ההסלמה בפעילות הצבאית באינתיפאדה, מחד גיסא, והיוזמה המדינית המצרית-ירדנית, מאידך גיסא, מעוררות בימים אלו ויכוח בקרב הנהגת האינתיפאדה והפעילים בשטח לגבי הדרך המתאימה לניהול המשך המאבק בישראל

בתקשורת הערבית החל לאחרונה פולמוס בנוגע לתקינות ההלכתית וללגיטימיות המוסרית של פיגועי ההתאבדות הפלסטיניים נגד ישראל. בויכוח נטלו חלק חכמי הדת הבולטים באסלאם הסוני כיום, כמו גם אישים פוליטיים ובעלי טורים בעיתונות הערבית

בישיבת חירום של המועצה הצבאית העליונה לביטחון לאומי  שהתכנסה ב-28.4.2001 הוחלט על נקיטת שורה של צעדים ליישום ההוראה של יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, להפסיק את ירי פצצות המרגמה. במסגרת צעדים אלו הוחלט על פירוק ועדות ההתנגדות העממית אשר הוקמו במהלך האינתיפאדה

העיתונאי הפלסטיני הותיק, תופיק אבו בכר, פרסם מאמר ביומון הפלסטיני אל-איאם, תחת הכותרת "לארגן מחדש את האינתיפאדה", בו הוא מותח ביקורת על השימוש שעושים הפלסטינים בנשק חם במאבקם עם ישראל

היומון הלונדוני "אל-חיאת" מפרסם מכתבו של קורא, סעוד בן מחמד אל-עקילי , מ"הספרייה הלאומית ע"ש המלך פהד", התוקף את השימוש שעושה הרשות הפלסטינית בילדים וקורא להפסיק את התופעה

במאמר בשם "האחריות על ההזדמנויות האבודות" אשר פורסם ביומון הירדני "אל-ראי" שב בעל הטור, ד"ר פהד אל-פאנכ, למתוח ביקורת על ערפאת ומדיניותו: הצד הפלסטיני החמיץ הזדמנות נדירה שאולי לא תשוב. כעת הוא החל לתבוע, ללא הועיל, לחזור לשולחן המו"מ על יסוד הצעותיהם של קלינטון וברק שאותן ערפאת דחה בזמנו

ערפאת בפסגת עמאן: אנו רוצים הרבה  מהפסגה, זוהי תקוותנו וזכותנו. אנו אומרים זאת מאחר וממשלת ישראל וצבאה אינם חוששים להפר את כל ההסכמים וההתחייבויות ומנסים לראות מה תהיה התגובה הערבית והבינלאומית כלפי התנהגותם הברברית נגד עמנו וכלפי עמדתם המדינית המתנכרת לעקרונות ולכללים של תהליך השלום

בנאומו בפסגת עמאן מתח בשאר אל-אסד ביקורת על הגישה הערבית המבחינה בין אישים וממשלות בישראל לבין הרחוב הישראלי בכללותו. הוא הביע תמיכה באינתיפאדה, קרא להידוק הקשרים בין סוריה לפלסטינים, הציע לחדש את החרם הערבי על ישראל ולהקים בית דין בינלאומי שישפוט את "פושעי המלחמה הישראליים"

כשהוא עוטה כאפייה, נשא מחזיק תיק ירושלים ברש"פ, פיצל חוסיני, הרצאה בפני פורום של עורכי דין ערביים בביירות; בהרצאתו, סקר חוסיני את ההיסטוריה של העיר ירושלים במאה העשרים והתייחס לעתיד לבוא. לשבריו, "עינינו ימשיכו להיות נשואות אל המטרה האסטרטגית, כלומר אל פלסטין מהים עד לנהר. מה שניקח היום, אינו יכול לגרום לנו לשכוח את האמת העליונה הזו."

העיתונאי המצרי הליברלי, רצ'א הלאל, התייחס בטורו השבועי ב"אל-אהארם" להיבטים השליליים של התמוטטות תהליך השלום והתוכניות ל"מזרח תיכון חדש": "מיותר לציין שבחירתו של אריאל שרון לראשות ממשלת ישראל עלולה להוות תפנית שלילית במזרח התיכון....".

שר התקשורת ברש"פ, עמאד פאלוג'י, נשא דברים במחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חלוה בלבנון, ואמר: שוגה מי שחושב שהאינתיפאדה פרצה בשל ביקורו של שרון הבזוי במסגד אל-אקצא, גם אם ביקור זה היה הקש ששבר את גבו של העם הפלסטיני; האינתיפאדה הזו הייתה מתוכננת מאז חזרתו של הנשיא ערפאת מהמו"מ בקמפ-דיוויד, שם הוא הפך את השולחן בפניו של הנשיא שהסתלק, קלינטון

הפובליציסט הפלסטיני, זכריא מחמד, מתח ביקורת על הימנעותם של אנשי רוח פלסטינים מלגנות מעשי רצח נגד אזרחים ישראליים: "...אנשי הרוח הפלסטינים השאירו את הגינוי על מעשי הרצח לרשות הפלסטינית ולדוברים בשמה ובכך פטרו את עצמם בצביעות [מלנקוט עמדה]. הם הסתתרו מאחורי הרש"פ ונפטרו בקלות מן המבוכה הכרוכה בעימות הציבור שלהם עם האמת..."

ר' פהד אל-פאנכ, הכותב ביומון הירדני  אל-ראי, ממשיך למתוח ביקורת נוקשותה של ההנהגה הפלסטינית במו"מ עם ישראל. במאמר שכותרתו "הכל או לא כלום", כותב דר' פאנ: "הכל או לא כלום" הפך לאחד מעקרונות היסוד של המדיניות הפלסטינית. בכל פעם הייתה התעקשות [פלסטינית] על הכל, מבלי שהיו להם אמצעים לכפות דבר כלשהו, והתוצאה היא אחת: לא כלום!"

ב-14 בפברואר, ביצע נהג אוטובוס פלסטיני, עלאא' ח'ליל אבו עלבה, פיגוע טרור כשדרס קבוצה של חיילים ואזרחים בטרמפיאדה באזור. בפיגוע נהרגו שבעה חיילים וחיילות ואזרחית אחת ורבים נפצעו. האינטלקטואלית המצרית, נואל אל-סעדאוי, הידועה כאחת ממנהיגות המאבק למען זכויות האישה במצרים ובעולם הערבי, פרסמה מאמר בו בירכה, בסגנונה הספרותי, על המעשה

ד"ר פהד אל-פאנכ, פרשן בכיר ביומון הירדני  אל-ראי, פרסם מאמר בו הוא קורא להפסקת האינתיפאדה. מאמר, שכותרתו "האינתיפאדה ודברים שהגיע זמנם להיאמר", יכול ללמד על החששות הירדניים מפני השלכותיה האפשריות של האינתיפאדה על ירדן

 הראיון המקיף שהעניק נשיא סוריה, בשאר אסד, ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט היה הראשון מאז נבחר. ראיון זה חשף בפעם הראשונה, באופן רשמי, את עמדתו בנושאים, כגון עתיד נוכחות הצבא הסורי בלבנון, האפשרות לשיפור יחסים בין דמשק לאש"ף, יחסיה של סוריה עם עיראק, ועמדתו של הנשיא לגבי פעילותם של אינטלקטואלים סוריים לקידום רפורמות אזרחיות

העיתון הפלסטיני, "אל-איאם", דיווח על מהומות שפרצו בין תושבי מחנה הפליטים ג'באליה לבין כוחות המשטרה. העיתון מסר כי מאות מתושבי המחנה צרו על מטות מנגנון הביטחון המסכל והמשטרה ויידו אבנים לכיוון הבניין ולכיוון השוטרים. מספר ימים לפני כן צרו מאות תושבים על מטה הביטחון המסכל לאחר שאחד מתושבי המחנה נעצר

"..אנו אומרים תמיד שהמטרה היא שלום צודק וכולל. הכוונה במילה 'כולל' היא לכל האדמות הכבושות. [החזרת] הגולן ולבנון [בלבד] איננה שלום כולל ולכן אין מנוס מפעולה סימולטאנית במסלול הסורי-לבנוני ובמסלול הפלסטיני...". ראיון עם בשאר אסד, חלק א'

יומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה", מה- 2.2.2001,  דיווח כי יו"ר המל"פ, סלים אל-זענון, הכריז על הקמת "רשות לעצמאות לאומית". זענון מסר, כי עפ"י החלטת כינוס בקהיר, בהשתתפות 100 אישים פלסטיניים משטחי הרש"פ ומן הפזורה הפלסטינית, ומטרתה "להביא להגשמת עצמאות מוחלטת ומלאה של מדינת פלסטין בהסתמך על החלטות הלגיטימיות הבינלאומית"

בראיונות שהתפרסמו בימים האחרונים התייחס חבר צוות המו"מ הפלסטיני והשר לפיתוח ושת"פ בינלאומי ברש"פ, נביל שעת' בהרחבה למו"מ שהתנהל בטאבה בנושא הפליטים. תמונת המצב שהציג היא המפורטת ביותר עד כה בנוגע לעמדה הפלסטינית בנושא הפליטים

חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, חסאם ח'צ'ר, הנוהג למתוח ביקורת על שחיתותה של הרש"פ, פרסם גילוי דעת בו הוא קורא לערפאת לטהר את המערכת השלטונית של הרש"פ מאנשים הנגועים בשחיתות. ח'צ'ר תבע מערפאת "לקיים אינתיפאדה אמיתית... נוכח הרתיחה, המיאוס והייאוש [שחש] הציבור מהמשך קיומם של המושחתים בראש הפירמידה השלטונית"

במסגרת תוכניתו השבועית "הכיוון הנגדי" עסק ערוץ הלווין "אל-ג'זירה" ב-23.1.2001 בסיוע הערבי לאינתיפאדה לנוכח העיכוב המתמשך בהעברת הכספים שהובטחו לרש"פ. המנחה ד"ר פיצל אל-קאסם: "על מי ניתן להטיל את האשמה?.. אין ספק כי ישראל פועלת להרעבת הפלסטינים, להחמרת הסגר המוטל עליהם וכיוצא בזה [אך] היכן האחריות הערבית?"

בעקבות פגישות של אישים פלסטינים בולטים בקהיר ביומים האחרונים אמר יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית, סלים אל-זענון, לסוכנות הידיעות רויטרז כי "המועצה החליטה להרכיב 'רשות לעצמאות לאומית' שמטרתה להשיג עצמאות מלאה למדינת פלסטין בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינלאומית"

יועצו של ערפאת ועורכו הראשי של היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, פרסם מאמר מערכת לרגל השבעתו של הנשיא בוש: "...מדיניות אמריקאית המרסנת את הקיצוניות וההתפשטות הישראלית, משרתת את יציבות המערכת הערבית, שלמרבית המדינות הנכללות בה יש קשרים טובים עם וושינגטון.."

במאמר ביומון הירושלמי אל-קדס, טוען אמיר טאהרי כי אין צורך לפחד מממשלה ישראלית בראשות אריאל שרון נוכח השינויים המהותיים שחלו בחברה ישראלית ובדעת הקהל הבינלאומית ביחס לסוגייה הפלסטינית

המופתי של הרשות הפלסטינית, עכרמה צברי, התראיין ל-Die Welt הגרמני בנושאי ירושלים, היהודים והסכסוך הישראלי-ערבי: "...עבור היהודים שחיו פה בעבר יהיה, כמובן, מקום. אבל כל היהודים האלה שבאו לכאן מכל קצוות העולם צריכים לחזור למקומות מהם באו. היהודים מגרמניה צריכים לחזור לגרמניה..."

נושא הפליטים הפלסטינים היה אחת הסיבות המרכזיות לכישלון המו"מ  בקמפ-דיוויד ולהתנגדותם של הפלסטינים להצעות הגישור של הנשיא קלינטון. בעוד שהמו"מ בקמפ-דיוויד והצעותיו של קלינטון התמקדו באפשרות שלפליטים תהיה זכות לשוב למדינה הפלסטינית העתידית, תבעו הפלסטינים הכרה בזכותם של הפלסטינים לשוב "לבתיהם", כפי שנקבע בהחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם

"אינתיפאדת אל-אקצא" החריפה את המשבר החמור הפוקד את "אגודת השלום של קאהיר" מאז מות מייסדה, לוטפי אל-ח'ולי, בשנת 1998. זאת בשל חילוקי דעות פנימיים, שינוי המדיניות המצרית כלפי ישראל בעקבות האינתיפאדה וכן "הזעזוע מעמדת כוחות השלום הישראלים" הנתפשת כ"קרובה יותר לעמדות ממשלת ברק מאשר להחלטות הבינלאומיות ולרצון אמיתי להשיג שלום"

בעקבות ההוצאות להורג ברש"פ נתפרסמו ידיעות כאילו הרשות עומדת לגזור דין מוות לעוד כעשרים משתפי פעולה המצויים בידה. הרשות, מצדה, הכריזה על ארכה של ארבעים וחמישה יום, במהלכה יכולים משתפי פעולה עם ישראל להסגיר עצמם ובכך להבטיח ש"החוק הפלסטיני יתייחס אליהם כאל קורבנות של הכיבוש ולא כאל פושעים"

יומון הלונדוני "אל-חיאת" פרסם מסמך שגיבשה היחידה המשפטית במחלקת המו"מ הפלסטינית בנוגע להצעות הגישור של הנשיא קלינטון. המסמך הוגש לרש"פ ומרביתו תואמת את התשובה הפלסטינית המפורטת להצעותיו של קלינטון. נראה, אם כן, כי מסמך זה היווה בסיס לאותה תשובה. בחלקים מסוימים, מרחיב מסמך זה מעבר לעמדה שהוצגה לקלינטון ולעתים מייעץ לרש"פ אילו ניסוחים עליה לתבוע

מקורות פלסטינים יודעי דבר מסרו כי בפגישתם ערפאת אמר לקלינטון שהפלסטינים לא יחתמו על הסכם "שיסיים את הסכסוך" לפני הביצוע המעשי של הסכם השלום הסופי. היומון "אל-איאם" מסר כי ערפאת אמר לקלינטון כי "סיום הסכסוך מותנה במימושו של ההסכם"

הפרסום השבועי של תנועת הפת"ח, "עמדתנו", כלל רשימה של "44 סיבות לדחיית הצעותיו של הנשיא קלינטון". "מתוך קבלה של מקור הסמכות וההסכמים, וזאת על אף העוולות הרבות הנכללות בהם", נכתב, "וללא קשר לקריטריון של הזכויות ההיסטוריות והטבעיות המבוטאות בעקרונותיה, מטרותיה, ונקודות המוצא של תנועת הפת"ח, איננו רואים אפילו סיבה בודדת לקבל ולו באופן עקרוני את ההצעות האלה

לאחר שובו מפגישה עם הנשיא מבארכ הבהיר יאסר ערפאת כי "ישנם מכשולים רבים בנוגע להסכם הקבע הפלסטיני-ישראלי" והדגיש: "איננו רוצים הסכם [בכל מחיר] אלא הסכם שיתאים לעקרונות שהצבנו ושעל פיהם אנו נוהגים". לדברי ערפאת, "לא ניתן לקנות או למכור את מאבקנו"

היומון הפלסטיני "אל-איאם" פרסם את המכתב ששיגר ערפאת לנשיא קלינטון ובו הוא פורש את הסתייגויותיו מהצעותיו של הנשיא האמריקאי ותובע הבהרות לפני שיתן את תשובתו. לפרסום המסמך בפומבי דווקא ביום בו נוסע ערפאת להיפגש עם הנשיא האמריקאי יש חשיבות מיוחדת, כך נראה

מזכירת המדינה האמריקאית, מדליין אולברייט, הפכה, מאז מונתה לתפקידה, לאחת הדמויות השנואות בעולם הערבי. מדיניות ארה"ב כלפי עיראק, כמו גם הפצצות התגובה בסודאן ובאפגניסטן בעקבות הפיגועים בשגרירויות ארה"ב באפריקה, השניאו את אולברייט על בעלי הטורים בעיתונות הערבית

ביום השנה לייסודה הודיעה תנועת פת"ח על המשך האינתיפאדה, על הסלמתה ועל הגברת פעילויותיה להשגת מטרותיה. כמו כן הודיעה כי היא לא תניח את נשקה עד שהכיבוש יסתלק מהאדמה הפלסטינית כולה. בחגיגה לרגל יום השנה לייסודה של תנועת פת"ח שנערכה באולם המועצה המחוקקת בעזה, הדגיש זכריה אלאע'א, חבר הוועה"פ של אש"פ, את חשיבות המשך האינתיפאדה כדי לשים קץ לכיבוש הישראלי

יועצו של ערפאת ועורך היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, שהיה חבר צוות המו"מ הפלסטיני בשיחות קמפ-דיוויד, מקדיש לאחרונה את מאמרי המערכת להצגת העמדה הפלסטינית ביחס להצעות קלינטון. מאמרו "מזון מהיר אמריקאי" (27/12) היה הביטוי הראשון להתנגדות הפלסטינית להצעות אלה. במאמר נוסף, שכותרתו "אודות אמנות השיווק האמריקאית", הוא הבהיר התנגדות זאת

בעל הטור ביומון "אל-איאם", האני אל-מצרי, דוחה מכל וכל את ההצעות האמריקניות, אך מסביר את יתרונותיה של המדיניות  הנוקטת בגישה של קבלה ודחייה של ההצעות בו זמנית:  ... ההנהגה הפלסטינית ראתה לנכון שלא לקבל הצעות אלו ו[גם] לא לדחות אותן בצורה נחרצת והיא נקטה עמדה המחברת בין דחייה לבין קבלה, כדי לא להתנגש עם הממשל

יועצו של ערפאת ועורך היומון הפלסטיני "אל-איאם", אכרם הניה, אשר גם השתתף בועידת קמפ-דייוויד, פרסם מאמר מערכת תחת הכותרת "מזון מהיר אמריקאי", שבו הוא דוחה, למעשה, את הצעות קלינטון

במאמר בן שני חלקים בנוגע לתביעה הפלסטינית לפיצויים על נזקי הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטיניים מאז 1967, מדגיש אל-כרד כי תביעה זו היא "נפרדת לחלוטין מן הזכויות והתביעות הקשורות לפליטי 1948: בעוד שהחלטה 194 עסקה בתוצאות המפלה של 1948, הביאה מלחמת 1967 להיווצרותן של זכויות ותביעות פלסטיניות נוספות

על פי הדיווחים בכלי התקשורת הערביים, סכום התרומות של מדינות ערב ושל מבצעי ההתרמה השונים הגיע לכ700- מליון דולר, אולם מתברר כי רק חלק קטן ביותר מן הכספים אכן הגיע לפלסטינים. נציג פלסטין בליגה הערבית, מחמד צביח, אף טען כי בהשוואה לסיוע החומרי שהגישו מדינות האיחוד האירופי - הסיוע הערבי הוא "צנוע ודל ביותר"

חה"כ עזמי בשארה פרסם בירחון המצרי "וג'האת נט'ר" מאמר, בו טען כי: ההיבטים הדתיים של מלחמת שחרור כלשהי אינם צריכים לבטל את אופיו של השחרור הלאומי כשחרור מכיבוש, מקולוניאליזם או מאפרטהייד. המערכה של הפלסטינים היא המערכה של אנשי הקולוניה בקולוניאליסטים.

ראע'דה דרע'אם, הפרשנית המדינית הבכירה של "אל-חיאת" וכתבת היומון בניו-יורק, מותחת ביקורת על המדיניות הפלסטינית והערבית באו"ם בעקבות כשלון יוזמתם להצבת כוח משקיפים בינלאומי בשטחי הרש"פ: "על מקבלי ההחלטות בפורומים הערביים הקולקטיבים ועל הזרוע המבצעת בכל אחת מן המדינות לחדול מ"לפנות לעזרת האו"ם"

ראש מנגנון המודיעין הכללי בגדמ"ע, תופיק טיראוי בטקס סיום קורס למלחמה פסיכולוגית לקצינים ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים: "ישראל לא תיתן לנו שום דבר בשל מספרם [הרב] של השהידים שלנו, אלא רק בשל מספר ההרוגים הישראלים. יש לצמצם את מספר השהידים הפלסטינים להגדיל את מספר ההרוגים הישראלים

כתבת בשבועון הסעודי "אל-מג'לה" על בתו של מעמר קד'אפי, עאישה, התחילה כדור שלג שהביא להתדרדרות ביחסי אש"ף עם המנהיג הלובי. הטענה העיקרית בכתבה הייתה שעאישה קד'אפי היא המועמדת המובילה לרשת את שלטונו של אביה. עמוד השער של השבועון, שבו נראתה עאישה בג'ינס ושיער צבוע בלונדיני, עוררה תגובות שונות

מאז התחדשות האלימות הישראלית-פלסטינית, התמעטו הקולות בזכות המו"מ עם ישראל בקרב תנועת השלום המצרית. על רקע ההתבטאויות האנטי-ישראליות שהלכו והחריפו בתקשורת המצרית, בולטים מאמריו והופעותיו בטלוויזיה של איש תנועת השלום המצרית, אמין אל-מהדי, שדבק בעמדותיו בזכות המו"מ עם ישראל

נראה, כי הפרשנים הפלסטינים הגיעו לכלל תמימות דעים שממשלה בראשות ברק איננה עדיפה על ממשלה בראשות נתניהו, ואפילו להפך. הפרשן, בלאל אל-חסן, הזהיר מפני חזרה על "השגיאה" של 1996. "כעת", הוא כתב, "יעלו הקולות האמריקאים והמערביים שיאמרו לנו שעלינום לוותר כדי לאפשר לברק להצליח, משום שהאלטרנטיבה היא אריאל שרון

עוץ' ח'ליל כותב ביומון  "אל-קדס" על הסכנות בשינוי אפיה של האינתיפאדה למאבק צבאי: הצביון המזוין משתלט בהדרגה על האינתיפאדה… בעוד [הפעולות בעלות] הצביון העממי של אינתיפאדה בדרכי שלום פוחתות. נוכח קולו של הנשק ההפגנות, התהלוכות וכל צורות המאבק העממי בדרכי שלום אינם יכולים להשפיע באותה מידה.

במאמר שהתפרסם בביטאון תנועת חד"ש בשפה הערבית, "אל-אתחאד", היוצא לאור בישראל, תחת הכותרת "האינתיפאדה המפוארת והעמדות הבלתי אחראיות", יוצא הממונה על הקשרים הבין ערביים והבינלאומיים באש"ף, ד"ר מרעי עבד אל-רחמן, נגד הקצנת העמדה המדינית הפלסטינית מעבר לתוכנית שהתקבלה באלג'יריה ב-1988

החלטתו של הנשיא מבארכ להחזיר את שגריר מצרים בישראל, מחמד בסיוני, מתל אביב לקהיר היוותה נקודת מפנה במדיניות המצרית. הנשיא המצרי ממשיך אמנם לקבוע באופן חד משמעי כי פניו אינם למלחמה וכי השלום הוא האופציה האסטרטגית מבחינתה של מצרים, אבל במקביל, ההנהגה המצרית הקצינה את יחסה לישראל

במסיבת עיתונאים ברמאללה הציג יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אחמד קריע, 'אבו עלאא'', את תנאי אש"ף לחידוש המו"מ: " ...הקמת ועדת חקירה בינלאומית שתחל בחקירה מידית של התוקפנות ותטיל את האחריות על התוקפן, תשלום פיצויים על כל הנזקים ומציאת מסגרת חדשה [למו"מ] שתבטיח כי תהליך השלום ישיג את מטרותיו"

ערוץ הטלוויזיה של קטר, "אל-ג'זירה", הקדיש לאחרונה את אחת מתוכניות האירוח השבועיות שלו, לנושא היחסים בין פלסטינים נוצרים ומוסלמים על רקע האינתיפאדה. אורח התוכנית, היה האב דר' עטאללה חנא, דובר הכנסייה היוונית-אורתודוכסית בירושלים

במספר מאמרים שהתפרסמו בעיתונים פלסטינים מאז התחדשה האלימות, מובעת אכזבה רבה מחוגי השמאל ומתנועות השלום בישראל. מעניינים במיוחד היו שני מאמרים, האחד ביומון פלסטיני והשני ביומון ערבי ישראלי, המותחים ביקורת על "שתיקת השמאל הישראלי"

בכירים פלסטינים ממשיכים להכריז כי האינתיפאדה תימשך. יאסר ערפאת בעצמו אמר בעמאן: "הגחלת של האינתיפאדה תמשיך [לבעור] עד לעצמאות הפלסטינית, להחזרת ירושלים ואל-אקצא לריבונות פלסטינית ולהקמת מדינה עצמאית ריבונית שבירתה ירושלים. ההחלטה בנוגע לאינתיפאדה נתונה בידי העם הפלסטיני האמיץ

במאמר ביומון אל-חיאת, חשף מזכיר הועד הפועל של אש"ף, מחמוד עבאס, "אבו מאזן", פרטים על המו"מ שהתנהל בקמפ-דיוויד בנושאי ירושלים והפליטים:  "...בקמפ-דיוויד... החלו הישראלים והאמריקאים להפריח בלוני ניסוי ביחס לירושלים.בכל ההצעות הם דיברו על סיפוח יותר מרובע אחד בתוך החומות [לישראל],

כתבת היומון הלונדוני "אל-חיאת" בירושלים, סאידה חמד, בילתה יום שלם עם "אחת מקבוצות הלוחמים הפלסטינים של תנועת ה'פתח'". מן התחקיר שלה ניתן ללמוד על הלך הרוח השורר בקרב דרג השטח של תנועת ה'פתח' ועל תוכניותיו לעתיד

חה"כ עזמי בשארה, העניק ראיון ליומון הלבנוני הפרו-סורי "אל-ספיר" שעסק במאבקם של ערביי ישראל. חה"כ בשארה מתואר כמי ש"פרץ לחיים הפוליטיים הערביים מנקודת מוצא מרקסיסטית, עד שהטיל עוגן בסופו של דבר באגף הליברלי של המחשבה הפאן-ערבית"

על רקע האינתיפאדה הפלסטינית והתביעה החד-משמעית שמעלים בכירי הרש"פ לנסיגה ישראלית לקווי הארבעה ביוני 1967, נשמעו גם קולות בעולם הערבי, הקוראים לגישה פשרנית יותר שתאפשר הסדר. יצוין כי במהלך פסגת קמפ-דיוויד, סרבו מנהיגי מדינות ערב המתונות לבקשת ארה"ב להפעיל לחץ על ערפאת להגמיש את עמדתו

בכירים ברש"פ ממשיכים לתבוע את המשך האינתיפאדה עד לשינוי מדיני מהותי. "האינתיפאדה העממית, הנמשכת על האדמות הפלסטיניות ... אם עמנו לא ישיג את כל זכויותיו הלאומיות המבוססות על ההחלטות הלגיטימיות הבינלאומית, לא תוכל להיות יציבות באזור", קבע השר לעניינים פרלמנטריים ברש"פ, נביל עמרו

בתכנית שהקדיש ערוץ  "אל-ג'זירה" לנושא הפלסטיני, השתתפו שלושה אישים: שר ההסברה ברש"פ, יאסר עבד רבה, המייצג את עמדת הרש"פ; סגן ראש הלשכה המדינית של ה'חמאס', מוסא אבו מרזוק, המייצג את עמדת התנועה האסלאמית; והפרשן ביומון "אל-חיאת", בלאל אל-חסן, המייצג את עמדת השמאל הפלסטיני

בבוקר ה- 18.11 ביצע קצין במנגנון "הביטחון המסכל" ברצועת עזה וחבר "נצי הפתח" בשם בהאא' סעיד פיגוע ליד כפר דרום, במהלכו נהרג חייל צה"ל ונפצעו שניים. גורמים פלסטיניים ניסו להציג את הפיגוע כיוזמה פרטית שהרשות "מתכוונת לחקור אותה". מנגד, העיתון "אל-איאם" מסר כי לאחר מותו, סעיד הועלה מדרגת "מלאזם אול" (סגן) לדרגת "נקיב" (סרן)

 חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם תנועת ה'פתח', חסאם ח'צ'ר, המרבה לבקר את השחיתות ברש"פ, מתח ביקורת קשה על תפקודה של הרש"פ באינתיפאדה. הראיון, שהוענק לשבועון הערבי-ישראלי "כל אל-ערב", הושמט מגרסת האינטרנט של העיתון

העיתון "אל-קדס אל-ערבי" דיווח כי בפגישה שנערכה בתחילת ספטמבר בין יו"ר הרש"פ, ערפאת, לבין שרת החוץ האמריקאית, מדלן אולברייט, בניו יורק, ערפאת קטע את דבריה, כאשר אולברייט השתמשה במינוח "הר הבית" (Temple Mount) כדי לתאר את "אל-חרם אל-קדסי", הוא המתחם הכולל את המקומות הקדושים למוסלמים

נאומו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בפני ועידת מדינות האיסלאם שהתכנסה השבוע בקטר היה בעל אופי אסלאמי. הנשיא בשאר אל-אסד דחה את הטענות בדבר קיומו של טרור אסלאמי ותאר את מעשיה של ישראל כנאציזם-חדש

עם פרוץ המהומות, הסבירו אישים פלסטינים רבים את האלימות כתגובה עממית לביקורו של חבר הכנסת, אריאל שרון, בהר הבית.  מזכיר הועד הפועל של אש"ף, מחמוד עבאס, הוסיף כי לצד ביקור שרון קיימת "סיבה עקיפה" והיא העובדה שלמען פתרון הבעיה הפלסטינית העלו הישראלים "הצעות המתאימות להם"

ביום 6/11/2000, במסגרת תכנית הראיונות השבועית בערוץ אל-ג'זירה, של המגיש, אחמד מנצור, המקורב לחוגים פונדמנטליסטים "ללא גבולות", הועלה על קו הטלפון, הממונה על עניינים צבאיים במועצת השורא הצ'צ'נית, ח'טאב שאמר: רצוננו לעמוד לצד אחינו בירושלים ובאל-אקצא אל-שריף כמיטב יכולתנו

ירחון תנועת החמאס, "פלסטין אל-מסלמה", פרסם בגיליונות מרץ ואפריל 2000 מאמר בשני חלקים פרי עטו של ד"ר נואף אל-תכרורי השולל כל לגיטימציה להסכמי שלום עם ישראל, בהדגישו כי הסכם אל-חודיביה, שנחתם בין הנביא מחמד לבין הכופרים מתוך שבט קוריש, אינו יכול להעניק לגיטימציה לשליטים הערבים בדורנו לחתום על הסכמי שלום עם ישראל

 אינתיפאדה בשטחים הציבה את מצרים בפני מציאות מדינית וביטחונית חדשה ואילצה אותה לקבל הכרעות חשובות. הנשיא מבארכ נאלץ לשרטט את גבולותיה של הסולידאריות הערבית, בשעה שהאינטרסים המצריים הגיעו לכלל סתירה עם אלו של הפלסטינים בנוגע לעימות עם ישראל

בראיון לשבועון המצרי אל-אהראם אל-ערבי, הבהיר השיח' עכרמה צברי, המופתי של ירושלים ופלסטין מטעם הרשות הפלסטינית, את עמדותיו בנושאים שונים הנוגעים לסכסוך הישראלי-ערבי:  "אני חושב שאנו עדיין לא הקרבנו במידה הראויה למען שחרור אל-אקצא. עלינו להקריב עד שניצחון אללה יתגשם...

העיתונאית המצריה, סהאם ד'הני, מתארת במאמר תחת הכותרת "בני מחפש אקדח" את התלבטויותיה נוכח ההקצנה שאחזה בבנה על רקע האירועים בשטחים:  "החלטתי לקחת אקדח, להתגנב דרך גבול סיני, ולהשתתף יחד עם ילדי פלסטין בהגנה על ירושלים" בני גמאל, תלמיד בכיתה ט', הפתיע אותי במלים אלה.."

ראע'דה דוע'ראם, הכתבת והפרשנית הבכירה של היומון הבין-ערבי "אל-חיאת" היושבת בניו יורק (והידועה בקשריה הטובים עם יורש העצר הסעודי, עבד אללה), כותבת תחת הכותרת "יוזמת שלום מפתיעה של ערפאת עשויה למוטט את ההסלמה הישראלית" ... ולקבל את מה שדחה לפני ה- 28.9 במסגרת המו"מ

העיתונאית הלבנונית, הודא אל-חסיני, המתגוררת בלונדון, כותבת ביומון "אל-שרק אל-אוסט": בשעה שהארגונים הבינ"ל פועלים להצלת הילדים-החיילים מפניהם של מנהיגי מיליציות המשליכים אותם לכור מלחמת הכנופיות, בעיקר באפריקה, באים כמה מנהיגים פלסטינים ומחליטים לחסל את הילדים עד האחרון שבהם

תחת הכותרת "סיסמאות תועות ומצפן אבוד" כותב חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אשרף אל-עג'רמי:: אין זה מקרי שהתהלוכות, ההפגנות והעימותים העממיים מוצפים במכלול סיסמאות, אשר רק מגבירות את אי הבהירות והבלבול ברחוב הפלסטיני ומעמידות את האזרח הפלסטיני במבוכה בנוגע למטרה האמיתית של האינתיפאדה

מבחינת הפלסטינים, נראה כי האופציה העומדת על הפרק כחלופה להסכם אוסלו, היא הכרזה חד-צדדית על מדינה עצמאית לאחר שיזכו במידה רבה ככל שניתן מאהדת העולם. בכל מקרה, האינתיפאדה הפלסטינית תמשך לפחות עד שהיא תיצור שינוי כלשהו במציאות המדינית

במסיבת עיתונאים ברמאללה הציג  אחמד קריע, 'אבו עלאא'', את תנאי אש"ף לחידוש המו"מ:"נסיגת הצבא הישראלי מאזור הערים, הכפרים והריכוזים [האזרחיים] הפלסטינים ... הקמת ועדת חקירה בינלאומית שתחל בחקירה מידית של התוקפנות ...מציאת מסגרת חדשה [למו"מ] שתבטיח כי תהליך השלום ישיג את מטרותיו"

המזכיר הכללי של ה'פתח' וראש ה"תנזים" בגדמ"ע, מרואן אל-ברע'ות'י: "הפסגה [בשארם אל-שיח'] נכשלה בקריאה נכונה של המסר של האינתיפאדה. האינתיפאדה פרצה על מנת לשים קץ לכיבוש. היה צריך לטפל בנושא זה ולא בנושאים חלקיים כגון הסגת טנק מפה או משם

מאז פרצה האינתיפאדה הופיעו בתקשורת המצרית והערבית רק קומץ פעילי שלום מצרים. כמה מהם "חזרו בתשובה" בעקבות תמיכתם בשלום, ואחרים הצהירו כי השלום הוא ברירת המחדל לאור היתרון האסטרטגי של ישראל. יוצא דופן, עד כה, הוא המחזאי ותומך השלום המצרי עלי סאלם, שאמר בפומבי שהאירועים האחרונים לא שינו את אמונתו

להלן נקודות עיקריות מתוך נאומו של ערפאת:  הסיבה הישירה לפסגת החירום היא גל התוקפנות הקשה שהעם הפלסטיני נתון בו ואשר החל כאשר "רגלי שרון טימאו את אדמת אל-חרם אל-שריף ואל-אקצא'"... בתיאום עם ממשלת ישראל.  ביקור שרון הכניס ממד חדש לסכסוך הערבי – ישראלי: הממד הדתי המסוכן

במאמר שכותרתו "אין תחליף לשלום" פותח האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר, בציטוט דברי ג'ורג' קלימנסו: "קל לעשות מלחמה מלעשות שלום".לדבריו, "[המזרח התיכון] מסובך... משום שהוא עדיין נשלט על ידי יחידים ולא על ידי מוסדות ובשלטון היחיד עליך להיות פסיכולוג רב יכולת כדי לפרש את התקפי יצריו והתלהמותו

מראשית תהליך אוסלו הבהירו דובריו כי אש"ף יצעד במסלול המדיני כל עוד הוא יביא להישגים, אולם כאשר יגיע למבוי סתום, יפנה אש"ף לאופציה הצבאית על מנת להמשיך ולקדם את מטרותיו הבסיסיות: נסיגה ישראלית לגבולות 67', הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים ומימוש זכות השיבה

שיח' אל-אזהר, השיח' מחמד סיד טנטאוי, בראיון לעיתון "אל-ח'ליג'": "הג'יהאד למען אללה הוא אחת המעלות שהמוסלמי צריך לבקש בכל עת והוא חובה [המוטלת] על כל אדם שמסוגל לבצעו ... לפיכך, הג'יהאד לשם בלימת התוקפנות ולשם שחרור האדמה הכבושה הוא חובה על המוסלמי בכל מקום ובכל תקופה.

: להלן קטעים מדרשת יום השישי (13.10.2000) ששודרה בטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלסטינית בשידור ישיר ממסגד בעזה: "…היהודים, כולם כאחד, אינם פוסחים על הזדמנות כלשהי לעשות מעשה נבלה. אם מפלגת העבודה עושה את הפשע והנבלה, מפלגת הליכוד מתייצבת מאחוריה ..."

יאסר ערפאת: "...עמנו יגן על ירושלים. אנו נשמור עליה בדמנו ובגופנו מפני סכנת הסיפוח, ההרס והייהוד." יועצו של ערפאת לעניינים אסטרטגיים וחבר הועד המרכזי של ה'פתח', האני אל-חסן: "האינתיפאדה הנוכחית אפשרה לפלסטינים לשנות את כללי המשחק הישנים..."

כרוז שפרסמה "תנועת ה'פתח' בפלסטין' ב- 8 באוקטובר קרא "לתקוף את ההתנחלויות והמתנחלים, בתגובה על הפשעים שהם מבצעים נגד העם הפלסטיני. עוד נאמר, כי "התגובה היחידה לאיומי ברק ... מגולמת בהסלמת האינתיפאדה המבורכת, שהיא האופציה האסטרטגית לשחרור האדמה והעם הפלסטיניים מהכיבוש."

נביל שעת': עמים רבים נלחמו וניהלו מו"מ בעת ובעונה אחת... יש לכך דוגמאות רבות... וייטנאם... אלג'יריה. בתנאים מסוימים שנוצרו נכפה עלינו שהמו"מ יהפוך לחלופה ללחימה. אלא שגם לזה יש גבול. אתה יכול לנהל מו"מ מבלי להלחם; אתה יכול להלחם מבלי לנהל מו"מ; ואתה יכול לנהל מו"מ ולהלחם בעת ובעונה אחת

יאסר ערפאת בתוניס: "מפל הדם הפלסטיני הממשיך [לזרום] זה שנים רבות ימשיך [לזרום] כנגד שרון ודומיו פעם נוספת משום שהוא ניסה לטמא את מסגד אל-אקצא'. עמנו ימשיך להקיז את דמו כדי להגן על ירושלים ועל המקומות האסלאמיים והנוצרים...

המחלוקת שהתעוררה בפסגת קמפ-דיוויד בסוגיית ירושלים נסבה סביב הריבונות על העיר העתיקה. האמריקאים הציגו הצעה לחלוקת הריבונות בעיר העתיקה ובעוד שישראל הסכימה לדון בהצעה במידה והפלסטינים יקבלו אותה - ערפאת דחה את ההצעה מכל וכל ותבע ריבונות פלסטינית על מזרח ירושלים בשלמותה

אל-טיב עבד אל-רחים, מזכיר הנשיאות הפלסטינית, בעצרת ברמאללה: "הנטייה האמריקאית לכיוון ישראל עלולה להגביר את האלימות ואת המתיחות באזור. ארה"ב צריכה להיות אובייקטיבית ולא לנקוט שיטות של לחץ כמו העברת השגרירות לירושלים. זה יביא רק להגברת הקיצוניות והאלימות באזור"

העיתונאי עדלי צאדק כותב: כאשר פרסם העיתונאי מייקל דובס ב"וושינגטון פוסט מגזין" מאמר שטען כי מדלן אולברייט אינה נוצריה קתולית אלא יהודיה, אמרה שרת החוץ האמריקאית כי מסקנות המאמר בנוגע למוצאה הפתיעו אותה. מאוחר יותר פרסם דובס ספר, בו הוא טוען כי אולברייט שקרנית, כי היא יודעת על מוצאה היהודי לפחות משנת 1976

תחת הכותרת "זהו כותל 'אל-בראק' ולא כותל 'הדמעות' [הכותל המערבי]" שולל יו"ר התנועה האסלאמית בישראל, השיח' ראיד צלאח, כל קשר יהודי לכותל ואף מאשים בבגידה כל מי שמכיר בזכות יהודית או בריבונות ישראלית כלשהי במקום

אבו מאזן, סגנו של ערפאת ומראשי הצוות הפלסטיני למו"מ, העניק ראיון מקיף בנוגע לתהליך השלום לשבועון הישראלי-ערבי כל אל-ערב: "כל מדינות ערב שלחמו בישראל קבלו [חזרה] את אדמותיהן, ולכן זכותנו היא לקבל לידינו את אדמותינו ... הפתרון לבעיית הפליטים מופיע בהחלטה 194: פיצוי למי שאינו רוצה בשיבה..."

סגן יו"ר 'אגודת הצדקה למען האדמות הקדושות' בארה"ב ומזכיר 'מרכז בית אל-מקדס' (ירושלים) בניו יורק, עצאם מעלא, התראיין ליומון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" בנוגע לפזורה הפלסטינית בארה"ב. הפזורה הפלסטינית נחשבת לאחת מן הפזורות הערביות הגדולות ביותר בארה"ב. היא מונה כ-350,000

אחד משני נושאי הסדר הקבע שבגנם לא הושגה התקדמות משמעותית בקמפ-דיויד הוא נושא הריבונות על ירושלים המזרחית. עמדת הפלסטינים היא, כי ירושלים המזרחית היא חלק מהשטחים שנכבשו ב- 1967 וחלה עליהם הלגיטימיות הבינלאומית, כלומר החלטה 242

סוגיית ירושלים עמדה במוקד הדיונים בפסגת קמפ-דיוויד. חילוקי הדעות העמוקים בין ישראל לפלסטינים נסבו סביב שני נושאים עיקריים: הריבונות על המקומות הקדושים למוסלמים, לנוצרים וליהודים והריבונות על ירושלים המזרחית. בעמדות שהביעו שני הצדדים שמשו בערבוביה טיעונים דתיים, היסטוריים, משפטיים, פוליטיים ומעשיים

השיח' יאסין בריאיון:"אנו חולקים על הרש"פ אשר רואה [רק] את הגדה והרצועה כאדמה פלסטינית, ואנו רואים את כל פלסטין [ככזו]. הפלסטינים לא יסכימו לקבל שום אדמה מלבד אדמתם. הפלסטינים בפזורה, למשל, לא יסכימו לחזור לגדה ולרצועה, שכן מולדתם המקורית אינה הגדה או הרצועה אלא מה שנקרא היום ישראל

בחירתו של אל גור בסנטור ג'וזף ליברמן  כמועמד לסגן הנשיא עוררה הדים שונים בעולם הערבי. אמנם ברמה הפורמלית קבעו אישים רשמיים בעולם הערבי כי מדובר ב"עניין אמריקני פנימי",  אולם בעלי טורים ופרשנים רבים התקשו להתייחס אל המינוי בשוויון נפש ואף נחלקו בתגובות עליו

עמדת ערפאת שלא להסכים להסכמי הפשרה שהציעה ארה"ב בפסגת קמפ דיוויד, ובמיוחד סירובו העיקש לכל וויתור בירושלים שהרי "עדיין לא נולד המנהיג הערבי אשר יוותר על ירושלים" - כדבריו לנשיא ארה"ב – התקבלו בברכה ובהקלה בקרב הציבור הפלסטיני הרואה בתוצאות הפסגה הצלחה פלסטינית

לקראת ועידת הפסגה הישראלית-פלסטינית שנפתחה השבוע בקמפ דיויד, חזרו בכירים פלסטינים והדגישו את עקרונות היסוד המדיניים שלהם: נסיגה ישראלית לגבולות הארבעה ביוני 1967, כולל מזרח ירושלים --  והחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194 - המחייבת, לטענתם, שיבה של פליטי 1948 לבתיהם בישראל ופִצּויָם

הם רואים בפסגת קמפ דיוויד תחנה אחת במסלול הויתורים שעל ברק עדיין לעשות, במסגרת סדרת פסגות עליה חשבו מלכתחילה. אבו עלאא' הבהיר כי "לשם כינוס פסגה נוספת דרושה התקרבות של העמדה הישראלית לעמדה הפלסטינית ולא להפך כי הפלסטינים אינם הצד שנכנע ללחצים

בתוכנית "עימותים", המשודרת בערוץ הלווין "אקרא" בעריכתו ובהגשתו של הסופר והעיתונאי מחמד ברכאת, התארח לאחרונה המשורר הפלסטיני הנודע, סמיח אל-קאסם. חלקים מן הראיון פורסמו בשבועון המצרי "אל-קאהרה". אל קאסם: כל עוד יש זכויות אבודות, המאבק באמצעות השיר והאבן יימשך..