בכירים ברש"פ ובפת"ח: תנועת החמאס אחראית להרג אנשיה
יחד עם ניסיונם של בכירים ברש"פ ובפת"ח להפגין הזדהות עם החמאס לנוכח תקיפת ישראל בעזה, נמתחה על החמאס ביקורת על חלקה בהסלמה; על שלא שעתה לקריאות להאריך את התהדיאה; שלא התכוננה כראוי לאפשרות שישראל תתקוף, חרף כל האזהרות וששילבה בין שלטון להתנגדות באופן שחשף אותה לפגיעה מצד ישראל. חמאס מצידה האשימה את אנשי הרש"פ והפת"ח בשיתוף פעולה עם ישראל. להלן תרגום התבטאויות ומאמרים:
אבו מאזן: אמרנו [לחמאס] – "אל תפסיקו את התהדיאה"
בביקורו במצרים הטיל יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, את האחריות למתקפה הישראלית בעזה על החמאס: "התקשרנו למנהיגי חמאס ואמרנו להם ישירות וגם באופן בלתי ישיר באמצעות גורמים ערביים ולא ערביים ושוחחנו אתם בטלפון. אמרנו להם 'אנא אל תפסיקו את התהדיאה'."[1]
יועצו של יו"ר הרש"פ, נמר חמאד, היה בוטה יותר כאשר אמר מפורשות כי "מי שאחראי למעשי הטבח הוא תנועת החמאס ולא הישות הציונית שבראייתה הגיבה על שיגור הטילים הפלסטיניים. חמאס צריכה להפסיק להתייחס בזילות לדמו של התושב הפלסטיני ולא לספק לישראל תירוצים" חמאד קרא למנהיגי חמאס "להפסיק לבצע פעולות המעידות על קלות דעת דוגמת ירי הטילים."[2]
מנהל הטלוויזיה הפלסטינית: חמאס אחוזה בשיגעון גדלות
באופן דומה האשים מנהל הטלוויזיה והרדיו הפלסטיני, ובעל טור ביומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", באסם אבו סומיה, את החמאס כי לא נענתה לפניות להאריך את תקופת התהדיאה: "חמאס אטמה את אוזניה... חמאס הייתה צריכה להצטייד במעט חוש ביטחוני ומדיני ולא להותיר את האנשים להיות תועים ומאבדים עשתונות, להיהרג ולהיפצע... ברור ששיגעון הגדלות שתקף את החמאס מאז ההשתלטות על עזה סימא אותה והיא לא קיבלה את העצות שיעצו לה כמה גורמים... חמאס נהגה כמעצמה, כאילו ברשותה נשק ואמצעים כמו שיש לחזבאללה בלבנון וכאילו שהיא יכולה לנהל מלחמה דומה למלחמת תמוז [מלחמת לבנון השנייה]. אנשי חמאס חשבו שיש בידיהם כמות של טילים המאפשר להם להכריע מלחמה בהיקף כזה."[3]
בעלי טורים: חמאס הייתה יכולה למנוע את ההרג
ביקורת על חטיפת גלעד שליט ועל אי הארכת התהדיאה מתח עורך יומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", חאפט' אל-ברע'ות'י: "הארכת התהדיאה היא אינטרס לאומי עליון. מדוע לא ניסינו למנוע את התוקפנות והטבח? כמה פעמים כתבנו כיצד הנשיא אבו מאזן [מחמוד עבאס] תאר את הטילים האלה כבלתי יעילים ומנוגדים לאינטרס הלאומי העליון וגם חמאס ראתה בהם מנוגדים לאינטרס הלאומי העליון בתקופת התהדיאה... אמרנו גם שחטיפת החייל הישראלי [גלעד שליט] גבתה מאיתנו במשך שנה אחת 500 הרוגים."[4]
קריאה להקמת ועדת חקירה השמיע בעל טור ביומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", מופק מטר, שהאשים את החמאס באחריות למותם של פלסטינים בעזה. "האם נפיק לקח או שהמנהיגים יימלטו מאחריות כהרגלם. אם אנו מאמינים בערכו של האדם וברוח האנושיות, חייבים להקים ועדת חקירה פלסטינית שתגלה לעם הפלסטיני את שאירע ומדוע קיפדו את חייהם כמאתיים איש ונפצעו כ-750 בהתקפת טילים אווירית אחת בתוך שעה, אף שההתראות והקריאות למלחמה, הנאומים, ההצהרות על הכנות ומוכנות החלו שבוע לפני פקיעת תקופת התהדיאה... האם המפקדים ברצועת עזה ציפו שראשי הצבא הישראלי יודיעו להם על שעת האפס, כדי שיפנו את אנשיהם מן המטות הצבאיים והביטחוניים?... אפשר היה למנוע את שפיכות הדמים ולחסוך את ההרס הנורא שנגרם למוסדותינו הלאומיים שבנייתם עלתה ביוקר לעם הפלסטיני. היה צריך רק אומץ פוליטי, תבונה מוסרית ודבקות בשאיפות העם הפלסטיני לחיות בבטחה, בחופש ובעצמאות."[5]
חמאס צריכה לבחור בין השלטון להתנגדות
נגד השילוב בין השלטון לבין ההתנגדות יצא בעל טור ביומון הרש"פ "אל-איאם", עבדאללה עואד: "הפלישות הישראליות לאחר שנת 2000 [פעילות ישראל לאחר אינתיפאדת אל-אקצא] והרס המטות של הרש"פ הספיקו לראות את [האבסורד] שבמשוואה הזאת [שלטון והתנגדות]... אנו משלמים את מחיר האווילות והאהבה המטורפת לשלטון שאין בה דבר זולת שם, כינויים וסיסמאות נבובות. [צריך לבחור] או שלטון או התנגדות. כאשר משלבים בין שניהם מספקים לכיבוש יעדים קלים ... הדגם של הרס מטות הרש"פ בגדמ"ע היה מספיק. מה שקרה בעזה – לא הופק הלקח... במקום להיעלם מתחת לאדמה, שזה הבסיס של ההתנגדות [מעין] נוסחה צבאית ברורה, נותרו [אנשי החמאס חשופים] ובולטים מעל פני הקרקע וזו הייתה אופציה הרסנית שהייתה בה הנחה שהכיבוש לא יעז לבצע התקפת דמים נגד רצועת עזה."[6]