קריאה לנשיא מצרים לשחרר את סעד אל-דין אבראהים

קבוצה של אינטלקטואלים ליברלים מרחבי העולם הערבי, פרסמו ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-קדס אל-ערבי", גילוי דעת הקורא לנשיא מצרים, חוסני מבארכ, לשחרר את הסוציולוג ופעיל זכויות האדם, ד"ר סעד אל-דין אבראהים, הכלוא במצרים.

בין החתומים, עורכים העיתונים הערבים הליברלים היוצאים לאור בלונדון (חוץ מ"אל-קדס אל-ערבי" שדווקא בו התפרסם גילוי הדעת), עיתונאים ביומונים אלה, אנשי 'הגוש הליברלי' בערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה, עיתונאים ואינטלקטואלים מצריים החיים במצרים, ראש ממשלת לבנון לשעבר ושר מרוקאי לשעבר, ורבים אחרים.

להלן נוסח גילוי הדעת[1]:

החתומים על גילוי דעת זה, המשתייכים לזרמים רעיוניים ופוליטיים שונים בעולם הערבי, מביעים את זעזועם העמוק בגין שבע שנות המאסר שנגזרו ע"י בית המשפט העליון לביטחון המדינה בקהיר נגד הוגה הדעות והמדען הסוציו-פוליטי המהולל, ד"ר סעד אל-דין אבראהים.

הזעזוע מתעצם לנוכח תקוותם [של החתומים] כי המשפט החוזר, שנערך לאחר שהמשפט הראשון בוטל, יסלול את הדרך לזיכויו המוחלט של ד"ר אבראהים, שהוא ממיצגי מצרים והעולם הערבי, הוגה דעות לאומי, הנהנה מתהילה בינלאומית יחידה במינה, [ואשר] הקדיש את זמנו, מרצו ומחקריו לעבודה גלויה בתמיכה בתהליך הדמוקרטי, בזכויות האדם ובקידום 'החברה האזרחית' בארצו.

יש להזכיר מבין מאמציו הבולטים – בשיתוף עם משכילים ערבים חשובים אחרים – את הקמת 'המרכז לחקר האחדות הערבית' בביירות, 'מועדון המחשבה הערבית' בעמאן, 'הארגון הערבי לזכויות האדם', שהוא עצמו היה המזכ"ל הראשון שלו, ו'הארגון המצרי לזכויות האדם', אשר גם בראשו עמד. אנו זוכרים כי במסגרת מאמציו לקידום הדמוקרטיה, יזם את הקמתה של ועדה אזרחית שכללה קבוצה של אינטלקטואלים מצריים לפיקוח על הבחירות לפרלמנט שנערכו בשנת 1995. בדו"ח הסופי שלה היא ציינה כמה חריגות אשר המדינה ניסתה לתקן בבחירות לפרלמנט שנערכו בשנת 2000.

מתוך דאגה לשמה הטוב של מצרים בעולם, לאחר שספגה ביקורת קשה והיתה נתונה לגל של גינויים ומחאות מהתקשורת העולמית ומארגוני זכויות האדם, רשויות וממשלות הקהילייה הבינלאומית בעקבות קבלת גזר הדין; מתוך הגנה על קיומה של 'החברה האזרחית' במצרים שהמשתייכים אליה ספגו זעזוע שהוביל לנסיגה בפעילותם לאחר שראו מה שקרה לאישיות מכובדת כדוגמת ד"ר אבראהים; [מתוך הגנה] על התפקיד החיוני של החברה האזרחית מול המגמות הקיצוניות המנסות להשיב את מצרים לימי החושך; מתוך השאיפה שלא למוטט את מאמצי מצרים להרחיב את מעגל החרויות אשר את פירותיו התחלנו לראות באמצעות יותר חופש בכתיבה ובפרסום; מתוך [ניסיון] לשמור על חייו של ד"ר אבראהים, בן ה-63, אשר התנאים החומריים והנפשיים בכלא מהווים סכנה לבריאותו המידרדרת ולחייו;

מתוך כל אלה, פונים החתומים מטה לכבוד הנשיא מחמד חסני מבארכ, אשר הינו, ללא ספק, שותף לדאגה ולהתעניינות בנושאים שהוזכרו לעיל, כי יורה, בהתאם לסמכויות הנתונות לו בחוקה ובחוק, לשחרר באופן מיידי את ד"ר סעד אל-דין אבראהים וחבריו, לבטל את ההאשמות העומדות נגדם, ולפתוח מחדש את 'מרכז המחקר ע"ש אבן ח'לדון'.

החתומים על גילוי הדעת:

המשורר הערבי, אדוניס (צרפת); הסופר התוניסאי, אל-עפיף אל-אח'צ'ר (צרפת); המרצה ד"ר אבראהים עויס (ארה"ב); יו"ר אגודת 'הצדק הבינלאומי', עו"ד אבראהים אל-תאותי (צרפת); עיתונאי ב"אל-חיאת" אבראהים ח'יאט (בריטניה); ראש אגודת 'ההגנה על העיתונות החופשית' אבראהים נואר (בריטניה); הסופר אליאס ח'ורי (לבנון); הרופא ד"ר אבראהים ח'ליל (בריטניה); הרופא המצרי, ד"ר אבראהים חביב (בריטניה); העיתונאי המצרי, קלאדיוס אבראהים (בריטניה); המרצה ד"ר אדיב מקאר (ארה"ב); מנהל המרכז התוניסאי ליחסים בינלאומיים, אחמד אל-מנאעי (תוניסיה); איש העסקים אלפונס קלאדה (ארה"ב); הסופרת חברת התאחדות הסופרים הערבים, אילין תאדרס (אוסטרליה); דיקנית הפקלוטה לרפואה בטולדו, אוהיו, ד"ר אמירה ג'והרה (ארה"ב); המרצה ד"ר אציל בצילי (קנדה); העיתונאי הלבנוני ("אל-שרק אל-אוסט") איאד אבו שקרא (בריטניה); פעיל ה"ועדה הערבית לזכויות האדם", באסל שלהוב (צרפת); העיתונאי הלבנוני בטרס ענדארי (אוסטרליה); המשורר והסופר, תופיק בן בריכ (תוניסיה); החוקר במרכז "אל-אהראם" למחקרים פוליטיים, ד"ר ג'מאל עבד אל-גואד (מצרים); הסופר ד"ר ז'אן אחמרניאן (ארה"ב); האומן הסורי, ז'אק אל-ג'ראח (צרפת); העיתונאי הלבנוני ועורך "אל-חיאת" לשעבר, ג'האד אל-ח'אזן (בריטניה); העורך הראשי של "אל-חיאת", ג'ורג' סמעאן (בריטניה); המרצה ד"ר ג'ורג'ט סלימאן (אוסטרליה); המרצה ד"ר חלים ברכאת (ארה"ב); עיתונאי ב"אל-חיאת", חאזם צאע'יה (בריטניה); החוקר מאוניברסיטת קמברידג' והמגיש בערוץ "אל-ג'זירה", ח'אלד חרוב (בריטניה); העיתונאי הסודני, חסן סאתי (בריטניה); הרופא ד"ר חלמי ג'רג'ס (בריטניה); העיתונאי חאתם אל-כסאסבה (ארה"ב); המרצה ד"ר ראיף מרקס (ארה"ב); המרצה המצרי, ד"ר רשדי סעיד (ארה"ב); הרופא והעורך הראשי של העיתון "אל-רסאלה", ד"ר רודולף יני (ארה"ב); הסופר זיאד עמרו (ארה"ב); החוקרת זינה אל-ערבי (מאע"מ); ראש ממשלת לבנון לשעבר סלים אל-חוס (לבנון); הדוקטורנט, סאמח יוסף (ארה"ב); מגיש ברשת "אל-ג'זירה" סאמי חדאד (בריטניה); העורך הראשי של היומון "אל-זמאן", סעד אל-בזאז (בריטניה); עוה"ד המרוקאי, סעד ג'באר (בריטניה); המהנדס ד"ר סעד מיכאל סעד (ארה"ב); איש העסקים, סרתיאל ח'ליל (ארה"ב); העיתונאי הבחריני, ד"ר סעיד אל-שהאבי (בריטניה); המרצה וראש אגודת ;הקול החדש; ד"ר סעיד אל-נגאר (מצרים); השופט לשעבר ועוה"ד בעל הרשיון הבינאומי ד"ר סלים נג'יב (קנדה); המרצה ד"ר סמיר פהמי בבאוי (ארה"ב); העיתונאי והחוקר סמיר קציר (לבנון); המרצה ד"ר צאדק ג'לאל אל-עט'ם (סוריה); הרופא והמרצה ד"ר צברי פוזי ג'והרה (ארה"ב); העיתונאי המצרי צבחי פואד (אוסטרליה); העיתונאי המצרי עאדל דרויש (בריטניה); המהנדס והיועץ הארגוני, מתאם משותף ל'מסמך המאה', עאדל ג'נדי (צרפת); העיתונאי והשדרן לשעבר עאדל מאלכ (בריטניה); הסופר הלבנוני עאדל ביצ'ון (לבנון); העיתונאי הלבנוני, לשעבר עורך כתב העת "אל-נור", עבד אל-חסן אל-אמיר (בריטניה); עורך "אל-שרק אל-אוסט", עבד אל-רחמן אל-ראשד (בריטניה); החוקר המרוקאי, עבד אל-רחים צאבר (ארה"ב); החוקר התוניסאי עבד אל-והאב אל-האני (צרפת); סגן עורך "אל-חיאת", עבד אל-והאב בדרח'אן (ברטניה); עורך העיתון האלקטרוני "אילאף", עת'מאן אל-עמיר (בריטניה); המחזאי עלי סאלם (מצרים); המהנדס עצאם שורי (קנדה); ראש הדסק הפוליטי בכתב העת "אל-מג'לה", עצאם עבד אללה (בריטניה); הרוקח עמאד יוסף (קנדה); הסופרת והחוקרת הלבנונית, ד"ר ויולט דאע'ר (צרפת); הכימאי פואד פרח (ארה"ב); העיתונאי המצרי, פכרי מקס (אוסטרליה); שר ההסברה המרוקאי לשעבר, מחמד אל-ערבי אל-מסארי (מרוקו); האומן מחמד נוח (מצרים); הסופר והחוקר, מתאם ;מסמך המאה;, מגדי ח'ליל (ארה"ב); המרצה מאוניברסיטת פריז, ד"ר מג'די סאמי זכי (צרפת); הסופר מחמד אל-בדרי (מצרים); השדרן המצרי בערוץ הלווין אבו ט'בי, מחמד סעיד (מאע"מ); מנהל סניף וושינגטון של "אל-אהראם", ד"ר מחמד אל-סיד אל-סעיד (ארה"ב); המרצה ד"ר מחמד אל-סעדני (ארה"ב); הצייר מחמד אל-שראטי (ארה"ב); הפרשן הכלכלי מחמד תופיק זכריא (ארה"ב); השדרן התוניסאי בערוץ "אל-ג'זירה", מחמד כרישאן (קטר); המהנדס ד"ר ממדוח אל-קמץ (ארה"ב); עיתונאי ב"אל-חיאת", מאהר עת'מאן (בריטניה); הסופר והחוקר ממוצא תוניסאי, ד"ר מנד'ר צפר (צרפת); הסופר והמרצה ד"ר מנצף אל-מרזוקי (תוניסיה); עוה"ד ממוצא פלסטיני המופיע בבית הדין העליון בבריטניה, מישל עבד אל-מסיח (בריטניה); הדוקטורנט מייקל נצר ג'יד (קנדה); עורך כתב העת "מקארבאת", נאצר אל-ע'זאלי (שבדיה); המרצה ד"ר נצר חאמד אבו זיד (הולנד); המהנדס ד"ר נביל אל-ג'בלאוי (ארה"ב); יו"ר הארגון המצרי-קנדי לזכויות אדם, נביל עבד אל-מלכ (קנדה); המרצה ד"ר השאם שראבי (ארה"ב); הכלכלן ד"ר נעים אל-שרביני (ארה"ב); המרצה נביל מיכאל (ארה"ב); המרצה ויו"ר האגודה הערבית-אמריקאית לזכויות אדם, ד"ר האני עוץ' אללה (ארה"ב); הסופר והחוקר הסורי, הית'ם מנאע (צרפת); העיתונאי ד"ר ולים אל-מירי (ארה"ב); המהנדס, מנהל מחקר בחברת בואינג, ד"ר ויליאם חנא (ארה"ב); וראש דסק המזה"ת במועצת קשרי החוץ של אמריקה יוסף אבראהים (ארה"ב).