כללי

חבר פרלמנט סורי מאשר קיום מגעים בין ממשלתו

לבין מנהיגי האחים המוסלמים בחו"ל

 

מחמד חבש, חבר הפרלמנט הסורי וראש המרכז ללימודים אסלאמיים בדמשק, חשף בראיון ליומון הסעודי אל-ריאד (24.5.2004) את קיומם של מגעים בין ממשלת סוריה לבין מנהיגי 'האחים המוסלמים' בחו"ל, במטרה להכשיר את חזרתם האפשרית לסוריה של מנהיגי 'האחים' ושל מתנגדי משטר אסלאמיסטים[1]. להלן נוסח הראיון:

 

ש: האם ישנם מגעים בין הנהגת 'האחים המוסלמים' בחו"ל לבין ממשלת סוריה?

חבש: כן, ישנם מגעים בין ההנהגה הסורית לבין רבים ממנהיגי 'האחים המוסלמים' הסורים בחו"ל במטרה לפתוח דף חדש לטובת האינטרס הלאומי.

 

ש: האם יוזמת ממשלת סוריה ליצור קשר עם מנהיגי 'האחים' בחו"ל קשורה למצב באזור?

חבש: הקו האסלאמי והקו הלאומי לא היו [מעולם] קרובים זה לזה כפי שהם קרובים עכשיו. הסיבה העיקרית [לכך] היא המדיניות האמריקאית, אשר השתמשה בהחשכה מטעה כאשר תקפה את ה[תנועה] האסלאמית ו[את התנועה] הלאומית גם יחד, ולכן טבעי שהצדדים אשר סובלים מהשחצנות האמריקאית ינהלו משא ומתן [ביניהם]. כעת הן מוצאות את עצמן באותה השוחה נגד תכנית הגלובליזציה שארה"ב מציעה. המאמצים להחזרת 'האחים המוסלמים' לסוריה החלו בשנות התשעים, כאשר הנשיא חאפט' אסד העניק חנינה ראשונית, ואחריה הושקעו מאמצים רבים שהביאו לחזרתם של רבים ממנהיגי 'האחים' למולדת, כמו עבד אל-פתאח אבו ע'דה, בסאם אבו טוק המנוח, האשם שעבאן ועוד.

 

ש: איזה אופי יש למגעים?

חבש: המגעים בין הגורמים הנאמנים בסוריה לבין מנהיגי 'האחים' לא נפסקו [מעולם]. אפשר לומר כי הנשיא בשאר אסד נפגש לאחרונה עם מנהיגים חשובים מקרב 'האחים' כמו כאמל אל-שריף, יוסף אל-קרדאוי, ולפני כן אני, אישית, נכחתי בועידה בנושא 'חידוש הנראטיב הדתי' בהשתתפות כמה ממנהיגי 'האחים', כמו פתחי יכן. לכן אפשר לומר כי זו אינה יוזמה חדשה אלא המשך של פעילות סורית שמטרתה למשוך את כל גורמי הכח אשר יכולים להעשיר את פעילותה של המולדת, בעיקר בשלב רגיש זה.

 

אני קורא כאן לכל האחים אשר שותפים לנו בתחושה זו - להתעמת עם התכנית האמריקאית אשר שולטת על האזור וקורא להם להגיב בחיוב. אנו, בפרלמנט הסורי, הבענו הערכה לעמדות החיוביות של מנהיגי אופוזיציה בחו"ל אשר סירבו להצטרף לתכנית האמריקאית שהועלתה ע"י אנשים כמו פריד אל-ע'אדרי[2]. הבענו הערכה פומבית לעמדות אלה וחשנו בצורך להוקיר אותן. כעת אנו קוראים לכולם, בממשלה ובאופוזיציה, להבין את ההתפתחויות המתקרבות. במישור הפנימי יש התפתחות מורגשת במסגרת זו. לפני שנה היו חוקים מסובכים, והיום ה[אזרח ה]סורי כבר אינו זקוק לאישור כניסה. חוקים כלכליים בוטלו. [בעבר] לא היתה אופוזיציה, והיום יש קבוצות הרואות עצמן כאופוזיציה. זה מצביע על מצב פנימי בריא, ולכן אין מנוס לאופוזיציה מבחוץ אלא להגיב בחיוב ובהערכה למצב ממנו סובלת סוריה...

 

ש: מהי תגובתך להודעה שפורסמה בקפריסין מטעם קבוצת אל-כילאני המשתייכת ל'אחים' ואשר לקחה על עצמה את האחריות על פעולת הטרור בדמשק?

חבש: ההודעה לא שכנעה אף אחד. אין הסבר לכך שארגון שותק 22 שנה, ואז מתעורר, תוקף במקום הלא נכון ואומר כי זה היה רצון אללה. לא מצאנו אף אחד מהמבוקשים. דברים אלה לא שכנעו איש, לא בתוך [סוריה] ולא מחוצה [לה]. מבצעי הפעולה לא שמעו על כילאני... הקבוצה הזו ניסתה לנצל את המחסור במידע [על האחראים לפיגוע ולייחס אותו לעצמה].

 

ש: כאיש דת אסלאמי, כיצד אתה רואה את פעולות הטרור שאנשים מבצעים בחסות הדת?

חבש: מי שעושה מעשים כאלה הוא חסר תרבות אסלאמית אשר תגרום לו להבין כי ההלכה [האסלאמית] באה כדי להביא תועלת לבני האדם ולא כדי להרוג אותם בשם עמדות רעיוניות. אולי מה שקרה בדמשק ובערב הסעודית הוא דוגמה לתופעת הקיצוניות, המבוססת על בורות וחוסר ידיעת ההלכה [האסלאמית]. הריגתה של עוברת אורח ע"י טרוריסט בדמשק היא הוכחה לבורות איומה בחוקי ההלכה. כל המוסלמים מסכימים כי בדת אין שנאה ואיש אינו רשאי להרוג. לכן, הפצת מצוות הדת האמיתיות, המתונות, הצודקות והחפות מקיצוניות מרחיקה את המדינה ואת בני האדם מהטרור.

 

ש: כלומר, מי שמבצע פעולות טרור אינו מבין את הדת. מהיכן [הם] שואבים את הערכים הלא נכונים של הדת?

חבש: אין להם קשר לדת. ההבנה שהם מגיעים אליה מקורה בחוגים אשר נותרו בחשיכה ושאינם יוצאים בגלוי ומנהלים לימוד מטעה. לכן אין ברירה אלא לעקוב אחר החוגים האלה, להוציא אותם לאור השמש ולעקוב אחר המידע אשר נלמד. המידע הזה יכול להפוך למועיל אם יפקחו עליו, אך אם ייוותר בחשיכה הוא יביא לאסון.

 

ש: ארה"ב קראה לשנות את שיטות הלימוד. האם זה אומר שהיא מודעת למציאות עליה דיברת?

חבש: שיטות [הלימוד] שלנו שמרניות ולא קיצוניות. יש שלוש קטגוריות בחברות האסלאמיות: כ-80% מהמוסלמים הם השמרנים, 20% [מהם] רפורמיסטים ועוד אחוז אחד רדיקלים קיצוניים. השמרנים אינם מדברים על הפחדה, אלא על שלילת המחשבה של הזולת. יש הבדל גדול בין שלילת מחשבתו של הזולת לבין הרג הזולת. הרפורמיסטים רואים את האסלאם כפתרון, אך לא רואים תועלת בלהכריח אנשים לוותר על האמונות שלהם, [מכיוון שבעיניהם] יש כמה דרכים להגיע לגן העדן. מה שמשותף לרפורמיסטים ולשמרנים הוא כיבוד הזולת. הרדיקלים, אשר מהווים בקושי אחוז אחד [מהמוסלמים,] מתנגדים לקיומו של הזולת. הבעיה היא שהאמריקאים מבלבלים בין השמרנים לבין הרדיקלים [וכך] הגיעו לעמדה מלאה בשנאה. אם נרכז את מאמצינו כשמרנים וכרפורמיסטים במלחמה בטרור וברדיקלים אשר פוגעים באסלאם, נשיג הצלחה רבה. על המערב לדעת כי הרדיקלים רואים אותנו, השמרנים והרפורמיסטים, ככופרים.  

 

המפקח הכללי של האחים המוסלמים בסוריה, שיח' עלי צדר אל-דין אל-ביאנוני, הגיב על דברים אלה והכחיש בראיון טלפוני שנתן לאתר האינטרנט אסלאם אונליין את הטענות על דבר קיומם של קשרים בין 'האחים' לבין ממשלת סוריה[3]. "מדובר בהדלפות מתוך ממשלת סוריה לצורך הסברה ולא ביוזמה או אפילו בהצעה ליוזמה רצינית. 'האחים' בסוריה מתנגדים לעקרון הפילוג וההרחקה שממשלת סוריה נוהגת לפיו מפעם לפעם, בניסיון לקרב אליה פלג אופוזיציה זה או אחר. כדי שמעשי פיוס ייחשבו רציניים הם צריכים לכלול את כל [הפלגים]. מדובר כאן בהדלפות תקשורתיות מזדמנות של גורמים המקורבים לממשלה... בניסיון לייפות את דמותם של השלטונות מחוץ [לסוריה]. זוהי הטעייה, רמאות וניסיון לפלג את האופוזיציה אשר חתמה על האמנה הלאומית באוגוסט 2002[4].

 

אם [מחמד] חבש ניהל מו"מ עם 'האחים' בסוריה או פיקח על המו"מ, שיודיע לי עם מי הוא יצר קשר. אולי יש בסוריה עוד 'אחים' מלבדנו. זהו מסר שמטרתו להראות לארה"ב כי [שלטונות סוריה] הולכים בדרך של פיוס. איננו שוללים דו-שיח עם כל גורם פוליטי, מתוך השלטון או מחוצה לו, בתנאי שיהיה זה דו-שיח אמיתי ולא רמז לדו-שיח... האמנה הלאומית קשרה אותנו אל פלגי האופוזיציה [האחרים] אשר הסכימו לעמוד לצדנו מול השתלטות זרה בכח על סוריה ובפני התערבויות זרות.

 

אנחנו דורשים לפתור את הבעיות הקשורות בזכויות האדם לפני כל דבר אחר. לא תהיה כל התקדמות פוליטית מבלי שהממשלה תחזק את אמונו של האזרח בה. [ישנם] אלפי עצורים שאין יודעים עליהם דבר כבר רבע מאה ואלפי מהגרים מחוץ למולדת שאינם יכולים לקבל אישור כניסה והמדינה אינה מכירה בהם. אין מנוס מלפתור את הבעיה הזו קודם לכל, כדי שנדע כי המדינה רצינית [בכוונתה ל]רפורמה או להתקרבות הדדית.

 

אנו דורשים לכבד את הפלורליזם ואת הדמוקרטיה ולאפשר השתתפות עממית, כך שנוכל לכונן חזית פנימית יציבה שתצליח לעמוד איתן מול האתגרים החיצוניים, אך לנוכח קיומו של משטר המפלגה האחת לא נתקדם ולו בצעד אחד לעבר הרפורמה".