בן לאדן מתפלמס עם חכמי הדת של סעודיה בנאום חדש על הג'יהאד
(14.7.2003)
הפורומים האיסלאמיסטים באינטרנט פרסמו בימים האחרונים נאום חדש של מנהיג אל-קאעדה, אסאמה בן לאדן. אורך הנאום המוקלט כולו כשעה וחצי ובמהלכן מתווכח בן לאדן בעיקר עם חכמי הדת בסעודיה. להלן קטעים מן הנאום[1]:
לא תוקם מדינה אסלאמית ללא 'היג'רה' וג'יהאד
"...מאז נפלה מדינת הח'ליפות האסלאמית, קמו משטרים השולטים שלא על פי הקוראן. משטרים אלה, למען האמת, לוחמים נגד החוק של אללה. על אף ריבוי האוניברסיטאות, בתי הספר, הספרים, הדרשנים, האמאמים, המסגדים, ומשנני הקוראן – האסלאם נמצא בנסיגה, למרבה הצער, משום שהאנשים אינם הולכים על פי דרכו של מחמד...
כדי לכונן את המדינה האסלאמית ולהפיץ את הדת חייבים [להתקיים] קבוצה, שמיעה, ציות, 'היג'רה', וג'יהאד. מי שרוצים לרומם את האסלאם ללא קורבנות ה'היג'רה' וללא קורבנות הג'יהאד למען אללה, לא הבינו את דרכו של מחמד...
המדינות האסלאמיות אחראיות לנפילת משטר הטאליבאן
אנו מצויים במצב שכבר אין לנו מדינה לקיים את ה'היג'רה' אליה. היתה הזדמנות לכך, היתה הזדמנות נדירה. מאז נפלה הח'ליפות, דאגו הצלבנים שלא לאפשר לאסלאם האמיתי להקים מדינה. אללה גזר שיתרחשו מאורעות אפגניסטן וברה"מ תקפה. הצלבנים ויתרו על הקפדתם [למנוע הקמת מדינה אסלאמית] בשל פחדם מפני ברה"מ. לא היתה [להם] ברירה אלא להדוף את ברה"מ בכל אמצעי ולו באמצעות המוג'אהדין, הפונדמנטליסטים, והצעירים לוחמי הג'יהאד של האסלאם.
בכך נפתח השער. אלא שלמרבה הצער, בחלוף כעשר שנים, האומה לא מלאה את חובתה, ובעיקר [לא עשו זאת] חכמי הדת, המטיפים, הדרשנים, והאוניברסיטאות האסלאמיות. מי שבאו לאדמת הג'יהאד כדי לתמוך במוסלמים ובמוג'אהדין היו קומץ קטן מצעירי האומה בנוסף לכספים שתרמו כמה סוחרים; באלה לא היה די כדי להקים מדינה חזקה במנותק מהנאמנויות הגיאוגרפיות והשבטיות. אחינו האפגאנים מצאו עצמם במצב מיוחד; ניתן היה בנקל להקים מדינה אסלאמית על פי סטנדרטים אסלאמיים ולא לאומיים או גיאוגרפיים. אלא שלמרבה הצער... ההזדמנות הזו אבדה והאנשים לא ניצלו אותה. אני מזכיר זאת כדי לומר שאין זה דבר קל ושכעת התנאים הפכו לקשים [עוד] יותר.
לאחר מכן, אפשר אללה להקים את מדינת הסטודנטים. הטאליבאן הקימו [את המדינה] והסירו את הסכסוך בין האפגאנים. הם נותרו [בשלטון] במשך שש שנים בערך או יותר. אלא שהאנשים נותרו שבויים בשיגיונותיהם ושבויים של התקשורת העולמית שפתחה במתקפה פראית נגד הטאליבאן ופגעה בשמם הטוב...
אפגניסטן נמצאת מרחק שעות ספורות מחצי האי ערב או מכל אחת מארצות העולם האסלאמי... אלא שמדינת הטאליבאן הלכה, והם לא נקפו אצבע. אני אומר שאני משוכנע שבזכות אללה, יש באומה הזו כוחות שדי בהם כדי לכונן את המדינה האסלאמית ואת הח'ליפות האסלאמית, אבל אנו צריכים להגיד לכוחות האלה שזוהי חובתם. כמו כן, אנו צריכים להגיד לכוחות האחרים, אלו המגבילים את הכוחות האלה, שהם חוטאים בכך שהם מגבילים את הכוחות האלה...
מצוות הג'יהאד לעומת המצוות האחרות
יש אנשים האומרים, ואין זה סוד, שהג'יהאד אינו מצריך את [השתתפות] כל האומה; אלו דברים נכונים, אך הכוונה בהם איננה כוונת אמת. נכון שהג'יהאד אינו יכול לקלוט את כל האומה היום ושהדיפת האויב התוקפן נעשית באמצעות חלק זעום מאוד מהאומה הזו; אבל הג'יהאד ממשיך להיות מצווה המוטלת על כל מוסלמי באופן אישי. אלא שהם [הכוונה לאנשי הדת המזוהים עם המשטרים] חולקים עלינו בפסיקה זו ואומרים: 'אם היינו שולחים לכם כמה אלפים, לא הייתם מצליחים לקלוט אותם. אין זה הגיוני שננטוש את כל הפרצות [כלומר, עמדות המגננה] ונלך כולנו לג'יהאד'...'
אם הג'יהאד הופך למצווה החלה באופן אישי על כל מוסלמי, הוא [הג'יהאד] עולה לראש סדר העדיפויות ואין בכך כל ספק, כפי שאמר שיח' אל-אסלאם [אבן תיימיה]: 'אין דבר המהווה חובה גדולה יותר מהדיפת האויב התוקפן המשחית את הדת ואת העולם הזה חוץ מעצם האמונה'.
אין מקום לטעון שאם כולם ילכו לג'יהאד הוא לא יוכל לקלוט אותם. [טענה] זה הוא תוצר של פגם בלתי רגיל במשפט ההלכתי ושל כניעה בלתי רגילה ל[מושגים של] העולם הזה. כאשר יגיע מספר [המוג'אהדין להיקף] שיהיה בו די כדי להדוף את האויב התוקפן, יהפוך הג'יהאד באופן אוטומטי ממצווה החלה באופן אישי על כל מוסלמי למצווה החלה על המוסלמים כקולקטיב... מי שטוענים שהג'יהאד הוא פולחן אדיר אבל ישנם פולחנים [חשובים] נוספים, אינם מבינים את דרכו של מחמד...
חכמי הדת הנמנעים מלהסית לג'יהאד
למרבה הצער, הצעירים שיש להם את היכולת להקריב למען הדת, סובלים מכך שהם מקשיבים ומצייתים לחכמי האסלאם הנמנעים [מלקיים את מצוות הג'יהאד], למרות שאין להקשיב או לציית למי שנמנע [מכך]. לכן, הכוחות האלה נותרים מושבתים; הם [חכמי הדת] מסיטים אותם ממילוי המצווה המוטלת עליהם באופן אישי לעבר מצוות שמילוין מהווה חובה קולקטיבית, כמו למידה. [גם] אם כל האנשים יהפכו לחכמי דת, לא תהיה תקומה לדת מבלי שיהיו בה קבוצה, שמיעה, ציות, 'היג'רה', וג'יהאד...
בעולם האסלאמי פשה רוע אדיר: האמאמים הקוראים לאנשים לגיהינום הם אלו המופיעים יותר מכל לצדם של השליטים באזור, שליטי העולם הערבי והאסלאמי. באמצעות התקשורת והמנגנונים שלהם, באמצעות השחתתם את הארץ, בכך שהם מאמצים רעיונות הרסניים, וחוקים מעשה ידי אדם... הם קוראים לאנשים, מהבוקר עד לערב, לשערי הגיהינום...
הכפירה באללה ובנביאו מתבצעת לעיני ואזני כל בעיתונים, בטלוויזיה, ברדיו ובסימפוזיונים ואיש אינו יוצא נגדה.... במצב הזה, ישנו רק דבר אחד המקדים את כל המצוות האחרות, חוץ מעצם האמונה... לחובה האדירה הזו [הג'יהאד]... אין מקום אצל חכמי הדת היום שאינם מדברים עליה. הם כולם, חוץ ממי שאללה ריחם עליו, עסוקים בחלוקת שבחים ודברי הלל לאמאמים העריצים [הכוונה לשליטים הערביים] שכפרו באללה ובנביאו. הם שולחים מברקים המשבחים את אותם שליטים שכפרו באללה ובנביאו. בעיתוניהם ובתקשורת שלהם מתפרסמים דברי כפירה באללה ובנביאו. מברקים אחרים נשלחים מהשליטים אל אותם חכמי דת ומשבחים אותם ובכך הם מרמים את האומה. האומה לא נפגעה מעולם מאסון כמו זה שממנו נפגעה כיום. בעבר היה פגם, אך הוא היה חלקי. לעומת זאת כיום, הפגם נוגע לכלל הציבור בשל המהפיכה התקשורתית ומשום שהתקשורת נכנסת לכל בית. מה'פיתנה' הזו לא ניצל שום בית בעיר או במדבר. איש לא ניצל ממנה...
אנשי הדת הם פקידי מדינה
חכמי הדת הם אסירים ובני ערובה של העריצים. כמה מהם אמרו לי: 'איננו יכולים לומר את האמת...' על הצעירים להבין את אופי הקשר הקיים כיום בין פקידי המדינה לשליט. כל מי שהוא פקיד מדינה הוא פקיד מדינה. שום בחור צעיר אינו צריך לכעוס משום שאנו אומרים ששיח' פלוני הוא פקיד מדינה... זה דבר מפליא שיש מי שמתנגדים שנשייך אותם לשליט העריץ הזה בשעה שזה מה שהם...
תפקידם האמיתי של חלק מפקידי המדינה הוא להעיד עדות שקר. תפקידו של שר ההסברה, לדוגמא, הוא להעיד עדות שקר. הוא והמנגנון שלו מרמים את הציבור כל יום ומציגים את המדינה כאילו היא המדינה הטובה ביותר ואת השליט כגאון שאין כמוהו. כך גם שר ההגנה מרמה את האנשים ומעיד עדויות שקר ואומר שמצבנו טוב ושהכוחות המזוינים שלנו טובים בשעה שאנו נתונים לכיבוש מזה יותר מעשור. כל העולם יודע שאנו תחת כיבוש ושהמטוסים האמריקאים ממריאים מתי שהם רוצים מבלי להודיע לאיש בלילה או ביום, ואז יוצא אלינו שר ההגנה ואומר: 'אנו עצמאיים ואיש אינו משתמש באדמותינו 'ללא האישור שלנו'. אלו מעידים עדויות שקר. השבח לאל, האנשים יודעים שאלו הם פקידי ממשלה. אלא שהסכנה אינה אורבת מצד שר הפנים והכפופים לו משום שלא משנה מה אלה יעשו, הם אינם מסוגלים להוליך את האנשים שולל... משום שהאנשים יודעים שהם משקרים להם ומרמים אותם.
הסכנה האמיתית היא כאשר השקר בא מכיוון האמאמים של הדת המעידים עדות שקר מדי בוקר ומדי ערב ומוליכים שולל את האומה. לא כל שכן כאשר עדות השקר באה מבית אל-חראם [המסגד במכה], ממכה, מהכעבה...
מתן עדות שקר הוא אחד החטאים הגדולים בכל פיסת קרקע, לא כל שכן כאשר אתה מעיד עדות שקר בבית אל-חראם מדי יום שישי ובכל הזדמנות כדי להוליך שולל אומה שלמה בעבור חופן מטבעות... מה גדול הוא חטאו של מי שעושה זאת. אלו הם פקידי מדינה ששום אדם הגינוי אינו יכול לפנות אליהם בענייני דת. הדבר הפעוט ביותר שניתן לומר לגביהם, כפי שאמר השיח' מחמד בן עבד אל-והאב, הדבר הפעוט ביותר שניתן לומר על חכמי הדת המגינים על העריצים הוא שהם מושחתים. על האנשים להחרים אותם ולגרשם...
האסלאם מפסיק להתקיים כאשר השליט הוא כופר
[טועים] מי שרוצים לומר לאנשים שהדת קיימת למרות שהאמאם [כלומר, השליט] כפר באללה ובנביאו כבר לפני מאה שנה, מאז שהוא קם בכוח האנגלים, בתמיכת האנגלים, בנשק של האנגלים ובזהב של האנגלים... לא יתכן שתהיה אמונה, לא יתכן שהדת תמשיך לשלוט, אם האמאם כופר. הדבר צריך להיות ברור, אם האמאם כופר... האסלאם מפסיק להתקיים וחייבת להיות פעולה שתעלה אמאם [מאמין]...
שליטי האזור מרמים אותנו ותומכים בכופרים ואז טוענים שהם עדיין דבקים באסלאם. מה שמגביר את התרמית הזו הוא הקמת גופים שמטרתה להוליך את האנשים שולל. יכולים האנשים להתפלא על כך שכמה גופים שעיסוקם ההלכה האסלאמית וחוכמת הדת ממלאים את התפקיד הזה, בין אם ביודעין ובין אם לאו. מטרת המשטר בכך שהוא מעלה כמה מחכמי הדת לערוצי הלווין ולתחנות הרדיו כדי לפסוק הלכה עבור האנשים שונה, שאם אל כן היו מעלים לערוצי הלווין והרדיו את חכמי הדת הנאמנים; המטרה של הרשויות האלה היא [להשתמש בהם] בשעת הצורך. למשל כאשר המשטר החליט להכניס את הכוחות האמריקאים הצלבניים לארץ שני המקומות הקדושים [קרי, סעודיה] והצעירים השתוללו, הגופים האלה היו שסתום הביטחון. הם פרסמו פסק הלכה ושיבחו את התנהגות השליט אותו הם כינו 'ולי אמר' [בעל סמכות שלטונית] בשעה שאין הוא באמת 'ולי אמר' על המוסלמים. יש לשים לב לכך.
אנשים יכולים להתפלא ולומר האם יתכן ששיח' פלוני או אלמוני שהוא שיח' מכובד ומבוגר, בעל ידע רב בדת יכול למכור את דתו בעבור מחיר זעום מהעולם הזה? אני אומר ששום אדם אינו מוגן מביצוע טעויות. אם נבחן את ההיסטוריה של העולם האסלאמי במאות הקודמות נגלה שהמקרים האלה חוזרים על עצמם... רבים מחכמי הדת הוליכו שולל בשל האיומים במכות במאסר ואולי אפילו הרג; רק מעטים החזיקו מעמד ואחד מהם, כידוע לכם, הוא האמאם אחמד אבן חנבל...
המשטר מקצה תקציב ענק לגופים האלה שמטרתם להעניק לגיטימיות למשטר... תארו לעצמכם שבנין רשות חכמי הדת [בסעודיה] צמוד לארמון המלוכה ושבניין רשות הפסיקה ההלכתית של אל-אזהר צמוד לארמון הרפובליקה של חוסני מבארכ... האם צריך לשאול את הפקיד הזה המקבל משכורת מהמלך מהי הפסיקה בנוגע למלך והאם המלך באמת תומך בכופרים?...
פקידי המדינה עוטים גלימה ולוקחים לעצמם שמות גדולים אך למעשה הם פקידי מדינה... אנו למדנו מספריהם. נאמר שם שאחד מעשרת המעשים הסותרים את האסלאם הוא התמיכה בכופרים. בפורומים סגורים הם מדברים אלינו בגילוי לב; אבל הם פוחדים ומפרשים [פירושים אחרים בפומבי]...
הכוח שלנו והנשק שלנו למען שרידותה של דתנו ובהתנגדות לכל ניסיון פנימי או חיצוני לעוות את הדת שלנו, היא רוח מות הקדושים.
הג'יהאד הוא הדרך להביא להגשמת האמת ולביטול השקר. לכן, על הצעירים... האוהבים את הדת ומקריבים למען אללה להימנע מלהתייחס לאותם פקידים ולאלו הנמנעים [מלצאת לג'יהאד]... כתוצאה ממהפכת התקשורת וההתקדמות התקשורתית האדירה... הצעירים שומעים מגיל צעיר ששיח' פלוני שלח מברק למלך והמלך שלח לו מברק בחזרה והוא מופיע לימינו של המלך כל יום שני וכולי... הציבור הולך שולל ואומר: אילו המלך הזה לא היה טוב, השיח' פלוני לא היה נכנס אליו. הם מתעלמים שמי שנכנס אל אותו מלך, הוא פקיד בלשכה המלכותית או במשרד הפנים...
בהלכה של חכמי הדת של המדינה ושל הסולטאנים אין דבר מההלכה של מחמד ואין הם מבינים את טבע דרכו של אללה. אנו חייבים להיות מודעים לכך שדבקות בדת מחייבת בהכרח להפגין איבה כלפי אנשי השקר...
לחכמי הדת הנאמנים יש תכונות שתוארו בספרו של אללה... התכונות הבולטות ביותר הן האמונה והג'יהאד למען אללה... מי שמבצעים 'היג'רה' ומי שתומכים באללה ובנביאו ולוחמים את הג'יהאד למען אללה הם הנאמנים... לעומת זאת, חכמי הדת האחרים [הם אלו] הרואים [בשתיקה] שהשליטים תומכים בכופרים, שהשליטים שולטים שלא על פי מה שהוריד אללה, אלה המשבחים את העריצים ומתעלמים ממגדלי הבנקים שלצד מסגד אל-חראם המנהיגים ריבית... אין חכם דת נאמן שיכול לטעון שהריבית היא לא חטא גדול...
עובדת יסוד מציאותית היא שהארץ כבושה, ואם היא כבושה, המצווה הגדולה ביותר אחרי עצם האמונה היא להדוף את האויב התוקפן. ההצהרות שלהם מעידות על מצבם. הנסיך טלאל בן עבד אל-עזיז אמר בראיון לכמה סוכנויות ידיעות עולמיות: 'אם היינו אומרים לכוחות האמריקאיים לצאת, הם לא היו יוצאים.' זהו גילוי לב. גם שה"ח הקטרי אמר: 'אם נגיד לממשלה האמריקאית ולכוחות האמריקאים לצאת מקטר, אנו נימחק מן המפה.'
הארץ כבושה במלוא מובן המילה, ולמרות זאת האנשים עוסקים בכל מיני פולחני רשות [אחרים]. יש להתמקד בכך שהמוצא הוא בג'יהאד למען אללה, בהישמרות מפני מי שנמנעים [מהג'יהאד], ובכך שה'היג'רה' והג'יהאד למען אללה הם חובות במצב הזה כדי לכונן את האמת ולבטל את השקר."
