בניגוד לדיווחים בתקשורת, נכשל הדיאלוג שהתנהל בשבוע האחרון בקאהיר בין משלחת תנועת פת"ח בראשותו של זכריא אל-אע'א,  לבין משלחת תנועת החמאס בראשותו של מוסא אבו מרזוק. דיאלוג זה היה הדיאלוג הראשון בדרג בכיר שנערך מחוץ לשטחי הרש"פ מאז הדיאלוג שהוביל להסכם בין אש"פ לחמאס בקאהיר בנובמבר 1995

בגילוי דעת שפרסם הארגון המצרי לזכויות אדם, הוא  גינה את שידור הסדרה "פרש בלי סוס" העוסקת ב"פרוטוקולים של זקני ציון" וטען כי "הארגון מאמין שאין להשתמש לרעה בצורות ביטוי [שונות] כדי להפיץ שנאה על בסיס דת, גזע, צבע, או מין." מזכ"ל הארגון, חאפז אבו סעדה, אמר כי התמיכה בנושא הפלסטיני אינה זקוקה לפרוטוקולים המזויפים

 בחודש הרמדאן יתחיל שידורה של סדרת הטלוויזיה המצרית "פרש בלי סוס" המבוססת על "הפרוטוקולים של זקני ציון", שהפיק מוחמד צבחי, שהוא גם השחקן הראשי בה, והיתה אמורה להיות משודרת בשנה שעברה, אך הפקתה לא הושלמה בזמן. הסדרה עוררה מחאה בישראל ובעולם ומחלקת המדינה האמריקאית אף קראה לממשלת מצרים למנוע את שידורה, אך הבקשה נדחתה

העיתון הסעודי אל-חיאת דיווח כי ספרו של שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, "מצת ציון", המציג את עלילת הדם של דמשק כ"עובדה היסטורית", זוכה לפופולריות רבה ביריד הספרים הבינלאומי המתקיים בדמשק.  מקור ב"הוצאת טלאס למחקרים, תרגום ופרסום" אמר ליומון כי הספר הזה הוא הפופולרי ביותר מבין 600 הספרים של ההוצאה המוצגים בתערוכה

לאחרונה דווח על גיבוש "מסמך הסכם" בין ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון ובין מחזיק תיק ירושלים ברש"פ, פרופ' סרי נוסייבה, שבו הועלו על הכתב עקרונות אשר יהוו בסיס לפתרון הסכסוך. ערפאת, שהתייחס להסכם שאיננו כולל את התביעה לזכות השיבה אמר כי איש לא יבטל זכות זאת וכי הוא הודיע על כך רשמית לשרון ונתניהו

עורך היומון המצרי הממסדי, "אל-אח'באר", גלאל דוידאר, כתב במאמרו היומי תחת הכותרת "חפש אחר המרוויח": "... לא ניתן לנקות את המוסד הישראלי ומנגנוני המודיעין המשתפים עמו פעולה... ממעורבות באירוע המיכלית הצרפתית, אם יוכח שהיא אכן היתה נתונה למעשה חבלה ... חפש אחר המרוויח מכל מעשה פשע ואז תוכל למצוא בנקל את מי שעומד מאחוריו"

ב- 6.10.02 אישר יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, את "חוק הבירה" הקובע כי ירושלים היא בירתה הנצחית של המדינה הפלסטינית. החוק יצא כתגובה להצעת החוק מטעם הקונגרס האמריקאי מה- 30.9.02 הקוראת לממשל להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים ולציין במסמכיו הנוגעים לישראל, כי ירושלים היא בירתה

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, העניק ראיון לכתבת ברמאללה של היומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", סאידה חמד. לדבריו, "אף אחד לא יבטל את זכות השיבה. ישנה החלטה 194. אני אמרתי להם זאת באופן רשמי ב[מסגרת] ההסכמים החתומים בינינו לבינם כולל לשרון ולנתניהו בוואי ריבר"

במאמר, שקטעים מתוכו מתורגמים להלן, ושהתפרסם באתר השמאל  www.ahewar.org, קרא עארף עלואן, סופר ומחזאי ערבי מפורסם ממוצא עיראקי, המתגורר כיום בלונדון, לכל העולם הערבי להכיר בזכותם החוקית של היהודים' על מולדתם על בסיס הקשר ההיסטורי של העם היהודי אליה, קשר שהיה קיים עוד לפני הכיבוש הערבי ונמשך גם לאחריו

בעקבות פרסום MEMRI בדבר הצבת הספר "הפרוטוקולים של זקני ציון" במוזיאון לכתבי יד של ספריית אלכסנדריה, התפרסמה הודעה מטעם מנהל הספרייה, ד"ר אסמאעיל סראג אל-דין, על סילוק הספרים וקבע כי הצבתם לתצוגה היתה משגה לדבריו, הוויטרינה בה הוצגו את "הפרוטוקולים" הוצגו גם "ספרים פוליטיים שנאסרו וספרים שהוחרמו"

ירחון הילדים של תנועת החמאס "אל-פאתח" [הכובש] המתפרסם במהדורת אינטרנט  [http://www.al-fateh.net], כתב בגיליון חודש אפריל מאמר המערכת המופנה לילדי עיראק. במאמר נקראים ילדי עיראק לבצע ג'יהאד [מלחמת מצווה] ולהתפלל להשמדת היהודים

השקת יוזמת ז’נווה בשוויץ עוררה תגובות נסערות בזירה הפלסטינית. תגובות אלו באו בעיקר כריאקציה לטענת הצד הישראלי בשיחות, כי הצד הפלסטיני ויתר על זכות השיבה. בכירי הרש"פ הכחישו טענה זו חסין חג'אזי, יועץ במשרד החוץ הפלסטיני הבהיר כי סעיף הפליטים במסמך מעורפל כדי לאפשר לכל אחד מהצדדים לשווקו בציבורו

יו"ר הפרלמנט הסורי, מחמוד אל-אברש, התראיין ליומון "אל-חיאת" לקראת ביקורו בלונדון ואמר בין היתר: "סוריה אינה מדינה עוינת לארה"ב. ארה"ב היא זו העוינת את סוריה. סוריה אינה חשה מבודדת בשל לחצי ארה"ב ובשל החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה, אשר מציע [הטלת] סנקציות פוליטיות וכלכליות ... הם עושים זאת [ממילא] כבר שנים..."

ג'מאל זקות, חבר בלשכה המדינית של האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני פד"א ואחד הבכירים הפלסטינים שהשתתפו בדיוני ז'נווה כתב מאמר בנושא זה ביומון הפלסטיני "אל-חיאת אל-ג'דידה". בהתייחסו לסעיף הפליטים במסמך, כתב זקות כי "המסמך אינו מוותר על זכות השיבה"

ב- 9.9.02 בכינוס המועצה המחוקקת הפלסטינית במשרדו של יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, ברמאללה, נשא ערפאת נאום שבו הופיעו אלמנטים שונים מאלו המוכרים מנאומיו לאחרונה. עיקר הנאום הוקדש לתמיכה בהסדר מדיני, לגינוי הפגיעה באזרחים ישראלים "המזיקה לאינטרס הפלסטיני" ולהדגשת הצורך ברפורמות ובעריכת בחירות

האינטלקטואל המצרי הליברלי, אמין אל-מהדי, פרסם מאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", בו מתח ביקורת על השימוש שעושים המשטרים הערביים בסוגייה הפלסטינית ועל דחיית הצעות קלינטון מקיץ 2000

ד"ר מחמד בן סעד אל-שויער, בעל טור ביומון הסעודי "אל-ג'זירה" ועורכו הראשי של כתב העת "מחקרים אסלאמיים", היו"ל מטעם אגודת ראשי חכמי הדת בסעודיה, מיחזר במאמרו האחרון את עלילת הדם (לצד עלילות אנטישמיות נוספות כגון "הפרוטוקולים של זקני ציון"), בקובעו כי היהודים משתמשים בדם אדם בחגיהם

יומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" דיווח על כנס שערך ארגון "חזית השחרור הערבית" הקשור לעיראק בבית משפחת השהיד מרואן זלום בחברון בו חולקו תרומות מטעם הנשיא העיראקי, סדאם חוסיין, למשפחות של שהידים מאזור חברון. תרומות של סדאם חוסיין חולקו בשטחים כבר בעבר אך הן לא זכו לדיווח מפורט מצד יומון הרש"פ

מזכיר התאחדות הפסיכיאטריים הערביים, ד"ר עאדל צאדק, ידוע בדעותיו הקיצוניות, שכללו דברי שבח לפיגועי ההתאבדות, והכרזה שמטרת הערבים היא "לזרוק את ישראל לים" נראה כי הביקורת שעוררו התבטאויותיו השפיעו על אמונותיו וכעת, הוא פרסם מאמר הנוקט גישה הפוכה לחלוטין, בעיתון המצרי חדית' אל-מדינה

בעל הטור התוניסאי הליברלי, אל-עפיף אל-אח'דר, כתב במאמרו השבועי ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת", תחת הכותרת "ניצני מהפך בחשיבה האסטרטגית הפלסטינית": "...להנהגה הפלסטינית חסרים כל המרכיבים הנחוצים להנהגה, החל בניתוח, דרך תכנון, וכלה באומץ מדיני

מאז התחדש העימות הפלסטיני-ישראלי – וביתר שאת מאז ה-11 בספטמבר – מרבים פקידים בכירים בממשלות ערביות, כמו גם התקשורת הערבית, לעסוק בצורך לכונן מערך הסברה שיופנה למערב ויציג בפניו "בשפה אותה הוא מבין" את עמדת הערבים בסוגיות הטרור, עראק, הבעיה הפלסטינית, ויתר הנושאים שבמחלוקת

בעקבות הפיגוע באוניברסיטה העברית בירושלים גינו כמה אישים פלסטיניים את הפעולה המוסרי. ד"ר חנא נאצר, נשיא אוניברסיטת ביר-זית כתב ביומון הרש"פ, אל-איאם: "אין זה קל לחלוטין להצדיק את הפעולה אשר בוצעה באוניברסיטה העברית... הרג א אזרחים חפים מפשע – בין אם אויבים הם ובין אם לאו,  הוטבלתי מקובל מבחינה מוסרית, דתית או מכל בחינה אחרת

יחסה של איראן למתקפה אמריקאית על עיראק מורכב. היא רואה בנשיא עיראק מוקצה מחמת מיאוס, מי שאחראי למלחמת שמונה השנים, אותה כפה על איראן ב-1980, והאחראי לתקיפת אזרחיה בנשק כימי. יחד עם זאת, רואה איראן בנוכחות האמריקאית בגבולותיה איום גדול עוד יותר לביטחון משטרה והאינטרסים הלאומיים שלה

הספר שפרסם הגנרל מצטפא טלאס, שר ההדנה הסורי בשנת 1983 על עלילת הדם של דמשק (1840), שבמסגרתה הואשמה הקהילה היהודית ברצח פולחני של כומר נוצרי על מנת להשתמש בדמו להכנת מצות הפסח, נודעת השפעה בקרב חוגים אנטישמיים בינלאומיים, שאימצוהו כמקור לתיאור "האמת" אודות "הרצח הפולחני של היהודים"

אתר האינטרנט "איסלאם און-לין" ערך ראיון עם מפקד 'גדודי עז אל-דין אל-קסאם', הזרוע הצבאית של ה'חמאס', צלאח שחאדה. לדבריו, הנהירה של הנערים להשיג מות קדושים מורה על בריאות [נפשית] ולא על טעות או בריחה ממצב של ייאוש או תסכול. האנשים הבאים לג'יהאד הם רבים ומוכנים להקריב נפשם שהיא הדבר היקר ביותר להם

חבר מועצת השורא הסעודית, ד"ר אחמד אל-תויג'רי, התראיין בערוץ "אל-ג'זירה", לרגל ייסודו של ארגון "עורכי דין בינלאומיים למען הצדק", שאל-תויג'רי ישמש מזכירו הכללי. לדבריו, ידוע מי עומד מאחורי המתקפה הזו [ה-11 בספטמבר]: הציונות, האויבת מספר אחד של האומה....  אני קורא למנהיגי האומה, באחריות ההיסטורית ובאחריות ההלכתית בפני אללה ובפני העמים

ב-19 ביוני, 2002, התפרסם ביומון הפלסטיני "אל-קדס", גילוי דעת בנושא הפיגועים שמבצעים פלסטינים נגד ישראליים. נאמר בו: אנו החתומים מטה רוצים לקוות שאלו העומדים מאחורי הפעולות הצבאיות שמטרתן [פגיעה ב]אזרחים בישראל, יפסיקו לדחוף את צעירינו לבצע את הפעולות האלה, שמובילות להגברת השנאה, המשטמה, והאיבה בין שני העמים

למרות התגובות החיוביות מצד גורמים ערביים כמו סעודיה, מצרים והליגה הערבית ואף הועד הפועל של אש"פ, לנאומו של הנשיא בוש בעניין פרסום 'מפת הדרכים' האמריקאית היו ברש"פ בכירים רבים אשר הביעו הסתייגות מנאום זה ואף ראו בו ניסיון לרצות את דעת הקהל העולמית ביחס למתקפה נגד עיראק

היומון הסעודי "אל-שרק אל-אוסט", היוצא לאור בלונדון, דיווח כי איראן החליטה להגדיל את היקף הסיוע הכספי שהיא מעניקה לכמה ארגונים המתנגדים לשלום באזור והקצתה תקציב מיוחד לתמיכה באישים פלסטיניים שאיבדו את מקורות המימון שלהם בעקבות התמוטטות ברה"מ והגוש הקומוניסטי ולאחר שלוב הפסיקה לתמוד בארגונים הפלסטינים

הדמוניזציה של דמות היהודי, של הציונות ושל ישראל מאפיינת את כתיבתם של מעצבי דעת קהל רבים בעולם הערבי. כך גם מאמרו של בעל טור בשבועון המצרי הממסדי "אוקטובר", גנרל בדימוס חסאם סוילם, הסוקר את "מזימות היהודים" מאז ימי הביניים ועד מלחמת העולם השניה ומטיל עליהם את האשמה גם לרדיפות ולגירושים מהם סבלו

היומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-שרק אל-אוסט", ערך ראיון עם אום נדאל, אמו של מחמד פרחאת, שביצע את הפיגוע בישיבה בהתנחלות עצמונה שברצועת עזה. לדבריה, הג'יהאד הוא מצווה שהוטלה עלינו ... מה שאנו רואים מדי יום – מעשי טבח, הרס, והפצצת בתים – חיזק בנפשותיהם של בני, ובמיוחד מחמד, את אהבת הג'יהאד ומות הקדושים

ר'אזי אל-קוסייבי, שגריר סעודיה בבריטניה, העניק ראיון מקיף ליומון הלונדוני, "אל-שרק אל-אוסט", בו אמר בין היתר: על פי השקפת המערב, הלקאה היא בלתי הגיונית. ההוצאה להורג בלתי מקובלת וכך גם קטיעת היד והסקילה באבנים, אך אלו הם דברים שבעיני המוסלמי מצויים בלב האמונה האסלאמי

תחת הכותרת "הפסנתרן... אבל היו יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים והיו פולנים שנאבקו [בנאצים]!", כתב אבראהים אל-עריס, מבקר הקולנוע של היומון הלונדוני "אל-חיאת", על סרטו של רומן פולנסקי, "הפסנתרן":  האם ניתן לצלם את כל זה מבלי ליצור סרט השקוע באידיאולוגיה המנסה – כמו "רשימת שינדלר"  – לתת לישראל צידוקים למעשיה נגד הפלסטינים?

נשיא סוריה, בשאר אסד, העניק ראיון לטלאל סלמן, עורך יומון הלבנוני הפרו-סורי, "אל-ספיר". בין דבריו של אסד:  יש ליישם את הסכם ההגנה הערבי המשותף ביחס לעיראק כל עוד ישראל קיימת, היא מהווה איום; ישראל לא תהפוך למדינה לגיטימית, גם אחרי השלום

עורך היומון המצרי הממסדי, "אל-אהראם", אבראהים נאפע, פתח במתקפה חזיתית נגד נשיא עיראק, סדאם חוסיין, ומשטרו והאשים אותו באחריות למשבר. במאמרו, חזר נאפע פעמים רבות על קביעתו שעיראק לא שיתפה פעולה עם האו"ם והשמיט את התביעה להימנע מהחלפת המשטר העיראקי, מרשימת התביעות הערביות שהציג למקרה של מלחמה

מאמרי המערכת ובעלי הטורים בעיתונות המצרית הממסדית המשיכו לכתוב בימים האחרונים נגד המלחמה בעיראק. מאמרים רבים דחו את נאומו של מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, במועצת הביטחון של האו"ם וטענו כי אין במידע שהציג כל חדש. מצד שני, נכתבו מאמרים באותה עת עצמה שהטילו את האחריות להתדרדרות המצב על סדאם חוסיין

לאחרונה הביע דובר הכנסייה היוונית האורתודוכסית בירושלים, האב עטאאללה חנא, את תמיכתו ותמיכת הכנסייה היוונית בפיגועי ההתאבדות ובהתנגדות הפלסטינית לכיבוש על כל צורותיה. בשל כך החליט הפטריארך היווני איריניוס הראשון, שהתנער מהתבטאויות אלו, לפטר את חנא ולמנות במקומו דובר ממוצא יווני - צעד שעורר כעס בקרב הערבים הנוצרים

  לאחרונה נשמעים בקרב ההנהגה הפלסטינית ובראשה יאסר ערפאת הצהרות גינוי לפיגועי ההתאבדות וקריאות להפסיקם. למרות גינויים אלו אין ברש"פ עמדה ברורה ונחרצת בעניין זה ולמעשה מתנהל פולמוס רב משתתפים בסוגיה זו. בפולמוס זה נחשפות עמדותיהם של בכירי הרש"פ בנוגע לפעילות המזוינת ובכלל זה פיגועי ההתאבדות

ערוץ אל-ג'זירה קיים דיון בנושא פיגועי ההתאבדות בהשתתפות, מחזיק תיק ירושלים ברש"פ, פרופסור סרי נוסייבה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, ו"אם נידאל", אמו של מחבל מתאבד שהצטרפה אליו בעת צילום צוואתו המוקלטת בטרם יציאתו לפיגוע. הדיון התקיים על רקע קריאה של אינטלקטואלים פלסטינים, ובראשם נוסייבה, לחדול מפיגועים נגד אזרחים בישראל

קולונל "אבו ח'אלד" ששמו האמיתי הוא מוסא אל-עמלה דובר ארגון 'פתח-אינתיפאדה', שהוא פלג פורש מה'פתח' היושב בדמשק, העניק ריאיון לעיתון האיראני הרפורמיסטי נורוז. לדבריו, " טרתנו היא שחרור כל פלסטין ואיננו מקבלים שום דרך לפתרון ביניים עם ישראל. פלסטין מהנהר [הירדן] עד הים [התיכון] היא נחלת הפלסטינים כיוון שמלכתחילה היא היתה שלהם

הנסיך סלטאן בן עבד אל-עזיז, שר ההגנה והתעופה הסעודי, תקף חברי קונגרס יהודים בדברים בעקבות טקס שנערך במוסד הציבורי לתעשיות צבאיות במחוז אל-ח'רג'. הנסיך סלטאן, שהוא אביו של השגריר הסעודי לארה"ב, בנדר, התייחס בדבריו גם ליחסי סעודיה-ארה"ב, לתקשורת הבריטית ולאיומי ארגון אל-קאעדה

בעקבות נאומו של הנשיא בוש בנוגע למזה"ת, הצהיר נשיא מצרים, חוסני מבארכ, כי הנאום היה "מאוזן" וכך גם עורכי עיתוני הממסד המצריים ואולם, בימים האחרונים, בעקבות המחלוקת שנתגלעה בין הנשיא בוש לראשי המדינות המתועשות בקנדה בנושא מעמדו של יאסר ערפאת, יצא היומון המצרי אל-אח'באר במתקפה נגד נשיא ארה"ב

תחת הכותרת "מבט על פעולות מסירות הנפש", כתב עוה"ד אחמד שוקי עפת, ביומון האופוזיציוני המצרי, אל-ופד: מהפעולות בהן הצעיר הפלסטיני מפוצץ עצמו בקרב האויב, לא צמחה כל תועלת עבור הסוגייה הפלסטינית; הן גרמו ויוסיפו לגרום לאבדות אנושיות וחומריות אדירות משום שנקמתו של האויב בגין כל פעולה שכזו היא נוראה... בנוסף איבדנו את אהדתו של העולם

המנהיג הדרוזי, וליד ג'ונבלט, שהוא חבר הפרלמנט הלבנוני וראש המפלגה הסוציאליסטית –פרוגרסיבית, תקף בחריפות את מנהיגי העולם המערבי ואת היהודים, תוך שהוא מביע שמחה על אסון המעברות קולומביה. הוא אמר: "... הייתי רוצה לחוש צער על מעבורת החלל שנהרסה, אבל שמחתי היתה רבה משום שאחד מההרוגים היה אסטרונאוט ישראלי.."

ערפאת בנאומו לרגל יום הנכבה: "...עמנו הפלסטיני עמד בנחישות ובסבלנות בחזית המערכה ועובר בעקשנות ובתקיפות ...  גורלנו לסבול את הסבל הזה היות ותביעתנו, מטרתנו וחלומנו הם החרות האמיתית והעצמאות המלאה למדינת פלסטין העצמאית שבירתה ירושלים... ומי שזה לא מוצא חן בעיניו ילך לשתות את המים בים המלח"

לצד התביעות מצד בכירים פלסטינים לערוך רפורמות במישור הפוליטי ברש"פ, נשמעו תביעות לרפורמות גם במישור הביטחוני ובמישור הכלכלי.  הבכירים הפלסטינים שקראו לרפורמות אלו הדגישו כי דרישתם זו מנותקת מן הדרישות האמריקאיות והישראליות לרפורמות. אך נראה כי בפועל   ישנו שיתוף פעולה של גורמים חיצוניים בגיבוש הרפורמות ברש"פ

 עלילת הדם של דמשק (1840), שבה הואשמו ראשי הקהילה היהודית בעיר ברצח כומר ומשרתו על מנת להשתמש בדמם לאפיית מצות לפסח, זכתה לפופולריות רבה בתקשורת הערבית. אולם לאחרונה התפרסמה ביומון הסעודי "אל-ריאד" עלילת דם גם בקשר לחג פורים, ונטען כי "בחג זה מחויב העם היהודי להשיג דם של בני אדם כדי שאנשי הדת שלהם יכינו את מאפה החג"

עם הסלמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני נשמעו באיראן תגובות גינוי חריפות לישראל תוך הצדקת פיגועי ההתאבדות של הפלסטינים ותמיכה בהם. יצוין כי בשאלת ישראל, בשונה מסוגיות אחרות, מפגינים כל פלגי החברה האיראנית, ככלל, עמדה אחידה עוינת כלפי ישראל

"היהודים" הוא נושא מרכזי בדרשות רבות הנישאות במסגדי סעודיה ודרשות רבות מיוחדות ל"נושא" זה. טיפולם של כל הדרשנים ביהודים מבוסס על שנאמר אודותיהם בקוראן ואירועים היסטוריים ופסוודו-היסטוריים משמשים כעדות לנכונות התיאורים הקוראניים

בדרשותיהם, שמים המטיפים הסעודים דגש מיוחד על האופי האסלאמי של העניין הפלסטיני ולפיכך הם מתייחסים בביקורת ואף בבוז לתנועה הלאומית הפלסטינית ולתנועה הפאן-ערבית. התנועה הלאומית הערבית היא מושא ללעגם של המטיפים הסעודים, הקובעים כי הדרך היחידה לשחרורה של פלסטין היא הג'יהאד

במאמר ביומון הפלסטיני "אל-איאם", דן בעל הטור אשרף אל-עג'רמי בתופעת הילדים המתאבדים והסיבות לה, ותובע מן הרשות לנקוט צעדים להפסקתה. "... בבית יש לעקוב אחר פעילויותיהם ותנועתם של הילדים ... חובה לעקוב אחר כל הפעילויות המשפיעות לרעה על יציבותם הנפשית ומושכות אותם לכיוונים שמחוץ לתחומי עניין נורמליים של ילדים

בעקבות לחצים בינ"ל גוברים, פועלת הרש"פ לכינון רפורמות שונות ובכללן רפורמות חוקתיות. חוק היסוד המשמש כיום כחוקה הזמנית - שאושר על ידי המועצה המחוקקת ב-2002 בעקבות לחצים בינ"ל - לא היווה מענה מספק לדרישה הבינלאומית לרפורמות. בשל כך, פועלת בימים אלו ועדה בראשותו של נביל שעת' לגיבוש נוסח סופי לטיוטת החוקה

על רקע המצב בשטחים בכלל ובכנסיית המולד בבית לחם בפרט, יצאו כמה אישי דת נוצרים ערביים, ובהם ראשי כנסיות, נגד הנוצרים במערב ובעיקר בארה"ב, כמו גם בגנות היהודים. ראש הכנסייה הלטינית בעזה, האב מנואל מוסאלם, אמר לערוץ הרש"פ: לו חיינו בימים שהכנסייה היתה אמיתית ושלטה על העולם, כבר היתה נפתחת מלחמה צלבנית נגד ישראל

כלי התקשורת הערביים שמים דגש רב בימים האחרונים על "מעשה הטבח" שלטענתם ביצעה ישראל במחנה הפליטים ג'נין. במקביל, התפרסמו בכלי תקשורת ערביים במהלך ימי הלחימה ואף בימים שחלפו מאז הסתיימה, עדויות של מפקדי הפלגים הפלסטיניים במחנה הפליטים ג'נין שסיפרו על הלחימה הקשה שהתנהלה בו

מסעו של מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, במזה"ת, שזכה לסיקור נרחב בעיתוני האזור, התאפיין בקשיים רבים. פאול לא הביא לנסיגה ישראלית מלאה מן הערים הפלסטיניות, להתחייבות פלסטינית להפסקת אש, או לגינוי מצד מדינות ערב של פיגועי ההתאבדות והטרור – שלוש התביעות אותן הזכיר הנשיא בוש בנאומו לאחרונה

בדרשת יום השישי ששודרה בטלוויזיית פלסטין (12.4.2002), אמר הדרשן השיח' אבראהים מאדי: אנו משוכנעים בניצחון אללה, אנו משוכנעים שביום מן הימים, אנו ניכנס לירושלים ככובשים, ליפו ככובשים, לחיפה ככובשים, לרמלה וללוד, ככובשים ל[כפרים] הירביה ודיר ג'רג'ס ולכל פלסטין ככובשים, כדברי אללה...

נשיא מצרים, חוסני מבארכ, שב ואמר בראיון לשבועון  "אח'באר אל-יום", כי אין בכוונת מצרים להיגרר למלחמה עם ישראל, דברים שעוררו ביקורת מצד עורך היומון הלונדוני בשפה הערבית, אל-קדס אל-ערבי, עבד אל-בארי עטואן, אשר קורא לאחרונה למהלך צבאי נגד ישראל, לניתוק מוחלט של יחסי מצרים וירדן עמה, ואף מסית את ההמונים הערביים נגד משטריהם

עורך אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד: מי שתובעים מירדן וממצרים לנתק את היחסים עם ישראל, לא שקלו זאת היטב. ניתוק היחסים יביא לכך שהסכם השלום עם ישראל יהיה בטל ומבוטל וכל מה שנובע מהסכם זה יהיה נתון לסכנת ביטול, כמו שיחרור סיני, ששטחו כפול משטח פלסטין, בארות הנפט המהוות את מקור ההכנסה השני בחשיבותו עבור מצרים, תעלת סואץ המהווה מקור השפעה והכנסה מצרי, בנוסף לסיוע האמריקאי הנאמד בשני מיליארד דולר בשנה

כמה מעורכי עיתוני הממסד במצרים, רמזו בימים האחרונים לסוריה, לבנון, ומדינות ערביות נוספות הנוקטות בקו קיצוני כי אין בכוונתה של מצרים להיגרר למלחמה נגד ישראל. באחד המאמרים נכתב: "... לאלו הרוצים לסבך את מצרים, אנו אומרים: הצבא המצרי לא עבד ולא יעבוד עבור איש, משום שזהו צבא לאומי במאה אחוז היודע מהן המשימות המוטלות עליו.."

פרופסור חלים ברכאת, מרצה באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, פרסם מאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-חיאת" תחת הכותרת "חיית הפרא שהציונות יצרה: ההרס העצמי". במאמרו, התייחס פרופסור ברכאת למבצע הישראלי בגדה המערבית ווטען כי המכונה הצבאית הישראלית חצתה את נקודת האל-חזור, בכך שבחרה בדרך המלחמה עד הסוף נגד הפלסטינים

היומון הלבנוני "אל-נהאר" פרסם בתוך ימים ספורים כמה תגובות של כותבים לבנונים המתבטאים נגד גל פיגועי ההתאבדות. עם זאת, היומון ממשיך לתקוף את ישראל ואת מדיניותה כלפי הפלסטינים, לעתים תוך שימוש בביטויים קשים

'המנהיג העליון' של איראן איתאללה עלי ח'אמנאי קרא בתפילת יום השישי (5.4.2002) בפני אלפי מתפללים בקמפוס אוניברסיטת טהראן ליאסר ערפאת להתנגד ללחץ הציוני עד מוות ותקף את עמדת ארה"ב והעמיד את הנשיא בוש בשורה אחת עם היטלר

עורך היומון הממסדי המצרי, "אל-אח'באר", גלאל דוידאר, פרסם מאמר בו האשים את ישראל ואת ארה"ב בביצוע "שואה נאצית" נגד הפלסטינים וטען כי שופרותיה וסוכניה של התעמולה היהודית, הצליחו לשכנע את העולם בשקר לפיו הפשעים שביצעה המכונה הנאצית הצטמצמו ליהודים

היומון הסעודי אל-ג'זירה פרסם את מאמרו של בעל הטור ד"ר ח'ליל אבראהים אל-סעדאת המשבח את עבד אל-באסט עודה, המחבל שפוצץ עצמו ערב פסח במלון פארק בנתניה ורצח 27 ישראלים ואת הנערה איאת אל-אח'רס אשר פוצצה עצמה בפתח סופרמרקט בירושלים ורצחה שני ישראלים

שיח' אל-אזהר, ד"ר מחמד סיד טנטאוי, שבעבר קרא לפלסטינים להימנע מפיגועי התאבדות נגד אזרחים ישראלים, שינה בהדרגה את עמדתו וקבע לאחרונה, כי הרג אזרחים בפיגועי התאבדות מותר אם מלכתחילה לא כוונו ספציפית נגד אזרחים. כעת, השלים השיח' את המהפך בעמדתו וקרא לפלסטינים לבצע עוד פיגועי התאבדות ללא הבחנה בין חיילים לבין נשים וילדים

עלילת הדם שפורסמה ביומון הסעודי 'אל-ריאד' ובעקבותיה והביקורת האמריקאית על העיתונות הסעודית זכו לסיקור מועט בעיתונות הערבית.  כמה בעלי טורים, סעודיםבעיקר, הגיבו על הפרשה. אחת מהם כתב: "...ממשלת שרון הטביעה על זרועותיהם של האסירים הפלסטינים מספרים סידוריים, בדיוק כפי שעשו הנאצים ליהודים בשואה...הישראלים והגרמנים ראויים אלה לאלה.."

פאטמה עבדאללה מחמוד, פרסמה מאמר ביומון המצרי הממסדי "אל-אח'באר", תחת הכותרת "מקוללים לנצח נצחים", ובו כתבה בין היתר: בנוגע לתרמית של השואה... מחקרים צרפתיים רבים הוכיחו שמדובר בסך הכל בפיברוק, שקר, ותרמית!! היטלר עצמו, אותו הם האשימו בנאציזם, חף לחלוטין מן האשמה של צלייתם ב'גיהינום' בשואה השקרית שלו!! ...

תחת הכותרת "היטלר של שנת 2002" מזהיר בעל הטור עבד אל-והאב בדרח'אן ביומון הבינערבי "אל-חיאת" מפני 'הישנות הנאציזם נוכח פעולות ישראל הנעשות בהסכמת ארה"ב. "... כל שעשה היטלר הישראלי [שרון] ביומים שעברו לא יביא לו את הביטחון שהוא שואף לו. [גם] כל מה שהוא יעשה לא יביא לו בטחון כלשהו, במיוחד אם יפגע בחייו של הנשיא הפלסטיני...

בת'ינה שעבאן, מנהלת מחלקת הסברת החוץ במשרד החוץ הסורי חאפט' אל-אסד, כותבת בטורה האישי ביומון הסורי הרשמי תשרין: "...בשעה בה הורסים כוחות הכיבוש הגזלנים בתים פלסטינים ומגירים דם מלבנו ... יוצא מנהיג ערבי [מובארכ] לברך את ראש ממשלת הפשע, ההרג והחיסולים {שרון] על נצחונו בבחירות מגוחכות... ובכיר ערבי אחר [ערפאת] רוצה לפגשו..."

 באתר האינטרנט "אל-נדאא" המיוחס לארגון "אל-קאעדה" ובאתרים אסלאמיים נוספים, התפרסמה דרשה שנשא מנהיג אל-קאעדה, אסאמה בן לאדן, ביום הראשון של חג הקורבן. הדרשה שודרה גם בערוץ, "אל-ג'זירה" וחלקה הופיע בידיעה הראשית של היומון הסעודי, אל-חיאת, ללא הקטעים הנוגעים לסעודיה, וללא התקפותיו של בן לאדן על המשטרים הערביים

במסגרת התגובות לתוצאות הבחירות בישראל וניצחון הליכוד היו ברש"פ מי שתלו את הסיבות לכך באסטרטגיה הקיצונית של הרשות הפלסטינית ותבעו לשנות אותה כדי למנוע דבר דומה בעתיד. בעל הטור תופיק אבו בכר כתב: "...מדיניותה של הרש"פ היא זו שהעלתה את אריאל ששרון לשלטון מאחר ונמנעה מלרסן את הכוחות הקיצוניים ולא הסכימה ליוזמת קלינטון..."

בעקבות תחילת פעולת צה"ל בבוקר ה-29 במארס, 2002, העניק ערפאת כמה ראיונות לתחנות טלוויזיה ערביות. הראיונות שודרו במקביל גם בטלוויזיה הפלסטינית, ישירות ובשידורים חוזרים. בין דבריו: "....אנו מבקשים מאללה שיעניק לנו את מות הקדושים... לירושלים אנו הולכים – שהידים במיליונים. לירושלים אנו הולכים – שהידים במיליונים. לירושלים אנו הולכים – שהידים במיליונים..."

ד"ר אמימה אחמד אל-ג'לאהמה, מאוניברסיטת 'המלך פיצל' באל-דמאם שבסעודיה, פרסמה מאמר ביומון הסעודי "אל-ריאד", תחת הכותרת "חג הפורים – Purim" ובו כתבה: "...בחג זה, מחויב העם היהודי להשיג דם של בני אדם כדי שאנשי הדת שלהם יכינו את מאפה החג. במלים אחרות, לא ניתן לקיים את המנהגים כנדרש, אם לא שופכים דם אדם!!"

חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, ד"ר מעאויה אל-מצרי, משכם, מגיב ביומון "אל-קדס אל-ערבי", להצעתו של ראש ממשלת ישראל,  שרון, לנסוע לפסגה הערבית בביירות: "..שרון, הורג עם שהוא אויב עבורו, המאמין בדת אחרת ויש לו תרבות והשתייכות לאומית שונות; לעומת זאת, שליטינו האמיצים, הורגים מונעים את החירויות, והורסים את הדמוקרטיה  בקרב עמיהם ואומתם..."

אבו עובייד אל-קורשי, הכותב בכתב העת האלקטרוני האסלאמיסטי "אל-אנצאר – למאבק במלחמה הצלבנית", תואר ביומון הלונדוני "אל-קדס אל-ערבי" כמקורב לבן לאדן ו"אל-אנצאר" כיו"ל מטעמו. במאמר בגיליון השני של "אל-אנצאר", כתב אל-קרשי כי ארגון אל-קאעדה "מתגאה" בפיגועי ה-11 בספטמבר, וכי כוח הרצון של [תנועת] ההתנגדות בקרב האומה המוסלמית שורשי ומוצק

היומון הלבנוני 'אל-מוסתקבל', שבבעלות ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי, פרסם דיווח בלעדי מהפגנה שקיימו 'האחים המוסלמים' באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר ובה הציגו לראווה את "ארגון מוסרי הנפש" [בערבית: "תנט'ים אל-אסתשהאדיין"], אשר הדגישו כי הם מתכוננים 'למאבק בישראל'

ביומון הסעודי "אל-וטן"התפרסם  מאמר פרי עטו של בעל הטור, עבד אל-כרים אבו אל-נצר, תחת הכותרת "ההצעה הסעודית ובעיית הפליטים" ובו נכתב: הבכירים הפלסטינים עצמם כבר אינם שואפים, באופן מעשי, לפתרון צודק של בעיית הפליטים, אלא לפתרון מאוזן, מקובל, תוך הקפדה על קיומה של ישראל ועל הרכבה הדמוגרפי, תוך החזרת מספר מוגדר של פליטים אליה

יועצו של ערפאת, בסאם אבו שריף, הכותב טור שבועי ביומון הסעודי היוצא לאור בלונדון, "אל-שרק אל-אוסט", פרסם מאמר בו טען כי היהודים צלבו את ישו. במאמרו, התייחס אבו שריף לפסל של מריה, אמו של ישו, שנפגע מירי ישראלי בבית לחם והציג זאת כניסיון לרצוח את השלום

מאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי, אל-אח'באר, יוחד לפיגוע בקפה מומנט בירושלים: "הפעולה ההרואית של 'גדודי עז אל-דין אל-קסאם', בירושלים המערבית מהווה נקודת מפנה בפעולות ההתנגדות הפלסטינית, משום שהיא בוצעה במרחק חמישים מטרים ממעונו הרשמי של ראש הממשלה הישראלי, אריאל שרון, ובאחד האזורים המוגנים ביותר בישראל..."

ד"ר אומימה אחמד אל-ג'לאהמה, בעלת טור ביומון הסעודי, 'אל-ריאד' שטענה כי יהושים משתמשים בדם לאפיית אוזני המן, פרסמה מאמר אנטישמי נוסף בו הביאה  מדבריהם של מנהיגים אמריקאים שהלינו לדבריה,  על מזימותיהם של היהודים השפעתם ההרסנית בעולם 

דיווחו של העיתונאי תומאס פרידמן ב'ניו יורק טיימס', על שיחתו עם יורש העצר הסעודי, הנסיך עבדאללה, ששהביע נכונות סעודית להכיר במדינת ישראל ולנרמל את היחסים עימה אם תיסוג לגבולות 1967 עורר סערה בתקשורת הערבית. לטענת עבדאללה, הוא הקפיא את כוונתו להצהיר על כך בשל מדיניות ממשלת ישראל

ראש הוועדה לענייני חוץ בפרלמנט הרוסי, דימיטרי רגוז'ין, מתח בריאיון ליומון "אל-שרק אל-אוסט", בעקבות ביקורו באזור, ביקורת על קיצוניותם של העולים מרוסיה "הקנאים לדרכו של שרון" וטען כי ממשלת ישראל מבקשת לחסל את ערפאת כדי שאת מקומו יתפסו הארגונים האסלאמיים כך שהדבר יצדיק שימוש בכל האמצעים נגד העם הפלסטיני

ב-27.1.2002, ביצעה ופאא אדריס, פלסטינית ממחנה הפליטים אל-אמערי, פיגוע התאבדות ברחוב יפו בירושלים, בו נהרג אדם אחד ונפצעו כמאה וארבעים. את האחריות לפיגוע קיבלו גדודי אל-אקצא', הזרוע הצבאית של ה'פתח'. התקשורת הפלסטינית והערבית דנה מאז הפיגוע בשאלת הלגיטימיות ההלכתית של פיגועי התאבדות שמבצעות נשים

מאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי "אל-אח'באר", דן בדברי ראש ממשלת ישראל אריאל שרון,  כי ישראל תנצח בכל המלחמות העתידיות, כפי שנהגה בעבר. במאמר, נכתב: "...  נראה כי שרון אינו סובל רק משיגעון גדלות – בנוסף לצימאונו לדם ערבי – אלא גם מזיכרון חלש ... כך, בשיא הפשטות והשחצנות, מזייף ראש הממשלה הישראלי את ההיסטוריה

מנכ"ל מיניסטריון ההסברה הפלסטיני, חסן אל-כאשף, פרסם טור ביומון הרשות הפלסטינית, "אל-חיאת אל-ג'דידה", תחת הכותרת "הזדמנות לנושא ונותן הלוחם", בו קרא אל-כאשף שלא לחזור למו"מ דיפלומטי, להוציא את צוות המו"מ הדיפלומטי מן המשחק, ולאפשר למהלך הלחימה למצות את עצמו

ג'עפר עבאס, בעל טור ביומון הסעודי אל-וטן, פרסם מאמר סאטירי תחת הכותרת "הסטייה והרפיון" בו הוא מלגלג על ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, ואישים נוספים בטענה כי מוצאם מן הקוף...

זיוף אנטישמי נאצי ביחס ליהודי ארה"ב הפיץ לאחרונה השבועון הממשלתי המצרי 'אאח'ר סאעה'. תחת הכותרת: "היהודים מוצצי דם והם עוד יכבשו את אמריקה" תורגמו דברים מתוך מסמך מזויף שהופיע ב-1935 בספר אנטישמי גרמני בנושא "השאלה היהודית" ולפיו בנג'מין פרנקלין דיבר נגד הגירה יהודית לארה"ב. יצוין כי צילום המסמך הופיע בכתבה

אחמד אל-רבעי, בעל טור ביומון הסעודי-לונדוני "אל-שרק אל-אוסט" התנצל בפני קוראיו על שתמך בעמדת הרשות הפלסטינית בפרשת ספינת הנשק 'קארין A'. בעקבות המכתב ששלח יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת לממשל האמריקאי, בו הופיעה במשתמע לקיחת אחריות על אירוע ספינת הנשק, קרא אל-רבעי שלא להאמין יותר להצהרותיה של הרשות הפלסטינית

 אסמעאיל דבג', קורא סורי, שלח את המכתב הבא למערכת היומון הלונדוני, אל חיאת: "... האמת שעלינו להכיר בה היא שצורה זו של שלטון דמוקרטי ישראלי פנימי היא שהעניקה למדינה זו את מרכיבי כוחה ואת האפשרות לשלוט בסתירותיה ולקבלן. היא שהפכה את מדינת ישראל למה שהיא. מטרתנו צריכה להיות החלשת אותה דמוקרטיה ולא ביקורת עליה..."

בניגוד להתנהגותם בעקבות פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר, 2001, הקפידו בעלי הטורים בעיתוני הממסד במצרים להימנע מכל הבעת שמחה על אסון המעבורת קולומביה. אחמד רגב, בעל טור ב"אל-אח'באר" המצרי הממסדי, שלעג לארה"ב אחרי ה-11 בספטמבר ואף הביע תמיכה בהיטלר בכמה מאמריו, הביע צער על אסון המעבורת ומות האסטרונאוטים

התגובות בתקשורת הערבית לאסון מעבורת החלל 'קולומביה' היו מגוונות. כמה מאמרי המערכת הביעו צער על הטרגדיה. מנגד, בעלי טורים רבים קשרו את האסון לסכסוך הישראלי-ערבי, למלחמה הצפויה בעיראק, ולמאבקה של ארה"ב בטרור. כותבים אחדים נקטו נימה לעגנית על האסון שפקד את ארה"ב, תוך התמקדות במותו של האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון

ביומון המצרי הממסדי "אל-אהראם" התפרסם ב- 8 בדצמבר 2004 מאמר תחת הכותרת "היחסים עם ישראל", בו קרא בעל הטור, חאזם עבד אל-רחמן, לפתח היחסים עם ישראל ולהיפטר מן התפיסה השלילית כלפיה. לדבריו, "יחסי מצרים - ישראל תופסים מקום חשוב בעולם יחסי החוץ של מצרים ויש חשיבות לסימני הפתיחות הראשונים ביחסים אלו..." ...

בעל הטור מחמד אל-עזבי ביומון הממסדי המצרי "אל- גומהוריה" רמז במאמר שפרסם ב-14 בדצמבר 2004,  כי ישראל מרעילה מנהיגים פוליטים. "העבר שלה, ההווה שלה והפילוסופיה שלה מבוססים על הרג אויבייה ומתנגדיה אפילו אם לא היו אויביה .... ככמו כן הועלו ספקות לגבי מותו של ערפאת .... ההרג אצלה נעשה בכל הדרכים אז מדוע שהרעל לא יהיה אחד מהם?" ...

בתגובה לפיגוע ההתאבדות בשוק הכרמל בתל-אביב (1.10.2004) שביצע עמאר אל-פאר בן ה-16, מאזור שכם, תהה העיתונאי הפלסטיני השוהה באוסלו, ד"ר אחמד אבו מטר, במאמרו באתר הליברלי "אילאף", מדוע משלחי המחבלים אינם שולחים את ילדיהם לפעולות התאבדות כאלה ויצא נגד הסיסמאות של המאבק בכיבוש כתירוץ לביצוע פשעים המכפישים את שם העם הפלסטיני ...

באמצע אוקטובר 2004 אישר נשיא ארה"ב חוק למאבק באנטישמיות ברחבי העולם. בהתאם לחוק זה  תמשיך ארה"ב לעודד מאבק באנטישמיות ויוקם במשרד החוץ אגף למעקב אחריה. כמה כותבים ערבים טענו כי  מדובר בחוק פוליטי ולא בחוק הומניטרי, וכי מטרתו להגן על ישראל מפני ביקורת לגיטימית על מדיניותה כלפי הערבים ...

ערוץ הטלוויזיה האיראני סאהר 1 שידר ב-11.11.2004 סרט שבו נראים קצינים ישראלים, דוברי עברית, מטמינים בובת נפץ לילדות ערביות. הסרטונים בתוך הקובץ ...

לאחר הפיגועים בסיני נשמעו טענות מצד גורמים מצריים שונים לפיהן ישראל או ארה"ב אחראיות לפיגוע בסיני. מנגד, פרסם בעל הטור הליבראלי, מאמון פנדי, מאמר בו מתח ביקורת על תפיסה מזימתית זו ...

יום השנה ה-11 להסכם אוסלו הוצנע מאד בתקשורת הפלסטינית. המאמרים המעטים אודותיו, רואים בו הסכם שכבר איננו קיים. לצד הטלת האחריות למצב הנוכחי על ישראל גם נמתחת בתקשורת הפלסטינית ביקורת על הרש"פ שלא מילאה את כל התחייבויותיה בהסכם, אפשרה למתנגדו לפעול כטוב בעיניהם ולא נקטה צעדים ממשיים לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001 ...

אישים פלסטינים ובעלי טורים בעיתונות הפלסטינית ערכו בעת האחרונה חשבון רווח והפסד לאחר ארבע שנות אינתיפאדה. הם מודים כי הנזק הכבד שנגרם לפלסטינים נבע מהבחירה בשיטת מאבק אחת – פיגועי ההתאבדות. בנוסף התערער מעמדה של הרש"פ כמנהיגה והתגברו גילויי האנרכיה בחברה הפלסטינית. חלקם מתארים מצב שבו הפלסטינים קרובים לתבוסה ...