אבו עלאא': 'גבולות המדינה הפלסטינית הם אלו שנקבעו 

ב'החלטת החלוקה' ב-1947

 במאמר פרוגרמטי שפרסם יושב ראש המועצה המחוקקת הפלסטינית וחבר המשלחת הפלסטינית למשא ומתן, אחמד קריע 'אבו עלאא' ביומון הרשות הפלסטינית 'אל-חיאת אל-ג'דידה'[1] הוא קובע באופן מפורש כי גבולות המדינה הפלסטינית העצמאית העתידה לקום הם הגבולות שנקבעו בהחלטת החלוקה.

אבו עלאא' הדן במקור הסמכות הפוליטי והמשפטי למדינה הפלסטינית קובע כי התמיכה המשפטית בהקמת המדינה הפלסטינית כלולה בהחלטות האו"ם בחמישים השנים האחרונות ובעיקר בהחלטה 181 משנת 1947 (היא החלטת החלוקה) והחלטה 194 בדבר שיבת הפליטים. שתי החלטות אלה, לדברי אבו עלאא, קובעות כי יש להקים שתי מדינות יהודית וערבית על "אדמת פלסטין ההסטורית."

עוד קובע אבו עלאא כי "הלגיטימיות הבינלאומית הכירה בקיומה של מדינת פלסטין לצד מדינת ישראל באמצעות החלטת החלוקה ומשמעות הדבר שהלגיטימיות של קיום מדינת ישראל נותרה תלויה ומותנית בקיומה של המדינה הפלסטינית על פי אותה החלטה עצמה - החלטה 181 לשנת 1947."

עמדה זו זכתה לתומכים רבים בקרב ההנהגה הפלסטינית בתקופה האחרונה. בכירים פלסטינים רבים מצהירים כי זכות קיומה של המדינה הפלסטינית נקבעה כבר ב1947-. אלא שאבו עלאא' תובע באופן ברור וגלוי גם את הגבולות שנקבעו בהחלטה 181: "ניתן לחזק את הלגיטימיות המשפטית של מדינה זו על ידי פניה לבית המשפט הבינלאומי, שישוב וידגיש את לגיטימיות קיומה של  מדינת פלסטין, על כל זכויותיה וחובותיה בדומה למדינות העולם האחרות. כמו כן יש להדגיש כי למדינה זו ישנם גבולות מוכרים מבחינה בינלאומית והם הגבולות שנקבעו בהחלטת החלוקה."

"אין ספק", מוסיף ומסביר אבו עלאא', "שכלל ההחלטות שהכירו בהקמתה של המדינה העברית, בהסתמך על ההחלטה הנזכרת, טמנו בחובן הכרה מובנת מאליה בגבולות המדינה הפלסטינית, שגם אם לא הוקמה באותו זמן, הרי שהלגיטימיות להקמתה עודנה קיימת."