המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כתב העת של אל-קאעדה (גליון 2): להתאסלם או למות
28/10/2003

 

כתב העת החדש של אל-קאעדה – גיליון שני: ההמטרה - לאסלם את כל ארצות העולם

                                                          (28.10.2003) 

אתר אל-קאעדה פרסם את הגיליון השני של כתב העת החדש "קול הג'יהאד" המזוהה עם הארגון[1]. הגיליון החדש כולל בין היתר השלמת הראיון עם עבד אל-עזיז בן עיסא אל-מוקרן, "אבו האג'ר", אחד מבכירי אל-קאעדה בסעודיה המבוקשים על ידי השלטונות.

 

מאמר המערכת:  לחימה ביהודים ובאמריקאים ולא בסעודים

במאמר המערכת שפתח את הגיליון החדש, כתב סלימאן אל-דוסרי:

"...מלחמתנו עם אויבי אללה נמשכת בכל מקום... לא נניח לאמריקאים לכבוש את ארץ שני המקומות הקדושים [קרי, חצי האי ערב] בביטחון ובשלום ולא נעצור את הג'יהאד שלנו עד שנשחרר כל שעל מאדמת המוסלמים.

 

אנו מעירים את תשומת לבם של המוג'אהדין לאסטרטגיה בה נקטו שיח' המוג'אהדין, אבו עבדאללה אסאמה בן לאדן, והשיח' דר' אימן אל-זואהירי ושעליה הסכימו רבים מגדולי המוג'אהדין בנוגע ללחימה באויב: האויב מס' 1 שלנו הם היהודים והנוצרים ויש להתפנות ולהשקיע את כל המאמצים עד שנחסל אותם – ואנו מסוגלים לכך אם אללה יאפשר לנו לעשות זאת – משום שהם המכשול העיקרי בפני הקמת מדינת האסלאם.

 

...יש לשים לב לתחבולה בה השתמשו העריצים [כלומר, השליטים] ברבות מן המדינות. הם ניסו לעצור את מפעל הג'יהאד במדינות אלה על ידי העברת העימות עם האויב הכובש (האדונים) אל שומריו (העבדים), משום שהריגת אמריקאי ומערבי אחד חמורה בעיני העריצים מהריגת מאה מחיילי ארצם; דמו של האמריקאי שווה בעיניהם לדמם של המוסלמים כולם. הם מוכנים להשליך מאות אל המוות, בתמורה לכך שהאמריקאים ייהנו מבטחה ורווחה.

 

…עלינו להישמר מפני התחבולה הזו ולהימנע במידת האפשר מעימות עם צבאות וכוחות המדינה, כדי שנוכל להנחית מכות נוק-אאוט לכובשים, ברצות אללה. אין משמעות הדבר שאנו נכנע לאלו המגינים על הצלבנים במידה והם פושטים עלינו; אדרבה, במקרה זה עלינו להתנגד בכל הכוח שברשותנו ועלינו להענישם כדי שיפנו את חרבותיהם לעבר האמריקאים וילחמו בשורותינו, או שימנעו מלהתעמת אתנו, או שיתייצבו מולנו ויחכו למה שצפוי להם [מידינו], בזכות אללה וכוחו..."

 

שיח' נאצר אל-נג'די: ג'יהאד עד להתאסלמות ה"כופרים"

בגיליון החדש  מתפרסם גם מאמר פרי עטו של שיח' נאצר אל-נג'די, הכותב: "האסלאם היא דת כוללת. זו דת עבור אנשים ועבור משטרים... בשעה שלאנשים ניתנה ברירה [להאמין] באסלאם או לשלם ג'זיה [מס גולגולת המוטל על "בני חסות" תחת שלטון האסלאם]– האסלאם הוא הברירה היחידה עבור ארצות [העולם]...

 

לכן, פשעם של העריצים בארצות הכופרות [הכוונה לארצות שאינן אסלאמיות] השולטים שלא על פי החוק של אללה הוא חטא עצום... ואנו חייבים להילחם בהם ולנהל נגדם ג'יהאד יזום[2] עד שיתאסלמו או עד שהמוסלמים ישלטו במדינה ומי שלא יתאסלם ישלם ג'זיה.

זו הפסיקה ההלכתית בנוגע לארצות הכופרים ועל אחת כמה וכמה לגבי מי ששולטים בארצות המוסלמים באמצעות החוק המקולל [כלומר, חוק שאינו השריעה]..."

 

ראשי אל-קאעדה בזכות הג'יהאד

בכתב העת מתפרסמים גם קטעים שונים מאת בכירים ב"אל-קאעדה" או תומכי הארגון. בין היתר מופיע תקציר מכתבו של שיח' אבו מחמד אל-מקדסי [היושב בכלא בירדן] המצדיק את פיגוע ההתאבדות שביצעו אנס אל-כנדרי וג'אסם אל-האג'רי בכווית בימיה הראשונים של המלחמה נגד עיראק. בתקציר מופיע קישור למכתב במלואו.[3]

 

תחת הכותרת "פרשים תחת דגלו של הנביא" – שם ספרו של אימן אל-זואהירי – מופיע קטע שבו מספר סיף אל-עדל המצרי, המנהיג הצבאי של "אל-קאעדה" על הריגת נשות אנשי "אל-קאעדה" בהתקפת מטוס 130-C באפגניסטן.

כמו כן מתפרסמת בכתב העת סקירה הלקוחה מאתר האינטרנט  www.islammemo.cc/news/ על הנוכחות הצבאית האמריקאית במפרץ.

 

באחד מעמודי הגיליון מתפרסמים ציטוטים בזכות הג'יהאד מפי "אמאם המוג'אהדין, אסאמה בן לאדן", "השיח' דר' אימן אל-זואהירי", ו"השיח' המוג'אהד מחמד בן עבדאללה אל-סיף". ככל הנראה הכוונה לשיח' מחמד אבו עמר אל-סיף שהופיע לאחרונה גם בקלטת שהפיץ אל-קאעדה וכללה את צוואות המתאבדים בפיגועי ריאד והוא זוהה באתרי אינטרנט אסלאמיים כמס' 2 בג'יהאד בצ'צ'ניה. עוד נטען שכמה מתומכי השיח' אל-סיף, רואים בו את המהדי, אך הוא מתנגד לכך בנחרצות.

 

אסאמה בן לאדן הזמין את רצח אחמד שאה מסעוד

בהמשך, מתפרסם המשך הביוגרפיה של שיח' יוסף אל-עיירי, ששימש כשומר ראשו האישי של אסאמה בן לאדן וניהל את אתר האינטרנט של אל-קאעדה, עד שחוסל על ידי כוחות הביטחון הסעודיים. הקטע המעניין ביותר מספר כיצד הזמין אסאמה בן לאדן את רציחתו של אחמד שאה מסעוד. כותב הביוגרפיה מצטט אותו מפי השיח' אל-עיירי ש"עסק [לאחר שחרורו מהכלא הסעודי] בגיוס צעירים ובעידודם לצאת לג'יהאד באפגניסטן כדי להשתתף במחנות האימונים שם." כותב הביוגרפיה ממשיך:

 

"לאחר מכן, התרחש האירוע האדיר בתולדות אפגניסטן – ההתנקשות במפקד המתועב, אחמד שאה מסעוד, ולא ניתן היה לתאר את שמחתו של השיח' [אל-עיירי]. זכור לי ששאלתי אותו: מה קרה? והוא השיב לי: השיח' אסאמה אמר לאחים: מי לוקח על עצמו לטפל עבורי באחמד [שאה] מסעוד, משום שהוא פגע באללה ובנביאו. כמה מהאחים נידבו את עצמם להתנקש בחייו של מסעוד ולקבל את השכר והגמול מאללה ואתם שמעתם את הידיעה המשמחת.

 

לאחר מכן, התרחשו האירועים המשמחים באמריקה [פיגועי ה-11 בספטמבר], מבצר הכפירה, והשיח' כמעט והתעופף מרוב שמחה. התקשרתי לשיח' והוא אמר לי שהוא בפגישה עם חכמי הדת של אל-קוסיים, משום שהיתה קצת ביקורת של כמה חכמי דת לפעולות שהתרחשו באמריקה. הוא סיפר לי על הדיונים ועל הפגישות שהתקיימו עמם ושהשפיעו עליהם לתמוך בג'יהאד ובמוג'אהדין..."

 

לקראת סוף הביוגרפיה מתוארת תקופת חייו האחרונה של אל-עיירי בעת שנרדף על ידי השלטונות הסעודיים ופרסם כתבים שונים בזכות הג'יהאד באינטרנט.

 

על היהודים והצלבנים להתאסלם או למות

לאחר מכן, מתפרסם המשך הראיון עם עבד אל-עזיז בן עיסא אל-מקרן, המכונה "אבו האג'ר", אחד מבכירי המבוקשים בסעודיה. בראיון מספר "אבו האג'ר" כי מטרתו היא "להניף את דגל המונותאיזם... ולגרש את אויבי אללה, היהודים והצלבנים מאדמת שני המקומות הקדושים, לכבוש את ארצות המוסלמים ולהחזירן למצב בו היו ושאללה יאריך את ימינו כדי שנספיק להכעיס את האויבים האלה, נהרוג בהם ונכה אותם בחרב עד [שאחת משתיים]:  או שהם יצטרפו לדתו של אללה, או שנהרוג אותם עד לאחרון שבהם. המודל שלנו לחיקוי הוא [הנביא] מחמד שאמר לכופרים של קורייש: 'הבאתי עליכם את השחיטה'."

 

לאחר שסיפר כי היחס בינו לבין אסאמה בן לאדן משול ליחסו של בן לאביו, סיפר אבו האג'ר על תגובתו בעת ששמע כי נכלל ברשימת 19 המבוקשים הבכירים על ידי השלטונות הסעודיים:

"הייתי באחד הקורסים שבהם אימנו את האחים באחד הואדיות. היה זה קורס מיוחד, קורס מעשי של לוחמה בשטח בנוי,  ואחרי שחזרנו [לעיר]... נפגשתי עם אחד האחים שאמר לי... שפרסמו רשימה ושתמונתי מופיעה בה... אמרתי: השבח אללה... כאשר נכנסתי לארץ שני המקומות הקדושים, הרגשתי וגם אמרתי לאחים שיבוא היום שאנו נחשף. אנו עשינו ככל שביכולתנו כדי לדחות את היום הזה, אבל כעת כאשר אללה העמיד אותנו במבחן הזה, עלינו לנהוג באורך רוח..."

 

ויכוח ב"אל-קאעדה" בנוגע לפיגועים בסעודיה

אבו האג'ר מספר על הויכוח שהתנהל בתנועת הג'יהאד בשאלה האם יש צורך לתקוף את האמריקאים בסעודיה, וכתוצאה מכך להסתכן בהחמרת הפעילות של כוחות הביטחון הסעודיים באופן שיקשה על גיוס הכספים:

 

"אנשי הג'יהאד ואוהבי המוג'אהדין נחלקו לשניים: היו אנשים שאמרו שאנו חייבים לתקוף את הכוחות הפולשים המטמאים את אדמת שני המקומות הקדושים ושאנו חייבים לגרום לאמריקאים להתעסק עם עצמם ועם בסיסיהם כדי שלא יצאו מהם לכתוש את ארצות ואדמות המוסלמים, מדינה אחר מדינה. היו אחרים שאמרו שאנו חייבים לשמור על הביטחון של הבסיס הזה ושל הארץ הזו [הכוונה לסעודיה] שממנה אנו מגייסים את הצבאות, ממנה אנו מוציאים את הצעירים, ממנה אנו מקבלים את התמיכה [הכספית], ולכן היא חייבת להישאר בטוחה.

 

דעתי היא דעת ביניים בין שתי הקבוצות. נכון שחייבים להעסיק את האויב בעצמו ולא לתת לו תחושת ביטחון משום שברגע שהוא יבטיח את בסיסיו ואת קווי האספקה שלו, תהיה לו הזדמנות להשתמש בהם כדי לתקוף את אחינו בחלקים שונים של מדינות העולם האסלאמי. ואולם, אנו חייבים להיערך בהתאם לעניין ולהתכונן למעשה האדיר הזה באופן הטוב ביותר שבאפשרותנו. אמרנו להם: חכו, אנו מתכוננים ואז תקפנו את האמריקאים.

 

נכון גם שאת הארץ הזו [סעודיה] אנו חייבים לנצל משום שהיא המקור העיקרי לכסף עבור מרבית תנועות הג'יהאד ויש בה מידה מסוימת של ביטחון וחופש תנועה. ואולם, אנו חייבים לאזן בין זה לבין פלישתה של אמריקה לעולם האסלאמי והצרת צעדי תנועות הג'יהאד ואף התנועות האסלאמיות על ידה...

 

אנחנו חייבים להבין שהמצב בארץ שני המקומות הקדושים מתדרדר מדי יום, הן בכל הקשור למוג'אהדין ומקורותיהם הכספיים והן בכל הנוגע לחילונה של המדינה והניסיון לגרום לה להתפוררות מוסרית על ידי השליטים הבוגדים בהתאם להנחיות הבית הלבן...

 

אנו אומרים להם [למתנגדי הפיגועים בסעודיה]: הלוואי והייתם רואים את בתי הכלא המלאים בצעירים המוג'אהדין ובמטיפים התומכים בג'יהאד. אנו לא ביצענו ולו פעולת התקפה אחת. כל הפעולות שהתרחשו היו פעולות הגנה. אדרבה, האחים משתדלים במידת האפשר שלא להתעמת עם הצבא ועם כוחות הביטחון. למרות זאת, הממשלה מסלימה את מלחמתה והיא מנסה לעקור אותי, לעקור אותך, לעקור את כל האסלאמיים מן השורש."

 

בסוף הראיון, אומר אבו האג'ר לצעירים אותם הכשיר במחנות האימונים: "עליהם לבצע מעשה, עליהם להילחם באויבי אללה הצלבנים והיהודים, ולהפוך לעצם בגרונם ובלבם..."

 

לאחר מכן מתפרסם "גילוי דעת מטעם המוג'אהדין בחצי האי ערב בנוגע להצהרותיו האחרונות של שר הפנים". גילוי הדעת מהווה תגובה להכרזה של משרד הפנים הסעודי על תפיסת כמות גדולה של נשק. בגילוי הדעת נטען שסעודים רבים נושאים נשק אישי, אוטומטי או אקדחים, ושתפיסות הנשק היו למעשה החרמת סחורה של סוחרי נשק מוכרים, שמשרד הפנים ייחס לתנועה הג'יהאד.

לסיום, מבטיח "קול הג'יהאד" בגיליון הבא ראיון עם השיח' המבוקש עבדאללה בן מחמד אל-רשוד.

 



[2]  במקור "ג'האד טלב" להבדיל מ"ג'האד דפע", שהוא ג'האד מגננה להדיפת אויב פולש.