ראיון עם ההיסטוריון הפלסטיני עצאם סיסלאם
ההיסטוריון הפלסטיני, עצאם סיסאלם, המשמש כמרצה להיסטוריה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, העניק ראיון נרחב לטלוויזיה הפלסטינית. להלן קטעים מן הראיון:
מקומו של העם הפלסטיני בהיסטוריה האנושית
העם [הפלסטיני] הוא העם העתיק ביותר והתרבות הפלסטינית היא העתיקה ביותר... 'פלסטין' הוא שם חדש יחסית, אך זוהי ארץ כנען ופיניקיה, ארץ אל-שאם; אנו מהווים חלק מארץ אל-שאם. אנו נמשיך להיות חלק מארץ זו ואיננו מכירים בהסכם סייקס-פיקו או בהסכמים האחרים...
שושלת היוחסין שלנו מגיעה לאברהם, לשלמה ולדוד, שכולם היו מוסלמים. ארץ זו היא ארצם של הנביאים ואנו ירשנו אותה. זוהי ארצו של אברהם עליו השלום אביו הקדום של הנביא [מחמד], אבי ישמעאל ואביהם של הערבים. כל מי שהתגוררו בארץ זו נכנסו אליה מבחוץ, פרט לנו. אנו שמרנו על שורשינו אלה מדור לדור והענקנו לאנושות שלושה יסודות: הכתב, המספרים והאמונה. ארצנו היא ארץ האמונות המונותאיסטיות ואנו נאלצנו לשלם את המחיר על כך. שילמנו זאת במלחמות הצלבנים, משום שישו המשיח הוא תושב הארץ הזו וגם משום שהיהדות היא חלק ממורשתנו הערבית הכנענית. ספר בראשית הוא מאוגרית וספר איוב מחצי האי ערב. עזרא כתב קובץ ספרים ואלו היו שורשינו שלנו.
מוצא היהודים האשכנזים
הנכבה לא הייתה ב-15 במאי 1948. הנכבה הייתה כאשר החלו לבוא כנופיות המתנחלים האשכנזים, שאין להם כל קשר לאדמה זו. אלו הם יהודים כוזרים שקיבלו על עצמם את היהדות בשנת 740. הם לקחו לעצמם את אחת מאמונות ארצנו, אך הדבר אינו מעניק להם זכות במולדתנו, כפי שלנוצרים של אירופה אין כל זכות במולדתנו. אנו משלמים את החשבון עבור אחרים שתקפו אותם. זהו דבר מוזר. הם חוסלו על ידי משפחת ולדימיר ברוסיה והתפזרו ברחבי אירופה. אלה הם היהודים האשכנזים המערביים...
אני קורא מעל גבי מסך הטלוויזיה להיסטוריונים בכל האוניברסיטאות הישראליות לעמוד לצדנו. קסטלר כתב על הכוזרים ועל ההיסטוריה שלהם, והוא עצמו אחד מהם ועובד באוניברסיטת תל אביב. הם יודעים את ההיסטוריה. לא יהיה זיוף של ההיסטוריה!
מוצא היהודים הספרדים
בנוגע ליהודים הספרדים, הרי שאלו הם יהודי המזרח, שחיו בספרד... היו שם קבוצות שהאמינו ביהדות. היהדות זו דת ולא גזע. היו גזעים רבים שאמצו לעצמם את הדת היהודית, בדומה למוסלמים בעולם. שורשיהם של היהודים הספרדים הם באנשי חצי האי האיברי שקבלו על עצמם את היהדות. מי הציל אותם? אנו שחררנו אותם על ידי טארק בן זיאד. ואנדלוסיה הייתה כמו גן עדן עבורם. בכל פעם הם היו מגורשים מאירופה ומגיעים לאנדלוסיה. אינני רוצה להעמיק בעניין זה. הקבוצות [היהודיות] האלה לא חיו בחופש, אלא תחת שלטונם של מדינות ערב והאסלאם. הגנו עליהם והענקנו להם בטחון וחסות, הן לספרדים והן לאשכנזים...
אנו מקווים לחיות על אדמה זו בשלום ולאלו שבאו מהמזרח ומהמערב, דוד לוי והאחרים אנו אומרים: שובו למרוקו שהגנה עליכם והעניקה לכם בטחון, חזרו לאלג'יריה ולתוניסיה. אתם חלק מהמרקם [החברתי] הערבי. יהודי תימן הם יותר מערבים מאתנו. חיזרו לשם! חייתם שם בשלום...
היהודים הקדומים וגורלם
בנוגע ליהודים הקדמונים שהיו חלק מאתנו, הרי שהם הובסו על ידי הנצרות ואנו אלו שירשנו אותם. ארץ זו היא המולדת שלנו [הערבים המוסלמים] ושל אחינו הנוצרים. הערבים היהודים לעומת זאת, חוסלו במעשי הטבח שהתרחשו בשנים 66, 67, 70, ו117- על ידי נירון, אספסיאנוס, טיטוס, טריאנוס ואדריאנוס. לא נשאר להם כל זכר. אנו ירשנו את הארץ ואף פתחנו את זרועותינו עבורם בעקבות ה? הם חיו תחת שלטוננו, אבל במאה ה19-, עידן הלאומיות והאימפריאליזם, הם נלקחו על ידי הקולוניאליזם. אנו שילמנו את המחיר עבור הקיסרות הרוסית שגירשה והגלתה אותם. כך החלה ההתנחלות בארצנו. זוהי אדמתנו שלנו ואין איש שותף בה. כהיסטוריון אני מציג אתגר להיסטוריונים מתוכם שיבואו ויראו ממצא ארכיאולוגי בודד [המוכיח את הקשר של היהודים לארץ]. אנו בעליה של הארץ!
הסכסוך הישראלי-ערבי ותהליך השלום
בשנת 1947 האו"ם קבל את החלטת החלוקה. המדינות הקולוניאליסטיות רקמו מזימות עד שהצליחו להעביר את ההחלטה הזו. שתי מדינות [הוקמו] בפלסטין: מדינה ערבית ומדינה לאחרים שבאו לחיות פה. נקבע שירושלים תהיה בינלאומית והאו"ם התנה את ההכרה בהם בכך שהם יכירו בצד השני. החלטה זו היא בתוקף. החלטה 194 קובעת שכל תושב יחזור לאדמתו, לעץ הזית שלו ולביתו. זוהי אדמתנו... אנחנו לא גמדים, אנחנו לא אינדיאנים, אנחנו אומת הציוויליזציה... אני מייחל שההגיוניים בקרבם, אלו הקוראים לשלום, כגון מרץ, שינוי, חד"ש ואחרים, שידאגו למען הדורות הבאים שנחיה בשלום על אדמה זו. כפי שפתחנו את זרועותינו עבורם בעבר [באנדלוסיה], אנו פותחים את זרועותינו עבורם כדי לחיות בשלום. ההנהגה הלאומית הפלסטינית פעלה רבות למען השלום ועליהם לכבד זאת. ואם תביעותינו לא תכובדנה ולא תקום מדינה עבורנו... הר הגעש יתפרץ.
האמת היא שהיו יהודים כמו ברוך, מנדלסון, שפינוזה ואחרים שקראו להטמעות. אלא שהמנטאליות לאחר פרשת דרייפוס בצרפת והפוגרומים ברוסיה הבליטו את התנועה הלאומית ובקונגרס באזל ב-1879 כגון פינסקר, הס ואחרים... הם חשבו על אוגנדה וחשבו על ארגנטינה. את פלסטין הם לקחו רק כאמתלה, משום שהם יודעים שאין להם כל זכות כאן...
ירושלים היא עיר בעלת שורשים ערביים ואין בה מקום לאיש מלבדנו, פרט למי שרוצה לחיות עמנו בשלום - הן במערב והן במזרח ירושלים. אבל אני אומר שכתוצאה ממאזן הכוחות העולמי ולהכרה של ההנהגה במאזן הכוחות העולמי במציאות, ההנהגה החליטה, ואנו מכבדים את החלטתה, שירושלים תהיה בירה לשנו ובירה של הצד השני[ קרי, ישראל]... כדי שנחיה בדו-קיום ותהיה עירייה אחת כפתרון ולא [כמימוש של] זכות.
[שאלתו של דר' עטאלללה אבו אל-סבח, מרצה באוניברסיטה האסלאמית בעזה ובעל טור בביטאון ה'חמאס': האם יכול להיות דו-קיום אמיתי על אדמת פלסטין בינינו לבין היהודים, לאור המנטאליות שלהם הנוהגת של 'הפרוטוקולים של זקני ציון'?]
הנביא [מחמד] בשלום חדיביה הסכים לחזור לאל-מדינה ולהמתין עד שנה לאחר מכן כדי להיכנס למכה, והוא אכן נכנס למכה ככובש. צלאח אל-דין, הגיבור האדיר, נאלץ לחתום על שלום אל-רמלה ב1192- והוא הסכים לוותר על כיבושיו בצפון והסכים להרוס את חומות אשקלון ועזה. ישנם מאזני כוחות המכתיבים את הפתרון. אם יתאפשר לעמנו שתהיה לו ישות מכובדת שתזכה להכרה ושגבולותיה יזכו להכרה - נשאיר לדורות הבאים לקבל איזו החלטה שירצו. לאור מאזני הכוחות הנוכחיים, כל שעמנו יכול לעשות זה להתקדם צעד צעד.
