כשלון הדיאלוג בין החמאס ואש"פ
בניגוד לידיעות שהתפרסמו לאחרונה בתקשורת, נכשל הדיאלוג שהתנהל בשבוע האחרון בקאהיר בין משלחת תנועת פת"ח בראשותו של זכריא אל-אע'א, חבר הוועדה המרכזית של הפת"ח לבין משלחת תנועת החמאס בראשותו של סגן ראש המחלקה המדינית של התנועה, מוסא אבו מרזוק. דיאלוג זה היה הדיאלוג הראשון בדרג בכיר שנערך מחוץ לשטחי הרש"פ מאז הדיאלוג שהוביל להסכם בין אש"פ לחמאס בקאהיר בנובמבר 1995.[1]
הדיאלוג נערך בחסות מצרית בבנין של מנגנון ביטחוני מצרי רם דרג.[2] לצד מעורבותה של מצרים בשיחות ניכרת גם מעורבות אירופאית. בכירים באיחוד האירופאי ניהלו שיחות עם בכירים בחמאס ובפת"ח אשר סללו את הדרך לשיחות בקאהיר.[3]
דרישת תנועת הפת"ח להפסיק את הפיגועים
במרכזן של השיחות עמד נושא הפסקת הפיגועים בתוך שטחי הקו הירוק. כך הסביר עוזר מזכ"ל הליגה הערבית לענייני פלסטין, מחמד צביח, שאמר כי הפגישות יעסקו בפעולות הפדאיות בתוך ישראל וכן באופי היחסים שבין החמאס והפת"ח.[4]
היו שניסו להפחית בחשיבותו של נושא זה וטענו כי זהו רק חלק משורה ארוכה של נושאים העומדים על סדר היום כמו אמצעי ההתנגדות לכיבוש, חיזוק האחדות הלאומית, ריכוזיותו של שלטון הרש"פ, שלטון החוק והשתתפות החמאס במוסדות אש"פ בבחירות הבאות.[5]
בכיר בפת"ח אמר: "תנועת פת"ח תדרוש מתנועת החמאס להכיר ברשות הפלסטינית כרשות היחידה בשטחים הפלסטינים ולהפסיק את התקפות ההתאבדות בתוך ישראל. כמו כן פת"ח תדרוש מתנועת החמאס גם להסכים להקמת מדינה פלסטינית בתוך השטחים שנכבשו ב-67 שהם הגדה ועזה בנוסף לכך שירושלים המזרחית תהיה בירתה."[6]
ראש המשלחת של תנועת פת"ח, זכריא אל-אע'א אמר: "הטענה כי הדיאלוג מתמקד בדרישת מהחמאס להפסיק את הפעולות הפדאיות בתוך הקו הירוק היא בבחינת גימוד השיחות. הדיאלוג מכיל רשימה ארוכה של נושאים..."[7]
מקורות מסרו ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" כי הרשות מעוניינת בהפסקת הפעולות כדי שיהיה ניתן לפעול בזירה המדינית בעניין "מפת הדרכים" האמריקאית. בכירים בתנועת פת"ח אף טענו כי התעלמותה של תנועת חמאס מדרישת הפת"ח והרש"פ בעניין הפיגועים עלולה להציג את הרשות כמי שאינה יכולה לרסן את הארגונים הפלסטינים בשטחים... וכי קיומן של שתי רשויות הינו מצב שאינו מקובל [על הפת"ח והרש"פ].[8]
היו שייחסו את הדרישה להפסקת הפיגועים לעובדה שבישראל ישנה "ממשלת ימין קיצונית" אשר יכולה להגיב ביתר חריפות לפעולות אלו. נביל שעת', השר לתכנון ושת"פ בינלאומי, אמר: "הדיאלוג יסייע לנו לאחד את העמדה הפלסטינית מול הממשלה הגרועה ביותר בתולדות ישראל אשר אינה רוצה שלום אלא רוצה את המשך הכיבוש."[9] עמדה דומה הביע גם יאסר עבד רבו, שר ההסברה: "הרשות פותחת כעת בדיאלוג עם תנועת החמאס במיוחד לנוכח המשבר הפוליטי הנוכחי בישראל לאחר פרישת תנועת העבודה [מהממשלה]. כל פעולה כעת תזיק לנו [מאחר שתביא ל] תגובה ישראלית חריפה."[10]
עמדת החמאס
בכירי החמאס הכחישו כי הנושא העיקרי בשיחות הוא הפסקת הפיגועים. כאשר נשאל ח'אלד משעל, ראש המחלקה המדינית של תנועת החמאס, האם מטרת הדיאלוג היא הפסקת "פעולות מסירות הנפש" [ההתאבדות] השיב: "אין זה נכון. יתכן ו[נושא זה] הוא על סדר היום של הצד השני או בשאיפות ובתקוות שלו, אבל אנו לא נסכים אף פעם להפסיק את ההתנגדות. אנו נפגשים כדי לדון ביחסי הפנים שלנו ובמצב הפלסטיני לנוכח התוקפנות הישראלית הנמשכת כנגד עמנו. חמאס לא מסכימה להיפגש עם פת"ח תחת הכותרת של הפסקת ההתנגדות." עוד אמר: " מה שמוצע הוא המשך ההתנגדות ודיון על דרכי ניהול המאבק כדי שנוכל להתמודד עם תוקפנות הכיבוש. אנו לא מנהלים דיאלוג כדי שעמדותינו יתאימו לעמדותיהם אלא כדי לחזק את הנקודות שביחס אליהן יש הבנה הדדית וכדי שכל צד יבין את עמדת הצד האחר לגבי הנושאים שיש עליהם מחלוקת."[11]
עבד אל-עזיז אל-רנתיסי, מראשי החמאס בעזה, כתב מאמר שתמציתו אף פורסמה ביומון הפלסטיני אל-קדס בו נכתב: "כדי שהדיאלוג יצליח עלינו להימנע מהצהרות על נושאים שאין עליהם הסכמה ואל לנו להתייחס אליהם כאילו הם האלמנטים החשובים ביותר בדיאלוג כמו הטענה כי יש להפסיק את "פעולות מסירות הנפש" ודברים דומים שאינם משקפים כוונה אמיתית להצלחת הדיאלוג. מטרת הצגתם [של אותם נושאים] בפני התקשורת היא רק כדי [להכין] מבעוד מועד את כשלון השיחות וכהכנה לקראת הטלת האחריות לכישלון על [הצד] האחר [קרי החמאס]. ראוי שנושאי הדיאלוג יהיו נרחבים יותר מן הנושאים החלקיים שאין עליהם הסכמה וראוי שיתבססו לפחות על שני צירים מרכזיים: הציר הראשון קשור לאחדות הפלסטינית ולחיזוק החזית הפנימית בעימות עם אויב המתכחש לכל הזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני והציר השני עוסק בניהול המאבק עם האויב הזה שהצטיין בתוקפנות שלו בכל סוגי הטרור והפשע שידעה האנושות..."[12]
חבר משלחת החמאס ונציג החמאס בלבנון, אסאמה חמדאן הציג את הפיגוע בקיבוץ מצר כהוכחה לכך שפת"ח אינה מעוניינת בעצמה בהפסקת הפיגועים: "הפעולה מאששת את העובדה שהדיאלוג אינו נשען על בסיס הפסקת ההתנגדות אלא על איחוד השורות הפלסטיני. ברור שישנה הסכמה על אופציית ההתנגדות ופעולת מצר מעידה על כך שאופציית ההתנגדות היא האופציה של [כל] העם הפלסטיני."[13]
רנתיסי גם האשים גורמים ברשות ב"ניסיון לחבל בדיאלוג" וגילה כי מאז החל הדיאלוג היו חמישה ניסיונות חטיפה של פעילי חמאס וירי עליהם מצד כוחות הביטחון הפלסטינים. לדבריו ישנה מחלוקת בתוך הרשות סביב קיום הדיאלוג עם החמאס.[14] במאמרו התייחס גם לעניין זה: "כדי שהדיאלוג יצליח יש להפסיק את המתקפות שהחלה לבצע הרשות נגד בני התנועה האסלאמית החל מהחטיפות ברחובות, דרך פריצה לבתים לפנות בוקר וכלה בירי כדורים חיים על הנערים. לאיזו הצלחה ניתן לצפות מהדיאלוג כאשר באותו זמן ישנן התקפות נוראיות אשר מלבות את האווירה ברצועת עזה עד לרמה של עימות מזוין.
איזו הצלחה יוכל לרשום הדיאלוג כשאווירת המתיחות אופפת את רצועת עזה? איננו יודעים מה פשר המתקפה הזו בדיוק בזמן זה והאם מטרתה להכשיל את הדיאלוג. אם זהו המצב האם אנו צריכים להבין שקיים זרם ברש"פ שאינו מעוניין בהצלחת הדיאלוג הזה? או שהרשות מעוניינת באמצעות המתקפה הזו ללחוץ על המשלחת של התנועה? שאלות רבות דורשות תשובה אבל האמת המרה היא שפעולות אלו, בין אם הן מתוך כוונה תחילה ובין אם לאו, יצרו אוירה פסימית לגבי תוצאות הדיאלוג הזה ואין מנוס מלהפסיק את ההתגרויות היומיות האלו כדי שתיווצר אוירה מתאימה למה שמתרחש בקאהיר."[15]
כשלון הדיאלוג
מחלוקת סביב אופי ההתנגדות לכיבוש והתוכנית המדינית שמה קץ להידברות בין שתי התנועות שנמשכה ארבעה ימים. אסאמה חמדאן, מסר כי הדיאלוג בין שני הצדדים הסתיים ללא התקדמות משמעותית מאחר ושני הצדדים המשיכו לדבוק בעמדותיהם. לדבריו, לפני עזיבתן את קאהיר נפגשו שתי המשלחות עם הנהגה ביטחונית מצרית רמת דרג והסכימו באופן עקרוני כי תורכב ועדה עליונה אשר תכלול נציגים משתי התנועות ושתהיה אחראית לפתור את נקודות המחלוקת.[16] ראש משלחת הפת"ח, זכריא אל-אע'א, אמר כי השלב הראשון של הדיאלוג הסתיים וכי צפוי בקרוב שלב שני של הדיאלוג.
סוגיית הפסקת הפיגועים נותרה בלתי פתורה. היומון הפלסטיני "אל-איאם" דיווח כי במהלך השיחות הוצע כי שתי התנועות יפסיקו את הפיגועים בתוך ישראל לתקופה של שלושה חודשים במהלכם תהיה הערכה כיצד לפעול מול ישראל וכי במידה וישראל תפסיק את ההתנקשויות, הפעולות וההתקפות שלה כנגד אזרחים פלסטינים יהיה ניתן להאריך את התקופה. תנועת החמאס לא דחתה באופן מוחלט את ההצעה אך ביקשה להתייעץ עם הנהגתה על כך.[17] כמו כן דווח כי תנועת פת"ח הציעה לתנועת החמאס להשתתף במסגרות ובמוסדות אש"ף וכן להשתתף בבחירות הפלסטיניות הקרובות. גם את ההצעות האלו ביקשה תנועת החמאס לבחון ותשובה בעניינן תינתן בדיאלוג הבא.[18]
מקורות מצרים מסרו ליומון האמירויות "אל-ביאן" לפיו "השיחות בין תנועת הפתח ותנועת החמאס בקאהיר נכשלו ... מאחר ו[תנועת] החמאס סירבה להפסיק את ביצוע "פעולות מסירות הנפש" והתנתה זאת בכך שישראל תפסיק להתנקש בפעילים הפלסטינים"[19]
הודעת הסיכום:
עם סיומן של השיחות פרסמו שני הצדדים הצהרת סיכום אשר בה לא הופיע שום אזכור לעניין הפסקת הפיגועים בתוך ישראל. להלן עיקרי ההצהרה:
"ישיבות הדיאלוג הצטיינו בעומק, חיוביות וברוח של אחדות ואחווה המשקפת את אחדות העם הפלסטיני על כל פלגיו השונים וכוחותיו האסלאמיים והלאומיים סביב מטרותיו הלאומיות הצודקות ומאבקו למען השחרור, סיום הכיבוש על אדמתו ומקומותיו הקדושים, הקמת מדינתו העצמאית על אדמתו שבירתה ירושלים ושיבת הפליטים הפלסטינים... המתכנסים ציינו בהערצה את עמידתו האיתנה של העם הפלסטיני לוחם הג'יהאד ואת הקורבנות הרבים שהקריב במיוחד באינתיפאדת אל-אקצא שבה עמנו קרא תיגר כנגד הכיבוש...
שתי המשלחות עסקו בישיבות ההידברות בסוגיות שונות המעסיקות את העם הפלסטיני ובשינויים האזוריים והבינלאומיים והשלכותיהם על הבעיה הפלסטינית. שתי המשלחות הסכימו על הדברים הבאים:
1. שימת דגש על המשך הדיאלוג בין התנועות באמצעות ועדה משותפת וקבועה שתכלול את שני הצדדים ושתדון בכל הסוגיות המהותיות והבסיסיות העשויות להגשים את המטרות הלאומיות של העם הפלסטיני – הקמת מדינתו הפלסטינית העצמאית שבירתה ירושלים ושיבת הפליטים.
2. הקמת ועדה משותפת לשתי התנועות בתוך פלסטין כדי שיהיה תיאום בין שני הצדדים ודיון בנוגע לנקיטת כל הסידורים הנחוצים כדי להפסיק את תוקפנות כוחות הכיבוש כנגד עמנו הפלסטיני ושמירה על הישגיו בהתאם להוראות מפקדי התנועות.
3. פעולה לחיזוק וביסוס האחדות הלאומית בכל האמצעים האפשריים; התייחסות לדיאלוג [הזה] כהמשך לדיאלוגים המתנהלים בתוך פלסטין ומחוצה לה בין כל הכוחות והפלגים הלאומיים האסלאמיים; קריאה לחידוש דיאלוגים אלו כדי להגיע להשקפה מדינית שתהווה מכנה משותף לעם הפלסטיני.
4. שימת דגש על כך שההתנגדות והמאבק המדיני לסיום הכיבוש והעימות עם תוקפנותו [של הכיבוש] הינם זכות טבעית ולגיטימית של העם הפלסטיני המשרתת את האינטרסים הלאומיים הפלסטיניים. שתי התנועות יפעלו להכשרת אוירה מתאימה להגשמת תקוותיו של העם הפלסטיני להקים את מדינתו."[20]
זריקת הכדור לעבר ישראל
למרות כישלונן של השיחות עקב אי ההסכמה על הפסקת הפיגועים נזרק "כדור האחריות" לעבר ישראל ונטען כי חמאס הסכימה להפסיק את הפיגועים כנגד אזרחים בתנאי שישראל תתחייב להפסיק את ההתנקשויות בפעילים ואת הפעולות נגד אזרחים פלסטינים. כך למשל היומון הפלסטיני, "אל-קדס" פרסם כי היה הסכם סודי בין שתי התנועות בנוגע להפסקת הפעולות עד למועד הבחירות בישראל אם ישראל תפסיק את התנקשויות והפלישות לערי הגדה והרצועה.[21]
היומון "אל-איאם" דיווח כי מפקד המודיעין המצרי, עמר סולימאן, הגיע לאזור כשהוא נושא אגרת מטעם הנשיא המצרי המופנית אל הישראלים ובה נכתב: "אנו מבחינים במוכנות מצד החמאס להפסיק לכוון [את הפעולות] כנגד אזרחים ישראלים אלא שהם רוצים בתמורה ערבויות שממשלת ישראל תפסיק את ההתנקשויות, הרצח והתוקפנות נגד אזרחים פלסטינים"
יועצו של יו"ר הרש"פ יאסר ערפאת, נביל אבו רדינה אמר: "ישראל נדרשת ליצור את האוירה המתאימה להצלחת הדיאלוג הזה באמצעות הפסקת התוקפנות, הפלישות, ההרג, ההרס והחישוף."
מקורות פלסטינים אמרו: "הכדור כעת הוא במגרש הישראלי אם ממשלת ישראל רוצה רגיעה הדבר הוא בידיה והוא [יכול להתבצע] באמצעות הפסקת ההתנקשויות, התוקפנות, והצבת האזרחים כמטרה. אנו מבקשים שישראל לא תגיב [ליוזמה זו] על ידי התנקשויות כפי שארע כאשר הושקעו מאמצים מצד הפלסטינים להפסקת הפעולות נגד אזרחים וישראל הפציצה שכונת מגורים בעזה כדי להתנקש במפקד בתנועת החמאס, צלאח שחאדה"[22]
יום לאחר ביקורו של סולימאן באזור פרסם השבועון הערבי ישראלי "כל אל-ערב" ראיון עם בכיר בתנועת החמאס ברצועת עזה, אסמאעיל אבו שנב. בראיון נשאל אבו שנב האם כאשר הם מתכוונים לעימות עם חיילים ומתנחלים הם מתכוונים לכך שלא יבצעו פעולות בתוך העומק הישראלי והשיב:
"הפעולות בתוך העומק הישראלי מכוונות גם לחיילים הישראלים אשר משרתים בצבא אבל הם בחופשה. כולם יודעים כי ישראל מגייסת [חיילי] מילואים ורוב הישראלים מעל גיל 18 מגויסים לצבא והפעולות בתוך ישראל מכוונות לחיילים היכן שלא יהיו בפלסטין." עוד אמר בראיון: "[בכל מקרה] אם נפסיק את הפעולות יאמר שרון לעמו כי ההכרעה הצבאית הצליחה וכי הוא הצליח להפסיק את הפעולות הפלסטיניות ואם [נמשיך] לבצע את הפעולות יעלה שרון [לשלטון] וידבק בהכרעה הצבאית. ולכן יש לנו רק דרך אחת והיא הדבקות בהתנגדות ובפעולות כדי ששרון וצבאו ישברו כפי שנשבר רבין באינתיפאדה הראשונה."[23]
[1] אל-איאם, (רש"פ), 10.11.2002. לדברי בכיר פלסטיני השיחות מתנהלות בקאהיר עם הנהגת החוץ של החמאס מאחר ו"ההוראות לבצע פיגועי התאבדות והמימון הדרוש לכך מגיעים מבחוץ." אל-חיאת אל-ג'דידה, (רש"פ), 6.11.2002
[2] אל-שרק אל-אוסט, (לונדון), 13.11.2002. אל-חיאת, (לונדון), 13.11.2002.
[3] אל-חיאת, (לונדון), 11.11.2002. לפי הדיווח אליסטר קוק יועצו הביטחוני של האחראי על מדיניות החוץ והביטחון באיחוד האירופי, חאוויר סולאנה, נפגש עם בכירים בחמאס באחד מהמלונות המפוארים ברצועת עזה ודן עמם בהפסקת פעולות ההתאבדות בתוך הקו הירוק. כמו כן צוין כי קוק נפגש גם עם אסאמה חמדאן, נציג החמאס בלבנון. למרות דיווחים אלו, בכירים בחמאס הכחישו כי לאירופאים היה תפקיד כלשהו בהכנת הדיאלוג בקאהיר והם אף הכחישו את קיומה של הפגישה בין קוק לבין הנהגת התנועה. מאידך, אישר סמיר משהראוי, חבר הועדה המרכזית העליונה של הפת"ח ברצועת עזה, כי קוק נפגש עם בכירים בתנועת הפת"ח בזמן שחאוויר סולנה ביקר ברצועה ונפגש עם מחמד דחלאן אך הכחיש כי הוא דן עמם על הפסקת פעולות ההתאבדות.
[4] אל-ג'זירה TV, (קטר), 10.11.2002
[5] http://albawaba.com/news/index.php3?sid=233013&lang=a&dir=news
[6] אל-חיאת אל-ג'דידה, (רש"פ), 6.11.2002.
[7] אל-איאם, (רש"פ), 12.11.2002
[8] אל-שרק אל-אוסט, (לונדון), 12.11.2002.
[9] http://albawaba.com/news/index.php3?sid=233013&lang=a&dir=news
[10] אל-ספיר, (לבנון), 5.11.2002.
[11] אל-חיאת, (לונדון), 10.11.2002
[12] http://www.palestine-info.info/arabic/palestoday/readers/articles/rantese/12-11-02.htm
אל-קדס, (רש"פ), 14.11.2002.
[13] http://www.palestine-info.info/arabic/palestoday/dailynews/2002/nov02/12-11/details1.htm#4
[14] אל-שרק אל-אוסט, (לונדון), 13.11.2002.
[15] http://www.palestine-info.info/arabic/palestoday/readers/articles/rantese/12-11-02.htm
[16] אל-שרק אל-אוסט,(לונדון), 13.11.2002.
[17] אל-איאם,(רש"פ), 14.1.2002
[18] אל-איאם, (רש"פ), 14.11.02.
[19] אל-ביאן, (אמירויות), 14.11.2002
[20] אל-קדס, (רש"פ),14.11.2002.
[21] אל-איאם, (רש"פ), 15.11.2002.
[22] אל-איאם, (רש"פ), 15.11.2002
[23] כל אל-ערב, (ישראל), 15.11.2002.