מאמר ביומון הרש"פ: יהודים מקריבים יהודים אחרים למען מטרותיהם
תחת הכותרת "יהודי נגד יהודי" טוען הפובליציסט והמשורר הפלסטיני אחמד דחבור[1] במאמרו ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, כי היהודים ידועים במנהגם להקריב יהודים אחרים כדי לשרת את מטרותיהם וכי זו המתכונת שבה פועלת ממשלת שרון בימים אלו. להלן עיקרי הדברים:
"התופעה של יהודי נגד יהודי צמחה באירופה בימי הביניים ונמשכה עד סוף שנות הארבעים של המאה העשרים. היא נבעה מן ההפליה הנתעבת והבלתי אנושית נגד היהודים שהגיעה לשיאה, כידוע, בידי הנאצים...
לאחר מכן קיבלה התופעה של יהודי נגד יהודי מימד אחר... היהודי הפך להיות נגד יהודי בשל סיבות גזעניות כגון אשכנזים נגד ספרדים, סיבות אידיאולוגיות כגון דתי נגד חילוני וסיבות מפלגתיות כגון בן גוריון נגד בגין. ההתנגדות לשני הגיעה לדרגה כזו שבן גוריון הורה להפציץ ספינה ובה מאות יהודים משום שראה בכך אינטרס עליון. יתר על כן, אם נחזור לאחור לשלב הרדיפה והייסורים בידי הנאצים, נקרא דברים מצמררים על אודות הסתבכות מנהיגים ציוניים ב'הקרבת' יהודים רבים כדי לתפוס שתי ציפורים במכה: להיפטר ממתנגדיהם מחד גיסא ולדחוף את הציבור היהודי להגר לפלסטין מאידך גיסא...
ברצוני להגיע מן הנאמר לעיל [למסקנה] כי הנכונות של היהודי, ובמיוחד הציוני, להקריב יהודי אחר כדי להשיג מטרה שהוא רואה בה אינטרס עליון היא מסורת נהוגה וידועה מבחינה היסטורית. במסגרת זו ניתן להציב את מעשיה של ממשלת שרון בימים אלו... התעקשות ממשלתו לבצע מעשי טרור והתנקשויות נגד לוחמי תנועת החמאס וזולתה היא למטרה ספציפית: לעורר תגובה של מעשי נקם [פלסטיניים] נגד יהודים שתעניק לו תירוץ להמשיך את תוקפנותו כנגד העם הפלסטיני ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית...
האינטרס של הימין הקיצוני במפעל הציוני הוא שהפלסטינים ימשיכו להיות במצב של מלחמה וכתוצאה מכך ירצחו יהודים ואז תהיה סיבה להרוג עוד פלסטינים. [התופעה של] יהודי נגד יהודי הפעם באה לידי ביטוי בכך שיהודי רוצה שיהודי אחר יהיה גשר למעשי טבח נוספים שישרתו אינטרסים נוספים...
התוכנית של הפלסטינים [לעומת זאת] שונה לחלוטין. איננו נגד היהודים כיהודים ואף פעם לא היינו. אנו נאבקים בציונות שכבשה את ארצנו וגירשה אותנו. נמשיך להיאבק עד שיוגשמו מטרותינו הלאומיות..."[2]
