כללי

 

המדריך הכללי של האחים המוסלמים: "בן לאדן - לוחם ג'יהאד"

 

האתר הערבי הליבראלי www.elaph.com, פרסם (22.5.2008) ראיון  עם מחמד מהדי עאכף – המדריך הכללי של תנועת האחים המוסלמים במצרים, בו התייחס עאכף לענייני הפנים במצרים והציג את עמדת תנועתו לגבי הדמוקרטיה, מעמד הקופטים והנשים במדינה. בדבריו הביע עאכף תמיכה בהתנגדות בעיראק ובפלסטין ובפעולותיו של ארגון אל-קאעדה.[1]  דברי עאכף על אל-קאעדה ניתקלו בביקורת קשה מצד אנשי דת ופוליטיקאים, במצרים ומחוצה לה, אשר ראו בהם הכשר לבן-לאדן ולפעילותו הטרוריסטית.[2] בעקבות הביקורת, ניסה עאכף לרכך את עמדתו. הוא טען כי האידיאולוגיה של בן-לאדן מבוססת על אלימות וכי תנועת האחים המוסלמים מתנגדת לכל סוגי האלימות, אך לא כשהיא מופנית נגד הכיבוש. הוא גם הכחיש כל קשר בין תנועתו לבין אל-קאעדה, אותו שב לכנות "דמיון שווא אמריקאי".[3]

 

להלן תרגום עיקרי הראיון:  

 

דיאלוג עם ממשלות זרות - רק בנוכחות ממשלתית מצרית

ש: .. מה יש לך לומר על המגעים שלכם עם האמריקאים, מאז הפלישה לעיראק, והצעתכם בדבר פרויקט המזה"ת הגדול?

עאכף: עמדתנו לגבי מגעים עם האמריקאים ברורה לחלוטין. אנחנו מנהלים דיאלוג עם כל המוסדות האזרחיים, האוניברסיטאות, כלי התקשורת ומרכזי המחקר באמריקה, כאוות נפשנו, בין אם כאן או שם [במצרים או בארה"ב]. אולם כאשר הדבר קשור לממשל האמריקאי, הרי שעמדתנו שונה. מאז שנתמניתי לתפקיד המדריך הכללי של האחים המוסלמים, אני מתעקש על כך שלא יתנהל אף דיאלוג עם ממשלות זרות שלא בנוכחות נציג של הממשלה המצרית. זאת מתוך כבוד לחוקים ולמוסדות של המדינה בה אני חי."

 

קופטי איננו כשר להנהיג

ש: הבה ונתעכב על הבעיות שמרכזי המחקר במערב צפו לגבי תנועתכם. אלה בעיות המעוררות מחלוקת כאשר חושבים על ניהול מגעים עמכם, הן ברמה המקומית [היינו בתוך מצרים] והן בחוץ. נתחיל בעמדתכם כלפי הקופטים, או במילים אחרות- כלפי הנוצרים במצרים.

עאכף: אנו חושבים שהם מצריים; יש להם את אותן זכויות ואותם חובות כמונו [המוסלמים]. יש להם אזרחות מלאה מלידה. לא אני המצאתי דעה זו, הדבר מצוי בחוקיו של אללה, המכבדים את האדם.

ש: אתה מדבר על כך שהנוצרי נהנה מאזרחות מלאה, אם כן, מה תאמר על התנגדותכם לכך שהוא יגיע לנשיאות [והשימוש שאתם עושים] בסיסמה: 'קופטי אינו זכאי להיות השליט העליון'

עאכף: העלמאא' חלוקים ביניהם בכל הנוגע להגעה של קופטי אל ההנהגה. יש כאלה שאמרו שהדבר אפשרי, ואחרים מחזיקים בדעה שהדבר בלתי-אפשרי. אנו נוטים לבחור באופציה השנייה, האומרת שהדבר בלתי-אפשרי, אולם ההחלטה הסופית היא בידי העם.

ש: האם אין בכך קיפוח בוטה של [זכות] האזרחות?    

עאכף: זהו אינו קיפוח כלל וכלל. זהו [חלק בלתי נפרד] מהתרבות של האזרחים החיים בארץ אסלאמית אשר לה ערכיה ועקרונותיה, אותם הם חייבים לכבד."

 

מצרים - ארץ אסלאמית

ש: האם מצרים, בעיניכם, היא ארץ אסלאמית או חברה אזרחית פלורליסטית?

עאכף: אנחנו ארץ אסלאמית, מפני שהרוב המכריע של העם הוא מוסלמי והתרבות, המנהגים והמסורות הם אסלאמיים. את זה הנוצרים מבינים.

ש: האם דבריך, המפלים [בין קבוצות] החברה המצרית, או במילים אחרות: תיאורך [את מצרים] כ'אסלאמית', לא יעוררו פחד אצל נוצרים במצרים או אפילו במערב, מפני התנועה שלכם?

עאכף: לא יתכן שדבריי אלה יעוררו [פחד בליבו] של אדם בר-דעת, מפני שאנחנו לא פוגעים בחירויות האנשים ולא ברכושם, בזמן שאנו חיים בארץ שהתירה כל דבר ובתוך כך פגיעה ברכוש."

 

"בהגיענו לשלטון - ניישם את השריעה"

ש: [האם] אתם עדיין מתכננים ליישם את השריעה האסלאמית עם הגיעכם לשלטון?

עאכף: כאשר נגיע לשלטון, משמעות הדבר היא שהעם מאמין בחזון שלנו. זאת ועוד, האם אין אנו חיים למען השריעה? הלא החוקה המצרית עצמה מדברת על כך.

ש: מדוע אינכם לומדים מהניסיון התורכי, כלומר שתיישמו על רעיונותיכם במסגרת חברה אזרחית ולא דתית?

עאכף: כאשר הצליחה מפלגת הצדק [והפיתוח] בתורכיה, שאל אותי עיתונאי, מיד לאחר מכן, 'האם האומה האסלאמית תרוויח מהניסיון התורכי?'. עניתי שהיא בשום פנים ואופן לא תרוויח, מפני שמפלגת הצדק הגיעה לשלטון כתוצאה מניסיון דמוקרטי, אבל בארצנו – אין חופש ואין דמוקרטיה."

 

"אישה מנועה מלהיות נשיאה"

ש: מה לגבי זכויות האישה ובכלל זה – זכותה להגיע לתפקיד בכיר? האם עמדתכם הפכה לעמדה חיובית בנוגע לזכותה של אישה להיות נשיאת הרפובליקה, למשל?

עאכף: גם העלמאא' חלוקים בדעותיהם בסוגיה האם אישה יכולה לעמוד בראש ההנהגה העליונה. זכותנו לבחור בין שתי דעות ובחרנו בדעה הגורסת כי הדבר בלתי-אפשרי.

ש: אם כן כיצד, לפי דעתכם, אתם נותנים כבוד לאישה, בזמן שאתם לא מאמינים בזכותה להגיע לתפקידים בכירים והיא אפילו רחוקה [מלהגיע] לתפקידי הנהגה בתוך התנועה?

עאכף: האם אציב אותן במקום שממנו הן יכולות להגיע לכלא?!

התפקיד המפרך, שבזכותו נשות האחים המוסלמים מתקרבות לאללה, הוא בחינוך הבנים.

בוא ואתן לך דוגמה חיה: כאשר מספר חברות בתנועה הציעו עצמן כמועמדות לבחירות בפרלמנט, מה קרה להן? אינך יודע שהאישה היא תחת חסותו של הגבר והגבר לא רוצה שהיא תתבזה?"

 

"השורא היא הדמוקרטיה בהתגלמותה"

ש: ומה עמדתכם לגבי הדמוקרטיה? האם גיבשתם עמדה ברורה או שאתם עדיין מדברים על השורא?

עאכף: 'השורא היא הדרגה הגבוהה ביותר של הדמוקרטיה מבחינת הכבוד שבו היא מתייחסת לאדם'. זוהי אמירה שיש לתקן אותה. לשורא [קרי- מועצת השורא המצרית, המהווה את אחד מבתי הפרלמנט] אין כל קשר לדמוקרטיה מפני שהיא אינה [אוטוריטה] מחייבת והשליט הוא בעל ההחלטה באופן בלעדי. ובכן איך אפשר שהיא תהייה הדרגה הגבוהה ביותר [של הדמוקרטיה]? השורא [המקורית] היא הדמוקרטיה בהתגלמותה, אם היא [הדמוקרטיה] נכונה ומכבדת את השריעה. אני מבחין בינה לבין הדמוקרטיה המערבית, אשר מתירה [לאדם] לעשות מה שהוא רוצה ומה שאללה לא ציווה. המנהיג אצלנו [אצל האחים] אינו עושה דבר אלא [לאחר התייעצות] עם השורא. משרד המדריך הכללי הוא בעל ההחלטה ולא אני...

ש: אם כן האם אתם, כמו שאומרים, רוכבים על גל הדמוקרטיה כדי להגשים את מטרותיכם למרות שאינכם מאמינים בה, ולאחר מכן יתגלה פרצופכם הדיקטטורי [ותתגלה] מדיניות סגירת הדלתות?

עאכף: חזרנו לדברי החילוניים! אני מתנגד לדיבור הזה מפני שהוא שופט על סמך כוונות [ולא על סמך מעשים] וכל מטרתו היא הוצאת דיבה.

ש: דיברתי איתך על הדמוקרטיה בחברה וענית לי על הדמוקרטיה בתוך התנועה. בעניין זה, מה אתה אומר על הרחקת האופוזיציונרים [מתוך התנועה] ועל ההתפלגויות אשר קורות מעת לעת ביניכם?

עאכף: איננו מרחיקים אף אחד. האם פרישה של 10 או 100 איש מתוך מיליונים החברים בתנועה, היא פרישה גדולה או התפלגות? תנועתי פתוחה – מי שרוצה להישאר שיישאר ומי שרוצה לפרוש שיפרוש. זה לא מטריד אותנו.

ש: אולם אחד המתפלגים, או ליתר דיוק – עמאד טה, בנוסף על דבריו אודות הדיקטטורה השוררת בתוך הארגון, דיבר על מליציות של התנועה המאומנות באופן חצי-צבאי במצרים וצבאי בעיראק ובפלסטין.

עאכף: זהו  שקר חסר בסיס.

ש: ומה לגבי המפגן הצבאי שנערך לפני זמן מה באוניברסיטת אל-אזהר [ואשר בעקבותיו] הועמדו המשתתפים בה למשפט?

עאכף: המפגן הצבאי הזה, לכאורה, היה רק הופעה ספורטיבית שנערכה עשרות פעמים [בעבר], והעמדת המשתתפים למשפט הינה ניסיון לטשטש [את האמת] מצד גורמים חילוניים וגורמי ביטחון. ההוכחה לכך היא שבית המשפט זיכה אותם מכל אשמה..."

 

"אם יותר לנו – נשלח לוחמים להתנגדות בעיראק ובפלסטין"

ש: הבה נתרחק מעט מסוגיות הפנים. ברצוני לשאול לעמדתך בנוגע לדברי האיש מספר שניים בארגון אל-קאעדה - אימן אל-ט'ואהירי - שקרא להפנות התקפות [חמושות] אל תוך הישות הציונית לרגל ציון שישים שנה לנכבה?

עאכף: אל-ט'ואהירי יכול לעשות מה שהוא רוצה.

ש: אבל אתם, בעבר, שלחתם לוחמים אל הארץ הכבושה. האם הדבר יכול לחזור על עצמו שוב כעת?

עאכף: אכן שלחנו לוחמים, אבל הצבא והממשלה לחמו יחד איתנו. עכשיו, אם ירשו לנו, נשלח לוחמים על מנת שיתנגדו לכיבוש בין אם בעיראק ובין אם בפלסטין.

ש: האם ההתנגדות זקוקה לאישור ממשלתי?

עאכף: האם אתה רוצה שנתנגש עם הממשלה?!

 

"בן לאדן – לוחם ג'יהאד"

ש: בהקשר של ההתנגדות והג'יהאד, האם אתה מחשיב את בן לאדן כטרוריסט או כלוחם ג'יהאד?

עאכף: ללא כל ספק – לוחם ג'יהאד, ואני לא מטיל ספק באמיתות התנגדותו לכיבוש, [ושהוא עושה זאת] על מנת להתקרב לאללה יתרומם ויתעלה.

ש: האם [דבריך] אינם מנוגדים לתיאורך את 'אל-קאעדה' כתוצר אמריקאי?

עאכף: השם [של הארגון] הוא תוצר אמריקאי, אולם 'אל-קאעדה', כרעיון וכארגון, צמח מתוך [רצון להתנגד ל]עושק ולשחיתות.

ש: אם כן, האם אתה תומך בפעולות של 'אל-קאעדה' ועד כמה?

עאכף: כן, אני תומך בפעולות שלו נגד הכיבוש ולא נגד העמים."

 

"נקרא למרי אזרחי כאשר נייצג את כל העם"

ש: [ומה לגבי] ההתפתחות האחרונה שחלה במצרים, ושבעקבותיה הופנתה ביקורת כלפי עמדתכם. כוונתי להימנעות [של תנועת האחים המוסלמים] מלהשתתף בשביתה הכללית הראשונה [ב-6 באפריל 2008], מתוך ציפייה לעסקת טיעון בעניין המשפטים הצבאיים [לבכירים בתנועה], ולאחר מכן ההחלטה שכן להשתתף בשביתה השנייה [ב- 4 במאי 2008], הכושלת, לאחר שפורסמו פסקי הדין בעניינם.[4]

עאכף: דברים אלה אינם נכונים, שכן השתתפנו בכל המחאות, וגילוי הדעת שפרסמנו ב- 6.4.08 היה חזק וברור. [בגילוי הדעת] הדגשנו כי נשתתף בשביתות אשר ישרתו את האינטרסים של כל קבוצה מקבוצות העם או את האינטרסים של מצרים באופן כללי. באשר לביקורת המופנית אלינו בעניין [אי ההשתתפות] בשביתת ה- 6.4.08, הרי שאנו השתתפנו בדרכנו המיוחדת: השתתפות שלא יוצרת אנרכיה או שסע בחברה.

הסיבה שבגללה לא הודענו באופן וודאי אם נשתתף או לא [בשביתת ה- 6.4.08] היא שלא ידענו מי הגורם שעומד מאחוריה, מפני [שהקריאה לשביתה] הייתה דרך האינטרנט, או במילים אחרות פעילי ה'פייסבוק'. אולם בכל הנוגע לשביתת ה- 4.5.08, הרי שהשתתפנו בה באופן ברור מפני שהיו לה ביטויים מופשטים כגון הישארות בבית והימנעות מקניית עיתונים ממסדיים. זה מה שנתן לשביתה את המומנטום שלה...

ש: אבל העם, באופן כללי, קיווה [לראות] מצדכם עמדה תקיפה יותר נוכח הנסיבות הכלכליות והפוליטיות הנוכחיות, מפני שהוא רואה בכם את הקבוצה [האופוזיציונית] החזקה ביותר. העם ציפה מכם, למשל, לקריאה למרי אזרחי וזה צעד שלא העזתם לעשות.     

עאכף: מרי אזרחי הוא דבר אחד ושביתה היא דבר אחר. אין כל ערך למרי אזרחי כל עוד אין [על כך] הסכמה כללית של כל הכוחות הפוליטיים [באופוזיציה]. כאשר הסכמנו על השביתה, הרי שהיה זה כדי להגשים מטרה נקודתית. כמו כן, אנו לא מייצגים את כל העם. כאשר נהיה בעלי הזכות לייצגו [במלואו], אז נקרא למרי אזרחי..."

 

"איננו מקבלים את גמאל מובארכ"

ש: אם אתה טוען שהאחים המוסלמים ומפלגת השלטון [המפל"ד] לא מתחרים על השלטון, מדוע התרבו ההתקפות [מטעם שירותי הביטחון המצריים] על תנועתכם בזמן האחרון?

עאכף: ההתקפות אינן רק על תנועת האחים המוסלמים, אלא על כל מי שמתנגד לפרויקט האמריקאי-ציוני...

ש: באותו עניין, מה תאמר לגבי עמדתכם בסוגית הירושה, והמעבר מתמיכה בבנו של הנשיא מובארכ להתנגדות לו?

עאכף: לא שינינו את עמדתנו פעמיים, אלא שלוש פעמים. תחילה, קיבלנו בברכה את גמאל מובארכ כמועמד [לנשיאות מצרים] כמו כל אזרח מן השורה, אולם כאשר שינו את סעיף 76 בחוקה, הקובע שיש לבחור את הנשיא בין מספר מועמדים, והתאימו אותו במיוחד לבנו של הנשיא, אמרתי שאם הוא רוצה להציע עצמו כמועמד, עליו לעזוב את ארמון אביו ולרדת אל שורות העם. [אולם] כאשר שינו סעיפים נוספים בחוקה וכך הפכו את העריצות לחוקית, [וזאת] בנוסף למדיניות הוועדה הפוליטית [במפלגה הדמוקרטית], אותה מנהיג גמאל מובארכ, אשר ראיתי כי היא תומכת בעריצות; תומכת במשפטים הצבאיים ובהתעללות ביטחונית שמצרים כורעת תחת הנטל שלה, בשלב זה אמרתי כי איננו מקבלים את גמאל וכי אנו מתנגדים לו במאת האחוזים...

ש: ...מה לגבי התרחיש הבא במצרים והאם תשתמשו בכוח על מנת להביא לסיום את מאבקכם עם השלטון המצרי, אם הדלתות תישארנה נעולות בפניכם?

עאכף: אינני חושב שאנו במאבק עם השלטון אלא בסכסוך. אין לנו ברירה אלא לעזור לשלטון ולכבד אותו, מפני שקבוצה קטנה מחזיקה בשלטון, במשאבים ובביטחון.  אנחנו מתמודדים עם המצב בסבלנות רבה ובחוכמה, עד אשר נחסל את השחיתות, מבלי להרוס מוסדות ומבלי ליצור אנרכיה. יש לנו תקווה לעתיד [טוב יותר] ויש לנו ביטחון במצרים הגדולה.