המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות לבחירתו של אובמה
7/11/2008

 

תגובות לבחירתו של אובמה

 

התגובות הראשוניות לתוצאות הבחירות בארה"ב בעולם הערבי היו מעורבות. חלקן עסק בשאלה מי משני המועמדים יהיה טוב יותר לערבים; חלק אחר הישווה בין ההליך הדמוקרטי בארה"ב לזה הקיים בעולם הערבי, שבו תופעה כמו בחירת אובמה נחשבת לבלי אפשרית.

 

אל-קרדאוי: הדמוקרטים - נחש ההורג ברכות

בפתוא שפרסם ערב הבחירות בארה"ב, הביע השיח' יוסף אל-קרדאוי את תמיכתו בג'ון מקיין: "אני מעדיף שנציג המפלגה הרפובליקנית, [ג'ון] מקיין, ייבחר. אני מעדיף את האויב הברור שאינו נוהג בצביעות ובעוינות כלפיך... על פני האויב העוטה מסכה... מי שחושב כי הדמוקרטים עוינים פחות [את הערבים] מהרפובליקנים, די שידע כי מספר העיראקים שנהרגו ע"י הדמוקרט קלינטון, בעת המצור בעיראק, כפול ממספרם של אלו שנהרגו על ידי הרפובליקן [ג'ורג'] בוש. הדמוקרטים הורגים אותך באיטיות מבלי שתחוש ובכך סכנתם. הם כמו נחש רך מגע שאין חשים בו אלא כאשר הרעל שלו כבר חדר לגופך. לכן, אני מקווה שמקיין ינצח כדי שהמניע לג'יהאד יישאר בליבנו וכדי שלא נסמוך על כופרים [כאובמה} ואש [הגיהינום] תפגע בנו."[1]  

 

יומון איראני: "השחור הזה" לא ישנה דבר

במאמר המערכת של היומון האיראני ג'ומהורי אסלאמי נכתב: "המקסימום שהשחור הזה יכול לעשות בבית הלבן הוא להחליף כמה מהעובדים ולשנות כמה עניינים טקסיים. הוא לעולם לא יצליח לשנות את מבנה השלטון האמריקאי שבהקמתו היו מעורבים בעלי הון, ציונים וגזענים." לטענת היומון, אובמה לא יביא לשינוי בעולם, כיוון שהדמוקרטים שותפים לרפובליקנים במדיניות חוץ עריצה ואינטרסנטית ואם יהיו שינויים, הם יהיו טקטיים ולא אסטרטגיים.[2]

 

יומון סורי: תקווה לשינוי פני ארה"ב המכוערות

טרם ההודעה הרשמית על בחירתו של אובמה לנשיאות ארה"ב, הכתיר היומון הסורי, "אל-וטן", בכותרתו הראשית את אובמה בתור ה"נשיא ה-44 של ארה"ב". במאמר מערכת שליווה כותרתו הראשית הסביר היומון את הצעד: "רצינו להכריז על אובמה כנשיא ארה"ב עוד לפני קבלת התוצאות הרשמיות, כאות סולידאריות עם שאיפתם של מיליוני אמריקאים, ערבים ועמיתים בתקשורת מכל רחבי העולם, המייחלים ל'שינוי' במדיניות החוץ של ארה"ב. הללו מהמרים על אובמה – שהניף את סיסמת [השינוי]... –  בתקווה שיהיה שונה לא רק בצבע [עורו], אלא גם בהשקפת עולמו ביחס למה צריכה להיות מדיניותה של וושינגטון כלפי העולם...

 

יש הטוענים כי אם אובמה ינצח, הוא לא יהיה טוב מבוש, ואף סבורים שיהיה גרוע ממנו. אחרים רואים בהימור של הערבים על אובמה הימור כושל. ייתכן שכולם צודקים, שהרי ידוע שאף נשיא אמריקאי לא עמד מעולם לצד הערבים ושכל נשיאי ארה"ב עמדו [תמיד] לצד ישראל...

 

אין ספק שיום אתמול היה יום ארוך, מפרך והיסטורי בכל קנה מדה. העם האמריקאי פעל במרץ שלא נראה כמותו באף [מערכת] בחירות [קודמת] לנשיאות ארה"ב, בניסיון לעשות היסטוריה ולשנות את פניה המכוערות של ארה"ב. מתוך יראת כבוד אליהם ולכל מי שהצביע עבור השינוי, ומתוך יראת כבוד לנשמות החללים הסורים, העיראקים והערבים, אנו מכריזים בזאת על אובמה כנשיא ה-44 של ארה"ב, אפילו אם מדובר בחוסר אחריות תקשורתית. אנו בטוחים שהקוראים ימחלו לנו אם נטעה, [אפשרות] לה איננו מייחלים."[3] 

 

יומונים ערבים: אין הבדל בין אובמה למקיין

במאמר המערכת ביומון המצרי הממסדי "אל-אהראם" נכתב: "מה שמעניין אותנו הערבים הוא שלבית הלבן [יכנס] אדם שיבשר על סוף שלב אפל בהיסטוריה האמריקאית המודרנית ובהיסטוריה של האומות ויפתח דף חדש המתאפיין במציאותיות, יושר וצדק. לערבים לא משנה כל כך אם זה היושב בבית הלבן וצוותו יהיו רפובליקנים או דמוקרטים, שכן במשך 60 שנה נטו הממשלים האמריקאיים בזה אחר זה לטובת ישראל ולא עשו דבר למען הפלסטינים..."[4]

 

במאמר המערכת של היומון הסעודי "אל-מדינה" נכתב: "אין הבדל משמעותי בין אובמה למקיין, הם חלוקים ביניהם רק לגבי הדרכים להגשמת המטרות האמריקאיות העליונות - לשלוט [גם] במאה שנים הבאות."[5]

 

השבח לדמוקרטיה האמריקאית 

במאמר ביומון הסעודי "אל-חיאת" שיבח בעל הטור, דאוד אל-שריאן, את חילופי השלטון בארה"ב זאת בהשוואה להליכים הלא דמוקרטיים במדינות ערב: "... בבחירות בארה"ב קיים סוג של שינוי שאינו קיים ב'דמוקרטיות' הערביות... פרצופי [הנשיאים בארה"ב] מתחלפים באופן המעורר התפעלות בקרבנו. במהלך הימים הקרובים, העולם יראה צוות חדש, בעוד השמות הנוכחיים ייעלמו מהנוף הפוליטי האמריקאי לעולמים. כוכבי הפוליטיקה האמריקאים יחזרו לבתיהם, ויום לאחר שייצאו מהבית הלבן, הציבור יראה אותם עומדים בתור בשדה התעופה, בסופר מרקט ובחדר ההמתנה של מרפאת השיניים...

 

במקביל לשינוי האמיתי של [החלפת] האנשים [בבית הלבן] - לו תהיה עדה ארה"ב בימים הקרובים- הערבים עוקבים אחר ההתפתחויות באלג'יר בדבר שינויים בחוקה שיאפשרו לבטל את המגבלות על מספר כהונות רצופות של הנשיא, וזאת בכדי שעבד אל-עזיז בוטפליקה יוכל להאריך את שלטונו לתקופת כהונה שלישית, ואולי אף לכל חייו. במצרים, המפלגה הלאומית ציינה בימים האחרונים את היכולת המרשימה שלה לדבוק באותם אנשים במשך שלושה עשורים, על אף השימוש בשיטת הקלפיות כמו האמריקאים, אלא שדבר זה נעשה בדרך הערבית. המצב דומה אף בשאר הרפובליקות הערביות הדמוקרטיות..."[6]

 

 



[1] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 4.11.2008.

[2] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 4.11.08

[3]  אל-וטן (סוריה), 5.11.2008.

[4] אל-אהראם (מצרים), 5.11.2008.

[5] אל-מדינה (סעודיה), 5.11.2008.

[6] אל-חיאת (לונדון), 5.11.2008