אבו עלאא בראיון: לדון על הפסקת אש; ההוראה לפרק את תשתיות הפלגים המזוינים מוגזמת
ראש הממשלה הפלסטיני אחמד קריע, 'אבו עלאא', העניק ראיון לכתב היומון הפלסטיני "אל-איאם"[1], עבד אל-ראוף ארנאוט, במשרדו באבו דיס. להלן קטעים מן הראיון[2]:
על מצב החירום ברש"פ
"ש: מדוע הוכרזו מצב חירום וממשלת חירום [ברש"פ] בדיוק עכשיו?
אבו עלאא: המולדת נמצאת בתנאים קשים מאוד. אינני אומר שהמצב [הזה] התחיל רק היום, אבל העניינים הגיעו לשיאם. האיומים בפניהם ניצבים הרשות, העם הפלסטיני והאדמה הפלסטינית מציבים את האזרח הפלסטיני - על השתייכויותיו ועמדותיו השונות - במצב החירום החמור ביותר. [האיומים] המסוכנים ביותר העומדים בפנינו הם גדר ההפרדה, בידוד ירושלים, ההתנחלויות וגזילת האדמה. לכן, מתוך ניסיון להשיב את העניינים למצבם הטבעי ולסדר העדיפויות האמיתי שלהם, אין מנוס לפלסטינים - כרשות, ככוחות וכאזרחים - מלכונן מצב חירום כדי למצוא את הדרך הטובה ביותר להתגבר על השלב הזה. זאת במיוחד משום שהדיאלוג הלאומי בו התחלנו ובו אנו ממשיכים עד עכשיו, לא השיג את התוצאה הרצויה והתברר שלכל אחד יש את סדר היום שלו גם בקרב הפלגים, גם בתוך הפלגים עצמם בין איש זה לאחר. לכן, מתוך ניסיון להשיב את העניינים לקדמותם חייבים כולנו לכונן מצב חירום כדי שנוכל להתגבר על השלב הזה ולהגדיר במהלכו את סדרי העדיפויות שלנו.
כמו כן, יש בשטח אנרכיה שאינה מקובלת. האזרח אינו מסכים לה ואם הוא נפגע כתוצאה ממנה הוא אינו יכול לומר בגלוי את דעתו בעניינה. כלומר נוצר סוג של טרור נגד האזרח, [המתבטא] בכך שהוא אינו יכול להביע את רצונותיו בצורה חופשית. המורא מפני הרשות הלאומית הפלסטינית החל להיעלם והכיבוש הוא זה שמרוויח מכך. השבת המורא תיעשה באמצעות השלטת החוק והסדר וזה מה שאנו מנסים לעשות.
אפילו במוסדות הרש"פ ובמנגנונים של הרשות המבצעת יש אנרכיה אמיתית ו[לכן] צריך להכריז על מצב חירום במוסדות האלה כשירות לאזרח וכמענה לדרישות ולצרכים שלו בהתאם לתוכנית פעולה חדשה...
ש: יש מי שחושש ממלחמת אזרחים במצבים כאלה.
אבו עלאא: אנו לא נילחם. אני לא הולך למלחמת אזרחים. אבל יש לכבד את המחויבויות שלנו. אנו נכפה אותן אבל לא בדרך שתוביל למלחמת אזרחים. אנו לא נשעט למלחמת אזרחים, אין זה לטובתנו ולטובת בני עמנו כפי שאין זה לטובת תהליך השלום.
תוכניתה של ממשלת אבו עלאא וסמכויות שר הפנים
ש: מה הם סדרי העדיפויות של הממשלה?
אבו עלאא: [אנו עומדים בפני] חודש של אתגרים אמיתיים. אנו נפעל בכל הרצינות כדי להתגבר על האתגרים העומדים בפני עמנו הפלסטיני וכדי לכונן שלטון חוק. אנו ננסה להפסיק את גילויי האנרכיה במולדת וליצור אוירה מדינית שתאפשר [לנו] לדבר ולשתף פעולה עם הישראלים. אנו ננסה ליישם את התחייבויותינו במסגרת מפת הדרכים. אבל, כמובן, הדבר אינו יכול להצליח ללא שיתוף פעולה אמיתי, רציני וכן של הצד הישראלי וללא תפקיד אקטיבי של הועדה המרובעת ובמיוחד ארה"ב, [שיבוא לידי ביטוי] בפיקוח על המצב בשטח. כמו כן, אנו נמשיך בדיאלוג עם כל הפלגים והאישים הפלסטינים כדי להגיע למינימום שיאפשר לנו להגשים את האינטרסים של העם הפלסטיני...
ש: נראה כי שר הפנים בממשלתך הוא שר הפנים הראשון עם סמכויות [נרחבות] כאלה?
אבו עלאא: כן. אני נתתי סמכויות אמיתיות ומספיקות כדי שהממשלה ושר הפנים יוכלו לאחד את כל המאמצים של כוחות הביטחון במסגרת אחת כדי לכפות שליטה או להטיל מורא. לשר הפנים יהיו עוזרים שאחד מהם יהיה ראש [מנגנון] הביטחון הלאומי, הגנרל עבד אל-רזאק אל-מג'אידה או
[אדם אחר] שימלא תפקיד זה. השני יהיה ראש המודיעין הכללי, הגנרל אמין אל-הנדי, והשלישי הוא המנהל בפועל של המשטרה שטרם מונה ואשר ימונה בעתיד. הממשלה, בפגישתה הראשונה, תחליט על מינוי שני העוזרים [של שר הפנים] כדי שכל הפעולות של כוחות הביטחון - הביטחון הלאומי, המודיעין, הביטחון המסכל, המשטרה והביטחון האזרחי - יהיו תחת מסגרת אחת וסמכות אחת.
ש: האם התווית המדיניות הביטחונית היא בסמכות הממשלה או בסמכות מועצת הביטחון הלאומי?
אבו עלאא: אין ספק שהנשיא יאסר ערפאת הוא המפקד העליון של כוחות הביטחון והוא המפקד הכללי. אחד התפקידים של מועצת הביטחון הלאומי, אשר הוא עומד בראשה, הוא התווית המדיניות הביטחונית. באשר לשר הפנים, הרי שהוא אחראי על פעולות היישום היומיומי [של מדיניות זו] והוא שמגיש לנשיא ולממשלה ולמועצת הביטחון הלאומי את תוצאות הפעולות...
על הפסקת האש עם ישראל
ש: אמרת בעבר כי תשאף להגיע להפסקת אש עם ישראל. האם אתה חושב שזהו הזמן המתאים להתחיל במו"מ על הסכם כזה?
אבו עלאא: אנו נציג את העניין הזה בפני הועדה המרובעת ובפני ממשלת ישראל. אנו מוכנים כבר מחר לשבת יחד [עם הישראלים] כדי לדון בתנאים הדרושים להפסקת אש. אין הכוונה [להפסקת אש] לתקופת זמן מוגבלת, אלא כזו שנועדה לתת הזדמנות למו"מ רציני ולפעולה רצינית למען השגת הסכם. הצעד הראשון שמצוין במפת הדרכים הוא הפסקת אש משני הצדדים. אין מנוס ממו"מ כדי להשיג את המטרה הזו וללא מו"מ לא ניתן להגיע להסכם כזה.
ש: מה הם התנאים [הפלסטינים להפסקת האש]?
אבו עלאא: התנאים של הצד שלנו ידועים. יש להפסיק את התוקפנות על כל צורותיה, את הפלישות, ואת ההתנחלויות כפי שמורה תוכנית מפת הדרכים. אנו נפעל ליישם את הסעיף הראשון של מפת הדרכים באמצעות [השגת] הבנה הדדית עם כל הכוחות והפלגים. אנו כלל לא נשעט למלחמת אזרחים. זו הבטחה שאנו נותנים לעמנו. אבל, אנו לא נקל ראש בהשלטת החוק, יישומו, וכיבוד ההתחייבויות שלנו ואנו מבקשים שכולם יהיו מודעים לכך. אם נשיג הסכם להפסקת אש בתנאים שיסייעו לנו ויאפשרו לנו לכפות אותה בזירה הפלסטינית באמצעות שכנוע, תפיסה משותפת ודיאלוג לאומי הרי שאנו נמלא את התחייבויותינו.
מה ישראל דורשת? היא יכולה לדרוש [רק] את מה שמופיע במפת הדרכים, ואז [במקרה כזה] עלינו לכבד את ההתחייבויות שלנו ולא לאפשר שום פעולות שעלולות לפוצץ את המצב. אין זה הגיוני שבניית הגדר, הפקעת האדמות, הרחבת ההתנחלויות, בידוד ירושלים מהסביבה שלה יימשכו, בה בעת שאנו מדברים על הפסקת אש. על שני הצדדים לנקוט בצעדים שיובילו לרגיעה [של המצב]...
על פירוק הפלגים הפלסטינים מנשקם
ש: במפת הדרכים ישנה הוראה לפרק את התשתיות של הפלגים המזוינים.
אבו עלאא: לדעתי, פעמים רבות נעשה שימוש במונח הזה לצורך הגזמה כדי שהצד הישראלי לא ימלא את התחייבויותיו. לכן עלינו לשאול את עצמנו מה היא אותה תשתית? כאשר אנו אומרים שכולם יהיו נתונים למרותה של המסגרת הלאומית אין סיבה להשתמש במילים פרובוקטיביות. על פי השקפתי, אנו לא טרוריסטים אלא קורבנות של טרור. ההתנחלויות הן טרור; גדר ההפרדה הגזענית היא טרור; ייהוד ירושלים הוא טרור; הפרדתנו מהסביבה שלנו גם היא טרור; המצור על העם הפלסטיני, הסגר המוטל עליו, ההתנקשויות, הרצח, המעצרים, הרדיפות [כל אלה] הם שיא הטרור. לכן, עלינו להחזיר לדברים את השמות [המקוריים] שלהם ולא [להתייחס] לפרשנות שישראל נותנת להם...
כאשר נפגשתי עם האחים בעזה, שאל אותי אחד מהם: 'מדוע הממשלה הישראלית - למרות התוקפנות שלה והפעולות שהיא מבצעת –הצליחה להשמיע את קולה בזירה הבינלאומית יותר משאנו הצלחנו להשמיע את קולו של הקורבן שדמו ניגר. קולו [של הקורבן] אינו נשמע בעוד קולו של הצד האחר הרוצח נשמע?' משמעות הדבר שיש טעות כלשהי וכי מצב החירום צריך לחשוף את הסיבות לטעות הזו. אנו צריכים לערוך חשבון נפש האם רצח אזרחים, לדוגמא, הוא לטובת המאבק שלנו? אם התשובה היא כן, אז כולנו צריכים להפוך לרוצחי אזרחים. אבל, אם התשובה היא לא מוחלט, הרי שיש להפסיק זאת.
המטרה בסופו של דבר היא פלסטין והקמת המדינה הפלסטינית שבירתה ירושלים. אם כך הדבר עלינו לחפש את הדרך שנותנת לנו ולא לוקחת מאתנו, [הדרך] שתגן על אדמתנו ולא תהווה הצדקה להקמת מחסום תחת האמתלא הביטחונית... אנו דבקים במפת הדרכים ואנו רוצים ליישם אותה, אבל בה בעת צריכה להיות מחויבות ישראלית לכך. העמדה הישראלית בנוגע למפת הדרכים איננה ברורה. עמדת [הישראלים] נשענת על תוספת של 14 הסתייגויות למפת הדרכים. כלומר, הם אינם מקבלים [את מפת הדרכים] אנו רוצים שהם יקבלו את מפת הדרכים ושהם יהיו רציניים ביישומה.
ש: אבל בישראל מתנים את תחילת המו"מ בכך שהרש"פ תנקוט בצעדים נגד הפלגים המזוינים.
אבו עלאא: אני לא מקשיב למה שהישראלים רוצים אלא למה שהעם הפלסטיני רוצה. אני מקשיב רק לאינטרסים של העם הפלסטיני שהם: הגשמת הזכויות הלאומיות באמצעות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים בשנת 2005. זה מה שאני שואף להשיג כפלסטיני. לכן, אינני מקשיב למה ששרון רוצה ואינני מקשיב למה שהאמריקאים רוצים אלא אני מקשיב [רק] לאינטרסים העליונים שלנו. אנחנו הסכמנו למפת הדרכים ואנו ניישם אותה, אנו הסכמנו לחזון של הנשיא בוש ואנו ניישם אותו, אבל, לא אסכים לשום תכתיבים.
פגישה עם שרון
ש: האם אתה מתכוון להיפגש עם שרון?
אבו עלאא: אני אפגש עמו כאשר הדבר יהיה הכרחי ומועיל. כמובן אנו רוצים לנהל מגעים עם הישראלים, להציג בפניהם את הסוגיות שלנו, להגדיר אותן בפניהם ולפעול למען הגשמתן. ולכן, אינני מטיל וטו על ניהול מגעים עם אף אחד. אבל, אני אפגש עמו כאשר הדבר יהיה מועיל לסוגיות שלנו. כמו כן, לשם כך דרושה הכנה [מוקדמת] שתבטיח את ההצלחה [של פגישה כזו] מפני שכל פגישה צריכה להסתיים בצורה חיובית לעם הפלסטיני ולישראלים."