בנו של קד'אפי בראיון: לוב צריכה להיות מדינה דמוקרטית ופתוחה;
הסכמה בעניין הנשק להשמדה המונית הושגה עוד לפני המלחמה בעיראק; אין לנו צורך בנשק להשמדה המונית, הפלסטינים הלכו בדרך המו"מ
כתבת היומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-חיאת", רנדה תקי אל-דין, קיימה ראיון עם סיף אל-אסלאם אל-קד'אפי בנו של שליט לוב מועמר אל-קד'אפי במהלך ביקורו בפאריס במסגרתו נפגש עם נשיא צרפת ז'אק שיראק. להלן עיקרי הראיון:
"שאלה: האם אתה חושב שהבעיה של מטוס UTA [שלוב עמדה מאחורי הפלתו] והפיצויים למשפחות הקורבנות נפתרה לחלוטין עם פאריס?
סיף אל-אסלאם: שמעתי באופן אישי מהנשיא שיראק שאנו פתרנו את הבעיה של UTA, שנפתח דף חדש [בין צרפת ללוב] ושצרפת רוצה לשתף פעולה ולעבוד עם לוב באפריקה ובאזור הים התיכון על הרפורמות הקשורות ל[תוכנית] "המזרח התיכון רבתי". הפגישה עם שיראק היתה מצוינת והוא הבטיח לבקר בלוב. ראש ממשלת לוב, שוכרי ע'אנם, יבקר בצרפת בחודש הבא כדי לאשרר את ההסכמים.
שאלה: האם סיימתם בפועל את פרשת הפיצויים למשפחות UTA והאם הכספים שולמו [להן]?
סיף אל-אסלאם: באשר ל'מוסד אל-קד'אפי'[1] אנו סיימנו [את עבודתנו בעניין זה] וסידרנו את עניין הקרן, אמצעי התשלום וכל העניינים החוקיים. באפריל הבא יושלם התשלום.
שאלה: קראנו ששינוי [הרכב] הממשלה בלוב נחשב לניצחון של סיף אל-אסלאם. מה פרשנותך על כך?
סיף אל-אסלאם: אני רוצה לתקן את כותרת המאמר שהופיע ב[עיתון] 'אל-חיאת' לפיה השינוי [של הרכב הממשלה] הוא ניצחון לזרם של סיף אל-אסלאם. זה אינו מדויק, מפני שאין זרם כזה. מה שקיים הוא העם הלובי בכללותו, על רצונותיו ושאיפותיו. 'מוסד אל-קד'אפי' שפועל בחברה האזרחית [הלובית] משקף את הרצונות האלו. העם הלובי מעוניין בצמיחה, פיתוח, דמוקרטיה, זכויות אדם וחירויות וכל אלו מהווים את סדר היום של מוסדותינו שהם ראי של מחשבותיה ושאיפותיה של החברה [הלובית]. בקרוב תהיה לוב עדה ל[התפתחות] שתהיה בבחינת תקדים ביחס לעולם הערבי והיא תבוא לידי ביטוי בחופש העיתונות והפרסום.
שאלה: כיצד אתם יכולים להגשים זאת לנוכח [קיומו של] זרם המתנגד לפתיחות בטענה שהיא מאיימת על המשטר?
סיף אל-אסלאם: אנו, במוסד אל-קד'אפי, ממשיכים בתוכניתנו בעניין העיתונות והפרסום. בכל חברה אזרחית יש חילוקי דעות בין אנשי השמאל, הקיצוניים והשמרנים. בחברה הלובית יש חילוקי דעות כאלו, אבל 70% מהחברה הלובית [הם אנשים] מתחת לגיל ארבעים ששואפים לאותם ערכים אליהם שואף הדור הצעיר. לפיכך, הזרמים המתנגדים לרפורמה הם מספר מצומצם של אנשים כמו נפלים שנשארו אחרי המלחמה. יש לנו לדוגמא מספר מוקשים מימי מלחמת העולם השניה, אבל הם אינם תקינים, הם נשארו מתקופה השייכת להיסטוריה.
שאלה: אבל האם חופש העיתונות והפתיחות אינם מטרידים ומאיימים על המשטר בלוב?
סיף אל-אסלאם: אני חושב שאין בלוב התנגדות אמיתית לרפורמה ולפתיחות. חמישה או עשרה אנשים לא ישנו את דרכם של חמישה מליון לובים ואת רצונותיהם. לוב צריכה להיות מדינה דמוקרטית ופתוחה. אם היא לא [תהיה כזו], היא תהפוך למדינה ערבית ריאקציונרית דיקטטורית ופשיסטית.
שאלה: מספר פעמים אמרת שאינך יורשו של המנהיג מעמר אל-קד'אפי אבל כולם מקבלים אותך ומתייחסים אליך כאל יורשו, האם אתה יועצו של הקולונל [מועמר אל-קד'אפי]?
סיף אל-אסלאם: יכולותיי פחותות מכדי שאהיה יועצו של הנשיא הלובי. טרם הגעתי לרמת הידע [הנדרשת] בכדי שאהיה יועצו של המפקד...
שאלה: מה גרם לנשיא אל-קד'אפי למסור את כל החומר שדרשו האמריקאים [בענין הנשק להשמדה המונית]- האם אלו הסנקציות הבינלאומיות או פחד מהתקפה אמריקאית [נגד לוב]? האם אלו היו הנושאים המרכזיים שנידונו בשיחות [שנערכו] עם משרד החוץ האמריקאי?
סיף אל-אסלאם: אם לדייק - הרי שכבר לפני תשעה חודשים הושגה [הסכמה] לגבי החלק הארי בעניין הנשק להשמדה ההמוני בין המודיעין האמריקאי, המודיעין הבריטי והמודיעין הצבאי הלובי במסגרת מו"מ סודי לפני המלחמה בעיראק.
שאלה: האם ידעת על כך?
סיף אל-אסלאם: [צוחק] אני ברכתי עליה מרחוק. החלטתה של לוב [להתפרק מנשקה] נובעת משלוש סיבות שאציג בפומבי לראשונה:
הסיבה הראשונה היא הרווחים המדיניים, הכלכליים, התרבותיים והצבאיים [מצעד זה]. לפי מה שהבטיח של הצד המערבי שנשא ונתן עמנו, הפיתויים היו באמת גדולים מאוד.
הסיבה השניה היא שאנו היינו בדרך מסוכנת והיו לנו בעיות עם המערב. כאשר המערב בא ואומר לנו שהוא אינו רוצה להילחם בנו אלא לנהל עמנו שותפות - מדוע להתעקש להיות עוינים לו?
הסיבה השלישית והעיקרית היא שאנו פיתחנו נשק לצורך המערכה עם האויב. אנו ראינו שהמאבק המזוין של הפלסטינים שנמשך 50 שנה לא הביא תוצאות כדוגמת אלו שהושגו באמצעות מו"מ שנמשך חמש שנים. הם אמרו למפקד [כלומר מועמר אל-קד'אפי] שהם ויתרו על הרובה, הלכו בדרך המו"מ והשיגו מה שלא השיגו במשך חמישים שנה מבירות דרך תוניס ועמאן.
בנוסף לכך, המפקד [הכוונה לאל-קד'אפי] נפגע מכמה עמדות ערביות שגרמו לו לחוש שהערבים מנצלים אותו, צוחקים עליו ומאיימים עליו בקלף האמריקאי. המפקד השתכנע כי כל עוד לא יתבצע שינוי מהותי במדיניות הערבית וארגון מחדש של המשטר הערבי, אומה זו לא תוכל לצמוח. המפקד סבר שאם בעיה זו תיפתר, לוב תצא מן הבידוד הבינלאומי, תנהל דיאלוג עם המעצמות ותפעל עמן לשינוי המצב הערבי. וכאשר המערב וארה"ב כורתים עמך ברית דבר שלא התגשם במשך חמישים שנה יוכל [עתה] להתגשם תוך שנים מעטות.
שאלה: לאיזו דרגה הגיעו היחסים בין לוב לאמריקה? ומתי יחודשו היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות?
סיף אל-אסלאם: לפי הדברים שהאמריקאים אומרים לנו, ניתן להניח שהדבר יתבצע במהלך בחודשים הקרובים ולפני מסע הבחירות לנשיאות האמריקאית. אנו מצפים לביקורו של עוזר שר החוץ האמריקאי, וילאם ברנס, בלוב בקרוב ואח"כ [לביקורו] של שר האנרגיה האמריקאי במהלך החודשיים הקרובים. לפני כשבוע חזרו חברות הנפט האמריקאיות ללוב. החברות מרת'ון, קונוקו ואוקסידנטל[2] חזרו [ללוב] ונשיאי החברות האלו יבקרו בשבוע הבא בלוב ויפגשו עם הנשיא אל-קד'אפי. הן ישובו לפעול מיד במקום מושבן. אנו שמרנו והקפאנו את כל זכויותיהם למשך 20 שנה. כעת אנו דורשים מהם לשלם את האגרות עם שובם, מאחר ואנו שמרנו על זכויותיהם."[3]