בעקבות ההפצצות הישראליות בעזה, עקב ירי רקטה לעבר ישראל משטחה, התפרסמו מאמרים בעיתונות המפרצית בגנות תנועת החמאס והמדינות התומכות בה – קטר, איראן ותורכיה. במאמרים הודגש כי הטילים ששיגרה ישראל לעזה היו תגובה לרקטה ששוגרה מעזה לישראל והאשימו את החמאס בהסלמה מכוונת של המצב כדי לשרת את האינטרסים של שלוש המדינות התומכות בה ולהסיט את דעת הקהל העולמית מהמשבר המפרצי

דובר תנועת אל-נג'באא, מיליציה שיעית עיראקית, פרו איראנית, האשם אל-מוסוי, התראיין לסו"י האיראנית תסנים ב- 8.3.2017 וחשף כי המיליציה שלו יצרה את ה'צבא לשחרור הגולן', "המורכב מכוחות מיוחדים שעברו הכשרה והם מצוידים" ו"יש לו תכניות מדויקות" לפעילות, אך הוא נזקק לאישור ממשלת סוריה כדי שיוכל להיות נוכח שם

היומון  הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, פרסם ב-14.3.2017 כתבה המפרטת את מיקומם של הבסיסים הצבאיים של המדינות הפועלות בסוריה, ובראשן ארה"ב, רוסיה ותורכיה, ובה נטען כי הבסיסים הללו משקפים את אזורי השפעתן של מדינות אלו בסוריה, אשר עשויה להפוך למדינה פדרלית חלשה, המחולקת לפי חלוקה אתנית ואשר יכולה להתפרק בכל רגע

האתר איראן דיפלומסי בתגובה למפגש התיאום בין מפקדי הצבאות של ארה"ב, רוסיה ותורכיה: אם אינך יושב סביב השולחן, אתה נאכל על השולחן. האתר מעריך כי רוסיה מעדיפה את האינטרס האמרקאי והתורכי על פני האיראני (קישור לדוח באנגלית)    

 מחוזקת מהניצחון הצבאי בחלב ומאזלת היד של הקהילה הבינ"ל ובמיוחד ארה"ב, במהלך המתקפה האינטנסיבית על העיר, מבקשת רוסיה לקבוע מסגרת מדינית ומקורות סמכות חדשים לפתרון המשבר הסורי, שיעקפו או יחליפו את מקור הסמכות הראשוני לתהליך המדיני - הודעת ז'נבה 1 משנת 2012

על רקע ניגוד האינטרסים בין איראן לבין תורכיה בזירות הלחימה בסוריה ובעיראק והיריבות הקשה ביניהן בסוגיה זו, התמקד מאמר המערכת של היומון כיהאן, המקורב למנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, ב-26.10.16 בתיאור עליונותה הגאו-פוליטית של איראן על תורכיה ובניצחונה עליה בעימות הצבאי הצפוי ביניהן לאחר שהמדינה האסלאמית תובס במוצול

ניסיון ההפיכה הכושל שבוצע בתורכיה בליל ה-15.7.2016 על ידי חלק מכוחות הצבא התורכי סוקר בהרחבה בתקשורת הערבית והאיראנית ומצא ביטוי גם בקריקטורות רבות בנושא. רוב הקריקטורות הדגישו בעיקר את תפקידם של האזרחים בבלימת ניסיון ההפיכה הצבאית והציגו את תורכיה וארדואן כמנצחים

ב-18.6.2016  גזר בית המשפט בקהיר על נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי, 40 שנות מאסר בגין העברת מסמכים סודיים לקטר וקשירת קשר נגד מצרים. שישה נאשמים אחרים בפרשה, בהם שני כתבי ערוץ אל-ג'זירה הקטרי, נדונו למוות. קטר, הנחשבת לנותנת חסות לאחים המוסלמים הגיבה בזעם על גזרי הדין וגינתה אותם

עיתונאים ופוליטיקאים מצרים רבים האשימו גורמים שונים, ובפרט את ארה"ב, בריטניה, תורכיה וישראל, באחריות להתרסקות המטוס המצרי שהיה בדרכו מפריז לקהיר. כמה מן הכותבים בעיתוני מצרים טענו כי הפלת המטוס היא חלק מ"מזימה שטנית" מערבית שנועדה לפגוע ביציבותה של מצרים, בכלכלתה ובקשריה עם מדינות עולם

המשטר הסורי רואה במערכה על חלב את אחת המערכות העיקריות נגד "ארגוני הטרור", כהגדרתו, ונגד שאיפותיה של תורכיה להקים אזור חיץ בצפון סוריה. בנוסף לארגוני הטרור שלטענתו הפרו את הסכם הפסקת פעולות האיבה,  מטיל המשטר הסורי את האחריות להסלמה בחלב על סעודיה ותורכיה, וגם על ארה"ב, שלטענת כותבים ממסדיים רבים עומדת מאחוריהן

פיגועי הטרור שהרעידו את בירת בלגיה, בריסל, ב-22.3.16, גררו גינויים מצד כל המדינות הערביות והאסלאמיות, אשר הבהירו כי הן מתנגדות לטרור. לצד זאת, בהודעות הגינוי ובמאמרים שהתפרסמו בעיתונות הערבית, בלט הניסיון של כל מדינה ושל כל מחנה אזורי להטיל את האחריות לפיגועים על האויב האזורי שלו, ותוך האשמת המערב בתמיכה באויב זה

ב- 15.2.2016 נשא נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, נאום בפני מועצת איגוד עורכי הדין המרכזי ומועצות הסניפים במחוזות, בו הציג אסד את תפיסתו בנוגע לפתרון המשבר, הכוללת מתן עדיפות למאבק בטרור, קיום דיאלוג סורי-סורי והעיקרון שרק העם הסורי הוא זה שיקבע את גורלו. אסד הדגיש כי על התהליך המדיני להתנהל במקביל למאבק הצבאי בטרור

ב-4.2.16 הצהיר הגנרל אחמד אל-עסירי, דובר הקואליציה הערבית בהנהגת סעודיה ויועץ שר ההגנה הסעודי כי ארצו מוכנה להשתתף בכל פעולה קרקעית נגד דאעש בסוריה במסגרת הקואליציה הבינ"ל נגד הטרור בהנהגת ארה"ב. בכירים סורים הזהירו את סעודיה, כי כל כניסת כוחות קרקעיים ללא הסכמת ממשלת סוריה תיחשב כתוקפנות ותיתקל בתגובה חריפה מצד המשטר הסורי

  בסוף נובמבר 2015 הוקם באיסטנבול "זרם יום המחר של סוריה" - גוף האופוזיציה העלווי הראשון המתנגד למשטר אסד בסוריה. גוף זה  זוכה לתמיכתה של תורכיה, יריבתו של אסד, ושל הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה והמהפכה. במקביל דווח כי אישים מהעדה העלווית יצרו קשר עם מדינות באזור בהן תורכיה וישראל בניסיון לקבל  מהן ערבויות לעתיד העדה ביום שאחרי אסד

ב-5.12.15 דווח כי 150 חיילים תורכים נכנסו לעומק שטח עיראק בלוויית 20-25 טנקים. ממשלת עיראק גינתה את ההפרה של ריבונותה ואיימה לפנות למועצת הביטחון כדי שזו תביא להסגת הכוחות התורכיים מעיראק. בעלי טורים  עיראקיים ראו באירוע הזדמנות כדי לקרוא לעיראק לסלק את הכוחות הזרים משטחה ולדבוק בזהותה הפרטיקולרית

בדומה לפיגועים קודמים שבוצעו במערב, גם בעקבות הפיגועים בפריז ב-13.11.15 התפרסמו בעיתונות הערבית, לצד מאמרי גינוי רבים, מאמרים בהם נטען כי הפיגועים הם מזימה של מדינות המערב שנועדה לשרת מטרות פנימיות וחיצוניות. לטענת כותבי המאמרים, דאעש הוא רק קבלן ביצוע של פיגועי פריז שתוכננו על ידי מנגנוני מודיעין זרים

בתקשורת הסורית והלבנונית הפרו-סורית דווח כי רוסיה מגבירה את מעורבותה הצבאית בסוריה, דבר שבא לידי ביטוי בהכנסת כוחות קרקעיים רוסיים ובהרחבה חשרת תקדים של הפעילות האווירית הרוסית. נראה כי רוסיה ובעלות בריתה - סוריה ואיראן - מעוניינות להגיע לכמה שיותר הישגים בשטח נגד המורדים הסורים כדי לאגור קלפי מיקוח לקראת המו"מ הצפוי בווינה בינואר הקרוב

בדיווחי כלי התקשורת התומכים במשטר אסד לגבי ועידת וינה שדנה במשבר בסוריה, נטען כי הסעודים והתורכים היו מתוסכלים מכך ששר החוץ האמריקאי ג'ון קרי התנהג כמתווך ולא צידד בעמדתם, בעוד האיראנים היו מרוצים ונציגם היה "השחקן החזק" בוועידה. עוד  נטען כי בוועידה שררה הרמוניה בין עמדת רוסיה וארה"ב וכי קרי פעל כמתווך בלא שצידד בעמדות שרי החוץ של סעודיה ותורכיה

בעקבות ההתנקשות בחיי התובע הכללי של מצרים, הישאם ברכאת, ב-29 ביוני 2015 ומתקפת הטרור של דאעש בסיני ב-1 ביולי 2015 שבה נהרגו כשבעים חיילים מצריים, התפרסמו בעיתונות המצרית מאמרים חריפים נגד קטר ותורכיה שהאשימו אותן בתמיכה ובמימון הטרור במצרים ובמדינות נוספות באזור

במסגרת מאמציה לפתרון המשבר בסוריה, גיבשה רוסיה יוזמה שעיקרה כינון ברית אזורית למאבק בטרור שתכלול לצד המשטר הסורי, גם את יריבותיה העיקריות באזור – סעודיה ותורכיה, וגם את ירדן. עד לאחרונה נמנעה סעודיה מהתייחסות ליוזמה הרוסית, אך בימים האחרונים התפרסמו בעיתונות הסעודית מאמרים שגרסו כי בניגוד ליוזמה הרוסית, פתרון פוליטי למשבר הסורי קודם למלחמה בדאעש

ביום רביעי, ז' בתמוז, 24.6.2015, בשעה 19.30 עם: ד"ר גליה לינדנשטראוס ומר
משה קמחי על: תוצאות הבחירות בתורכיה – השלכות פנימיות וחיצוניות

התבטאויותיו האחרונות של מזכ"ל ארגון חזבאללה, נאסרללה, על סכנה קיומית לארגון במלחמתו מול דאעש, משקפות את המצוקה בה נתון חזבאללה בשל אבדותיו בלחימה בסוריה, התבוסות של ציר ההתנגדות והתערערות האמון בארגון בקרב תומכיו בלבנון

מבצע "סופת ההכרעה" בתימן והדיווחים על התקרבות סעודית-תורכית שקדמה לו, העלו בקרב מתנגדי המשטר הסורי תקוות למבצע דומה בסוריה. ואלם קשיי המבצע בתימן והתנגדותה של מצרים למהלך כזה, מעיבים על אפשרות קיומו

המתקפה הערבית הסונית המשותפת בתימן בהובלת סעודיה מהווה מהפך היסטורי בהתמודדות המדינות הסוניות מול התפשטות האיראנית. 10 מדינות יצרו קואליציה מדינית צבאית ויצאו למבצע צבאי משותף נגד הכוחות החות'ים בתימן

בחגיגה לציון מלאת 27 שנה לייסוד החמאס אמרו בכיריה כי התנועה לעולם לא תכיר בישות הציונית ולא במדינה בגבולות 67 וקראו להמשיך בדרך הג'יהאד וההתנגדות עד לשחרור פלסטין כולה. הדוברים הודו לאיראן על עזרתה ומתחו ביקורת על הרש"פ

המשטר הסורי רואה בהקמת קואליציה נגד הטרור בראשות ארה"ב, כדי להילחם בארגוני האסלאם הקיצוני, הכרה בצדקת דרכו והזדמנות לשיקום מעמדו מנגד, הוא חושש כי פעולה נגד ארגונים אלה בשטח סוריה תהיה פתח למתקפה נגדו

בכירים פלסטינים מתחו ביקורת קשה על ועידת פריז שכינס שה"ח האמריקאי קרי, לדיון על הפסקת אש בעזה, וטענו כי ארה"ב מנסה לעקוף את אש"פ ומצרים ולפעול מול קטר ותורכיה – תומכות חמאס – כאילו הן מייצגות את העם הפלסטיני

עמדתם של המשטר המצרי ותומכיו ביחס לסבב העימות הנוכחי בין ישראל לבין חמאס בעזה, נעה בין בין עוינותם כלפי תנועת החמאס, שבה היא רואה אחראית להיווצרות המשבר, לבין הרצון לגלות סולידריות עם הפלסטינים

לצד הגינויים בעולם הערבי לתקיפה הישראלית במבצע "צוק איתן", נשמעו בכלי התקשורת הערביים גם דברי ביקורת חריפים על התנהלותה של תנועת החמאס בעימות הנוכחי, הן מצד יריבותיה הטבעיות והן מצד בעלות בריתה לשעבר מציר ההתנגדות

הפובליציסט המצרי, אחמד אל-גמאל, הכותב בכמה יומונים מצריים, קרא במאמרו שהתפרסם ב-11.3.14 לתבוע פיצויים מישראל, תורכיה, בריטניה וצרפת בעבור נזקים שהסבו למצרים מימי התנ"ך ועד המאה ה-20.

עמדת ארדואן נגד הדחת מורסי חוללה משבר דיפלומטי ביחסי תורכיה-מצרים, עד כי בנובמבר 2013 הורידה מצרים את דרג היחסים עם תורכיה, הכריזה על שגרירה כעל אישיות בלתי רצויה וסילקה אותו מתחומה, והיא מסרבת להשיב את השגריר המצרי לאנקרה

העיתונאי הסורי פיסל אל-קאסם המנחה את התכנית "הכיוון הנגדי" בערוץ אל-ג'זירה קרא, במאמר שפרסם ב-25.8.13 ביומון הקטרי אל-שרק, להרחיק את הדת שהיא טהורה מהפוליטיקה המלוכלכת, וטען כי המערב הגיע להישגים משמעותיים רק לאחר שהפריד את הדת מהמדינה

בראיון ליומון הלבנוני אל-אח'באר, הידוע בקרבתו למשטר הסורי, אמר נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, כי פירוק ארסנל הנשק הכימי מהווה הפסד לסוריה, אך זהו נשק שכבר איננו יעיל; העריך כי ועידת ז'נבה 2 לא תתכנס בחודש נובמבר, והתלוצץ באמרו שפרס נובל לשלום מגיע לו

סעוד קבילאת, פרשן פוליטי ירדני האוהד את המשטר הסורי, פרסם ביומון אל-אח'באר הלבנוני המקורב למשטר, פרסם סיכום של פגישה שקיים עם בשאר אל-אסד, שבה הביע נשיא סוריה ביטחון בניצחונו וטען כי המעבר משחר לפתחו בשל אינטרסים כלכליים

ב-26.4.13, למחרת הודעתו של שר ההגנה האמריקאי הייגל, כי המודיעין האמריקאי בטוח שמשטר אסד השתמש בנשק כימי, פרסם עבד אל-בארי עטואן, עורך אל-קדס אל-ערבי, מאמר שבו טען כי אנו נמצאים על סף מלחמה אזורית, ואולי אף עולמית, וכל שנותר הוא לחכות לשעת האפס

בראיון עם סו"י האיראנית פארס חוזרת זינב חדאד - סטודנטית ששבה לאיראן מ-8 שנות שהות בסוריה – על טענת המשטר האיראני, ששורשי המרד בסוריה נעוצים בסעודיה, קטר תורכיה וישראל, וגורסת שהנשיא אסד יכול היה למנוע את התפשטותו לו הפגין איפוק בתחילתו

עם התמשכות התסיסה הסונית נגד השיעים בעיראק, הולכת ורווחת התפישה בתקשורת האיראנית לגווניה, כי מדובר בקנוניה סונית-ערבית שמובילותיה הן סעודיה, קטר ותורכיה, בשת"פ עם מעצמות המערב נגד איראן השיעית ובעלי בריתה השיעים באזור

בחודשיים האחרונים נעשה רה–ארגון בשורות האופוזיציה הסורית הפוליטית והלוחמת בשטח, במטרה לאחדה. המהלך נעשה תוך מעורבות פעילה של מדינות ערביות, מוסלמיות ומערביות, שראו בכך צעד הכרחי בדרך לפתרון פוליטי מוסכם למשבר הסורי ללא התערבות צבאית

בישראל פועלת ועדה עממית של פלסטינים וערבים ישראליים הקרויה "הוועדה העממית להזדהות עם סוריה בפלסטין הכבושה", הפועלת לתמיכה במשטר בסוריה ובצבאה. בכינוסים שערכה נטען כי ארה"ב, תורכיה, הציונות וכמה מדינות ערביות, רקחו מזימה נגד סוריה

על רקע המשבר בסוריה התפתחה תופעה של נישואי גברים ערבים מוסלמים לפליטות סוריות, לרוב נערות בגילאי 12-16, וזאת בתירוץ של גאולתן ממצבן הקשה במחנות הפליטים ו"סיוע למהפכה הסורית". התופעה רווחת בירדן, בתורכיה, בלוב ובמדינות נוספות, אליהן הגיעו פליטים מסוריה

המבוי הסתום אליו הגיעו המאמצים ליישב את הסכסוך בסוריה דרכים פוליטיות; חלקם הגדל של האסלאמיסטים ושל גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים בסכסוך, ומול התערערות יציבותו של המשטר, הולך וגובר החשש מפני פיצולה של סוריה לכמה מדינות קטנות על בסיס עדתי ואתני

נוכח החרפת המשבר בסוריה יזמה איראן ועידה 'בינלאומית' כדי למנוע את נפילת המשטר הסורי, דבר שעלול להביא לנפילת "ציר ההתנגדות" כולו. איראן רואה בשמירת קיומו של משטר אסד מחסום בפני מלחמה סונית-שיעית במזה"ת שעשויה לסכן גם את המשטר באיראן

מסע הדילוגים של אסמאעיל הניה בכמה ממדינות האזור, העלה מאוד את קרנו ממעמד של מנהיג העוסק בעיקר בניהול ענייני הרצועה, למעמד של מנהיג פוליטי מרכזי בחמאס המגייס תמיכה פוליטית וכלכלית מהעולם הערבי והאסלאמי. ואכן, ייתכן שהניה יקודם בתנועה, גם מבחינה רשמית.

שבעה חודשים לאחר פרוץ ההתקוממות העממית בסוריה, משטרו של בשאר אל-אסד עדיין טוען לשליטה על המצב במדינה. את השליטה הזו מאפשרים: מנגנוני הביטחון, המפעילים יד קשה נגד המפגינים; הצבא, שעודו נאמן למשטר, למרות דיווחים על עריקת כעשרת אלפים קצינים וחיילים משורותיו

הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר גרמה לאחים המוסלמים בירדן לדרוש לסגור גם את השגרירות הישראלית בעמאן. בכיר האח"ס בירדן אף איים על השליטים לבל יפעלו נגד רצון העמים הערביים המתנגדים לקשרים עם ישראל. השלטונות הירדנים חוששים מפני תסריט דומה בארצם

לצד הגינויים הרבים הנשמעים במצרים להתקפה על שגרירות ישראל ב-9 בספטמבר 2011, פרסמו גורמים בתנועת האחים המוסלמים הודעות המצדיקות את ההתקפה "הלגיטימית", שבאה, לדבריהם, כתגובה  לרפיסות השלטון המצרי ביחס לישראל, לאחר תקרית הגבול בין שתי המדינות

בד אל-רחמן אל-ראשד, מנכ"ל אל-ערביה, מתח ביקורת על ר"מ תורכיה, רג'ב טייפ ארדואן, אשר שינה, לדבריו, את יחסו למשטר הסורי: מאימוץ קו נוקשה כלפי המשטר עם פרוץ המחאות,לעמדה רכה הנוטה לקו הרוסי הפרו-סורי וקרא לו לא להיות דמגוג ולומר רק דברים שהוא מתכוון אליהם

בשורה של הודעות וצעדים רשמיים שברו מדינות ערב את מחסום השתיקה לנוכח המתרחש בסוריה. בגל של הצהרות, שבאו בזו אחר זו, קראו מדינות המפרץ למשטר הסורי לבלום את "מכונת המלחמה" הפוגעת באזרחים חסרי המגן ולהיענות לדרישות העם הסורי באמצעות עריכת רפורמות רציניו

לאחרונה התפרסמו באמצעי התקשורת הכתובה, המזוהה עם החמאס, דברי שבח לתורכיה ולרה"מ התורכי רג'ב טייפ ארדואן. זאת בתגובה לדבריו לאחר ניצחון מפלגתו בבחירות לפרלמנט (יוני 2011), כי ירושלים, עזה ורמאללה הרוויחו מניצחונו. בכירי החמאס בירכו את ארדואן על הניצחון ור"מ החמאס, אסמאעיל הניה, אף הזמינו לבקר בעזה

בביקורתם לאחרונה, כלפי המתרחש בסוריה, התייחסו הכותבים גם לקשריה הטובים של סוריה עם איראן, חלקם אף האשימו את איראן במעורבות בדיכוי המהומות. התייחסות זו לאיראן באה על רקע היחסים המתוחים בין סעודיה לאיראן עקב האירועים בבחריין

הביקורת הבינ"ל על אופן הטיפול במהומות על ידי משטרו של אסד, נשמעה גם מצד גורמים במחנה ההתנגדות, דוגמת ערוץ אל-ג'זירה וכלי תקשורת אחרים בקטר. ביקורת השמיעו גם גורמים באיראן, שבעצמה מפעילה שיטות דומות. גם היומון אל-קדס אל-ערבי שעורכו, עבד אל-בארי עטואן, תומך בעקביות בהתנגדות, פרסם מאמרים רבים בגנות משטרו של אסד

במאמר ביומון אל-ביאן, כתב בעל הטור מוחמד בן הוידאן כי עמדותיו הבלתי עקביות של ראש ממשלת תורכיה, רג'ב טיב ארדואן, כלפי המחאה בעולם הערבי - תמיכה במחאה במצרים והתעלמות מן המחאה באיראן לאחר בחירתו של אחמדי-נז'אד לנשיא, ומן המחאות הקיימות בלוב – נובעות מרצונו להגדיל את ההשפעה התורכית באזור

הסוציולוג ופעיל זכויות האדם המצרי, ד"ר סעד אל-דין אבראהים אמר בראיון ליומון המצרי אל-מצרי אל-יום, בו כתב טור שבועי במשך שהותו במשך שלוש שנים בחו"ל, כי הוא רואה באחים המוסלמים אלטרנטיבה טובה וחזקה למשטר המצרי

ב-21.7.2010 פרסם האתר הליברלי אילאף מאמר מאת אחמד רסול, פרשן פוליטי כורדי החי בגרמניה, שבו הוא תקף את קריאתו של ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, השיח' יוסף אל-קרדאוי, לתמוך במלחמתה של תורכיה נגד "הטרור הכורדי" וקבע כי יש בדברים מתן הכשר לרדיפת הכורדים

בשנה האחרונה הצליחה סוריה בהנהגת הנשיא בשאר אל-אסד למצב עצמה ככוח אזורי וכמפתח לטיפול בבעיות מקומיות ואזוריות. עדות לכך ניתן לראות בפעילות הדיפלומטית הענפה, המתקיימת לאחרונה  בדמשק, שהתבטאה בביקוריהם של בכירים מלבנון, מעיראק, מתורכיה ומסעודיה בבירת סוריה

התנועה האסלאמית בישראל-הפלג הצפוני, בהנהגת השיח' ראא'ד צלאח, נחשבה לאורך השנים כמי שמציבה את נושא ירושלים וההגנה על מסגד אל-אקצא בראש פעילותה. ואולם, לאאחרונה, הרחיבה התנועה את עיסוקה אל העניין הפלסטיני כולו - למאבק הרש"פ והחמאס, לזכות השיבה ולמו"מ עם ישראל

מאז 'הצהרת טהראן', ובעקבות קביעתו של נשיא איראן אחמדי-נז'אד (26.5.10) כי רוסיה מציבה עצמה כאויבת לאיראן בשל עמדתה כלפי 'הצהרת טהראן' והצהרתה כי היא תומכת בסנקציות על איראן, מסתמנת גישה רוסית המתעמתת עם איראן, ששיאה באזהרות  הנשיא מדבדב מפני יכולתה של איראן להפוך למעצמת גרעין צבאי

בעיתוני הרש"פ הובעה  אכזבה מכך שאירועי המשט הניבו לחמאס הישגים פוליטיים, בעוד התנועה מסרבת לחתום על הסכם הפיוס עם פת"ח. נטען כי המשטים – שהועילו לראשי חמאס - אינם תורמים דבר לתושבי עזה, הזקוקים לשינוי במדיניות החמאס שתתבטא בנכונות לפיוס פנים פלסטיני, ולא למזון או ביגוד

ערב ההחלטה להטיל סנקציות חדשות על איראן במועצת הביטחון, החריפה סעודיה את עמדתה כלפי האיראנים. פרשנים סעודים טענו כי קבלתה מהווה כישלון של הדיפלומטיה האיראנית ואולי אף צעד שיוביל לקיצו של המשטר הנוכחי באיראן

הסנקציות נגד איראו אינן כוללות את משק הנפט האיראני ולכן יעילותן מעטה וחשיבותן היא בהצהרה הסמלית של המעצמות נגד איראן. ארה"ב אומנם ריככה את הסנקציות כדי לקבל את הסכמת רוסיה וסין למהלך, אולם היא הצליחה במקביל להניע את רוסיה ואת סין מעמדתן המסורתית לטובת איראן

לאחרונה ניכרת הסלמה בביקורת הסורית על מדיניות ארה"ב, במיוחד על רקע הארכת הסנקציות הכלכליות האמריקאיות על סוריה הקיימות מאז 2004, האשמתה בחימוש חזבאללה בטילי סקאד ודחיית מינויו של שגריר ארה"ב בסוריה ע"י הקונגרס. החרפת טון זו באה על רקע בטחונה של סוריה כי צפוי גיבוש סדר אזורי ועולמי חדש

התפקיד המרכזי שמילאה תורכיה במשט לעזה ובהשלכותיו המדיניות עוררו בעולם הערבי גלי אהדה עצומים אליה ולראש ממשלתה, רג'ב טיפ ארדואן. ואולם בעיתונות הערבית נחלקו הדעות ביחס לעליית מעמדה באזור. חלק מהכותבים העלו על נס את תורכיה, אחרים, בעיקר במצרים, גילו חשדנות כלפי תורכיה וכוונותיה

בנאום בפני ראשי משלחות של מוסלמים מהבלקן, שכללו שיח'ים אקדמאים, נשים פעילות ונוער, אמר שליט לוב, מועמר אל-קד'אפי, כי האימפריאליזם החדש ניסה ועודנו מנסה למחוק את המוסלמים מן העולם. לדבריו,  המוסלמים מהווים היום מיעוט באירופה אולם אם אללה ירצה הם יהיו לרוב ויירשו את היבשת

יום לאחר פרסום התמונות בעיתונות התורכית בהן נראים חיילי צה"ל מדממים באוניה מרמרה, פרסם בעל הטור הכוויתי, נביל אל-פדל, ב-7 ביוני 2010 מאמר ביומון הכוויתי אל-וטן, בו הוא טוען כי התמונות מוכיחות שהחיילים הותקפו בכוונה תחילה ושהתוקפים לא היו פעילי שלום, אלא אזרחים שאומנו בפגיעה בחיילים

העיתונאי הכוויתי עבד אללה אל-הדלק פרסם ב-3 ביוני 2010 מאמר ביומון הכוויתי אל-וטן, המביע תמיכה בעמדתה של ישראל למנוע מהמשט להגיע לעזה  לדבריו, מארגני המשט ידועים בקשריהם עם ארגוני טרור אזוריים ועולמיים ומשתתפי המשט תכננו מראש לתקוף את חיילי צה"ל

דיווחים נוספים מהתקשורת הערבית על פעילי המשט, בתוכם ציטוטים מדבריהם: חברי המשלחת הכוויתית סיפרו כי כתבו צוואות טרם יציאתם בראיון לערוץ הכוויתי אל-ראי, בו נטלו חלק  ממשתתפי המשט, אמר צאלח אל-ג'ראללה: "הכנתי את הצוואה שלי בעל פה וכתבתיה טרם יציאתי. המשתתפים הכוויתים הסכימו שיש לכתוב את הצוואה לפני ההשתתפות בשיירה"

ב-2.6.2010, יומיים לאחר אירועי "משט החירות" לעזה, פרסם היומון הלונדוני אל-חיאת ראיון מקיף עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל. לדבריו, חזית הסירוב הכוללת את איראן, סוריה, חזבאללה, חמאס ופלגי ההתנגדות יוצרת מציאות שבה ישראל לא תוכל לשוב ולנצח במלחמותיה.

מידע מהתקשורת הערבית על כמה ממשתתפי המשט לעזה חושף שרבים מהם משתייכים לתנועת האחים המוסלמים. מטעם ועדת המעקב של ערביי ישראל נשלחו ארבעה חברים ביניהם את השיח' ראיד צלאח, אשר בהתבטאויותיו תומך צלאח בתנועת החמאס ויוצא נגד הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית

בעוד ממשל אובמה מנסה להציג הישגים בוועידת הסקר של האן.פי.טי. בניו יורק, יזמה טהראן מהלך נגדי בנושא הגרעין מול ארה"ב והמערב. טהראן, המארחת את ועידת ה--15G של המדינות המתפתחות, הציגה (17.5.10) הסכם, בהשתתפות תורכיה וברזיל, על עסקת חילופי האורניום, לאחר שדחתה הסכם כזה שהציע המערב ב"מתווה וינה"

כחלק מהמאבק על ההגמוניה באזור, פרסם ב-17.10 עורך היומון הסעודי אל-ריאד מאמר בו טען כי יוזמותיו של מלך סעודיה הפכו את ארצו למובילה בעולם הערבי. למחרת, פרסם העיתון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לסוריה ולחזבאללה, מאמר לפיו מערך הכוחות באזור משתנה לטובת איראן ותורכיה

"שנת 2009 היתה שנה של הצלחה מדינית סורית, בכל מובן המילה, ובכל הזירות…"[1] כך סיכם שה"ח הסורי, וליד אל-מעלם, את הישגי מדיניות החוץ הסורית בפני הפרלמנט הסורי. ואכן, בשנה האחרונה חל שיפור מהותי במעמדה האזורי והבינלאומי של סוריה שמרגישה בטוחה בעצמה ובהתנגדות שאותה אימצה כדרך פעולה

מסעה של שיירת הסיוע ההומאניטארי וההזדהות עם תושבי עזה "שריאן אל-חיאת -3" [עורק החיים -3] שאותה ארגן חבר הפרלמנט הבריטי, ג'ורג' גאלאווי, הסתיים כאשר הגיעה ב-5.1.2010 למעבר רפיח. בהגיעה לאל-עריש פרצו התנגשויות בין חבריה לבין אנשי הביטחון המצרים, שמנעו מחלק מן השיירה להמשיך לכיוון עזה

במאמר ביומון הסורי "תשרין", טען נאצר קנדיל, חבר פרלמנט לבנוני לשעבר המקורב לסוריה, כי הפיגועים שאירעו לאחרונה בעיראק, נועדו לחזק את הקריאות להארכת שהותם של הכוחות האמריקאיים שם, ולעודד את תכנית ביידן לחלוקת עיראק לשלושה אזורים כרשת ביטחון לנסיגה. לדבריו, הפיגועים נועדו לחבל בקשריה של סוריה עם איראן, ובכך להקל על המו"מ בין סוריה וארה"ב

בתחילת מאי 2009 נועדו בדמשק נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד ונשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בתום פגישתם הצהירו שני הנשיאים כי היחסים בין מדינותיהם אסטרטגיים ומהווים מופת לאזור ולעולם. לדבריהם, האזור עומד בפני שינוי דרמטי, אותו מתוות איראן וסוריה במסגרת סדר עולמי חדש שיבוא במקומו של הסדר הישן  אותו הובילה ארה"ב

בעקבות עזיבתו ההפגנתית של ר"מ תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, את ועידת דאבוס, במחאה על דבריו של נשיא ישראל, שמעון פרס, קראה העיתונות הסורית למזכ"ל הליגה הערבית, עמר מוסא, להתפטר מתפקידו מפני שלא עזב את הוועידה בעקבות ארדואן ולמדינות ערב  לפעול לסילוקו של מוסא מן הליגה הערבית

לאחרונה דנים בכירי משטר וכלי תקשורת איראניים בצורך להרחיב את שתה"פ המדיני עם תורכיה ואף לחתור לברית אסטרטגית עימה, בהתמודדות של האסלאם מול המערב. דיונים אלה קיבלו משמעות מיוחדת בעקבות המלחמה בעזה, שחשפה שני מחנות אזוריים – ציר איראני וציר סעודי-מצרי, שהמלחמה הקרה ביניהם מחריפה והולכת

המלחמה בעזה הצטיירה בתקשורת הבינ"ל כעימות צבאי מקומי בלבד ואולם מלחמה זו, כמו מלחמת לבנון 2006, וכמותן גם אירועים מדיניים וצבאיים אחרים שאירעו במזה"ת בעשורים האחרונים, מתאפיינות במכנה משותף אחד: שורשיהן בעימות בין איראן שלאחר המהפכה האסלאמית לבין הממלכה הסעודית, עימות המהווה מפתח להבנת המזה"ת בראשית המאה ה-21

בחודשים אוגוסט וספטמבר 2008, קיימו מנהיגי סוריה, איראן ותורכיה שורה של פגישות וביקורים הדדיים.על רקע ביקורים אלה, דווח בעיתונות הערבית כי סוריה פועלת לגיבוש גוש אסטרטגי סורי-איראני-תורכי ולהקמת מנגנון התייעצות ותיאום משולש בין המדינות

בעקבות המתיחות בין מדינות המפרץ לאיראן, על רקע הכיבוש האיראני של שלושת האיים (טנב הגדול, טנב הקטן ואבו מוסא) מידי איחוד האמירויות, פרסם משעל אל-סודירי, בעל טור ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", מאמר המבקר את העיסוק הערבי הנרחב בכיבוש הישראלי לעומת האדישות ביחס לכיבוש חבלי ארץ ערביים אחרים כמו חבל אלכסנדרטה הסורי שעבר לריבונות תורכית, או שלושת האיים במפרץ שאיראן השתלטה עליהם

בעקבות חתימתם של שרי החוץ של מדינות השת"פ במפרץ ושל שר החוץ התורכי עלי באבאג'אן, על מזכר הבנות אסטרטגי בין מדינות המפרץ ותורכיה - במהלך פסגת שרי החוץ של מדינות המפרץ (2.9.2008) בג'דה שבסעודיה – טען מאמר המערכת של היומון הסעודי "אל-וטן", כי מדינות המפרץ החליטו לראות בתורכיה שותפה אסטרטגית שתאזן את הכוחות מול איומיה וכוחה העולה של איראן

בקרב הכורדים בעיראק, שמאז מלחמת המפרץ הראשונה נהנים מאוטונומיה, יש לאחרונה גילויים גוברים של בדלנות לאומית, המוסברים כשאיפה כורדית להשגת עצמאות על חבל כורדיסטאן העיראקית, כצעד מקדים להקמת מדינה כורדית גדולה שתכלול גם אזורים בעלי רוב כורדי בתורכיה ובאיראן. גילויים אלה מעוררים חששות כבדים בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית, הסונית והשיעית, בעיראק ובקרב המדינות השכנות

סרקוזי בריאיון: "המסר הראשון [שאני מעוניין להעביר] לעם הסורי הוא מסר של ידידות. לאורך ההיסטוריה ניהלו מדינותינו יחסים הדוקים ומלאי חיבה, [הגם] שיש להודות כי הם היו לעיתים מורכבים. ואולם, למרות הקשיים שידעו יחסי המדינות, הידידות בין עמינו לא נפסקה כלל וכלל. זהו נכס יקר ערך ועלינו לשמור עליו בכל מחיר...

עורכו הראשי של היומון הקטרי, "אל-וטן", אחמד עלי, פרסם ב-27 באפריל 2008 ראיון מקיף שערך עם נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בראיון חשף הנשיא הסורי לראשונה את מאמצי התיווך התורכיים בין סוריה לישראל, וסיפר כי כעת נעשה ניסיון לגבש בסיס משותף להמשך המו"מ

עמדת כמה ממדינות אירופה בנושא העיראקי – ובעיקר עמדתה של צרפת – זוכה לשבחים בתקשורת הערבית משום שהיא נתפסת, בעיקר, כעמדה אנטגוניסטית לארה"ב. עוד בטרם התגלעה המחלוקת בנאט"ו בסוגיית ההגנה על תורכיה, שיבח שר הבריאות העיראקי, אומיד מדחת מבארכ, את העמדה הצרפתית והגרמנית ביחס למלחמה בעיראק

נשיא סוריה, בשאר אסד, התראיין לערוץ הלווין הקטרי אל-ג'זירה ב-27.4.2004.בין דבריו:  "אולי אנו חולקים על ערפאת, אך הוא מסמל תופעה היסטורית שאיננו מתכחשים לה. הוא ויתר כמה [פעמים, אך גם זה] לא סיפק את הישראלים... מה שמרסן את התפקיד [הסורי לגבי הבעיה הפלסטינית] הוא הסכסוך עם ההנהגה הפלסטינית....

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד העניק ב-19.1.2004 ראיון מקיף ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט". לדבירו, "לא חשוב לנו מי [שולט] בישראל, ואיננו חושבים כי נחזיר את אדמתנו הכבושה ע"י שינויים פנימיים בישראל. מטרתנו היא להגיע לשלום ברור ע"פ עקרונות ועידת מדריד ומה שהושג בעבר, ולכן אנו נענים לכל מה שיכול להביא לתוצאה זו"

הליברל העיראקי ד"ר עבד אל-ח'אלק חוסין, בעל טור באתר האינטרנט הליברלי www.elaph.com  מתח ביקורת על אופיים של המשטרים האיראני והסורי ועל פעילותם בעיראק ובלבנון. לדבריו, משטרים אלו הם פאשיסטיים במלוא מובן המילה ולא תתכן יציבות, דמוקרטיה ופריחה כלכלית באזור כל עוד הם קיימים

ב-31 לינואר 2008 פרסם האתר האינטרנט הליברלי www.elaph.com ראיון עם ד"ר באהוז ארדאל, מפקד  "כוחות ההגנה העממית הכורדיסטאנית" (הזרוע הצבאית של מפלגת הפועלים הכורדית, ה – PKK). בראיון ציין ארדאל כי מפלגתו שואפת לפתרון הבעיה הכורדית באמצעות מו"מ אך עם זה הזהיר מפני הסלמת פעילות המפלגה במסגרתה יפגעו גם תיירים בתורכיה

בעקבות ידיעות שהתפרסמו אודות כוונתה של חברת "פרוטון" המלזית להשיק פרויקט משותף  לזיה, תורכיה ואיראן לייצור מכונית אסלאמית, כתב בעל הטור מט'פר עבדאללה ביומון הכוויתי  "אל-ג'רידה" מאמר סאטירי ובו הצעות לשיפור המכונית האסלאמית ולהשלמת תהליך האסלאמיזציה של חברת פרוטון

המאבק המתנהל עתה בתורכיה בין תומכי החילוניות לתומכי מפלגת ה-AKP האסלאמית עורר עניין רב בעיתונות הערבית וזכה לתגובות רבות במדורי הקריקטורות של העיתונים הערביים

בחודשים האחרונים חלו התפתחויות משמעותיות ביחסים בין מצרים לאיראן, שהגיעו לשיאם בשיחת טלפון ראשונה מזה 22 שנה בין נשיאי שתי המדינות. לשיחת הטלפון, שהוגדרה על ידי שר התרבות האיראני כ"היסטורית", קדמה שורה ארוכה של מפגשים בדרג מיניסטריאלי ופרלמנטרי ומחוות הדדיות

במאמר בלתי חתום בעיתון אל-שעב (28.9.1998), סוקר הכותב את "פועלם" של היהודים במדינות העולם. לטענתו היהודים הם האחראים למשבר הכלכלי החמור אשר פוקד את רוסיה, להפצת פורנוגרפיה בתקשורת התורכית, לפגיעה במוסדות כלכליים ביוון ולניצול הגרמנים על רקע השואה