התגובות בעולם הערבי לפיגוע במדריד
התגובות בעיתונות הערבית לפיגוע במדריד היו מגוונות. חלק מבעלי הטורים גינו מפורשות את הפיגוע וטענו כי מבצעיו אינם מייצגים את האסלאם אלא גורמים נזק למוסלמים. אחרים טענו כי הפיגוע הוא הוכחה לכך שמדיניותה של ארה"ב נגד הטרור אינה נכונה. לא נעדרו גם בעלי טורים שטענו כי מבצעי הפיגוע היו הציונים ולא אל-קאעדה. להלן כמה מן התגובות:
גינויים לפיגוע
עדלי צאדק, סגנו של השר הפלסטיני לענייני חוץ, נביל שעת' כתב בטורו היומי ביומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה": " בהודעה המיוחסת ל'אבו חפצ אל-מצרי' נאמר כי הפיצוצים נועדו לחסל חשבונות עם 'ספרד הצלבנית' ונאמר גם כי הריגת חפים מפשע בפלסטין ובאפגניסטן מתירה להרוג חפים מפשע בספרד. לדברים אלה אין שום קשר לדת האסלאם, לא לפוליטיקה, לא לאנושות ולא לאומץ..."[1]
הפעיל האסלאמיסטי הירדני בסאם אל-עמוש כתב ביומון הירדני "אל-ראי": "לא ייתכן שהריסת בנייני התאומים בניו-יורק היא שירות לאסלאם, מעשה בשם האסלאם או ג'יהאד למען אללה... אי אפשר לראות בפיצוצים בנירובי ודאר אל-סלאם מעשה אסלאמי, תעמולה להפצת האסלאם [דעוה], ג'יהאד, [מעשה שיש בו] תועלת או [מעשה] שמי שמבצע אותו הינו שהיד.
מי שמכנה את הפיצוצים באל-ריאד ג'יהאד למען אללה הוא בור, האם ייתכן שאיזשהו שכל מוסלמי בעולם יוכל להכיר בטבח הנפשע במדריד כג'יהאד ומסירת נפש?... על עמי העולם לדעת שהאסלאם הוא דת של אהבה, שלום, מתינות,דיאלוג ודו-קיום. ש[האסלאם] אינו חפץ בשפיכות דמים או ברצח נשים, ילדים וזקנים... זהו אסלאם של חופש המחשבה [כפי שאומר הפסוק הקוראני] 'אין כפייה בדת', איסלאם של דו קיום..."[2]
בעל הטור אחמד אל-רבעי כתב ביומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-שרק אל-אוסט": "השאלה היא לא מי ביצע את פעולת הטרור בספרד, אלא כיצד קבוצת בני אנוש - לא משנה מה אמונתה, דתה והשתייכותה הפוליטית - חושבת להרוג מאתיים אנשים חפים מפשע ולפצוע יותר מאלף. האם זו חזרה לתקופת האבן? ... איזה מין עולם חדש זה שבו הטרור מכה במרכז הסחר העולמי, בספרד, באפגניסטאן, באלג'יר, בריאץ' ובבאלי והורג חפים מפשע? כיצד יכולים תושבי הכוכב הזה להיות בטוחים שילדיהם ילכו לביה"ס? כיצד יוכלו האוהבים להתהלך בחופשיות בגן ציבורי? כיצד יוכלו האנשים ללכת לעבודה כאשר כל אוטובוס, רכבת או מטוס מהווים מטרה להרג המוני? זו פעולה נגד החיים... על כל העולם התרבותי - לא משנה מהן האידיאולוגיות והאמונות שלו - להכריז מלחמה עולמית נגד הטרור, כהתנהגות פושעת, [מלחמה עולמית] נגד האידיאולוגיה של הטרור ונגד המסיתים לו." [3]
במאמר נוסף באותו יומון טען אל-רבעי כי פיגועי הטרור הם האויב מספר אחד של המוסלמים: "אלה שביצעו את הפשע בספרד אינם מתחשבים בסבלם של החפים מפשע. ואם הם אינם מתחשבים בדמם ובנפשותיהם [של אנשים], על אחת כמה וכמה הם אינם מתחשבים בכך שהם גורמים לאנשים עוני, פוגעים בהם, ומערימים עליהם קשיים בהשגת פת לחמם. הם יודעים שכל משבר שייגרם למהגרים הערבים ובמיוחד לאלה מארצות צפון אפריקה, יגרום לאחוז גדול מהם לשוב לארצותיהם וכי משמעות הדבר היא משברים כלכליים וחברתיים רבים יותר במדינות צפון אפריקה, בהן משפחות רבות חיות מכספים שמעבירים להן קרוביהם ובני משפחותיהם, ממדינות אירופה...
ה-11 בספטמבר גרם להערמת קשיים על הערבים והמוסלמים ועל הסטודנטים והמסגדים באמריקה ואירועי ה-11 במרץ בספרד יגרמו להערמת קשיים כנגד אלה שבמדינות אירופה. זו הוכחה לכך שהטרור השחור הוא האויב מספר אחת של המוסלמים, של חייהם ויציבותם וכי הקורבן הראשון שלו הם המוסלמים העניים בכל מקום."[4]
העורך לשעבר של היומון "אל-שרק אל-אוסט" , עבד אל-רחמן אל-ראשד, כתב בטורו: "במשך עשרים שנה הזהירו הערבים את בריטניה, גרמניה, הולנד, ספרד ו[מדינות] אחרות מהתוצאה של האירוח [שנותנות מדינות אלה] לארגונים פוליטיים שהפילוסופיה שלהם היא השנאה ושהתוכנית שלהם היא הסתה גם נגד החברות שמארחות אותם. למרבה הצער ממשלות אירופה התעלמו מכל הקריאות האלו עד כדי כך שהקבוצה הגדולה ביותר של מנהיגים קיצוניים השתכנה ופעלה באירופה ולא באפגניסטן, סומליה, איראן, סעודיה או מדינות אחרות שתמיד מואשמות [בכך שהן מהוות] קרקע פוריה לטרור או מקום הגידול של האידיאולוגיה הטרוריסטית."[5]
בעל הטור מחמד אל-ח'צ'ר כתב ביומון הממסדי הסורי "אל-בעת'": "תהא אשר תהא זהותם של מבצעי פשע הרכבות בבירה הספרדית מדריד, המעשה ראוי לגינוי מבחינה פוליטית, מוסרית וחוקית. מתקפה נגד אזרחים היא פשע נתעב בכל הרמות ובכל החברות והמדינות..." עם זאת הוסיף: "ארצות הברית פתחה בספטמבר 2001 במלחמה נגד הטרור והנשיא בוש בחר לחלק את העולם לשני צירים, ציר הטוב וציר הרשע. האם העולם נהיה בטוח יותר כפי שמכריזה וושינגטון כל יום? התשובה אינה דורשת הרבה מאמץ מחשבתי. די להביט במהדורת חדשות יומית כדי להיווכח בעוצמת הטרגדיה והכאב שסובלים מהם העמים החל בעיראק ובשטחים הפלסטיניים הכבושים וכלה במשפחות הספרדיות השכולות... לכן כדי לעזור לקורבנות הטרור בעולם אין מנוס ממאמץ בינלאומי ברור שבו ישתתפו כולם [כדי] לקדם את ערכי האמת והצדק ו[כדי] לבצע את החלטות הלגיטימיות הבינלאומית שלא בוצעו עד עכשיו, [אם הדבר יקרה] אז כל העולם יהיה שותף לטיפול בדבר המסוכן ביותר שניצב מולו באלף השלישי."[6]
בעלי טורים: נפילת ממשלת אסנאר היא ניצחון לטרור
בעל הטור העיראקי, עזיז אל-חאג', כתב במאמר שפורסם בעיתון האינטרנט הליברלי www.elaph.com: "בתור עיראקי, נעצבתי על כשלון מפלגתו וממשלתו של חוסה מריה אסנאר אשר עמד במלוא הכבוד ובאומץ לב לצד העם העיראקי כאשר נטל חלק בהפלת הפשיזם של סדאם... מה שכואב הוא שהסוציאליסטים העוינים את אמריקה ואת המלחמה נגד משטר הבעת' העיראקי הצליחו להוליך שולל חלק מהאזרחים הספרדים כשהם מנצלים את הפשע הנורא כנשק בבחירות נגד ממשלת אסנאר. הם טענו שההשתתפות הספרדית בעיראק היא סיבת הטרור של אנשי אל-קאעדה המומחים בפשיעה וברצח המוני של אזרחים. אולם צרפת שהייתה המתנגדת החריפה ביותר למלחמה בעיראק הפכה גם היא יעד למתקפת הקיצונים האסלאמיסטים ולקריאותיהם לג'יהאד נגדה בגלל שעמדה על חקיקה [נגד הרעלה] בבתי הספר הממשלתיים שלה והואשמה במלחמה נגד האסלאם...
זאפטרו, מחליפו של אסנאר, קורא לבוש ולבלייר לביקורת עצמית בגלל המלחמה בעיראק. בעוד מי שיש לקרוא לו לערוך ביקורת עצמית בשל התעלמותו מסבלו של העם העיראקי ובשל ההצדקות של פשעי הטרור בעיראק הוא [דווקא] השמאל האירופאי... ארגוני שמאל בגרמניה, בעלת בריתה של צרפת, אוספים תרומות עבור כנופיות ההתקוממות כביכול בעיראק , כלומר עבור הפושעים שמפוצצים את מטות האו"ם והארגונים ההומניטריים, את בתי הספר, את המפעלים ואת כוחות הביטחון העיראקיים. אפילו הערים הקדושות נג'ף, כרבלרא וכאט'מיה לא ניצלו מהתקפותיהם הברבריות, שלא לדבר על כוחות הקואליציה הידידותית שהושיעו את עיראק מהמשטר הנפשע והעקוב מדם ביותר בהיסטוריה האנושית...
האם כל החוגים המערביים האלו התעניינו ברגשות של רוב העיראקים שכל העולם ראה את שמחתם בנפול סדאם? מה עשו צרפת, רוסיה, גרמניה וכל השמאל האירופי כדי לתמוך במאבק העיראקי נגד העריצות של סדאם ולמען הפלתה?... כיצד השמאל האירופי יכול להחזיק בעמדותיו התואמות [לאלו] של האיסלאמיסטים הקיצונים ביותר, איראן ותועמלני הפאן ערביות מקרב תומכי משטר הבעת' הקורס? [כיצד יכול השמאל האירופאי להחזיק בעמדות] המשרתות למעשה את כנופיות הרצח וההרס ברחבי עיראק?
המלחמה נגד הטרור העולמי חייבת לאחד את אומות העולם ואת המדינות הדמוקרטיות והגופים הבינלאומיים. הסרטן החייתי הזה הוא סכנה פתאומית עמה מתמודדת האנושות והציוויליזציה. כל התרשלות או חולשה בעמידה נגדו מדרבנות את החיה הטורפת להרוג יותר אנשים ולשפוך נהרות נוספים של דם חף מפשע. זהו עימות בין ההתקדמות והאור לבין החשכה."[7]
דברים ברוח דומה כתב בעל הטור העיראקי, עבד אל-ח'אלק חסיין, באותו האתר: "אין ספק שתבוסת מפלגת העם השמרנית הספרדית בהנהגתו של חוסה מריה אסנאר נחשבת לניצחון הטרור. הטרוריסטים בוודאי חילקו ביניהם ממתקים כפי שעשו לאחר טבח עאשורא בעיראק...
ידוע שהמפלגה הסוציאליסטית הספרדית התנגדה למלחמה נגד סדאם חוסיין וגילתה אדישות לסבלו של העם העיראקי כמו שאר כוחות השמאל בעולם וזאת כדי להכעיס את אמריקה אפילו אם מעשיה הם לטובת העמים מוכי האסון. עמדה זו של השמאל עומדת בסתירה ליומרותיו להגן על זכויות האדם ועל העמים העשוקים...
התירוץ שלהם הוא שהמלחמה נגד סדאם לא היתה לגיטימית מפני שההחלטה לא נתקבלה במועצת הביטחון [של האו"ם]... החלטת האו"ם חשובה יותר בעיניהם מהשמדת עם על ידי תליין אחוז תאוות רצח והשמדה. אנו מודים לאללה על כך שיש מעצמה כמו אמריקה אשר נטלה על עצמה את המשימה להציל עמים, כשהיא אינה מתעניינת בהחלטת מועצת הביטחון. אחרת היו עמי הבלקן, סיירה לאונה, עיראק ומזרח תימור צפויים להשמדה מידי תליינים אחוזי תאוות רצח המוני כדומגת מילושביץ',סוהארטו, סדאם חוסיין ותליינים אחרים...
ההכרזות אלו [מצד השמאל האירופאי] נובעות מכך שהם אינם חשים את סכנת הטרור האסלאמי המאיים על ביטחון האומות, על הדמוקרטיה ועל הציוויליזציה בעולם. ניצחון המפלגה הסוציאליסטית הספרדית יעודד את הטרוריסטים להמשיך [ולבצע] פעולות נפשעות נוספות, ובכך לסחוט את המערב ואת מפלגותיו הדמוקרטיות כדי שייענו לדרישותיהם הטרוריסטיות עד שהמשטרים הדמוקרטיים האלה ייכנעו לרצון הטרוריסטים. זוהי מפלת הדמוקרטיה המערבית. אולם האם האסלאמיסטיים יסתפקו בכך?
כבר ציינו במאמר אחר שארגון אל-קאעדה תקף מוסדות אמריקניים לפני שפתחה אמריקה במלחמה באפגניסטאן ובעיראק, אפילו לפני עלייתו של ג'ורג' בוש לשלטון. הטענה השקרית שגל הטרור הזה הוא תוצאה של כיבוש אפגניסטאן ועיראק איננה אלא תירוץ קלוש להמשך פעילות טרוריסטית נגד מדינות המערב..." [8]
הפיגוע מוכיח כי מדיניות ארה"ב היתה מוטעית
בעל הטור טארק מצארוה כתב ביומון הירדני "אל-ראי": "אך טבעי הוא שעם חי כמו העם הספרדי יעצור את מדיניות השקר והתרמית וישים גבול ברור בין המלחמה נגד הטרור למלחמה נגד העמים; בין החבורות של בן לאדן ותפיסותיהן הפונדמנטליסטיות לבין העם הפלסטיני ועיראק; בין ההגנה של הציוויליזציה והתרבות מפני האלימות לבין הכיבוש, הגזל והרצח...
הסוציאליסטים הספרדים ונשיאם הצעיר היוו דוגמא לארצם, לאירופה ולעולם כולו של מדיניות נבונה ואמיצה והחזירו לאירופה את פניה האמיתיות. אנחנו בטוחים שהאיש [הכוונה לזפאטרו] יילחם בטרור אבל הוא לא ישרת את כיבוש עיראק והמשך הכיבוש של פלסטין. אנחנו בטוחים שהוא יהיה שכן טוב לערביי מרוקו ולמוסלמים שלה מכיוון שהוא מאמין שלטרור אין דת, אומה או גזע! אנחנו בטוחים ששיבתה של ספרד לחיקה של אירופה תחזק את המדיניות המתונה והנחושה של גרמניה וצרפת...
הטרור נכנס עכשיו ללונדון ולרומא, את זה אומרים האנגלים והאיטלקים. העונש על מדיניות השקר
יהיה דומה. אין זה הגיוני שרוב [תושבי אנגליה ואיטליה] יתנגד למלחמות ואילו הפוליטיקאים שלהם ילכו למלחמה [בתואנות] שקר ואין זה הגיוני שאיש לא ישלם את מחיר תוקפנותו!"[9]
בעל הטור ע'סאן שע'בל כתב ביומון "אל-חיאת": "אין ספק שתוצאות הבחירות בספרד מהוות מפלה לממשל הנשיא בוש. ראש הממשלה [הספרדי] החדש מיהר לתאר את המלחמה בעיראק כ'אסון' בהצביעו על כך שיתכן והכוחות הספרדים שהצטרפו אל 'הקואליציה' יעזבו את עיראק לאחר העברת השלטון לידי העיראקים בסוף חודש יוני הקרוב. המציאות היא שהיחידות הספרדיות הפרוסות בעיראק אינן משחקות תפקיד צבאי משמעותי שלא ניתן לפצות עליו. חשיבות ההשתתפות הספרדית נובעת מרצונה של ארצות הברית לשתף את בעלי ברית אירופאיים בהרפתקה העיראקית שלה במיוחד לנוכח ההתנגדות הצרפתית והגרמנית...
[גם] אם יוכח שאל-קאעדה עמדה מאחורי הפיצוצים במדריד, הרי שספרד שילמה את מחיר השתתפותה בהרפתקה האמריקאית בעיראק, וזהו מחיר כבד. אלא שהצבתם של אזרחים כמטרה באופן הזה מבשר [גם] על מחיר לא קטן שישלמו הקהילות הגולות הערביות והמוסלמיות, אם האירוע יחזור על עצמו והאירופאים יחושו כי קמץ של מניחי מטענים מנסה להפקיע מידיהם את ההחלטה ואת ההשפעה על מדיניות החוץ של מדינתם."[10]
במאמר המערכת של היומון הפרו- סדאמי "אל-קדס אל-ערבי" נכתב: "הנשיא בוש הבטיח שהעולם יהיה בטוח יותר לאחר כיבוש עיראק והסרת המשטר השולט בו. הוא בישר לבעלי בריתו שהמלחמה בטרור אותה הנהיג באפגניסטן הצליחה להחליש את ארגון אל-קאעדה ולהפוך את אפגניסטן למודל של רווחה, שגשוג ודמוקרטיה. אבל הימים האלו מוכיחים את ההיפך הגמור. מאז כיבוש עיראק התרבו פעולות האלימות בתוך עיראק ומחוצה לה. חוגגי יום העשורא [סבלו] טבח שלא היה דומה לו בהיסטוריה של עיראק המודרנית, כפי שהיינו עדים להתקפות באיסטנבול ול[להתקפות] בתחנות הרכבת במדריד לאחרונה.
המלחמה בטרור עליה הוציאה ארה"ב קרוב למאה מיליארד דולר לא הגשימה את המטרה המיוחלת, מפני שהממשל האמריקאי הסתפק בפתרונות צבאיים וביטחוניים ולא ניסה אפילו לחפש את השורשים המדיניים לתופעה זו, במיוחד באזור הערבי. כל עוד ימשיך הממשל האמריקאי לתמוך בטרור של המדינה הישראלית וכל עוד האזור הערבי ימשיך להיות נשלט על ידי דיקטטורות משפחתיות מושחתות שזוכות לתמיכה מהמערב, ימצאו הקבוצות הקיצוניות - בין מן השמאל ובין מן ה[קבוצות] האסלאמיות הקיצוניות – את האווירה המתאימה לגיוס צעירים כועסים ונבוכים ולדחיפתם לעבר פעולות אלימות עקובות מדם.
יש לקוות שהפיצוצים במדריד יפתחו את עיני [מדינות] הקואליציה שמנהיגה ארה"ב באפגניסטאן ובעיראק וכי הן יכירו בכך שנדרש עיון מחודש ויסודי במדיניות בעניין זה וכי צריך להתחיל להביט על הסכנות ברצינות ולפעול לתיקונן. פעולות התיקון יתבצעו באמצעות הליכה בשני קוים מקבילים רצופים: הסדר צודק לבעיה הפלסטינית ותמיכה במגמות הדמוקרטיות ובחירויות, זכויות האדם ומערכת משפט עצמאית."[11]
בעל הטור המצרי, סלאמה אחמד סלאמה, כתב ביומון המצרי הממסדי "אל-אהראם": "הפיצוצים המזוויעים שאירעו בספרד לאחרונה פותחים מחדש את תיק הטרור הבינלאומי כדי להוכיח כי התפיסה האמריקאית השוררת בעולם בשנים האחרונות לפיה לטרור יש מקור אחד ובעיה אחת - ארגון אל-קאעדה, האסלאם והמוסלמים - היתה מוטעית, מטעה ורחוקה מהמציאות...
פעולות אלימות ו[פעולות] טרור רבות שאירעו בארה"ב ואירופה - שיתכן ומניעיהן היו חברתיים ופוליטיים מתוך החברות עצמן - יוחסו באופן שקרי לאל-קאעדה או לכמה מהגרים ופליטים ערבים כדי להיפטר מהם ולהצר את צעדיהם. כמו כן, הן הפכו להצדקות ולתירוצים ל[קידום] רפורמה פוליטית ודמוקרטית במדינות ערביות ומוסלמיות. זאת בעוד רוב החברות האירופאיות זקוקות [בעצמן] יותר מתמיד לרפורמה פנימית ולפשרה עם המיעוטים הבדלניים שלהן..."[12]
עורך יומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", חאפט' ברגותי כתב: "יתכן והמדיניות האמריקאית הבלתי מאוזנת בנוגע לאזור הערבי-מוסלמי תגרום לשפיכות דמים של חפים מפשע בפלסטין, בעיראק, באפגניסטן, בפקיסטן ו[אפילו] במדינות אירופה. קבלת ההחלטות באופן בלעדי מצד וושינגטון ודחיקת האו"ם לשוליים בסוגיות הבינ"ל תגרום, ללא ספק, להטיית מאזני הצדק ולפגיעה בלגיטימיות הבינ"ל ובחוקיה. על כן, יש צורך שבעלות הברית של ארה"ב תפעלנה לחץ להתחשב מחדש באו"ם ובלגיטימיות הבינ"ל. ככל שהתחשבות זו תרחק, כך יהיו קרובים יותר מעשי הטבח, הפיצוצים והפעולות הטרגיות."[13]
הציונים מעורבים בפיגוע
בעל הטור עדנאן זיד אל-כאט'מי כתב ביומון "אל-וטן" הכוויתי: "אין צורך בחקירות רבות [כדי לברר] מי עומד מאחורי הפעולה הטרוריסטית הפחדנית בספרד שקיפדה את חייהם של חפים מפשע שאיבריהם התפזרו וגופותיהם נקרעו לגזרים והם נפחו את נשמותיהם, גברים נשים ילדים וזקנים לחינם... אצבע מאשימה הופנתה לארגון הבדלני "אטא" ... איש לא העלה על הדעת שמי שעומד מאחורי הפשע הזה הוא ארגון הפשע הציוני שיש לו את האינטרס הגדול ביותר לשלהב את רגשות השנאה כנגד הערבים והמוסלמים... אני טוען בוודאות שמי שמייחסים את כל הרוע לערבים ולמוסלמים הם הציונים, אלו שהכי קרובים לבצע פעולה כזו כמו פעולות אחרות [שביצעו]. יתכן ויהיה מי שיעיד כי ראה את הציונים מצלמים את האירועים מרחוק ו[יתברר] שלא היו [כלל] קורבנות יהודיים [מבין קורבנות הפיגוע], כמו ב-11 בספטמבר באמריקה..."[14].
בעל הטור סעיד אל-סבכי כתב ביומון הסעודי "אל-וטן": "מאז הפיצוצים שאירעו בוושינגטון וניו-יורק בארצות הברית ב-11 בספטמבר 2001 ועד היום, כמעט שלא עובר יום אחד ללא ההאשמות האירופיות המוטחות ביחידים, בארגונים ובמדינות בביצוע פעולות טרור או בתכנונן. כל ההאשמות והגינויים מזיקים לקיומו ולזהותו של האדם הערבי...
אנחנו חוזרים על השאלה המביכה: מהן הסיבות לשתיקתם של שירותי הביון הערביים מאז ה-11 בספטמבר ועד היום? אנחנו ממשיכים לשאול לפשר הדבר: האם שירותי הביטחון שלנו אינם יכולים לפעול באותה הדרך האירופית? האם הם אינם מסוגלים לגלות את האצבעות הציוניות הנסתרות המתכננות פעולות טרור רבות כדי לסבך את הערבים והמוסלמים בזירה הבינלאומית? הלא אחת מהמשימות החשובות ביותר של המנגנונים האלה היא להגן על ביטחונו של האזרח הערבי?[15]
[1] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 13.3.2004
[2] אל-ראי (ירדן), 17.3.2004.
[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 13.3.2004.
[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 16.3.2004.
[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.3.2004.
[6] אל-בעת', (סוריה) 13.3.2004
[7] ,www.elaph.com 17.3.2004
[8] ,www.elaph.com 16.3.2004
[9] אל-ראי (ירדן), 18.3.2004.
[10] אל-חיאת (לונדון), 16.3.2004.
[11] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 13.3.2004.
[12] אל-אהראם, (מצרים), 14.3.2004.
[13] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 13.3.2004.
[14] אל-וטן ( כווית) 14.03.2004.
[15] אל-וטן (סעודיה), 19.03.2004