני משרד התרבות... אני מבין מדוע ממהר משרד התרבות לתרגם ספרות עברית בעיתוי הנוכחי ... הם לא נקטו בצעד חשוב זה במסגרת פרויקט לאומי להכרת ישראל... זה לא נראה כשאיפה לידע, אלא כשאיפה למשרה בינ"ל שאולי תבוא ואולי לא...

תרגום הספרות העברית מאנגלית וצרפתית, או ליתר דיוק, תרגום הבנתו של המתרגם האנגלי והצרפתי את הטקסט העברי, מרוקן את הטקסט המקורי כמעט מכל ערכיו האומנותיים, הרעיוניים והספרותיים בהכרח. על כן יש לעמוד נגד תכנית זו המהווה בזבוז של כספי הציבור...

אני פונה לאבינו במשרד התרבות: הסר ידך מתרגום הספרות העברית והנח לו [להתקיים] כפעילות של אנשים פרטיים שאינה מזוהמת בריר הנורמליזציה ושיתוף הפעולה הישיר או הבלתי ישיר עם ישראל. תוך ימים ספורים יסתיימו הבחירות למשרה הרמה, אתה תלך, ותשאיר מאחוריך מצב של התנגדות בלתי מוצדקת לתרגום הספרות הישראלית, למרות חשיבותה של פעילות זו לצבירת ידע על תחומי החיים בישראל."[11]

 

נגד: התרגום עלול לשבור את המחסום הפסיכולוגי מול ישראל 

הכותב המצרי, ד"ר עמאר עלי חסן, תקף את פרויקט התרגום והגדירו כפשע. לדבריו, "תרגומים אלה יסייעו במידה רבה לנורמליזציה התרבותית [עם ישראל], בבחינת עוד צעד [בדרך] לשבירת המחסום הפסיכולוגי בין ערבים לישראלים... אם המחסום הפסיכולוגי בינינו לבין ישראל יישבר פעם אחת על ידי תרגום סיפוריה של ישראל, הוא יישבר מאות פעמים. לאט לאט יחדרו ספרותם, שירתם וסיפוריהם לאזור, בעקבות זאת הערבים יכירו אותם טוב יותר, בעקבות זאת נסכים לקיומם באזור ובעקבות זאת נתייחס אליהם כחלק טבעי מהאזור וכגורם בסיסי בו." לדעת חסן, הכרת האויב צריכה להיות משימתה של קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות ומכונים למחקר פוליטי ואסטרטגי בלבד.[12]



[1] המסמך נכתב טרם הבחירות למנכ"ל אונסקו. בהצבעה באו"ם, ב-22.9.2009, נבחרה לתפקיד הבולגריה אירנה בוקובה

[2] אל-שורוק (מצרים), 15.6.2009

[3] אל-חיאת (לונדון), 12.6.2009

[4] אל-מצריון (מצרים), 17.6.2009

[5] אל-חיאת (לונדון), 12.6.2009

[6] אל-חיאת (לונדון), 12.6.2009

[7] לה מונד (צרפת), אל-מצרי אל-יום (מצרים), 28.5.2009

[8] אל-שורוק (מצרים), 15.6.2009

[9] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 17.6.2009

[11] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 17.6.2009