המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אבו-עלאא: אוסלו היה הישג מפני שלא נתנו דבר בתמורה
18/6/2003

 

ראיון עם יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית:

דברי בוש על זהותה היהודית של מדינת ישראל מעוררים דאגה ביחס לזכות השיבה; אוסלו היה הישג מפני שלא נתנו דבר בתמורה

 

יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אחמד קריע "אבו עלאא", העניק ראיון ליומון הלבנוני

"אל-נהאר"[1] בעת ביקור פרטי בצרפת לצורך טיפול רפואי. להלן קטעים מן הראיון:

 

פסגות עקבה ושרם אל-שיח'

: באיזו מידה ניתן לדבר על הצלחת יישום "מפת הדרכים" לאחר פסגת עקבה ולאור מעורבותו הישירה של הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש?

אבו עלאא: ... פסגת שרם אל-שיח' לא התמקדה לדעתי רק בנושא הפלסטיני אלא [במצב] לאחר המלחמה נגד עיראק. יתכן והפסגה דנה בסידורים באזור אבל למרבה הצער לא יצאה הודעה מטעם הפסגה לפיה היא נענית למה שהוסכם בבירות על ידי המנהיגים הערבים שהוא שטחים תמורת שלום, חזרה לגבולות 1967, סיום הסכסוך ודיון בעניין השיבה. אח"כ התכנסה פסגת עקבה, והיא התמקדה למראית עין בנושא הפלסטיני, אבל בפועל היה ניסיון לרצות את החברים מארה"ב. הנשיא יאסר ערפאת נעדר בפעם הראשונה מן הפסגה, וזה דבר שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום והוא בלתי מקובל, גם אם הוא היה זה שמינה את חברי המשלחת לפסגה. זהו תקדים מסוכן מאוד. אנו יצרנו את משרת ראש ממשלה מאחר וזה היה צורך פלסטיני ולא [כהיענות] לדרישה ישראלית או אמריקאית. היה צריך לומר שההנהגה הפלסטינית בראשות ערפאת, החליטה להשתתף בשתי הפסגות.

 

צריך להסתכל על פסגת עקבה מבחינת מה שנאמר בה ומה שלא נאמר בה. הצד הפלסטיני אמר את ההתחייבויות הנדרשות ממנו, ואנו מצידנו לא ציינו את העקרונות הפלסטינים כלומר, ירושלים, הפליטים, גבולות 67, המים, וההתנחלויות. דברי הנשיא בוש שישראל היא מדינה יהודית עוררו דאגה רבה בקרבנו, דברים אלו לא היו צריכים להיאמר. לפסגה זו יש אלמנטים חיוביים והם: ההדגשה כי המדינה הפלסטינית היא זכותו של העם הפלסטיני אבל סוגיות בנוגע למהות [המדינה הזו] ואופייה יקבעו במו"מ.

 

ש: מדוע הצד הפלסטיני לא התייחס לעקרונות הפלסטינים והאם דברי הנשיא בוש [שישראל היא מדינה יהודית] משקפים שינוי מהותי [בעמדת הפלסטינים] כלומר, ויתור על זכות השיבה?

אבו עלאא: אבו מאזן לא דיבר על העקרונות מאחר והם מובנים מאליהם. זה עורר דאגה בקרב אנשים למרות ש[עקרונות אלה] מובנים מאליהם ולמרות שאף אחד אינו יכול לחרוג מהם. שהרי אם לא כך הדבר - מדוע נכשל קמפ-דיויד? אי הזכרת [העקרונות הפלסטינים] אין פירוש הדבר התכחשות להם, גם אם היה צריך להזכירם. 

 

באשר לדברי בוש, מה הכוונה מדינה יהודית? האם אנו אומרים: 'זו מדינה יהודית, זו סונית, זו שיעית, או עלוית ו[מדינה] אחרת היא נוצרית'? אלו הגדרות שיכניסו את האזור למערבולת. כמו כן, הדבר גורם לדאגה בעניין זכות השיבה שהיא אחד מהעקרונות הפלסטינים שאסור לאף אחד לדבר עליהם לפני שנגיע לשולחן המו"מ. 

 

"מפת הדרכים"

ש: האם חלו תמורות שבעקבותיהן ניתן לחשוב ש"מפת הדרכים" תצליח?

אבו עלאא: "מפת הדרכים" אינה פתרון, היא קביעת [נקודת] התחלה שתוכל להוות פריצת דרך בתהליך שלום קפוא לגמרי. שכן היא אינה נותנת פתרון בסוגיות הפליטים, ירושלים והמים. חשיבותה בכך שזהו מאמץ בינלאומי ויש לכך משמעות רבה. אבל [באשר לשאלה] האם היא תצליח או לא? אומר במלוא הכנות כי ממשלת שרון בהרכבה הנוכחי אינה יכולה להיענות לדרישות מפת הדרכים מאחר ויש בה שני גורמים הקוראים להגלות את הפלסטינים - מנהיג האיחוד הלאומי [אביגדור] ליברמן ומנהיג המפד"ל אפי איתם. אם הממשלה הישראלית תורכב מחדש מכוחות שהתנסו ועשו שלום כמו מפלגת העבודה, מרצ ומפלגות אחרות - ואינני יכול לומר בנחרצות כי יש [בישראל] כוח המחויב לשלום באופן מלא - אז, לדעתי, תתכן אפשרות ש"מפת הדרכים" תצליח.

 

אבו מאזן

ש: לאחר הסערה שהתחוללה סביב קריאת אבו מאזן להפסיק את "המיליטריזציה של האינתיפאדה" כיצד להערכתך ניתן לאחד את העמדה הפלסטינית ולמנוע מלחמת אחים?

אבו עלאא: אינני דואג לאחדות הפלסטינית. הסבל לימד אותנו כי דמנו אשר נשפך על ידי האויבים אינו יכול להישפך על ידי בני עמנו. אנו [יכולים להיות] חלוקים [בדעותינו] וזו זכות לגיטימית ומותרת [של פלגי האופוזיציה]. אבל, זו טעות לשלוף נשק פלסטיני לעבר פלסטיני. אני חושב שאף אחד מהכוחות הפלסטינים לא יעשה זאת. אנו זקוקים לדיאלוג ולזה אנו שואפים.

 

ש: באיזו מידה יכול אבו מאזן לאחד את השיח הפלסטיני?

אבו עלאא: אני חושב שהוא פועל למטרה זו. מי שיכול לעשות זאת הוא הנשיא ערפאת מפני שאבו מאזן הוא ראש הממשלה ולא נשיא הרשות הפלסטינית. אבו מאזן דבק באחדות השיח הפוליטי... 

 

ש: ערפאת עדיין חוזר ואומר כי הוא זה שבחר את אבו מאזן לראש ממשלה אבל ביומיים האחרונים, בשעת כעס אמר: 'אבו מאזן לא היה הבחירה שלי'. 

אבו עלאא: אינני חושב שהאח אבו עמאר אמר זאת. לשני אנשים אלה יש יחסים ארוכים  והיסטוריים [במסגרת] המאבק במשך יותר מארבעים שנה. אבו עמאר בחר באבו מאזן כמי שיחתום על אוסלו בוושינגטון יחד איתו, [הוא בחר בו] פעם שנייה לחתום על אוסלו 2 והוא גם בחר בו כמזכ"ל הועד הפועל [של אש"פ].

 

האמת היא שלא היו לחצים לטובת אדם זה או אחר, אלא [הופעלו] לחצים לטובת מה שקראו לו - שלא בצדק פעולת רפורמה. במלוא הכנות, הישראלים מדברים על מהפכה כנגד הנשיא ערפאת וזה דבר שלא מקובל. האמריקאים מדברים על דחיקתו לשוליים וגם זה לא מקובל. כולם [צריכים] להבין  שלא ניתן לעשות שלום מבלי שיהיה לערפאת תפקיד עיקרי. שר החוץ האמריקאי, קולין פאוול רמז  לאחרונה דברים דומים כאשר הזהיר שערפאת צריך לנהוג באופן חיובי. זוהי  הכרה בתפקידו. הוא גם אמר: 'אני מכיר בכך שהוא נשיא נבחר ואינני יכול לעקוף אותו.'   

 

פיגועי ההתאבדות

ש: האם ימשכו הפעולות שחלק מכנה פעולות מסירת נפש וחלק אחר מכנה פעולות התאבדות?

אבו עלאא: אני באופן אישי תומך בהפסקת פעולות אלה ובמתן הזדמנות לתהליך השלום לחזור למסלולו הטבעי. זאת מפני שאני חושב שהאינתיפאדה הנוכחית רשמה הישגים גדולים ועלינו לנצל אותם. האינתיפאדה הראשונה היא זו שהביאה את אוסלו וזה הישג חשוב וגדול מפני שהיא הביאה [הישגים] מבלי שניתן דבר. אבל אינני אומר שהאינתיפאדה הנוכחית צריכה להסתיים, אלא שהיא צריכה לפנות למסלול אחר ולכיוון אחר. יש אמצעים רבים ומגוונים בהם עמנו יכול לנקוט כדי להביע את התנגדותו המוחלטת לכיבוש. בה בשעה שאני אומר שפעולות מסירת הנפש צריכות להיפסק, אני [גם] אומר שהישראלים הם הטרוריסטים והם אלו המשתמשים בטרור מאורגן של מדינה.

 

שיחות שטוקהולם וקמפ-דיויד

ש: אתה הכרת את הנשיא קלינטון וכולם מסכימים שהוא דבק בתהליך השלום אבל, לדבריו, ערפאת גרם לפלסטינים להחמיץ הזדמנות של פעם בחיים, האם זה נכון?

אבו עלאא: אין ספק שהנשיא קלינטון היה נחוש בדעתו, רצה להגיע לפתרון בסכסוך הפלסטיני-ישראלי והשקיע מאמצים בלתי רגילים [לשם כך], ואני עד לכך. אבל, לא היה שותף ישראלי רציני.

לקמפ-דיויד קדם מו"מ חשוב בשטוקהולם. אני באופן אישי ניהלתי את המו"מ הזה עם [שר החוץ הישראלי לשעבר] שלמה בן עמי. לא הגענו להצלחה הדרושה אבל התקדמנו במידה רבה. לדוגמא, אנו הסכמנו שהגבול המזרחי של המדינה הפלסטינית יהיה מצפון - בית שאן, ומדרום - עד ים המלח. אח"כ פנינו [לעסוק] במערב וכמעט הגענו [להסכמה] בנוגע לגבולות המערביים. קבענו עיקרון האומר שהגבולות הם גבולות 67 עם תיקונים הדדיים. זו הפעם הראשונה שאני מדבר על נושא זה מפני שאני רוצה לדבר על קמפ-דיויד.

 

עשרים יום לפני קמפ-דיויד בא שלמה בן עמי ואמר: 'עלינו ללכת לפסגת קמפ-דיויד' אמרתי לו: 'אם הפער בינינו לא יהיה ברור והפער הוא קטן- הרי שקמפ דיויד יוביל לאסון. לא יתכן שהמנהיגים יבואו לפסגה כדי לדבר על הנושא מתחילתו ועד סופו. אבל אם נלך לפסגה כשבאמתחתנו עמדות ברורות - זהו עניין אחר. הלכנו לקמפ-דיויד מבלי שנציב בפני המנהיגים עמדות ברורות וזה מה שגרם לאסון. אני אמרתי את הדברים האלה בפומבי לאחר שהודיעו על ההזמנה [האמריקאית] לקמפ-דיויד ניסיתי להתחמק מלהשתתף בפסגה אבל [למרות זאת] הלכתי [לפסגה] והשתתפתי [בה] והיו שם בעיות. הישראלים והאמריקאים בכלל לא הציעו שום דבר שהפלסטינים יוכלו להגיד עליו 'כן' בסוגיות השונות, ולכן הפסגה נכשלה. אך אין פירוש הדבר שניתן להאשים אותנו בכישלון הפסגה. זכויותנו מקודשות ואיננו יכולים לוותר עליהן. אילו קמפ-דויד היה אחד מסיבובי המו"מ, אז הייתי אומר שהוא היה מצוין אבל בתור פסגה מכרעת הוא היה כושל.

 

ש: אתה הכרת את הנשיא קלינטון מה ההבדל בינו לבין הנשיא בוש?

 אבו עלאא:  אינני מכיר את בוש באופן אישי, אבל לאור מה שראיתי לגבי קלינטון קשה לי להניח שיהיה עוד נשיא אמריקאי עם מוטיבציה כזו. באשר לנשיא בוש, האח אבו מאזן אמר לי כי הוא ראה שגם לנשיא בוש יש עכשיו מוטיבציה רבה להגיע לשלום, הלוואי וזה נכון...

 

הפליטים בלבנון

ש: ... מהי התייחסותך ללבנון, המדינה שטיפחה את המהפכה הפלסטינית במשך מספר שנים, היא פצע בלב בפלסטינים שחיו על אדמתה... 

אבו עלאא: ...אהבתי ללבנון ולעמה גועשת בליבי - לבנון אשר חיבקה ועודנה מחבקת את בני עמנו הפליטים הפלסטינים אשר מחכים לחזור לבתיהם.

 

ניסיון החיסול של אל-רנתיסי 

ש: האם ניסיון החיסול של רנתיסי ישפיע על תהליך השלום?

אבו עלאא: ניסיון החיסול של רנתיסי הוא פעולה נפשעת וביטוי ברור לסירובה של ישראל למאמצים הבינלאומיים למצוא פתרון צודק וכולל לבעיה הפלסטינית. הוא חשף את הרצון ואת התכנון הישראלי לפגוע ב"מפת הדרכים" באמצעות טרור, נשק וכוח, לאחר שלא הצליחו להכשיל אותה באמצעות ההסתייגויות. זוהי מכה לכל תוצאה אפשרית של פסגות שרם אל-שיח' ועקבה. פעולה טוריסטית זו שואפת גם לסכל כל מאמץ פלסטיני לייצב את שלטון החוק."



[1] אל-נהאר, (לבנון), 12.6.2003. כותרות המשנה הן של המתרגם.