חמאס: התהדיאה משרתת את ישראל ולא את העם הפלסטיני
כמה ימים לפני התקיפה הישראלית על עזה התראיין סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, מוסא אבו מרזוק, לביטאון החמאס "אל-רסאלה".[1] לדבריו ישראל רואה בחידוש התהדיאה יעד אסטרטגי ואילו החמאס רואה בתהדיאה מצב חריג שאין להמשיכו אם אינו משרת את הפלסטינים. להלן תרגום קטעים מן הריאיון:
התהדיאה היא מצב חריג; ההתנגדות היא העיקר
שאלה: "עד הרגע האחרון ניסתה חמאס שלא להביע עמדה נחרצת בעניין המשך התהדיאה. האם היו מגעים כדי לנסות להמשיך את התהדיאה בתנאים מסוימים"?
תשובה: "מן השאלה הזאת נובע שלכאורה התהדיאה היא העיקר והיא המקור להחלטות, להתייעצויות ולניסיונות תיווך, אך ההפך הוא הנכון. המצב הטבעי של כל עם תחת כיבוש הוא התנגדות לכיבוש. ההתנגדות היא העיקר ביחסים שבין העם הפלסטיני לבין הכיבוש הציוני. התהדיאה היא [המצב] החריג שהסתיים, והוא נבע מניסיונות מצרים להביא להבנות בין פלגי הפעילות הלאומית [הפלסטיניים] לבין ישראל [ליצור מצב של] תהדיאה למשך ששה חודשים כשבמהלכם היא תתרחב גם לגדמ"ע ושיהיו התייעצויות ומפגשים בעניין מעבר רפיח. [אכן] היו הבנות מן היום הראשון דוגמת פתיחת המעברים בשיעור של 30% במשך עשרה ימים ולאחר מכן פתיחת המעברים לגמרי.
מצב חריג זה לא הניב דבר לעם הפלסטיני. דרך המעברים הוכנסה סחורה בהיקף של 15% מההיקף הרגיל הנחוץ לעזה. המצור נותר בעינו וגם התוקפנות הישראלית נמשכה בתקופת התהדיאה. לא הגיוני לראות במצב החריג הזה כדבר העיקרי ולא הגיוני לראות בו כמצב טבעי. המשוואה הפכה להפסקת אש תמורת הפסקת אש בלי לשים לב למעברים ולמה שעובר דרכם ולמצור. יציאה מן התהדיאה היא הדבר המובן.
לא הייתה לתנועת החמאס עמדה מוקדמת לפני ה-19 [בדצמבר – מועד סיום ששת חודשי התהדיאה], משום שכאשר החלה התהדיאה היו הבנות כוללות, ומצרים היא זו שהכריזה על כניסת התהדיאה לתוקף, היא שקבעה את התאריך הזה והיא שהגיעה להבנות עם כלל הפלגים הפלסטיניים. היציאה מן התהדיאה חייבה הסכמה לאומית בנושא ואכן כך היה. הושגו הבנות בין הפלגים שבסופו של דבר הגיעו להערכה כוללת שהתהדיאה אינה משרתת את העם הפלסטיני ולכן הסתיימה התהדיאה."
התהדיאה משרתת את ישראל
שאלה: "כמה ימים לפני סיום התהדיאה ביקר בכיר ישראלי בקהיר והביע את רצונה של ישראל בהמשך התהדיאה. האם מצרים שוחחה אתכם על רצון ישראל בהמשך התהדיאה"?
תשובה: "ישראל לא אמרה זאת רק באמצעות המתווך המצרי, אלא אמרה גם באמצעי התקשורת באופן ברור שהתהדיאה היא מטרה אסטרטגית שלה, משום שהם [הישראלים] מחפשים שקט ברצועת עזה, כדי שיוכלו להמשיך את הצעדים שהם נוקטים בגדמ"ע, וכדי שישרור מצב של מעין שגרה. לכן ישראל פעלה להמשך התהדיאה ואף ביקשה זאת מן הצד המצרי, לפי דבריה ולפי דיווחי סוכנויות הידיעות. מצד אחד מצרים לא פעלה לחדש את התהדיאה או לעיין בה מחדש, ומצד שני לא היה אינטרס פלסטיני להיענות לרצונו של הצד הציוני בנושא זה."