גילוי מטבעות מתקופת יוסף במצרים

היומון המצרי אל-אהראם פרסם כתבה של העיתונאי וג'יה אל-צקאר על גילוי ארכיאולוגי של מטבעות עתיקים במצרים הנושאים את דמותו של יוסף.[1] אלה עיקרי הדברים:

"בגילוי ארכיאולוגי ראשון מסוגו גילו כמה חוקרים וארכיאולוגים מצריים מטמון של מטבעות מתקופת הפרעונים. חשיבותו היא בכך  שהוא מפריך, בראיות מדעיות חותכות, את הטענה של כמה היסטוריונים שהמצרים הקדמונים לא ידעו מה הם מטבעות והם קנו ומכרו בשיטת סחר-חליפין.

קבוצת המחקר גילתה את המטבעות כאשר אנשיה בדקו אלפי שרידים ארכיאולוגיים קטנים המאוחסנים במוזיאון המצרי. הארכיאולוגים סברו כי אלה היו קמעות, ואולם בבדיקה מדוקדקת התברר שעל המטבעות מופיעים התאריך שבו טבעו אותם וערכם, או דיוקן הפרעונים שבתקופתם טבעו את המטבעות. מקצת המטבעות הן מהתקופה שבה חי יוסף במצרים ומקצתם נושאים את שמו ואת דיוקנו. בזמנו [שררה במחקר] סברה מוטעית שהמסחר התנהל בדרך של סחר חליפין - חיטה מצרית תמורת מוצרים אחרים, אולם ההפתעה היא שפסוקי קוראן מצביעים בבירור כי בתקופת יוסף סחרו במצרים באמצעות מטבעות.

ראש קבוצת המחקר, ד'"ר סעיד מחמד ת'אבת, אמר כי במחקרו הארכיאולוגי על הנביא יוסף הוא גילה קמעות רבים במחסני רשות העתיקות במוזיאון הלאומי של מצרים, המצביעים על זמנים שונים לפני תקופת השר יוסף ואחריה ובהם מטבע הנושא את דיוקנו בהיותו שר בחצר המלכות כשהיה ממונה על האוצר במצרים..."

ד"ר סעיד ת'אבת הוסיף כי בדק ארונות קבורה של רבים מן הפרעונים כדי למצוא מטבעות ששימשו כקמעות או כתכשיט ואומנם התגלו מטבעות מצריים קדומים. דבר זה גרם לחוקרים לבדוק ולמצוא בקוראן פסוקים המעידים על שימוש במטבעות מצריים קדומים: "מכרו אותו במחיר זול בעבור מטבעות ספורים כי הקלו בערכו" [סורה 12: פסוק 20]; קראון [קורח] אמר על כספו: "קיבלתי זאת מכוח תבונתי.." [סורה 28: פסוק 78]

ד"ר ת'אבת טען כי "מחקריו מסתמכים על פרסומים אודות השושלת השלישית של הפרעונים ובאחד מהם הוזכר כי המטבע המצרי באותה תקופה נקרא אל-דבן וערכו רבע גרם זהב. שם המטבע הזה הוזכר באיגרת של אדם ושמו תחות-נח'ת שהיה שליחו של המלך בנושא הפיקוח על הגשרים מעל הנילוס. במכתבים ששלח לבנו, הוא הזכיר חכירת קרקעות תמורת מטבעות אל-דבן ויבול חקלאי. המטבע הזה הוזכר בכתבים אחרים מתקופת השושלת השלישית, השישית והשתים-עשרה של הפרעונים בשם אל-שאתי או אל-סאת וערכו כערך מטבע אל-דבן. יש גם ציור של השוק המצרי הקדום המבהיר את הדרך שבה התנהל המסחר באמצעות סחר-חליפין, אך אחד המוכרים מושיט ידו ומבקש מן הקונה מטבע אל-דבן תמורת הסחורה. 

מחקרים של קבוצת המחקר בראשות ד"ר סעיד ת'אבת חשפו גם כי [הממצא], שרוב הארכיאולוגים חשבו שהוא סוג של קמע ואחרים חשבו שזהו סוג של קישוט או תכשיט, הוא למעשה מטבע. [הם הגיעו לחשיפה זו] מכמה סיבות, בראשן [העובדה] שמטבעות אלה נמצאו בתפוצה רבה בין השרידים [הארכיאולוגים] השונים, העובדה שיש להם צורה מעגלית או אליפסית וכן העובדה שיש להם שתי פנים: הפן האחד כתוב וידוע כצד הכתוב והפן השני מצויר וידוע כצד המצויר, וזה דבר מוכר במטבעות שאנו משתמשים בהם גם כיום. החשיפה הארכיאולוגית התבססה גם על העובדה שבצד הכתוב מופיע שמה של מצרים ותאריך של תקופת זמן [מסוימת] וערך חומרי ובצד המצויר מופיע שמו ותמונתו של אחד המלכים, או אחד האלילים המצריים הקדומים, או סמלים הקשורים לאחד משני הציורים הללו. כמו כן ישנה הוכחה נוספת הניכרת בגדלים השונים של המטבעות הללו והחומרים שמהם הם עשויים אשר כוללים שנהב וכמה אבנים בעלות ערך רב במיוחד, נחושת, כסף, זהב וכיוצא באלה.

עוד ציין החוקר כי המטבעות, העשויים מהמתכות היקרות או מאבנים יקרות כמו תכשיטים של נשים, מאופיינים בכך שיש בהם חורים כך שניתן לתלות אותם על הצוואר או על החזה. חלק אחר ממטבעות אלה, שכלל את תמונות האלילים וטקסטים של חלק מהתפילות והתחינות, שימש כדברי קניין אשר הוכנסו לתוך התחבושות של המומיות או הונחו על אזור הלב. זאת בעוד שהמטבעות יוצרו בצורה של חרפושית. מה שסייע להבחין בעובדה הזו הוא החשיפה הראשונה מסוגה של כ-500 מטבעות כאלה במוזיאון המצרי אשר הוגדרו כקמעות והונחו במחסן בתאים סגורים ולא בטוחים.

החוקר זיהה תקופות רבות אליהם שייכים מטבעות אלה במיוחד אלה אשר יש עליהם סמלים המיוחדים לתקופה של הנביא יוסף עליו השלום. בין מטבעות אלה יש מטבע יחיד שיש עליו רישומי כתב וציור של פרה המסמלת את חלומו של המלך שחלם על שבע פרות שמנות ושבע פרות רזות, וכן שבע שיבולים ירוקות ושבע יבשות. נמצא כי רישומי הכתב בתקופה המוקדמת הזו התאפיינו בפשטות, היות שהכתב היה עוד בראשיתו ולכן נוצר קושי בתרגום הכתבים  שהופיעו על המטבעות הללו. אולם קבוצת המחקר [הצליחה] לתרגם [כתבים אלה] על ידי השוואתם לטקסטים ההירוגליפיים הקדומים יותר המוכרים...

כמו כן שמו של יוסף מופיע באותיות הירוגליפיות במטבע הזה פעמיים - בשמו המקורי 'יוסף' ובשמו המצרי שהעניק לו מלך מצרים כאשר מונה לאחראי על אוצר מצרים והוא 'סאבא-סבני' וכן  ציור של יוסף שהיה חלק מהשלטון במצרים באותה תקופה..."

הד"ר סעיד ת'אבת קרא למועצה לארכיאולוגיה במצרים ולשר התרבות המצרי להגביר את המאמצים בתחום ההיסטוריה והארכיאולוגיה של מצרים הקדומה ולחקור את המטבעות הללו אשר נושאים את שמם של המלכים והאלים המצרים. כך, לדבריו, יהיה ניתן לתקן טעויות רווחות בנוגע להיסטוריה של מצרים הקדומה.