תחת הכותרת "האשה והקידמה" מותח האינטלקטואל המצרי הליברלי טארק חגי ביקורת חריפה על הפליית נשים בחברה הערבית. לדעתו מעמד האשה בחברה וטיב התרבות שלפיה החברה מתייחסת אל האשה הם "אחד הממדים החשובים ביותר לקבוע את מידת ההתקדמות או הפיגור של חברה כלשהי"

מחמד כמאל מצטפא, המשמש כאמאם במסגד בדרום ספרד חיבר ספר בשם "הנשים באסלאם". ספר זה עורר סערה בספרד, משום שהוא מסביר לגברים כיצד להכות את נשותיהם, תוך שהוא מסתמך על פסוק 34 בפרק הרביעי בקוראן הקובע: "בנוגע לנשים שאתם חוששים שלא תצייתנה, נזפו בהן, סלקו אותן מן המשכב, והכו אותן"

תחת הכותרת "על ההנהגה הפלסטינית ללכת", כתב עורך היומון "אל-שרק אל-אוסט", עבד אל-רחמן אל-ראשד:"אם האדמה הפלסטינית הכבושה מגירה דם וכאב, אנו מגירים בושה.... הורדת ידיים בין אבו עמאר [ערפאת] לאבו מאזן; משיכות שיער בין רג'וב לדחלאן; וקרב שקול זעקתו הגיע עד קהיר בין אל-קדומי לשעת' ... הגיע הזמן שההנהגה הפלסטינית תבין שעליה ללכת

בנאומו בפסגת עקבה ב-4.6.2003 הצהיר ראש הממשלה הפלסטיני, מחמוד עבאס, "אבו מאזן" כדלקמן: "נפעל נגד ההסתה לאלימות ולשנאה יהיו אשר יהיו צורותיה, ואמצעיה. ואכן, ברש"פ מספר צעדים להפסקת האלימות וההסתה באמצעי התקשורת ובמסגדים. אולם במקביל לכך נמשכים גילויי הסתה על ידי גופים ומוסדות השייכים לרש"פ או נתונים לפיקוחה

האינטלקטואל והדיסידנט האיראני עבד אל-כרים סורוש אמר בשיחה לסוכנות הידיעות האיראנית לרגל חזרתו לאיראן לאחר שלימד בשנת הלימודים האחרונה באוניברסיטאות הרווארד ופרינסטון, כי תהליך הדמוקרטיה באיראן יתמסד משום שהעם דורש זאת וקבל על מצב זכויות האדם והאזרח הירוד באיראן ובמיוחד על דיכוי אנשי הרוח, העיתונאים והסטודנטים

ג'בראן תויני, עורכו של היומון הלבנוני הנוצרי "אל-נהאר”, תוקף במאמר מערכת את הפעילות הצבאית המתחדשת של החזבאללה בדרום לבנון וכן את חוסר יכולתה של ממשלת לבנון להכפיף את סמכותה הצבאית בדרום: "...  "מי מחליט על הפעולות הצבאיות בדרום [לבנון]? זכותנו, כלבנונים, לדעת כיצד מתקבלות החלטות כאלה ...האם חזבאללה לבדו מקבל החלטות אלו ועל סמך מה..."

אינטלקטואלים ערבים התומכים בערכים הליברליים שארה"ב מבקשת להחדיר למזה"ת, מתלבטים לאחרונה כיצד יש להתייחס לסוגיה זו. מצד אחד יש הטוענים כי מה שחשוב הוא החדרת הערכים הליברליים יהא אשר יהא האופן בו הדבר נעשה; אחרים טוענים כי מרגע שהדמוקרטיזציה נכפית מבחוץ היא מאבדת מערכה

היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח לאחרונה כי חוסיין ח'ומיני, נכדו של מייסד הרפובליקה האסלאמית באיראן איתאללה רוחאללה ח'ומייני, עזב את קום שבאיראן ועבר להתגורר בעיר נג'ף שבעיראק כמחאה נגד המשטר האיראני וטען כי המשטר האיראני הוא ה"דיקטטורה הגרועה בעולם" וראשיו "וכל מי שהשתלט על השלטון" לאחר סבו, "מנצל לרעה את שמו, את שם האסלאם..."

המועצה האירופאית למתן חוות דעת הלכתיות ולמחקר בראשות ד"ר יוסף אל-קרדאוי פרסמה ביולי 2003 חוות דעת הלכתית המתירה להפסיק הנשמה באמצעים מלאכותיים של אדם שמת מוות קליני. חוות הדעת עוררה ויכוח חריף בקרב רופאים ואנשי דת בעולם המוסלמי, אשר חלוקים בדעותיהם לגבי אבחנת המוות

שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, דיבר בפני עיתונאים סורים ותקף בחריפות את הממשל האמריקאי – "הממשל האמריקאי האלים והטיפש ביותר אי פעם" – לדבריו. הדברים החריפים פורסמו בעיתונות הבין ערבית היוצאת לאור בלונדון, אך רובם הושמטו מדפיה של העיתונות הסורית הרשמית והממלכתית

זהרא כאזמי, צלמת קנדית ממוצא איראני הוכתה למוות בידי כוחות הביטחון האיראניים לאחר שצילמה וראיינה בני משפחה של עצורי המהומות האחרונות בטהראן. היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח כי היא עברה מסכת עינויים קשה, כנראה בידיעת בכירים ראשות השופטת.  בתגובה הזהירו שרי ממשלת ח'אתמי את השמרנים כי צעדים כאלה מכתימים את שמה של איראן

נוכח הקולות הנשמעים בעולם הערבי המברכים על הפעולות נגד הכוחות האמריקניים בעיראק פורסמו ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", שני מאמרים של בעל הטור ח'אלד אל-קשטיני, עיראקי במוצאו, המותחים ביקורת על תופעה זו בכתבו: כל טיפה מדמו של פלאח עיראקי יקרה בעיני מכל מה שיש בעיראק, על הריה, נהרותיה, הנפט שיש בה או מכל תור זהב...

מנצור אבראהים מוסא אל-נקידאן הוא עיתונאי ואינטלקטואל סעודי, יליד 1970 מהעיר בוריידה. בסוף שנות התשעים הוא שימש אמאם במסגד בריאד ובשנות האלפיים הראשונות, כעורך מדור הדת ביומון "אל-וטן" ממנו פוטר בעקבות מחלוקת עם העורך. רעיונותיו הליברליים הם תוצאה של מהפך שחל בתפישת עולמו, לאחר שבצעירותו השתייך לזרם הקיצוני

לאחרונה שוב נשמעים בסוריה קולות שונים המרמזים על רפורמה אפשרית קרובה או על שינויים צפויים בזירה הפוליטית, בין היתר, גם מכיוונו של הנשיא אסד עצמו. עורכו הראשי של בטאון מפלגת הבעת' השלטת, "אל-בעת'", מהדי דח'ל אללה, הקדיש לנושא התמיכה ברפורמה מאמר מערכת בעיתונו

 סגן יו"ר הפרלמנט האיראני ומזכ"ל חזית ההשתתפות האסלאמית הרפורמיסטית, מחמד רזא ח'אתמי, שהוא אחיו של נשיא איראן, העניק ראיון ליומון הסעודי "אל-וטן" ובו התייחס לנושאים השונים העומדים על הפרק. לדבריו, דיניות ההתחמשות הגרעינית מהווה סכנה לכל ואנו בתוכם ולכן אין לנו כוונה פוליטית גרעינית צבאית

מאז ה-10 ביוני, התחדשו הפגנות הסטודנטים באיראן ונמשכו כעשרה ימים. ההפגנות החלו באוניברסיטת טהראן כמחאה על כוונת המשטר להפריט את הלימודים באוניברסיטאות, ולדרוש שכר לימוד מהסטודנטים. בהפגנות נשמעו קריאות נגד ראשי המשטר, בעד דמוקרטיה ושינוי שיטת המשטר, וקריאות לנשיא מחמד ח'אתמי להתפטר

במאמר שכותרתו  "תחי הדיקטטורה" בחן בעל הטור עבדאללה רשיד בעיתון היומי אל-אתחאד, היוצא לאור באמירויות, את שורשיה של סרבנות הרחוב הערבי לכללי המשחק הדמוקרטי וטען כי רבים מהכותבים הערביים יצאו מכליהם בקללות כלפי ארה"ב על שהיא מתמהמהת בביסוס הדמוקרטיה בעיראק, בעודם מסרבים לדון בסירובו של העם העיראקי לנסות את הדמוקרטיה

 ב-27 במאי, 2003, כשבועיים לאחר ליל הפיגועים בריאד, פוטר עורך היומון הסעודי "אל-וטן", ג'מאל ח'אשוקגי, בהוראת משרד ההסברה הסעודי, בלא שנמסר הסבר לכך. ח'שוקגי מונה לעורך העיתון רק כמה שבועות לפני פיטוריו אך הספיק בתקופה זאת לעורר את זעמם של גורמים פונדמנטליסטים, בשל סדרת כתבות בגנות משטרת הדת הסעודית

היומון הערבי "אל-שרק אל-אוסט" פרסם כמה מאמרים פרי עטו של דיפלומט ערבי הכותב בשם העט "אבו אחמד מצטפא", אותם הקדיש לדיון בהיבטים תרבותיים ואקטואליים של העולם הערבי, בהשפעתה השלילית של התודעה ההיסטורית המקובלת בעולם הערבי על התקדמותו ובאינטלקטואלים המפקירים את הרחוב הערבי לשליטתם של פופוליסטים ודמגוגים

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד התראיין ב-9.6.2003 לערוץ הלווין הערבי "אל-ערביה". בין השאר דיבר על פסגת שארם אליה סוריה לא הוזמנה, על הקריאה לרפורמות פנימיות בסוריה ועל האינתיפאדה הפלסטינית. לדבריו, "הצענו במועצת הביטחון לפרז את אזור המזרח התיכון מנשק ההשמדה ההמוני, והאמריקאים התנגדו לכך.."

תחת הכותרת "הזרם הליברלי הערבי ושעת הכושר" כתב תופיק אבו בכר בעל טור ביומון הרשות הפלסטינית "אל-איאם" מאמר בזכות ההתערבות האמריקנית בעיראק ובפרט בזכות התערבות זרה בכלל במדינות בהן שולטים משטרי עריצות ואין אפשרות לחולל שינוי מבפנים

מאז ראשית חודש מאי 2003 החלו להיחשף ברחבי עיראק אתרים של קברים המוניים ובהם שרידיהן של אלפי גופות של אזרחים עיראקיים, קורבנות משטר הבעת': אסירים פוליטיים ממתנגדי המשטר, אנשי ההתקוממויות של שנת 1991 ואפילו חברי מפלגת הבעת' עצמה. מספרם הכללי של קורבנות משטר סדאם חוסיין מגיע על פי הערכות אלו ליותר ממיליון נפש

תחת הכותרת "ראיון עם שליט ערבי" כתב ד"ר נאג'י צאדק שראב מרצה למדעי המדינה בשלוחה של אוניברסיטת אל-אזהר בעזה. מאמר ביקורת אירוני על המשטרים הערבים, על עריצותם, ואחיזתם הממושכת בשלטון

 במאמר ביומון הלונדוני "אל-קדס אל-ערבי" טען האינטלקטואל הליברלי הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר כי הפגם היסודי במדינאות הערבית מצוי, לדעתו, בתהליך קבלת ההחלטות: "... המדינאות הערבית סובלת ממספר אנומליות, הן ברמת התיאוריה והן ברמת העשייה. אנומליות אלה עמדו ביסוד הכישלונות הרצופים במהלך מאתיים השנים האחרונות.."

הסופר והעיתונאי המצרי, גמאל אל-בנא, נולד ב-15 בדצמבר, 1920. אחיו הבכור, שיח' חסן אל-בנא, ייסד את "האחים המוסלמים" ואחיו האחרים, כמו גם אביו, היו אף הם אינטלקטואלים אסלאמיים. ל-בנא, שמגיל צעיר גילה נטיות סוציאליסטיות במקביל לנטיותיו האסלאמיות, ייסד מפלגת פועלים בשם "מפלגת העבודה הלאומית החברתית"

287 אזרחים סורים, רובם הגדול אינטלקטואלים, מהנדסים, עורכי דין ופעילים פוליטיים, הגישו לנשיא סוריה, בשאר אסד, עצומה החתומה בשמותיהם:  "...כבוד הנשיא, לשלטון לבדו אין תרופה למחלתנו, התרופה היא הרפורמה הלאומית המקפת, אשר בה צריכים ליטול חלק אזרחינו והכוחות הלאומיים שלנו..."

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב לעיתון הכוויתי "אל-אנבאא'", שבו התייחס בין השאר, להשלכות המלחמה בעיראק, לתהליך השלום המתחדש, לטרור העולמי ולרפורמות בסוריה. לדבריו, מאז הסכם אוסלו אין כל תיאום בין סוריה לבין הפלסטינים ולא נראה כי ישנו רצון בתיאום מצדם של גורמים ברש"פ

בשני מאמרים פרי עטו, דן האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר במכשולים העומדים בדרכו של העולם הערבי לדמוקרטיזציה. המאמר הראשון – "הדמוקרטיה מחייבת הפרדה בין המאמין לבין האזרח" – דן בהשלכות של הצירוף של דת ומדינה באסלאם. המאמר השני – "איגרת אל הנבונים שבאנשי עיראק" – מצביע על חוליי המשטר האוטוקרטי בעיראק

משטרת הדת הסעודית, ששמה הרשמי הוא "הרשות לציווי על עשיית הטוב ומניעת האסור" באל-מדינה חנכה לאחרונה אתר אינטרנט המעדכן את החדשות האחרונות בתחום, מדווח על עבירות של אזרחים, ומאפשר לאזרחים להלשין על חבריהם

בשני מאמרי ביקורת חריפים על החברה הערבית, שפירסם באתר אילאף, מנתח האינטלקטואל הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר את הערכים השליטים בעולם הערבי. אל-אח'צ'ר, החי בפאריס, היה בעל טור קבוע בעיתון אל-חיאת היוצא לאור בלונדון, אך לאחר שהגדיר את קטיעת האיברים הנהוגה בסעודיה כברברית נאסרה עליו הכתיבה בעיתון בהוראת בעליו