ביקורת בעיתון פלסטיני על מצב הדמוקרטיה בעולם הערבי
בטורו השבועי ביומון "אל-איאם" מותח הפובליציסט חסן ח'צ'ר, פעם נוספת, ביקורת על הדמוקרטיה הערבית:
"...אין ממשלה בעולם הערבי שמתנגדת לדמוקרטיה (למעט סעודיה שרואה בדמוקרטיה ובלאומיות מזימה כנגד האסלאם). הממשלות הערביות עשויות להפליג בדיבורן על הדמוקרטיה השוררת בארצותיהן מעבר למה שאומרות הדמוקרטיות המערביות הותיקות... אולם, למרות זאת – אין דמוקרטיה בעולם הערבי. זהו אחד הסודות המבישים שהופכים את פיצול האישיות התרבותי והפוליטי לאחד מן המאפיינים של הדברים אשר הערבים אומרים על עצמם ועל עולמם...
אין צורך לחזור על ההגדרות הריקות מתוכן [הנלמדות] בבית ספר, כגון – שלטון העם לעם... [שכן] עריץ ערבי זה או אחר עשוי לטעון כי עמו שולט בעצמו ולא יימצא בעם אדם שיתנגד לדעה זו, שהרי חילוקי הדעות הם ערך נעלה בלתי מוכר במציאות של הערבים המודרניים.
כמו כן, אין צורך לדבר על מאפיינים חיצוניים של דמוקרטיה, כגון: חוקה, פרלמנט, [מערכת] משפט וחופש ביטוי. [שהרי] רוב המאפיינים הללו קיימים בעולם הערבי וחלק מן החוקות הערביות מבטיחות חרויות בדומה לחוקות המערביות הטובות ביותר. [אולם] למרות זאת, לא חורגים מאפיינים אלו, לאמיתו של דבר, ממסגרת של [היותן] בגדר קישוט שהממשלות מחליטות עליו על פי שיפוטן וצרכיהן.
לפיכך, צריך לדבר על דברים אחרים שחורגים ממסגרת הגדרות בית הספר והמאפיינים החיצוניים [של הדמוקרטיה]..."
בהמשך המאמר מציג חסן חצ'ר ניתוח תיאורטי - פילוסופי של הדמוקרטיה, ניתוח היוצא מנקודת הנחה כי הדמוקרטיה מבוססת על שני יסודות פילוסופיים מודרניים: הפרט והאזרח. הוא מסיים את דבריו בפנייה אל המלומדים הפלסטינים שעוסקים במדעי החברה לחקור את הנושא "דבר שיעביר אותנו ממצב של שאיפות אישיות ודמיונות שווא [ביחס לדמוקרטיה] למצב שבו יש לנו ידע [בנושא זה]."[1]
