תחת הכותרת "הזרם הליברלי הערבי ושעת הכושר" כתב תופיק אבו בכר בעל טור ביומון הרשות הפלסטינית "אל-איאם" מאמר בזכות ההתערבות האמריקנית בעיראק ובפרט בזכות התערבות זרה בכלל במדינות בהן שולטים משטרי עריצות ואין אפשרות לחולל שינוי מבפנים

מאז ראשית חודש מאי 2003 החלו להיחשף ברחבי עיראק אתרים של קברים המוניים ובהם שרידיהן של אלפי גופות של אזרחים עיראקיים, קורבנות משטר הבעת': אסירים פוליטיים ממתנגדי המשטר, אנשי ההתקוממויות של שנת 1991 ואפילו חברי מפלגת הבעת' עצמה. מספרם הכללי של קורבנות משטר סדאם חוסיין מגיע על פי הערכות אלו ליותר ממיליון נפש

תחת הכותרת "ראיון עם שליט ערבי" כתב ד"ר נאג'י צאדק שראב מרצה למדעי המדינה בשלוחה של אוניברסיטת אל-אזהר בעזה. מאמר ביקורת אירוני על המשטרים הערבים, על עריצותם, ואחיזתם הממושכת בשלטון

 במאמר ביומון הלונדוני "אל-קדס אל-ערבי" טען האינטלקטואל הליברלי הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר כי הפגם היסודי במדינאות הערבית מצוי, לדעתו, בתהליך קבלת ההחלטות: "... המדינאות הערבית סובלת ממספר אנומליות, הן ברמת התיאוריה והן ברמת העשייה. אנומליות אלה עמדו ביסוד הכישלונות הרצופים במהלך מאתיים השנים האחרונות.."

הסופר והעיתונאי המצרי, גמאל אל-בנא, נולד ב-15 בדצמבר, 1920. אחיו הבכור, שיח' חסן אל-בנא, ייסד את "האחים המוסלמים" ואחיו האחרים, כמו גם אביו, היו אף הם אינטלקטואלים אסלאמיים. ל-בנא, שמגיל צעיר גילה נטיות סוציאליסטיות במקביל לנטיותיו האסלאמיות, ייסד מפלגת פועלים בשם "מפלגת העבודה הלאומית החברתית"

287 אזרחים סורים, רובם הגדול אינטלקטואלים, מהנדסים, עורכי דין ופעילים פוליטיים, הגישו לנשיא סוריה, בשאר אסד, עצומה החתומה בשמותיהם:  "...כבוד הנשיא, לשלטון לבדו אין תרופה למחלתנו, התרופה היא הרפורמה הלאומית המקפת, אשר בה צריכים ליטול חלק אזרחינו והכוחות הלאומיים שלנו..."

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, העניק ראיון נרחב לעיתון הכוויתי "אל-אנבאא'", שבו התייחס בין השאר, להשלכות המלחמה בעיראק, לתהליך השלום המתחדש, לטרור העולמי ולרפורמות בסוריה. לדבריו, מאז הסכם אוסלו אין כל תיאום בין סוריה לבין הפלסטינים ולא נראה כי ישנו רצון בתיאום מצדם של גורמים ברש"פ

בשני מאמרים פרי עטו, דן האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר במכשולים העומדים בדרכו של העולם הערבי לדמוקרטיזציה. המאמר הראשון – "הדמוקרטיה מחייבת הפרדה בין המאמין לבין האזרח" – דן בהשלכות של הצירוף של דת ומדינה באסלאם. המאמר השני – "איגרת אל הנבונים שבאנשי עיראק" – מצביע על חוליי המשטר האוטוקרטי בעיראק

משטרת הדת הסעודית, ששמה הרשמי הוא "הרשות לציווי על עשיית הטוב ומניעת האסור" באל-מדינה חנכה לאחרונה אתר אינטרנט המעדכן את החדשות האחרונות בתחום, מדווח על עבירות של אזרחים, ומאפשר לאזרחים להלשין על חבריהם

בשני מאמרי ביקורת חריפים על החברה הערבית, שפירסם באתר אילאף, מנתח האינטלקטואל הטוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר את הערכים השליטים בעולם הערבי. אל-אח'צ'ר, החי בפאריס, היה בעל טור קבוע בעיתון אל-חיאת היוצא לאור בלונדון, אך לאחר שהגדיר את קטיעת האיברים הנהוגה בסעודיה כברברית נאסרה עליו הכתיבה בעיתון בהוראת בעליו

קבוצה של מעצבי דעת קהל ערבים ויהודים מישראל מקיימת בחודשים האחרונים סמינר על השואה  ששיאו בביקור של הקבוצה במחנות הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו, בסוף מאי 2003. יוזם התוכנית הוא הארכימנדריט אמיל שופאני, מן הכנסיה היוונית קתולית בגליל ומנהל ביה"ס התיכון אל-מוטראן (סנט ג'וזף) שבנצרת

גילויי אנטישמיות בעולם הערבי לא עוררו בעבר ביקורת פנימית משמעותית. יתר על כן, ביקורת שנמתחה במערב על תופעות אנטישמיות רק הגבירה את ההתבטאויות האנטישמיות בתקשורת הערבית ולא עוררה חשיבה חדשה בנושא. ואולם, בשנתיים האחרונות מתפרסמות בתקשורת הערבית תגובות של ביקורת והסתייגות משמעותיות נוכח גילויים אנטישמיים

  אתר האינטרנט בערבית ובאנגלית "אל-בואבה" דיווח ב-6.3.2003 כי המכון למחקרים אסלאמיים השייך לאל-אזהר פרסם פסק הלכה האוסר לתאר את היהודים בני ימינו כ'קופים וחזירים'. על פי הדיווח ניהל את ישיבת המכון שיח' אל-אזהר, מחמד סייד טנטאוי, הנושא במשרה הדתית החשובה ביותר בעולם המוסלמי הסוני

נשיא סוריה, בשאר אסד, נשא נאום ב-10.3 בפני מושב הפתיחה של הפרלמנט הסורי החדש, בו התייחס למחלוקות בתוך העולם הערבי בסוגיית עיראק, וסקר את חילוקי הדעות שקדמו לכינוס הפסגה הערבית בשארם אל-שיח'. כפי שהוא נוהג במרבית התבטאויותיו, חזר  אסד גם על הצורך לקבוע הגדרה בינלאומית למונח 'טרור'

ערוץ הטלוויזיה הקטרי, "אל-ג'זירה" קיים דיון תחת הכותרת "מדוע הפכו הערבים לבדיחה של העולם?". בתוכנית, שהונחתה על ידי ד"ר פיצל אל-קאסם, בהשתתפות העיתונאי האלג'יראי, יחיא אבו זכריא, המתגורר בשבדיה ומזוהה עם הזרם האסלאמי, וההיסטוריון המצרי, אחמד עת'מאן, המזוהה עם הזרם הליברלי

 העורך הראשי של היומון אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, קיים שיחה "על כוס קפה", עם בכיר ערבי "ששור על עילום שם" בנוגע לאפשרות מניעתה של מלחמה בכך שסדאם יגלה מבגדאד. בשיחה שפורסמה בטורו של אל-ראשד, יש כדי ללמד על תמיכה עקרונית של מנהיגים ערביים באופציה זו מחד גיסא, ועל חששותיהם מפני השלכותיה, מאידך גיסא

בעקבות לחצים בינ"ל גוברים, פועלת הרש"פ לכינון רפורמות שונות ובכללן רפורמות חוקתיות. חוק היסוד המשמש כיום כחוקה הזמנית - שאושר על ידי המועצה המחוקקת ב-2002 בעקבות לחצים בינ"ל - לא היווה מענה מספק לדרישה הבינלאומית לרפורמות. בשל כך, פועלת בימים אלו ועדה בראשותו של נביל שעת' לגיבוש נוסח סופי לטיוטת החוקה

נזאר ניוף, עיתונאי ופעיל זכויות אדם סורי, אמר לשבועון "אל-צנארה" (ישראל), כי המודיעין הסורי אחראי למותה של בתו הקטנה ולהיעלמותה של אשתו בתקופה בה הוחזק בכלא הסורי. הוא אף המציא לידי כתב העיתון בברלין, אחמד חאזם, מסמך בחתימת ר"מ סוריה, מוחמד מירו, ובו הוראה למחוק את פרטי בתו ממרשם התושבים בסוריה

ב- 16.1.2003 הורה התובע הכללי של בית המשפט לביטחון המדינה בירדן, מחמוד עבידאת על סגירת השבועון הירדני העצמאי, "אל-הלאל" עד להודעה חדשה עקב מאמר שפורסם בעיתון תחת שם העט "בלקאסם אחמד" ולעצור את העורכים וכות המאמר ל-15 ימים.  המאמר פורסם בגיליון האחרון של ודן ביחסיו האינטימיים של הנביא מחמד עם אשתו האהובה עאישה ויתר נשותיו

בימים אלו נשמעות במגזר הערבי בישראל קריאות להחרמת הבחירות המופנית מצד יחידים וקבוצות כדוגמת תנועת "בני הכפר" והנהגת "הפלג הצפוני", בשטענה של אי השייכות למדינה ולמוסדותיה, במדיניותה של ישראל כלפי המגזר הערבי ושחברי הכנסת הערבים ממילא אינם פועלים למען הציבור הערבי אלא למען אינטרסים אישיים

לאחרונה מתגברת המחאה הציבורית באיראן נגד שלטונו של עלי ח'אמנאי מצד אינטלקטואלים ואנשי דת. בין המוחים: מחמד מוחסין  סזגרה, שיצא נגד שלטון העריצות של ח'אמנאי; איש האקדמיה, האשם אראג'רי, שקרא לפרוטסטנטיזם אסלאמי ואיתאללה טאהרי ששיגר מכתב התפטרות מתפקידו כנציג המשטר בדרשות יום השישי באצפאהאן

בעקבות הביקורת החריפה שנמתחה בעיתונות ובממשל בארה"ב על שידור סדרת הטלוויזיה בעלת המוטיבים האנטישמיים "פרש ללא סוס", התגייס היועץ הפוליטי של נשיא מצרים, אסאמה אל-באז, להגיב על האשמת התקשורת הערבית בכלל והמצרית בפרט באנטישמיות, בסדרת מאמרים ביומון "אל-אהראם",  שהינה התגובה המקיפה ביותר עד כה להאשמה זו

בראיון שערך היומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט" עם החוקר הפלסטיני צקר אבו פח'ר, הועלו לדיון מספר מיתוסים בנוגע ליהודים ולישראל שהופרכו על ידי החוקר, אשר מתח ביקורת גם על העדר מחקר מדעי אמיתי בקרב הערבים, הגורם להם להציג סיפורים על שימוש בדם של ילדים נוצרים למצות של פסח, כאילו היו אמת 

לאחרונה הוציא שר הפנים, אלי ישי, צו לסגירת ביטאון התנועה האיסלאמית, "צות אל-חק ואל-חריה", בטענה כי הוא משמש שופר להסתה נגד היהודים ובמה לעמדות החמאס. הגיליון שיצא לאחר פרסום הצו היה גדוש בתגובות כנגד החלטתו של שר הפנים

ב-20.12.02 דיווח כתב היומון "אל-חיאת" בדמשק, אבראהים חמידי, כי סוריה נערכת לקליטת מיליון פליטים עיראקיים במקרה של מלחמה ונעצר ע"י המודיעין הצבאי הסורי. מאוחר יותרן מנעה ממשלת לבנון  מערוץ NTV, לשדר תכנית הנותנת ביטוי לעמדות האופוזיציה הסעודית. אירועי אלה זכו לתגובות מינוריות בתקשורת. בלט בביקורתו הגלויה, עורך היומון "אל-קדס אל-ערבי", עבד אל-בארי עטואן

אחמד ג'ומעה, בעל טור ביומון הבחריני, "אל-איאם", פרסם מאמר בו קרא לערבים לתת הזדמנות לתוכנית הדמוקרטיזציה האמריקאית. במאמר, שכותרתו "לפני שאנו זורקים את אמריקה לים", הוא הציג כדוגמא את שיקומה של יפן לאחר מלחמת העולם והפיכתה לדמוקרטיה משגשגת כאשר אימצה, יחד עם גרמניה, את התוכנית ששווקה לה ארה"ב

נאומו של שר החוץ האמריקאי, קולין פאוול, בדצמבר 2002, בו הכריז על "שותפות בין אמריקה והמזרח התיכון" להעמקת הדמוקרטיה ולכינון רפורמות פוליטיות, כלכליות וחינוכיות באזור עורר תגובות רבות בעולם הערבי, בעיקר חשדניות, שטענו כי את ארה"ב מעניינים  האינטרסים שלה בלבד ואף שמדובר ב"מזימה של הלובי הציוני". כותבים מעטים בלבד הגיבו בחיוב לתוכנית

מקורות במפלגה הכורדית "יכיתי" (מפלגת אופוזיציה הנמצאת מחוץ לחוק בסוריה), דיווחו כי מנגנוני הביטחון הסורים ערכו מסע מעצרים בקרב חברי המפלגה, ימים ספורים בלבד אחרי הפגנה שקטה שקיימה המפלגה מול מטה הפרלמנט הסורי. מקורות במפלגה ייחסו את התזמון ליום זכויות האדם הבינלאומי (10.12) שחל באותו יום

ד"ר האשם האם אראג'רי, עיתונאי ופעיל פוליטי במפלגה הרפורמיסטית "ארגון המג'אהדין של המהפכה האסלאמית", שרגלו נקטעה במלחמת איראן-עיראק, נעצר ונידון למוות ב-6.11.2002 בעקבות נאום שנשא, בו מתח ביקורת על הממסד הדתי האיראני וקרא ל"פרוטסטנטיזם אסלאמי" ולרפורמה באסלאם

בעקבות בחירתו של עמרם מצנע לעמוד בראשות מפלגת העבודה ב-19.11.2002, הביעו בכירים פלסטינים רבים אופטימיות בנוגע לסיכוי להגיע עם מצנע להסכם שלום תוך זמן קצר, בעיקר על רקע דבריו בנוגע לפינוי התנחלויות ברצועת עזה ללא דיחוי וחידוש המו"מ לשלום על בסיס ההבנות שהושגו בשלבים הקודמים של המו"מ וללא כל תנאי מוקדם