מזכ"ל הוועדה האיראנית לתמיכה באינתיפאדה: הפלסטינים התגוררו בפלסטין לפני יעקב ובני ישראל; הבעיה הפלסטינית – של כל המוסלמים

מזכ"ל הוועדה האיראנית לתמיכה באינתיפאדה בפלסטין ונציג טהראן בפרלמנט, חוג'ת אל-אסלאם עלי אכבר מח'תאשמי-פור נשא דברים לרגל יום השנה לפטירת הנביא [מחמד], אמאם חסן ואמאם רזא.[1] הוא הסביר כי העולם נחלק לחברות מוסריות וחברות שאינן מוסריות וסימן את הציונות כמודל לחברה ג'אהלית שיש ללחום בה.[2] הוא יצא נגד אדישות המוסלמים כלפי ישראל וחזר על דברי איתאללה ח'מיני בדבר הצורך להשמיד את ישראל. להלן תקציר הדברים שנשא:[3]

מח'תאשמי-פור פתח את דבריו בסיפור משה ומרידתו בפרעה ואמר: משה מרד בפרעה משום שהחברה המצרית בשיאה, נקטה אפליה גזעית ונחלקה לשני מעמדות: מתייהדים וקופטים [כך במקור][4]. הנביא [מוחמד] נשלח כדי להחליף את ערכי החברה הבדואית. הוא הורה: "כולכם צאצאי אדם, וגם הוא יציר עפר, ערבים ופרסים [לא-ערבים], שחורים ולבנים, כולכם שווים." הנביא הציג לחברה את הקריטריון הנעלה ביותר והורה: "אמת המידה הנעלה ביותר ל[הערכת] בני האדם הוא מידת אמונתם באל, לא גזעם ו[לא] צבעם."

לטענתו "הקוראן מחלק את החברה [האנושית] לשתי קבוצות: האחת חברות תרבותיות או עירוניות [והאחרת] חברות בדואיות או ג'אהליות. לחברות התרבותיות היו לאורך כל ההסטוריה קשרי סחר ודו-שיח עם שאר השבטים. החברות הבדואיות, לעומת זאת, עסקו בשפיכות דמים, במלחמה, בטבח המוני ובביזה."  מח'תאשמי-פור ציין כי "טבח המוני, מלחמה, שפיכות דמים וביזה הם המאפיינים החשובים ביותר של חברות בדואיות וג'אהליות... [גם] בחברות בנות-זמננו נפוצות [תופעות של] אפלייה גזעית וטבח המוני. מח'תאשמי-פור הציג את הציונות כדוגמא לחברה כזו: "הציונות, הידועה כגזענות, נתמכת ומחוזקת על ידי אמריקה והיא דוגמה לחיים בחברה ג'אהלית. משטר המפלה גזעית הוא בכל מקום בעולם סימן לחיי בדואיות וג'אהליה."

מח'תאשמי-פור מתח ביקורת על האדישות בקרב המוסלמים והערבים כלפי השאלה הפלסטינית והזכיר את דברי האמאם [ח'מיני] שאמר "אם כל מוסלמי בעולם ישפוך דלי אחד של מים בכיוון ישראל, ישראל תטבע... חלק מהמנהיגים אומרים שהמלחמה בפלסטין, היא בין פלסטין וישראל ואין לה קשר אלינו [האיראנים]. זה סימן לאדישותם כלפי פלסטין. האדישות הזו היא הדיכוי הגדול ביותר של חובתנו כלפי ירושלים [שהיא] כיוון התפילה הראשון [קבלה] של המוסלמים, האדמה היחידה שאותה מברך הקוראן. כל הנביאים הופיעו על אדמה זו ... והיא הנעלה והעדיפה ביותר על פני כדור הארץ. העם הפלסטיני התגורר על אדמה זו [עוד] לפני יעקב ובני ישראל. עמי העולם ובמיוחד המוסלמים אחראים לסוגייה הפלסטינית."

"אילו חי האמאם [ח'מיני] כיום, הוא היה גורם לארה"ב ולשרון להתחרט על מעשיהם. האמאם שדיבר בנג'ף אמר שפרעה פחד ממשה חי ולא מאיש דת דומם שאינו עושה דבר.[5] אנו כיום איננו חיים אנחנו בובות נעות, שכן אילו היינו חיים – לא היה לישראל האומץ לעולל זאת לפלסטינים [הכוונה להריגת מנהיגי חמאס] ...".