המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר ביקורת על יחס הרש"פ לזכויות אדם
30/8/1999


ביקורת על הרשות הפלסטינית בנושא זכויות האדם

 

בגיליון אוגוסט 99' של הירחון 'חקוק אל-נאס' [זכויות האדם] התפרסם מאמר ביקורת חריף ביותר של ד"ר איאד אל-סראג' הידוע בפעילותו למען זכויות האדם. אל-סראג' מאשים את הרשות הפלסטינית בכך ש"גמרה אומר לנפץ את החברה האזרחית ואת הארגונים הבלתי ממשלתיים ולהרוס - במיוחד - את הארגונים הפועלים להגנת זכויות האדם."

 

לדברי אל-סראג' "לפתע נשמעו מעל בימות התקשורת קולות... המגנים את הפעילים בארגוני זכויות האדם, מאשמים חלק מהם בנטייה פוליטית ומאשימים את המדינות התורמות בבזבוז כספי העם הפלסטיני על ידי מתן הכספים לארגונים אלו. יתר על כן, בכמה מאמרים אף הואשמו מנהיגי תנועת זכויות האדם במעילה ובמרמה!

 

נוצר הרושם כי הרשות הפלסטינית הכריזה מלחמה [על הארגונים הבלתי ממשלתיים] וכי היא נחושה בדעתה להתקדם בתוכניתה הלאומית: לשים קץ לכיבוש הישראלי ולשחרר את האדמה מחד גיסא, ולחסל כל אופוזיציה או דעה שונה מאידך גיסא...

 

קשה לשער שקיימת 'תוכנית' ברשות הפלסטינית לחסל את הארגונים הבלתי ממשלתיים, שהרי הרשות היא עדיין קבוצה של יחידים שהדבר היחידי המחבר ביניהם הוא פגישה שבועית רחבה שאינה מגיעה לרמה של תכנון או קבלת החלטות. אולם, ברור כי ברשות נמצאים אנשים שאינם מרוצים מפעילות הארגונים הבלתי ממשלתיים ובמיוחד מן הארגונים הפועלים להגנת זכויות האדם."

 

אל-סראג' ממשיך ומותח ביקורת על שר המשפטים הפלסטיני אשר לאחר פרסום דו"ח בינלאומי בעניין "נחשלות מערכת המשפט הפלסטינית והפגיעה בריבונות החוק ברשות הפלסטינית" מצא לנכון להאשים דווקא את ארגוני זכויות האדם בנחשלות זאת "למרות שהמדינות התורמות העניקו מאה מליון דולר לקידום תחום זה".

 

אל-סראג' מוחה על כך שהתוכחה מופנית לארגוני זכויות האדם "כאילו שארגונים אלו הם הסיבה לאי כיבוד החלטות בית המשפט הגבוה, או שהם הסיבה למעצר השרירותי ולעינויים, או שהם הסיבה להקמת בתי המשפט לביטחון המדינה... או שהם הסיבה לכך שלא מונתה מועצת שיפוט עליונה ולא מונו תובע כללי ושופט ראשי."

 

ואולם, אל-סראג' מדגיש כי "גופים אלו הם המדגישים את עצמאות [הרשות] השופטת למול הרשות המבצעת. [הרשות המבצעת] תקפה את הרשות השופטת במשך חמש שנים ללא הפסקה עד שסוף סוף מינו תובע כללי ושופט ראשי. [מינויים אלו] רומזים לכך שהרשות נענתה לבסוף ללחצים העממיים והבינלאומיים בדבר הצורך לכבד את מערכת המשפט."

 

אל-סראג' מוסיף ומותח ביקורת על כמה עיתונאים "המקבלים משכורת מן הרשות הפלסטינית ופועלים ממניעים אישיים חסרי כל קשר למולדת או ללאומיות, אשר מיהרו להיכנס למערכה להגנת הכסף הציבורי וחזרו והטיחו האשמות זולות [בארגוני זכויות האדם], האשמות שכבר נשמעו כמה פעמים בחמש השנים האחרונות."

 

לדברי אל-סראג', "למרות תפלותם של רוב הדברים שנאמרו על ידי עיתונאים אלו הפועלים בתיאום מלא ועל פי הוראות מגורמים בכירים, לא היה מנוס מלהגיב על חלק מן הטענות. התגובה היתה נחרצת על ידי הגשת תביעה משפטית על ידי ד"ר חידר עבד אל-שאפי, ראג'י אל-צוראני, ח'צ'ר שקיראת ואיאד אל-סראג' נגד אחד העיתונאים. לאחר מכן התברר כי המערכה האמיתית לבניית חברה אזרחית פלסטינית ומדינה דמוקרטית, שתפעל על פי עקרונות ריבונות החוק והפרדת הרשויות, עדיין [נמצאת] בתחילת הדרך להפרדה בין הדמוקרטיה לבין תרבות מדינות המשטרה. תרבותם של אלה אשר טענו לשווא שבשם המאבק, שהם כלל לא לקחו בו חלק, יש להם היום זכות לשלוט במולדת ובסדר היום הלאומי.

 

יש להדגיש כי המערכה איננה בין העם לבין הרשות, מכיוון שבתוך הרשות יש כאלה שמשתייכים באמת לתרבות הדמוקרטית. כמו כן יש להדגיש כי הדרך היחידה למאבק היא דרך החוק ודרך כיבוד החוק. זוהי הדרך הדמוקרטית התקינה המסתמכת על ההבנה הציבורית של האמת, אשר כמה מן הדמגוגים טוענים לשווא כי היא בבעלותם כמוה כתוכנית הלאומית."

 

אל-סראג' מוסיף ומזהיר את תוקפי ארגוני זכויות האדם: "עליהם לדעת כי קולה של האמת יגבר, יצבור כוח וינצח בסופו של דבר כאשר תתגלה מתוך תעודותיהם, זיכרונותיהם ודבריהם מידת השחיתות אותה הם הפיצו בשם המאבק [הלאומי]. בעוד המאבק חף מהם כמו גם דמם של החללים הקדושים וכבודם של הלוחמים שעדיין בכלא.

 

אם ההולכים בדרך השחיתות מאמינים ביכולתם לרמות לעד, עליהם להבין שחמש השנים האחרונות גילו לעם הרבה דברים שנסתרו ממנו [קודם לכן]; הוא רואה מסביבו את המכוניות המפוארות, את הדירות והווילות ואף החשבונות הסודיים החלו להתגלות. על כך [העיתונאים] לא מדברים אלא הם [מעדיפים] לצעוק בנושא כספי העם הפלסטיני...

 

הבעיה היסודית נשארת - ישנו צורך דחוף לארגן את פעולות המגזר האזרחי. חוק הנוגע לעניין כבר אושר במועצה המחוקקת אך הוא עדיין עומד במקומו משום שיו"ר הרשות מתנגד לסעיף הרישום ודורש כי [הרישום] יהיה במשרד הפנים בניגוד לנוסח בחוק עליו הסכימה המועצה המחוקקת...

 

על כל הארגונים הבלתי ממשלתיים ללמוד את הלקח ולעמוד בתקיפות למול השחיתות בתוך שורותיהם. עליהם לכבד את עקרון השקיפות ודרישת הדין והחשבון, עליהם לדבוק בציבור שלהם, להיות בקיאים בצורכי החברה... עליהם לבחון מחדש את עצמם, את משימותיהם ואת השקפותיהם על מנת להצליח ועליהם להתאחד בעמדותיהם המוצהרות בקרב על החוק והדמוקרטיה."[1]

 

יש לציין כי בעקבות פרסום המאמר זומן ד"ר איאד אל-סראג' על ידי מפקד המשטרה הפלסטינית, הגנרל ע'אזי אל-ג'באלי, לחקירה ונאסר עליו לעזוב את הארץ עד להודעה חדשה.[2]



[1] חוקוק אל-נאס, אוגוסט 1999

[2] אל-חיאת אל-ג'דידה 7.8.1999.