בראשית פברואר 2009 הוציא "מרכז דוחה לחופש התקשורת" הדו"ח קובע כי העיתונות בקטר, כולל רשת אל-ג'זירה, נמצאת תחת צנזורה של המדינה, ועבודתם של הכתבים תלויה בנכונותם לשמור על שתיקה ולהימנע מביקורת על נושאים שקובע ראש הממשלה. פרסום הדו"ח ואירועים נוספים גרמו למתיחות בין המרכז לבין שלטונות קטר וחלקים נרחבים בציבור הקטרי

במלאת שלושים שנה לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, הקדיש השבועון המצרי רוז אל-יוסף מוסף מיוחד לנושא הנורמליזציה עם ישראל, על היבטיה הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים. מאמר זה יסקור בקצרה את הכתבות, המאמרים והראיונות שהופיעו במוסף המיוחד

בתקשורת הערבית נחלקו הדעות לגבי הענקת פרס נובל לשלום לנשיא ארה"ב, ברק אובמה. התומכים טענו כי אובמה ראוי לפרס על הרוח הפייסנית והמסרים המתונים שהוא משדר לעולם, בניגוד לקודמו ג'ורג' בוש, וכי הפרס ייתן יתר תוקף לפעילותו. השוללים טענו כי פרס לא יכול להינתן על כוונות בלבד וכי אובמה לא הציג עד כה כל הישג ממשי ולמעשה מדיניותו במזה"ת איננה שונה באופן מעשי ממדיניותו של בוש

  לאחרונה החליט משרד התרבות המצרי לחדש את פרויקט תרגומה של ספרות ישראלית לערבית. הספרים יתורגמו משפות אירופיות ולא מהמקור העברי, כדי להימנע מקיום יחסים ישירים עם הסופרים והמוציאים לאור הישראליים. משכילים מצריים תקפו את ההחלטה בטענה שזו נועדה לפייס את ישראל, כדי שתתמוך בבחירתו של שר התרבות המצרי, פארוק חוסני, לתפקיד מנכ"ל אונסק"ו

כתביו הביקורתיים של החוקר והסופר המצרי הליברלי, סייד אל-קימני, על האסלאם והשיח האסלאמי בהם קרא לחקור את האסלאם ואת הקוראן בכלים אובייקטיביים והפליג בשבח החילוניות – הקימו לו  אויבים רבים, עד כי ב-16 ביולי 2005, בעקבות איומים של גורמים אסלאמיסטיים על חייו, הודיע אל-קימני כי הוא חוזר בו מכל מה שכתב בעבר ופורש מכתיבה ומהופעה בתקשורת

היומון המצרי אל-אהראם פרסם כתבה של העיתונאי וג'יה אל-צקאר על גילוי ארכיאולוגי של מטבעות עתיקים במצרים הנושאים את דמותו של יוסף. בגילוי ארכיאולוגי ראשון מסוגו גילו כמה חוקרים וארכיאולוגים מצריים מטמון של מטבעות מתקופת הפרעונים. חשיבותו היא בכך  שהוא מפריך את הטענה של כמה היסטוריונים שהמצרים הקדמונים לא ידעו מה הם מטבעות והם קנו ומכרו בשיטת סחר-חליפין

בסוף חודש אפריל 2009, העניק האינטלקטואל המצרי עלי סאלם ראיון נרחב ליומון "אל-נהאר" הכוויתי, בו סיפר בהרחבה על ביקורו הראשון לישראל, ממרחק של 15 שנה ועל ספרו שנכתב בעקבות הביקור. סאלם דיבר על העול שהטיל ביקורו על האינטלקטואלים ועל החברה המצרית כולה ועל הפעולות שננקטו נגדו בעקבות הביקור. כן סיפר על השינוי שחל בו ועל הרצון להכיר את הצד השני

בשלושה מאמרי מערכת של היומונים השמרנים הבולטים באיראן, כיהאן וג'ומהורי-י אסלאמי, שפורסמו לאחרונה הוצג יחסה של איראן לתוכנית השלום האמריקאית. לטענת היומונים, ארה"ב וישראל מנסות לכפות על הפלסטינים תכנית שתבטיח את האינטרסים שלהן ותנציח את נחיתות הפלסטינים. היומון ג'ומהורי-י אסלאמי קרא לפלסטינים לחזק את "חזית ההתנגדות" ולא להסתפק בפחות מהשמדת ישראל

לאחרונה מתרכז מאבק היוקרה בין מצרים לקטר סביב הבכורה בתיווך במשבר דארפור. בספטמבר 2008 מינו הליגה הערבית והאיחוד האפריקאי את קטר כנותנת חסות למו"מ בין מורדי דארפור לממשלת סודאן. מנגד, מצרים, הרואה עצמה כאפוטרופסית של סודאן, בוחשת כל העת בקלחת המדינית והדיפלומטית הסודאנית, משום שיציבותה של סודאן היא אינטרס אסטרטגי מצרי

בעיצומה של המחאה באיראן ומחוצה לה על התוצאות השנויות במחלוקת של הבחירות לנשיאות באיראן, ייחד השבועון המצרי רוז אל-יוסף, המקורב לבנו של נשיא מצרים, גמאל מבארכ, חלק ניכר מהגיליון שהופיע ב-27.6.2009 למאמרים נגד השלטון באיראן. בכתבות נמתחה ביקורת קשה על המשטר האיראני, תוך  השוואתו לנאציזם, לפשיזם ולתנועת אל-קאעדה

בעקבות הצהרותיו של יו"ר הרשות, מחמוד עבאס, בוועידת הפת"ח השישית, בדבר זכותם של הפלסטינים לדבוק בהתנגדות, פרסם היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה מאמר מערכת קצר התומך בעמדה זו וקורא לפלסטינים לדבוק בהתנגדות כדי להשיב את זכויותיו

בנאום שנשא לאחרונה אמר נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כי הבורקה הוא סימן לשעבוד האישה, ולכן אינו מתקבל בברכה בצרפת. דבריו עוררו תגובות אוהדות בעיתונות הסעודית והמצרית: בעלות טורים סעודיות טענו כי האסלאמיסטים הפכו את כיסויי האישה לסמל פוליטי וכי טרוריסטים משתמשים בהם לצורך פיגועים; בעל טור מצרי טען כי כיסויי האישה מסמלים את שעבודה

על רקע פרסום תפיסתה של חוליית חזבאללה במצרים בחודש אפריל 2009, והדיווחים על ניסיונות להפיץ את השיעה במצרים[1], גוברת המתיחות בין השיעים במדינה לבין המשטר, ועמה מתחדש הדיון הציבורי סביב השיעיזציה במצרים

בריאיון לשבועון המצרי "אוקטובר", נקט יו"ר הרשפ, מחמוד עבאס, גישה פייסנית של רצון להגיע לשלום  במסגרת היוזמה הערבית, הכוללת פתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים. בין עיקרי דבריו: אין ביכולתו לומר לפליטים לשוב לישראל, אך גם לא ימנע זאת מהם; אין הסתה ברש"פ והוא מוכן לחידוש פעילות הוועדה בנושא ההסתה, אם גם ישראל תפעל למניעת ההסתה

ב-9 במאי 2009 העניק המטיף המצרי שיח' יוסף אל-בדרי, ראיון לעיתון הכוויתי "אל-נהאר", בו פרס את דעותיו בנושאים שונים עליהם חלוק העולם הערבי והמוסלמי: הנשק הגרעיני, איראן, משטרת הדת, הבהאים, רפורמות באסלאם ועוד. אל-בדרי, שהגיש תביעות נגד משכילים, משוררים וסופרים מצריים, בגין עמדותיהם הליברליות כלפי האסלאם, דן גם מלחמתו
באינטלקטואלים אלה

ב-25 ביוני 2009 נשא ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, נאום שבו התייחס בעיקר לנאומי נשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל ולנושא הפיוס הפלסטיני. הוא דחה את התנאים שהציב נתניהו להקמת מדינה פלסטינית והבהיר כי תנועתו מסכימה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות ה-4 ביוני 1967 אך היא דבקה בזכות השיבה

ניצחון זרם אל-מסתקבל וכוחות ה-14 במרץ בבחירות לפרלמנט בלבנון, נתקבל בברכה בקרב נציגי המדינות הערביות המתונות שראו בכך, יותר מכל, את הפסדה של איראן ובעל בריתה – ארגון חזבאללה. מאמרים בעיתונות הערבית טענו שהעם הלבנוני הצביע בעד "לבנון ערבית" ונגד שאיפותיה ההגמוניות של איראן

נציגים מן המחנה המתון בעולם הערבי (סעודיה ומצרים) יצאו להגנתו של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מול הניסיון של איראן והחמאס לערער על מעמדו ולהציב את מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, במעמד שווה לשלו. הם טענו כי חמאס ניצלה את הסכמי אוסלו (שהיא התנגדה להם) כאמצעי להשגת השלטון ואחר כך החלה להפעיל נשק נגד פלסטינים תומכי אש"פ

למחרת נאומו של אובמה בקהיר הופיעו תגובות מגוונות בעיתונות הממסדית הסעודית המצרית והפלסטינית. כמה מאמרי המערכת טענו כי מדובר בנאום היסטורי שנועד ליצור סדר עולמי חדש המושתת על צדק וזכויות אדם. מאמרים אחרים הפחיתו בחשיבות הנאום וטענו כי יש לבחון את מדיניותו של אובמה במעשים ולא בדיבורים

לאחרונה ניכרים מאמצים מצד המשטר המצרי לפייס את ציבור הקופטים בחו"ל. זאת על מנת למנוע מהם לגרום מבוכה לנשיא מובארכ בעת ביקורו בוושינגטון שאמור היה להיערך ב-26 במאי 2009, אך נדחה בשל מות נכדו. במסגרת מאמצים אלה יצאו  הפטריארך הקופטי, שנודה השלישי, ובנו של מובארכ, גמאל, לארה"ב בניסיון להכשיר את הקרקע לביקור

"הנשים הפלסטיניות מצטרפות להתנגדות החמושה גם בתנועות האסלאמיות ברצועת עזה". כך עולה מתמונות מיוחדות מרצועת עזה שהגיעו לידי העיתון 'אל-מצרי אל-יום' ובהן גרעין יחידת הנשים של 'סראיא אל-קדס' - הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. נשות הג'יהאד עסקו בייצור נשק, ערבוב חנקן לייצור פצצות פשוטות וסידור חלקי טילים פלסטיניים

בעקבות המלחמה בעזה חידשה החמאס את מאמציה לערער על מעמדו של  אש"פ
כמייצג הלגיטימי של הפלסטינים. זאת בניסיון להשלים את התהליך שהחל עם
ניצחונה של התנועה בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 ונמשך בהשתלטותה בכוח על
רצועת עזה בשנת 2007

חבר הפרלמנט המצרי ועורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", מחמד עלי אבראהים מתח במאמרו ביקורת חריפה על שליט קטר ואשתו הדוגלים לכאורה בדמוקרטיה, אך כאשר מדובר בביקורת על המשטר הם הצרו את צעדיהם של המבקרים

מאמר פרו-שיעי פרי עטו של בכיר בתנועת האח"ס, יוסף נדא, אשר טען כי השיעים אינם נטע זר באומה האסלאמית, אלא בני אסכולה הלכתית חמישית, בנוסף לארבע האסכולות ההלכתיות הסוניות וכי המחלוקת בין השיעים לסונים אינה דתית, כי אם פוליטית במהותה עורר ביקורת בשורות האח"ס ותגובות נגד חריפות

לאחרונה התגבשה במצרים התפיסה כי פעילותה של חוליית חזבאללה במדינה היתה חלק ממזימה גדולה שהוכנה בקפידה על ידי כל המדינות והארגונים המשתייכים לציר האיראני: איראן, סוריה, קטר, חזבאללה, חמאס והאחים המוסלמים. תוכנית זו נועדה לפגוע בביטחונה ובמעמדה של מצרים ולסייע לאיראן בתוכניתה להשגת הגמוניה אזורית

במאמר שפרסם לאחרונה באתר האינטרנט אילאף,מותח הסופר והעיתונאי הליברל, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, ביקורת חאריפה על הציבור בארצות ערב המתנגד לנורמליזציה עם ישראל ועל הנזק הפוליטי שהדבר גורם גם לעולם הערבי

על רקע המתיחות הגואה בין איראן למדינות ערב, פרסם היומון הממסדי המצרי אל-אהראם מאמר מערכת חריף נגד איראן ונגד הדיאלוג עימה. לטענת אל-אהראם, המשטר האיראני מנסה לחמוק מלחצים פנימיים ע"י יצוא המשברים אל מדינות ערב, וכפיית הגמוניה איראנית על האזור

במדינות ערב נשמעו גינויים רבים בעקבות החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צו מעצר נגד נשיא סודן, עומר חסן אל-בשיר. עם זאת, בעיתונות הערבית, הופיעו תגובות מגוונות להחלטה.במאמרים רבים נטען כי מדובר בהחלטה מפלה, העלולה לסכן את יציבותה של סודאן ושל האזור כולו

כתבה בשבועון המצרי רוז רל-יוסף מציגה את השיח' אל-קרדאוי כזקן סנילי ומאוהב, אשר על גבו מתנהלים מאבקי כוח ושליטה על ממון רב והשפעה כשמצד אחד של המתרס ניצב מחנה אוהביו ותומכיו ומן הצד השני המחנה של אשתו השנייה הצעירה והאהובה, המנצלת את השפעתה עליו כדי לקדם אג'נדה אנטי-שיעית

במצרים יש ויכוח ציבורי - שהחריף על רקע המלחמה בעזה - באשר ללגיטימיות של עסקת יצוא גז מצרי לישראל. עם היוודע דבר העסקה במצרים וכניסתה לתוקף במאי 2008, קראו חוגי האופוזיציה לביטולה, בטענה שמצרים מוכרת לישראל גז במחיר הנמוך ממחיר השוק ולכן מסבה נזק לכלכלה המצרית

בעקבות עזיבתו ההפגנתית של ר"מ תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, את ועידת דאבוס, במחאה על דבריו של נשיא ישראל, שמעון פרס, קראה העיתונות הסורית למזכ"ל הליגה הערבית, עמר מוסא, להתפטר מתפקידו מפני שלא עזב את הוועידה בעקבות ארדואן ולמדינות ערב  לפעול לסילוקו של מוסא מן הליגה הערבית

כינוס ועידת דוחה ב- 16 בינואר 2009, בניגוד לעמדתה של מצרים וניסיונותיה של קטר לכנס ועידה אלטרנטיבית "לשיקום עזה", במקום הוועידה המצרית הצפויה להיערך בקהיר ב- 2 במרץ 2009, עוררו את חמת השלטון המצרי. העיתונות המצרית הממסדית האשימה את קטר באימוץ סדר היום האיראני ובניסיון עקר להתחרות במצרים ולדחוק אותה ממעמד

המלחמה בעזה הצטיירה בתקשורת הבינ"ל כעימות צבאי מקומי בלבד ואולם מלחמה זו, כמו מלחמת לבנון 2006, וכמותן גם אירועים מדיניים וצבאיים אחרים שאירעו במזה"ת בעשורים האחרונים, מתאפיינות במכנה משותף אחד: שורשיהן בעימות בין איראן שלאחר המהפכה האסלאמית לבין הממלכה הסעודית, עימות המהווה מפתח להבנת המזה"ת בראשית המאה ה-21

בתגובה חריפה לנאומו של ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, טענו נציגי פת"ח והרש"פ שלמשעל אין כסף ונשק, שבעלי בריתו זנחו אותו ושהוא אינו יכול לדבר על ניצחון לנוכח ההרס בעזה. הם גם הזהירו כי משעל מעוניין לגרור את תושבי הגדמ"ע לפתיחת זירה נוספת, וציינו כי מפקדי החמאס מסתתרים במקום לעמוד בראש לוחמיהם

עורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", מחמד עלי אבראהים, (שהוא גם חבר פרלמנט מצרי) כתב סדרת מאמרים תחת הכותרת: "חמאס, דמשק ואיראן – ציר הרשע החדש", בהם תקף את חמאס, סוריה ואיראן על עמדתן ביחס לעזה ולפתיחת מעבר רפיח. לדבריו, איראן וסוריה חרשו מזימה לנצל את הבעיה הפלסטינית לטובת האינטרסים שלהן

כמה ימים לפני התקיפה הישראלית על עזה התראיין סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, מוסא אבו מרזוק, לביטאון החמאס "אל-רסאלה". לדבריו ישראל רואה בחידוש התהדיאה יעד אסטרטגי ואילו החמאס רואה בתהדיאה מצב חריג שאין להמשיכו אם אינו משרת את הפלסטינים

היחלצותה של סוריה להגנת חמאס מפני ביקורתה של מצרים, בוועידת שרי החוץ של הליגה הערבית בקהיר, הובילה גם לחילופי האשמות בין מצרים לסוריה. שה"ח הסורי, וליד אל-מועלם, רמז כי מצרים אינה מתווך ניטראלי בין הצדדים הפלסטיניים. בעיתונות המצרית נכתב כי סוריה  עומדת מאחורי נסיגת חמאס מהדיאלוג הפלסטיני ופועלת למען האינטרס האיראני

המתיחות בין המדינות הערביות המתונות והפרו מערביות ובראשן סעודיה ומצרים, לבין הציר הסורי-איראני, החריפה לאחרונה. סעודיה ומצרים האשימו את איראן וסוריה בחתירה לערעור היציבות באזור וטיפוח תנועות ההתנגדות בלבנון, בעיראק וברש"פ. סוריה ואיראן האשימו את סעודיה ומצרים במדיניות פרו אמריקאית ופרו ישראלית ובפעילות לסיכול תנועת ההתנגדות

בחודשים האחרונים הרבה השיח' יוסף אל-קרצ'אוי, ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, לתקוף את השיעה ואת איראן. בראיון ליומון המצרי  (8.9.2008) "אל-מצרי אל-יום", הוא הצביע על הסכנות הטמונות בהתפשטות השיעה בארצות הסוניות; אל-קרצ'אוי הרחיב את מתקפתו - נגד הזרם השיעי ונגד האימפריאליזם האיראני העומד מאחוריו בראיונות נוספים

על רקע המחלוקות הפוליטיות הקשות בין איראן לכמה מדינות סוניות, בעיקר מצרים וסעודיה, הוחרפה המתיחות בין הסונים לבין השיעים בעולם המוסלמי. החרפה זו באה לידי ביטוי בכמה מישורים: הצהרות אנטי שיעיות של השיח' אל-קרצ'אוי; מלחמת האקרים סונית שיעית ומתיחות סונית-שיעית בסעודיה

ב-14 באוגוסט 2008 פרסם האתר הליברלי אילאף ראיון עם אמין אל-מהדי, אינטלקטואל מצרי ליברלי ופעיל שלום. בראיון מביע אל-מהדי את דעתו על נושאים שונים: המאבק הערבי-ישראל, הפלישה האמריקאית לעיראק, האירועים בלבנון, הפונדמנטליזם המוסלמי, המשטרים הערביים וטוען כי דמוקרטיה ושלום קשורים זה בזה

על רקע הצהרותיו של השיח' יוסף אל-קרצ'אוי, כי התפשטות השיעה בארצות הסוניות, ובעיקר במצרים, מהווה סכנה, פרסם עורך היומון המצרי "אל-גומהוריה" וחבר הפרלמנט מחמד עלי אבראהים, מאמר חריף בו קרא לסלק את העיראקים השיעים שהתיישבו בשנים האחרונות במצרים, כדי שגורלה לא יהיה  כגורל עיראק ולבנון

התגובות בעולם הערבי לבחירתו של אובמה התמקדו בשני תחומים עיקריים: האחד - התרשמות מההישג הדמוקרטי האמריקאי שהוביל לבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב; השני -  ניסיונות להעריך את ההתפתחויות המדיניות העתידיות באזור. ההערכה במדינות ערב היא כי אובמה יתמקד במאמצים לחולל שינוי פנימי בארה"ב, אך לא יפעל לשינוי מדיניות החוץ האמריקאית בנוגע למזה"ת

,בעקבות גילויי העוינות ההולכים ומתרבים לאחרונה נגד הקופטים במצרים, פרסם הליברל המצרי נביל שרף אל-דין, נציג העיתון המקוון אילאף במצרים, מאמר בעיתון האופוזיציוני העצמאי אל-מצרי אל-יום, בו הוא מתריע מפני תופעה זו שהחלה, לדבריו, בגירוש היהודים ממצרים וממשיכה כיום נגד הקופטים ושעתידה להסתיים במאבק חריף בין המוסלמים לבין עצמם

התגובות הראשוניות לתוצאות הבחירות בארה"ב בעולם הערבי היו מעורבות. חלקן עסק בשאלה מי משני המועמדים יהיה טוב יותר לערבים; חלק אחר הישווה בין ההליך הדמוקרטי בארה"ב לזה הקיים בעולם הערבי, שבו תופעה כמו בחירת אובמה נחשבת לבלי אפשרית

רמ"מ סוריה, מוחמד נאג'י עטרי מתח ביקורת קשה על מצרים, שפורסמה ב"אל-ראי" הכוויתי (13.10.08) בטענה כי מצרים איבדה את תפקידה כמובילת העולם הערבי והיא פועלת בשירות האינטרסים האמריקאיים. בתגובה, פרסם חבר הפרלמנט המצרי ועורך עיתון אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים, מאמר בו הציג את סוריה כנתינה של איראן ושל קטר כאחראית למשבר בלבנון

השיח' יוסף אל-קרדאוי, ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים העניק, ב-8 בספטמבר 2008, ראיון ליומון המצרי "אל-מצרי אל-יום", בו קרא לנשיא מצרים מובארכ, לפנות את מקומו ולא להוריש את השלטון לבנו גמאל וכן התייחס בין היתר לקשר בין דת ופוליטיקה, לפעילות הפוליטית של תנועת האחים המוסלמים. אל-קרדאוי גם טען כי התפשטות השיעה בארצות הסוניות מהווה סכנה

בחודשים האחרונים עוסקת התקשורת המצרית באופן אינטנסיבי בפרשת הסרט האיראני הדוקומנטארי "חיסול פרעה". לטענת המצרים, הסרט מחלל את זכרו של הנשיא המנוח אנור אל-סאדאת, מציג אותו כבוגד וכסוכן של ארה"ב וישראל, ומפאר את רוצחיו. פרסום הסרט השפיע קשות על יחסי מצרים איראן, הסובלים ממילא מנתק ממושך

אתר האינטרנט www.islamonline.net דיווח כי ועדת הפתוא [הפסיקה ההלכתית] של מוסד אל-אזהר פרסמה פתוא המתירה לפרוץ לאתרי אינטרנט אמריקאים וישראלים המזיקים לאסלאם ולמוסלמים ולפגוע בהם, במסגרת מה שמכונה "ג'יהאד אלקטרוני"

התובע הכללי של ביה"ד הפלילי הבינ"ל בהאג, לואיס מורנו אוקמפו, הגיש ב-14.7.08 כתב אישום כנגד נשיא סודאן, עמר אל-בשיר, בגין פשעי מלחמה בסכסוך בדארפור. התגובות הרשמיות של הליגה הערבית, מצרים וסוריה, הביעו תמיכה בממשלת סודאן. היו פרשנים שטענו כי כתב האישום היא מזימה אמריקאית, בעוד לדברי כותבים בעיתונות הסעודית היו"ל בלונדון, ההעמדה לדין היא תוצאת מדיניותה של סודאן בדארפור