המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עורך "אל-שרק אל-אוסט": הגרעין האיראני מסכן את הערבים
12/10/2003

 

עורך "אל-שרק אל-אוסט": הנשק הגרעיני האיראני מסכן את מדינות ערב והאסלאם ולא את ישראל

 

תחת הכותרת "כן, אנו פוחדים מהאורניום של איראן", כתב עורך היומון הסעודי-לונדוני, "אל-שרק אל-אוסט", עבד אל-רחמן אל-ראשד:

 

"אם אתה רוצה להיות טיפש, אתה צריך להאמין שאיראן מייצרת את פצצת הגרעין שלה כדי לתקוף את ישראל; אתה תהפוך לאידיוט מושלם אם תאמין שהיא מייצרת אותה כדי להתמודד עם ארה"ב.

האיראנים מעשירים אורניום כדי לייצר נשק גרעיני שמטרתו היא, למעשה, המדינות השכנות, ובעיקר פקיסטן. אלא שהסכנה כוללת גם את המדינות השכנות העיקריות האחרות, דוגמת סעודיה, עומאן, עיראק, אפגניסטן, טורקמניסטן, ואזרביג'אן שיש להן גבולות יבשתיים באורך 5,400 וגבולות ימיים באורך 2,400 ק"מ.

 

אני לא צריך שאף אחד יזכיר לי שפצצות גרעין אינן ארטילריה שיורים אותה מעבר לגבול ושהן יכולות להגיע לקצה העולם מרגע שיש את אמצעי השיגור. כוונתי היא שקשה להאמין לטענה שמטרת יצור נשק גרעיני איראני היא להגיע לאיזון עם ישראל, בשל גודלו האדיר של הארסנל הישראלי ועליונותה הטכנולוגית. כמו כן, לא יתכן שנאמין שאיראן תעשה את מה שהרוסים, שיש להם את הארסנל השני בגודלו בעולם, לא הצליחו לעשות ותקיים התמודדות גרעינית עם וושינגטון.

 

אנו מפחדים מכוונתה של איראן לייצר נשק גרעיני משום שאנו מבינים היטב, לאור ההיסטוריה של הסכסוכים האזוריים, שאיראן תדחוף אותנו לעבר אחת משתי טרגדיות: הטרגדיה הפשוטה יותר היא שאיראן תדליק את ניצוץ מרוץ החימוש הגרעיני באזורנו העני, שממשלותיו יחלו לקנות את המשחקים הדמיוניים האלה, והמסוכנים מבחינה אקולוגית, במחיר רב. הטרגדיה השניה היא שהחימוש יוביל לשימוש בנשק המטורף הזה. השבח לאללה, אינני צריך לשכנע בכך שבאזורנו יש די והותר מנהיגים מטורפים. סדאם ריסס אלפים מאזרחיו בכימיקלים והשמיד אותם כפי שמשמידים מזיקים.

 

כן, מחובתנו להילחם למען פירוק הנשק הגרעיני של ישראל, אבל אסור לנו להשלות את עצמנו שאיראן, או מדינה אחרת, מתחמשת בנשק גרעיני בתשובה לישראל. ההתחמשות הגרעינית תוביל אותנו למקום אליו הובילה אותנו ההתחמשות הקונבנציונלית. מטוסי הקרב של איראן נכנסו לקרבות אוויר עם מטוסי הקרב הסעודים באחד מימי העבר וטילי סקאד כתשו את טהראן וקום, והגיעו לריאד ולדוחה. אתם יכולים לדמיין לעצמכם מה היה המצב אילו היו ראשי הקרב שלהם גרעיניים.

 

אנו השתמשנו בנשק קונבנציונלי האחד נגד השני יותר מאשר נגד ישראל, ומצב זה לא ישתנה אם נכניס מחר למחסנים פצצות גרעין. אני מבין את המניע האיראני לייצור פצצות גרעין. איראן ראתה בהתעלמות העולם מכך ששכנתה פקיסטן השיגה נשק גרעיני – ופקיסטן עצמה ייצרה אותו לאחר שהודו חשפה את הארסנל הגרעיני שלה – כנימוק מספיק להשגת איזון אזורי. אלא שאיראן מבינה שבניגוד לשתי המדינות של תת היבשת ההודית... היא יושבת על אחד מהמוקדים הבינלאומיים החשובים והרגישים ביותר לסכסוכים.

 

תהיה זו טעות להתגייס להגנתה של השכנה איראן מתוך בורות ובתואנה של הרתעת ישראל. הסכנה הגרעינית האיראנית מאיימת עלינו בראש ובראשונה, יותר מאשר היא מפחידה את הישראלים ואת האמריקאים. אבל אנו נגן על איראן מכיוון אחר: יש לה זכות לקבל יחס טוב יותר מזה שהיא מקבלת מארה"ב, המתעקשת להחרים אותה ולהכליל אותה בציר הרשע. סילוק איראן בידי האמריקאים הינו בלתי צודק, בעיקר מאחר שהם התקדמו מרחק רק ברפורמות והפגינו במלחמת השחרור של כווית ובמלחמות הפלישה לאפגניסטן ולעיראק אחריות רבה."[1]

 



[1]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.10.2003.

תגיות